מנכ"ל פרטנר אבי גבאי, מנכ"ל בזק רן גוראון ומנכ"ל סלקום דניאל ספיר / צילום: סיון כפיר, רמי זרנגר, דניאל ספיר; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
"ברמה העקרונית, בכלכלת המאקרו של היום, מניות שוק הטלקום היו צריכות להיות המניות הכי חזקות, הרי כל אחד משתמש באינטרנט ובטלפון" - כך אומר אנליסט התקשורת של פסגות בית השקעות, דייויד קפלן. אלא שהתמונה שרואים המשקיעים בתל אביב שונה לחלוטין. מתחילת השנה צנחו מניות שלוש חברות התקשורת הנסחרות בה בשיעור חד: מניית בזק איבדה 22.7%, מניית סלקום ירדה ב-24.5%, ומניית פרטנר "הגדילה" ונפלה ב-43%. מה יכול להסביר את התופעה?
● בורסות הקריפטו על המוקד, אז למה משקיעי הביטקוין אדישים?
● יוגשו כתבי אישום? הסתיימה החקירה בפרשת תיאום המחירים של ענקיות המזון
● מנוי ב-30 שקל לכל החיים: האם זה המיזם שישנה את שוק הטלוויזיה?
"נתחיל מזה שרוב המניות במדד ת"א 35 מציגות תשואה שלילית מתחילת השנה, זו לא שנה טובה בשוק ההון", אומר קפלן. "הירידה במניות הטלקום נובעת בין היתר מחשש לעליית מדרגה בכל מה שקשור לתחרות בשוק הטלוויזיה, עם כניסת FreeTV (חברת סטרימינג חדשה של קשת ו-RGE, ש' ח' ו'). זה משהו שיכול לפגוע בכל החברות - כבר חווינו מלחמות מחירים בעולם הטלקום בעבר, וכנראה שהשוק לוקח פוזיציה של 'בואו נחכה ונראה מה קורה'.
"מעבר לזה, מגזר הטלקום הוא לא המגזר שהכי צומח בשוק, ולא מגזר עם תשואת הדיבידנד הכי גבוהה. אם מסתכלים ברמה של סיכוני רגולציה, זה לא שוק חסר אתגרים. כנראה יש מגזרים אחרים שהם יותר פשוטים ואפשר להשקיע בהם, הרי בסופו של דבר מדובר בניהול תיק השקעות".
יציאת בזק ממדד MSCI גררה היצעים
נציין כי בבזק יש גם הסבר טכני נוסף לירידות - יציאתה של מניית החברה ממדד MSCI לאחרונה, שגררה היצעים מצד קרנות שמשקיעות במדד.
מצד שני, ייתכן כי בקרוב המניה תחזור ותזכה לביקושים, לאחר שלאחרונה אושר בממשלה תיקון לצו הבזק, שיאפשר לגופים מוסדיים להחזיק עד 7.5% ממניות בזק במקום עד 5% כיום. ברגע שהצו ייחתם סופית, גופים שמגיעים כיום לגבול העליון יוכלו להגדיל החזקה.
ומה יכול להסביר ירידה בשיעור כפול במניית פרטנר?
"אני חושב שחלק מזה נבע מהשינוי ביעדים ל-2023 לעומת מה שחשבנו לפני פרסום הדוח השנתי. הייתה ציפייה שרמת ההשקעות תרד משמעותית השנה, ואז החברה דיווחה כי על רקע ההתקדמות בהסכם IRU מול בזק (הסכם שנחתם בסוף 2022, שבמסגרתו בזק תספק לפרטנר תשתיות סיבים אופטיים במשך 15 שנה, ש' ח' ו'), למעשה המיקוד של ההשקעות השתנה. במקום שכל ההשקעות ילכו לפריסת סיבים של פרטנר, חלק הלכו להסכם להוספת לקוחות סיטונאים (דרך התשתיות של בזק), וזאת בזמן שבשוק חשבו שפרטנר קודם תסיים עם הסיבים שלה ואז תעבור לעסוק בשוק הסיטונאי.
"ברבעון הראשון ראינו שכמות הלקוחות שפרטנר הצליחה לגייס נבעה לא מעט מההסכם עם בזק, אז זה עובד, אבל גיוס הלקוחות הזה מצריך השקעה.
"יש כאן שינוי תפיסה שאומר בעצם שההשקעות בסיבים שבבעלות פרטנר יימשכו יותר זמן. חשבנו שתהיה ירידה משמעותית ברמת ההשקעות, מה שיקפיץ את תזרים המזומנים ואולי אף יאפשר לפרטנר לחלק דיבידנד עוד השנה, אבל זה כנראה לא יקרה עד 2024.
"בכל מקרה, לדעתי פרטנר נוקטת צעדים נכונים, ורואים את הדרך שלה לעמידה ביעדים שהציבה. השוק מסתכל גם לטווח ארוך וגם לטווח קצר, והשוק מבין שהדיבידנד יצטרך לחכות".
בינתיים, כפועל יוצא של הירידה החדה במניית פרטנר, בעלי השליטה בחברה - קבוצת משקיעים הכוללת את המנכ"ל אבי גבאי, שלמה רודב, מורי ארקין והפניקס - עברו להפסד משמעותי מהשקעתם בחברה. כיום הם מחזיקים מניות פרטנר בשווי שוק של 725 מיליון שקל, שעליהן שילמו אשתקד מיליארד שקל כמעט, כך שהם מופסדים "על הנייר" כ-238 מיליון שקל.
נושא הבעלות עשוי להשפיע על המחירים
ייתכן גם שלנושא הבעלות יש השפעה על מחירי המניות: בעלת השליטה בסלקום, חברת דיסקונט השקעות (שאותה מובילים צחי נחמיאס ומשפחת זלקינד), העמידה ככל הידוע את מניותיה בחברת התקשורת למכירה, מה שעשוי להוביל משקיעים להמתין ולראות האם העסקה יוצאת לפועל ובאיזה מחיר.
באופן כללי, לדברי קפלן, מגזר הטלקום העולמי נחשב "משעמם באיזשהו מקום: מגזר הנייד (סלולר) הוא פחות או יותר קומודיטי היום, ומה שמבדיל בין החברות זה מה שהן עושות בעולם הקווי והסיבים.
"בישראל בין שלוש החברות הציבוריות לכל אחת יש זווית קצת שונה, וזה מה שהופך את זה למעניין, אם כי מתישהו גם זה יהפוך לקומודיטי.
"אבל אולי עד אז החברות יגיע שוב לתשואות דיבידנד גבוהות של 5%-6%; כיום בזק עם 3.5%, ופרטנר וסלקום לא מחלקות דיבידנד. מגזר הטלקום מוכר בעולם כמגזר עם תשואת דיבידנד, ואני חושב שזו גם סיבה לתשואה שלילית בשוק המקומי.
"החברות כאן עומדות בציפיות של התחזיות שלהן, אבל מאכזבות דווקא בתזרים המזומנים (ולכן לא מחלקות דיבידנד, ש' ח' ו'), אז משקיעים שמים את הכסף במקומות אחרים. זה לא שיש תחזיות גרועות לחברות במגזר. יש חשש מהתחרות בשוק הטלוויזיה וחשש שלא יהיו מסוגלות לשמור על ARPU (הכנסה חודשית ממוצעת מלקוח) גבוה ולהמשיך לצמוח בהכנסות מנדידה (רומינג)".
נכון להיום עומד שווי השוק של בזק על 12.8 מיליארד שקל, פרטנר נסחרת בשווי 2.7 מיליארד שקל, וסלקום ב-2.3 מיליארד שקל. בפסגות ממליצים בהמלצות חיוביות ("תשואת יתר") על מניות בזק ופרטנר, ובהמלצה של "תשואת שוק" על סלקום.
מחירי היעד של קפלן למניות הם 7.2 שקלים למניית בזק - גבוה ב-54% ממחיר השוק; 23.8 שקל למניית פרטנר - פרמיה של 61%; ו-20.7 שקל למניית סלקום - פרמיה של 48%.
קפלן מציין כי "לבזק יש יתרון יחסי על פני האחרים בעולם הקווי. בפרטנר אני אוהב את האסטרטגיה ההיברידית בעולם הקווי, ובטווח הארוך לדעתי היכולת שלה להגיע לרווחיות תפעולית גבוהה יותר משל סלקום, משום שהיא מחזיקה בבעלות מלאה על רשת סיבים, ויש לה יכולת לעשות שינויים אסטרטגיים בעולם הקווי, ובעיניי זה יתרון. גם סלקום עושה הרבה דברים נכונים".
עלייה צנועה יותר בהכנסות פרטנר ברבעון
שלוש חברות התקשורת פרסמו לאחרונה את דוחות הרבעון הראשון. בזק, ברמת הקבוצה, הציגה הכנסות של 2.3 מיליארד שקל, המהוות עלייה של 2.4% ביחס לרבעון המקביל, והרווח הנקי שלה עלה ב-10% ל-311 מיליון שקל. גם סלקום הציגה גידול חד-ספרתי בהכנסות ודו-ספרתי ברווח: ההכנסות עלו ב-2.5% ל-1.1 מיליארד שקל, והרווח גדל ב-54% ל-43 מיליון שקל.
בפרטנר העלייה בהכנסות הייתה בשיעור צנוע יותר של פחות מ-1% לרמה של 862 מיליון שקל, ובשורה התחתונה הרווח הנקי ירד ב-28% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב־28 מיליון שקל.
ברבעון הקודם (האחרון של שנת 2022) פרטנר הכירה בירידת ערך מוניטין בסך 304 מיליון שקל במגזר התקשורת הנייחת שלה, שנבעה מעלייה בשיעור ההיוון וירידה בתזרים המזומנים התפעולי החזוי של המגזר הנייח - הכולל את שירותי האינטרנט, הטלוויזיה, השיחות הבינלאומיות ושירותים עסקיים שונים. מהלך זה נתפס בשוק גם כסוג של "ניקוי אורוות" מצד הבעלים החדשים של החברה, והמנכ"ל החדש אבי גבאי.