השקל כבר לא מתנהג אותו הדבר / צילום: תמר מצפי
קצב האינפלציה הגבוה בחודש אפריל הפתיע אפילו את בנק ישראל. בראיון לגלובס לאחר ההודעה על העלאת הריבית בפעם העשירית ברציפות, אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי "זיהינו גורמי אינפלציה גבוהים, כמו למשל תחום הנסיעות לחו"ל, וזה הביא לחלק גדול מההפתעה שהייתה גם לנו וגם אצל שאר גורמי המקצוע". ובמילים פשוטות, בבנק ישראל צפו ירידה משמעותית יותר בקצב האינפלציה.
● "התפתחויות שליליות באופק": האמירה של הרמטכ"ל שהקפיצה את הדולר
● הכי גבוהה מאז 2006: המספרים מאחורי העלאת הריבית, והאם הגענו לשיא?
השבוע, גם המשנה לנגיד, אנדרו אביר, התראיין לאתר בלומברג לאחר העלאת הריבית, וסיפק הסברים לפחות לחלק מהסיבות לאינפלציה הגבוהה, ולתחזיות בנק ישראל שהחמיצו פעם אחר פעם. אביר היה נחרץ מאוד בדבריו והדגיש: המשבר הפוליטי סביב נושא הרפורמה המשפטית משפיע לרעה על כוחו של השקל.
בראיון עמו, אמר אביר כי "עליית הריבית היא העלות הנגרמת כתוצאה מהפיחות בשקל, והיא באה כתוספת לפרמיית הסיכון של ישראל סביב הרפורמה המשפטית". ואכן, הפיחות בשקל היה משמעותי מאוד מאז תחילת השנה, כאשר איבד מעל 4% לעומת הדולר בפחות מחמישה חודשים.
אביר המשיך ואמר כי הרכיב העיקרי בהיחלשות השקל השנה, הוא השינוי ההתנהגותי בהתנהגות הגופים המוסדיים בישראל. "הגופים המוסדיים לא מכרו מספיק דולרים בכדי לגדר את החשיפה של תיקים למסחר חוץ, זאת בשונה ממה שהם לרוב עושים".
כדי להבין לעומק את דבריו של אביר, כדאי להסתכל על המשוואה שהייתה קיימת בשוק במשך תקופה ארוכה: הקורלציה החזקה בין הבורסה האמריקאית לשער הדולר־שקל. כשהבורסה עלתה, המוסדיים מכרו דולרים וחיזקו את השקל - ולהפך. כעת, הקורלציה הזו נסדקה, וחרף רצף העליות בוול סטריט בחודשים האחרונים, שער הדולר־שקל נותר גבוה ונע סביב 3.55־3.66.
הבורסות בעלייה, השקל נותר יציב
בחודשים האחרונים, מאז ההכרזה על הרפורמה המשפטית, מדדי הבורסה בישראל ירדו. כאשר שר המשפטים, יריב לוין, הודיע על כוונתו לקדם את השינויים במערכת המשפט, נפלו המדדים בבורסה בתל אביב בחדות: מדד ת"א 35 ירד ב־2%, ומדד ת"א 90 צנח ב־7%.
לעומת זאת, באותה העת נרשמו עליות חדות מעבר לים: מדד ה-S&P 500 עלה ביותר מ־7%, ומדד הנאסד"ק ב־17%. עם השהיית הרפורמה, התחילה הבורסה בתל אביב להיצבע בירוק, והמדדים השונים התחזקו. באופן טבעי, כאשר מדדי הבורסה רושמים עליות, הביקוש למטבע המקומי אמור לזנק. אלא שכאמור, בישראל זה לא מה שקרה.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסי בבנק הפועלים, סבור כי הסיבה לפער היא שהשוק עדיין מתנהל בחוסר ודאות. "גם כאשר חלים דיונים בבית הנשיא סביב הרפורמה, החשש בשוק סביב חוסר הוודאות הפוליטית נמשך", הוא אומר. לדבריו, שוק המט"ח עדיין מגלם פרמיית סיכון גבוהה של ישראל בשל המשבר הפוליטי. פרמיית הסיכון התבטאה בכ־30 אגורות בשער החליפין של השקל.
