גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק האונליין צפוי לגדול ב־25% תוך חמש שנים. האם הקמעונאים ערוכים לכך?

האיקומרס רשם גידול של 46% בחמש השנים האחרונות, שבחלקו בא על חשבון רכישות בחנויות הקמעונאיות המסורתיות ● בעוד שבתחום ההסעדה ובמוצרים שאינם מזון מדובר כבר בשליש מנתח השוק, הסופרמרקטים "תקועים" על כ־10% בלבד

רכב משלוחים שופרסל אונליין / צילום: בר לביא
רכב משלוחים שופרסל אונליין / צילום: בר לביא

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

שוק האיקומרס (המסחר האלקטרוני) הפך לשוק דינמי שצמח בישראל בקצב מואץ במהלך השנים האחרונות. הצמיחה המתמשכת של האינטרנט והשיפורים הטכנולוגיים, יחד עם משבר הקורונה, הובילו יותר ויותר ישראלים לבצע רכישות באינטרנט.

אקזיט בתוך המשפחה: הדור השלישי במשפחת שטראוס מסדיר את הבעלות בענקית המזון
איבדו כ-700 מיליון שקל בדסק"ש: רגע האמת של צחי נחמיאס והאחים זלקינד מתקרב
מלחמת השבבים: סין תגביל יצוא מתכות לצ'יפים לארה"ב

מדובר בגידול של 46% במהלך חמש השנים האחרונות, שבחלקו בא על חשבון רכישות בחנויות הקמעונאיות המסורתיות. כמענה שיווקי לשינוי זה, מרבית העסקים והמותגים מציעים את מוצריהם ושירותיהם באופן מקוון, ונהנים מהיתרונות שהאונליין מציע.

הפריחה שחווה שוק האונליין במהלך ובעקבות המשבר אינה ממשיכה, ומעלה תהיות מה צפוי להיות שיעורו בעוד 3-5 שנים. חברת צ'מנסקי בן שחר חזתה עוד בטרם הקורונה כי ההתפלגות תהיה כמתרחש בפועל היום - כ־20% רכישות באונליין והיתרה בחנויות הפיזיות, בדומה לנתונים הגלובליים.

הטור הנוכחי מבוסס על נתונים אגרגטיביים של חברת שבא, מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, אשר מסמנים מגמות בצריכה הקמעונאית.

הסיבות לזינוק האונליין

בעשור האחרון שוק האונליין הציג גידול רציף ומרשים במרבית השנים במספרים דו־ספרתיים. כך, למשל, בשנים 2018-2019, קודם משבר הקורונה, צמח השוק בכ־20% וכ־16% בהתאמה. הצמיחה מרשימה יותר בהינתן גידול נמוך משמעותית בשוק המסחר הקמעונאי המסורתי בחנויות הפיזיות, אשר הציגו בשנים אלו גידול בשיעור 6% ו־3% בשנה בלבד, בהתאמה.

הצמיחה לא הייתה אחידה בכל הענפים. ברכישות באונליין ברשתות המזון חל קיטון של כ־30% בשנת 2018, לעומת גידול של כ־3% בשוק הפיזי. לעומת זאת, שוק ה"לא־מזון" הציג גידול של 28% בשנה זה לעומת גידול של 6% בלבד בשוק הפיזי.

בנוסף להיותו משבר בריאותי, משבר הקורונה היה גם משבר כלכלי מקומי ועולמי שעקבותיו ניכרות עד היום. הצריכה בשווקים הקמעונאים צמחה בכ־2%, בדומה לגידול באוכלוסייה בלבד, ובשנת 2020 חלה ירידה של 10% בצריכה בחנויות הפיזיות. הצריכה בסגמנט ה"לא־מזון" נחתכה ב־19%, ובהסעדה - ב־41%. לעומת זאת, שוק המזון והסופרמרקטים הפיזי, שהוגדר חיוני, צמח בכ־11%. הצמיחה נבעה גם ממכירת מוצרי "לא־מזון" בסופרמרקטים הגדולים, בעקבות סגירת החנויות הפיזיות.

מאידך, שוק האונליין זינק בעולם כולו וגם בישראל - בשנת 2020 לבדה שוק המזון והסופרמרקטים גדל בכ־78%, שוק ההסעדה בכ־72% ושוק ה"לא־מזון" בכ־48%. המצב החדש הוביל לסגירת חנויות או להסבתן למרכזים לוגיסטיים ו/או לכמטבחי רפאים למשלוח.

בלימת הצמיחה

בשנתיים האחרונות הצמיחה המואצת בשוק האונליין נבלמה, ובפרט נוכח הצמיחה המואצת שחווה המשק עם היציאה ממשבר הקורונה. יצאנו מה"כלא" עם כסף רב ש"חסכנו" בסגרים, ושמחנו להוציא כפיצוי גם בחנויות הפיזיות בישראל וגם בנסיעות בחו"ל (במאי 2023 עברו בנתב"ג כמעט מיליון נוסעים עם מזוודות "ריקות").

