בכל ביקור בסופרמרקט הישראלים מקבלים תזכורת לגל ההתייקרויות ששוטף את המשק בשנה האחרונה. המגמה הזו אף צפויה להחריף בימים הקרובים, כשהעלאות המחירים עליהן הודיעו ספקיות מזון, כמו שטראוס, דיפלומט ויפאורה, ייכנסו לתוקף.
בדיקת גלובס את הדוחות הכספיים של יצרניות ויבואניות מזון בולטות במשקל מגלה כי בזמן שהחברות העלו את המחיר לצרכן, הן דווקא שיפרו את נתוני הרווחיות שלהן ברבעון הראשון של השנה.
● מנכ"ל שופרסל בראיון בלעדי: "קרפור לא באמת נכנסה לישראל. זו יינות ביתן בתחפושת"
● אם שטראוס מרוויחה כל־כך הרבה - למה היא מעלה מחירים
● יוקר המחיה משנה את הרגלי הצריכה של הישראלים | ניתוח
4 מתוך 6 הספקיות שנבדקו שיפרו רווחיות
בדיקת תוצאותיהן של שש ספקיות מזון ומשקאות הנסחרות בבורסה בתל אביב - שטראוס (פעילות בישראל בלבד), דיפלומט (כנ"ל), ויליפוד, טמפו, יפאורה ונטו מלינדה - מגלה כי ההכנסות של כולן יחד גדלו ב־13% ברבעון הראשון של 2023 ל־3.5 מיליארד שקל, זינוק שאפשר לייחס להגדלת המכירות ולהשפעה חיובית של חג הפסח השנה.
גם שיעור הרווח הגולמי של החברות שנבדקו עלה ועמד סך־הכול על 24%, לעומת 23% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד. בשורת הרווח התפעולי הספיקות רשמו יחד זינוק של 95% לסכום של 219 מיליון שקל ברבעון, כאשר שיעורו מההכנסות קפץ ל־6% לעומת 4% ברבעון המקביל.
התמונה החיובית הזו הושפעה במידה ניכרת מה"חזרה לשיגרה" בענקית השוקולד והקפה שטראוס, שברבעון המקביל אשתקד ספגה חלק מהשלכות הריקול במוצריה, עקב גילוי חיידק הסלמונלה במפעלה שבנוף הגליל. עם זאת, ארבע מתוך שש הספקיות שנבדקו הגדילו את שיעור הרווח התפעולי, והחריגות היחידות הן דיפלומט ונטו מלינדה.
עם הודעתן בשבועות האחרונים על העלאות מחירים בשיעורים הנעים בין אחוזים בודדים לעשרות אחוזים, ספקיות המזון טענו כי עד היום הן ספגו גידול בעלויות שלהן לטובת הצרכן. מהתחזקות הדולר, דרך מחירי התשומות ועד לעלויות התפעול - כולם נמנו בתור גורמים שמכבידים על רווחיות היצרניות והיבואניות ומאלצים אותן להעלות מחירים. אלא שמהדוחות הכספיים שלהן נראה כי למרות כל אלה, הספקיות נהנו משיפור ברווחיות.
שטראוס השתקמה ממשבר הסלמונלה
בין היתר, שטראוס הודיעה באמצע חודש מאי כי תייקר את מחירי הקפה והחטיפים מתוצרתה בכ־6%. שטראוס, בניהולו של שי באב"ד, הציגה את שיפור הרווחיות המשמעותי ביותר מקרב ספקיות המזון שבדקנו, שמיוחס לתיקון שחוותה לאחר משבר הסלמונלה שפקד את החברה בשנה שעברה. הכנסות החברה בארץ רשמו עלייה של 8% ל־1.05 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023, בין היתר בשל העלאות מחירים קודמות שביצעה החברה בשנה שחלפה.
הרווח הגולמי של שטראוס זינק ל־369 מיליון שקל, עלייה של 46% הנזקפת לחזרתו לפעילות מלאה של מפעל השוקולד, כאשר בחברה ציינו כי נרשם קיזוז מסוים ברווחיות בשל עליית מחירי החלב. הרווח התפעולי של פעילות שטראוס בארץ עמד על 109 מיליון שקל ברבעון הראשון, מול הפסד תפעולי של 15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - שהושפע מסערת הריקול.
רוב יבואניות המזון הציגו שחיקה ברווחיות
במקרה של יבואניות המזון, בניגוד ליצרניות, נראה כי הסיפור מעט שונה. גם דיפלומט הודיעה לאחרונה על התייקרות מוצריה. יבואנית המזון, שבין המוצרים המיובאים על־ידה נמצאים קטשופ היינץ, טונה סטארקיסט, דגני קלוגס, חטיפי פרינגלס ועוגיות אוראו, הקפיצה את מחירי מוצריה בשיעור של כ־25%. אך בניגוד למגמה בקרב רוב ספקיות המזון הגדולות, תוצאות דיפלומט ברבעון הראשון של 2023 העידו על שחיקה ברווחיות הפעילות המקומית שלה.
בדוחות הכספיים לרבעון הראשון ציינה דיפלומט כי "חלק מספקיה מתכוון להמשיך בהעלאות המחירים במהלך השנה, (לכן) החברה תיאלץ להעביר התייקרויות אלה ללקוחותיה, שאם לא, תהיה לכך השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות". כך, הכנסות החברה אומנם צמחו ב־17% ל־488 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי בישראל צנח ב־30% ל־18 מיליון שקל, ושיעורו מההכנסות נשחק ב־40% ועמד על 4%.
דיפלומט, בהובלת בעל השליטה נעם וימן, ציינה כי הצמיחה במכירות נבעה מגידול אורגני ומאיחוד חברות שנרכשו. מנגד, "הקיטון ברווח התפעולי ושיעורו נובע משחיקה ברווח הגולמי של חלק ממוצרי החברה, מעלייה בהוצאות התפעול השוטפות של המגזר כתוצאה מהתייקרויות וגידול במלאי".
יבואנית המזון השנייה שרשמה שחיקה ברווחיות היא נטו מלינדה, שבשליטת משפחת עזרא ודוד מצסה. נטו מלינדה, ספקית מזון מהגדולות בישראל מספקת בעיקר מוצרי בשר, דגים ושימורים. החברה רשמה אומנם עלייה של 14% במחזור ההכנסות הרבעוני שלה, שהסתכם ב־1.1 מיליארד שקל, אך מדדי הרווחיות שלה נשחקו כששיעור הרווח הגולמי צנח בחדות ל־10% מההכנסות. בנטו מלינדה מסבירים את השחיקה, בין היתר, בעליית שער הדולר ובעובדה שהחברה לא גלגלה את מלוא עליית מחירי חומרי הגלם על הצרכן. הרווח התפעולי של החברה ירד ב־43% ל־34 מיליון שקל ברבעון, ושיעורו נחתך במחצית לכ־3% מהמחזור.
אבל יש גם יבואנית מזון שנהנתה משיפור בתוצאות הרבעון הראשון של השנה. ויליפוד, שחתומה בין היתר על מותג הגבינות יורו, שורת מוצרי פסטה ושימורים, הגדילה את הכנסותיה ב־28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ל־151 מיליון שקל. זאת, הודות להשקת מוצרים חדשים והגדלת מלאים. למרות ששיעור הרווחיות הגולמית נשחק במעט, הרי שהרווח התפעולי בשלושת החודשים הראשונים של השנה זינק ב־41% ל־13 מיליון שקל, בשל הקטנת הוצאות המכירה ושיווק ושמירה על הוצאות ההנהלה ברמה דומה.
חברות המשקאות נהנו מביטול מס הסוכר
תמונת המראה של היבואניות הן יצרניות המשקאות הקלים והאלכוהוליים טמפו ויפאורה. שתי חברות המשקאות העלו את מחירי התוצרת שלהן בשיעורים של עד 7% בממוצע. הדוחות הכספיים שבדקנו מלמדים כי ההעלאה הזו מגיעה לא רק ברקע שיעורי רווח משופרים, אלא גם ברקע בשורה חיובית נוספת לענף - ביטול מס הסוכר, שאושר במהלך הרבעון הראשון של השנה וצפוי להמשיך ולתרום לרווחיות החברות.
מדוחות טמפו, הנשלטת בידי היו"ר ז'ק בר ומבשלת הבירה ההולנדית הייניקן, עולה כי ברבעון הראשון נרשמה עלייה במכירות בכלל המגזרים שבהן פועלת החברה. ההכנסות הסתכמו ב־465 מיליון שקל, עלייה של 18% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
החברה, המייצרת את משקאות פפסי, הבירות של גולדסטאר, מכבי וקרלסברג ועוד, מציינת כי רשמה עליות חדות במכירות המשקאות האלכוהוליים (מבירה ועד וודקה וויסקי וכו') בשיעורים הנעים בין 20% ל־24%, בנוסף לצמיחה במכירות המשקאות הקלים שעמדה על 18%. טמפו אומנם רשמה שחיקה מסוימת בשיעור הרווחיות הגולמית (שעמד על 31.4% - עדיין שיעור גבוה למדי) , אך הרווח התפעולי שהסתכם ב־32 מיליון שקל זינק ב־30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ושיעורו עמד על 7% מההכנסות.
גם הכנסות יפאורה (יצרנית המותגים ספרינג, שוופס, תפוזינה, RC קולה והמים המינרליים "עין גדי") גדלו על רקע חג הפסח ומאמצי שיווק: הכנסותיה עלו ב־16% ל־191 מיליון שקל. שיעור הרווח הגולמי אומנם נשחק ב־6%, אך עדיין היה גבוה למדי ועמד על 41%. הרווח התפעולי הרבעוני של יפאורה, שבשליטת רוני גת ושלמה רודב, זינק בשיעור של 60% ועמד על 13 מיליון שקל (7% מההכנסות).