דברים דומים אומר גורם בכיר בשוק ההון, שמעריך כי פרמיית הסיכון כעת עומדת על 25־30 אגורות. המשמעות היא שבמצב אחר, ללא המאבק סביב הרפורמה המשפטית, שער הדולר היה עומד כיום לכל היותר על 3.4 שקל.
מגמה נוספת שמתרחשת בחודשים האחרונים היא התחזקות חלק מהמטבעות הבולטים לעומת הדולר, בעוד שהשקל נותר חלש. האירו למשל, התחזק ב־0.9% מתחילת השנה, והפאונד הבריטי והפרנק השוויצרי בכ־2.6%.
יוני פנינג, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר לגלובס כי ישנם מספר גורמים המתלכדים בבת־אחת בכדי לגרום למצב זה. "לאחר שמבינים שבין הבורסות הייתה תשואת חסר, היה אפשר להסיק שהחסר הזה בשלב מסוים גם ייסגר", הוא אומר בעקבות העליות לאחר השהיית הרפורמה.
עם זאת, לדבריו, "הייתה נזילות נמוכה בישראל של דולרים, כאשר גם הפדרל ריזרב מבצע צמצום מוניטרי כבר תקופה, גם משבר החוב בארה"ב משפיע בעניין, כמובן. כך יצא שבישראל התקיים מצב של נזילות נמוכה של דולרים, מה שהעלה את הביקוש למטבע הזר בארץ ולהיחלשות השקל".
עוד מציין פנינג כי הנזילות הנמוכה בדולרים לא השפיעה בשאר העולם, אך הנזילות הנמוכה בארץ השתלבה עם גורם נוסף כדי לגרור השפעה על המט"ח: "המצב הביטחוני בארץ, שבדרך־כלל לא משפיע על שוק המט"ח, כן הצליח להעיב על שווי השקל. בשילוב כל האלמנטים הללו, אנחנו רואים השפעה חזקה כל־כך".
האם השקל יחזור לרמותיו ההיסטוריות?
כעת עולה השאלה לגבי ההמשך: אם נציגי הקואליציה והאופוזיציה יגיעו להסכמות לגבי הרפורמה המשפטית, השקל ישוב לרמותיו הקודמות? שפריר אופטימי. לדבריו, קיים תרחיש גבוה שבו השקל יתחזק, ואולי אף בחדות: "במקרה שנראה שחלה הסכמה רחבה סביב הרפורמה, לא דיונים, אלא ודאות, ודאות בנוגע למה שיהיה בנושא - כך נוכל לראות את שוק המט"ח חוזר לקדמותו".
פנינג ממזרחי טפחות מסביר כי כאשר השקל נחלש, הגופים המוסדיים קנו הרבה דולרים והגדילו את ההשקעות הזרות שלהם. אם השקל יתחזק, זו אכן שאלה מה תהיה תגובת הגופים המוסדיים, והאם יחזרו לקנות שקלים בכדי להרוויח את העלייה.
גם בארה"ב סובלים מחוסר ודאות
לא רק ישראל סובלת מחוסר ודאות כלכלית. הסטגנציה בארה"ב מתרחשת ברקע משבר החוב החמור העומד על 31 טריליון דולר, ומאיים להביא את ארה"ב לחדלות פירעון אם לא תעלה תקרת החוב על־ידי הקונגרס. בשלב זה, פגישת מנהיגי שתי המפלגות הגדולות בבית הלבן נדחתה, לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמות בפגישה הקודמת.
מקרה דומה קרה בעבר, ב־2011, אז הועלתה תקרת החוב מספר ימים בלבד לפני הגעה לחדלות פירעון, וחוסר יכולת של ממשלת ארה"ב לשלם את התחייבויותיה. כאשר בעקבות המשבר אז, חברת הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב מ־AAA ל־AA+.