ענף הסופרמרקטים והמזון צמח ב־6% בלבד באונליין ב־2022, לעומת צמיחה של 19% בחנויות הפיזיות. בענף ההסעדה ובתי הקפה חלה צמיחה באונליין בשיעור 11% בלבד לעומת 34% במסעדות ובבתי הקפה הפיזיים (לאחר גידול של 45% ב־2021, שהיווה תיקון לירידה בשיעור של 41% בשנת 2020 במשבר הקורונה).

שוק ה"לא־מזון" (מוצרי אופנה והנעלה, ספורט, חשמל, קוסמטיקה, הלבשת הבית ודומיהם) יוצא דופן בכך שהצמיחה בו נמוכה משמעותית לעומת ענפים האחרים - רק 6%. השיעור זהה הן בחנויות הפיזיות והן באונליין, מה שמעיד על שינוי משמעותי בשוק יותר מאשר על השפעת האונליין. חלק מכך ניתן להסביר בהגדלת הרכישות בחו"ל, אך גם היקף הצריכה בכללו קטן.

נתח השוק שתופס האונליין מהווה אינדיקטור מרכזי שממנו ניתן ללמוד על השוק כיום. משבר הקורונה העלה את הנתח הכולל של רכישות האונליין בשוק הקמעונאי מכ־20% ל־30% בתוך כשנה. ברם, נתח השוק שתופס האונליין כיום מצוי בקיפאון, ואף בקיטון קטן (הגידול בחנויות הפיזיות משמעותי יותר).

בתת־השוק "לא־מזון" התייצבו הרכישות באונליין על 40%-38% מהשוק - הנתח הגבוה ביותר בקמעונאות. לכך יש השפעות מהותיות על הנדל"ן הפיזי והחנויות: בעלי המרכזים המסחריים משנים את תמהיל החנויות, למשל מקטינים את נתח חנויות האופנה. בענף ההסעדה ובתי הקפה תופסות רכישות האונליין נתח של כ־27%, בעיקר הודות לאפליקציות המשלוחים שהפכו אטרקטיביות.

בענף שבו האונליין תופס את נתח השוק הנמוך ביותר הוא מזון וסופרמרקטים. בשנת 2020 מדובר היה בכ־11% מהשוק, וכיום רק כ־10% מהשוק. נתון זה מקבל משנה חשיבות נוכח הפגיעה המזערית בחלקו הפיזי של ענף זה במהלך משבר הקורונה. הדבר מצריך מהרשתות להשביח את רמת השירות, איכות המוצרים והמחירים באונליין, כלומר לייצר ואליו פור מאני.

לשנות את האסטרטגיה

היתרונות של שוק האונליין ברורים - חיסכון בזמן, מגוון אינסופי של מוצרים (כל החנויות שבעולם והמוצרים "בכף היד שלי"), ובמקרים רבים גם חיסכון במחיר.

מאידך, שוק הקמעונאות המסורתי נהנה אף הוא מיתרונות תחרותיים משמעותיים, המאפשרים לו לשמר את כוחו. חנויות הסופרמרקטים עדיין מובילות, בין היתר הודות לפריסה הרחבה - חנות סופרמרקט אחת לפחות בכל שכונה. סיבה נוספת היא האמון נמוך ביחס לאיכות המוצרים שיגיעו במשלוח - הצרכן מעוניין "להרגיש" את העגבניות בעצמו קודם קנייתן.

סיבה שלישית היא שההזמנה באונליין יקרה יותר לאלו שזמנם בידם - עלויות המשלוח עומדות על 29 שקל לפחות, ופעמים רבות המחירים גבוהים יותר מאשר בחנויות ה"מחיר". יתרונות אלו ואחרים צפויים להיחלש עם הגדלת הזמינות של המשלוחים ומהירותם, יחד עם עלייה באיכות אשר תקבל את אמון הצרכנים.

קל לשכוח זאת, אך השינוי שחולל משבר הקורונה בשוק הקמעונאות הוא משמעותי, ותוצאותיו ניכרות עוד היום. החנויות הפיזיות כאן בכדי להישאר גם בטווח הארוך, אך בהכרח ייאלצו להשתנות בעקבות הגידול בנתח השוק באונליין.

להערכתנו, בעוד חמש שנים מהיום יגדל נתח שוק האונליין בכ־25% בממוצע. לכן, בכל הענפים נדרשת אסטרטגיה שיווקית וקמעונאית מותאמת, הכוללת שינוי מהותי בעיצוב החנויות (מרביתן נראות אותו הדבר כבר עשור), בתמהיל המוצרים ובהשבחת השירות בחנויות. בטווח הארוך, מומלץ לשחקנים בשוק לייצר אסטרטגיות שיווק שיאפשרו להם לפעול ולהרוויח בשני ערוצי ההפצה במשולב, כלומר OmniChannel.

עוד כתבות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור