ליאורה עופר, אורי לוין, הראל ויזל ועדי סופר־תאני / צילומים: ענבל מרמרי,תמר מצפי, כדיה לוי, רמי זרנגר
ביום שני עבר המשק הישראלי אירוע חריג שלא זכור גם לוותיקי המגזר העסקי: שביתה מקיפה ורוחבית שלא הונהגה על ידי ועדי העובדים וההסתדרות, אלא על ידי בעלי העסקים עצמם. בזמן שחברי הכנסת הצביעו במליאה על אישור החוק לצמצום עילת הסבירות, פורום עסקים המונה כ־150 בכירים מענפים שונים במשק, השבית או צימצם את הפעילות, במחאה על החקיקה המשפטית.
● כשהכאוס בכנסת פגש את הכלכלה: "לשקל ולמניות יש עוד לאן לרדת"
● החניונים נסגרו, האורות הוחשכו: הקניונים ננעלו, ולא ברור מי יפצה את העסקים
קניונים ומרכזי קניות נסגרו, חברות הייטק שחררו את העובדים לצאת להפגין, בנייני משרדים ננעלו וברחובות נצפו גם עסקים עצמאיים שהצטרפו לשביתה והגיפו את התריסים מיוזמתם האישית.
כיצד התקבלה ההחלטה להוריד את השאלטר? ביום ראשון נפגשו 15 ראשי הפורום במלון דן אכדיה בהרצליה. בתוך זמן קצר יחסית, התרחב מאוד הפורום מממספר מצומצם של חברים לכ־150 בעלי עסקים ומנהלים בכירים. בתוכם, קיימת נציגות של בכירים שמובילה את המהלכים, המתבססת בעיקר על החברים המקוריים בקבוצה. מדובר בין השאר באנשי העסקים ליאורה עופר והראל ויזל, מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן שמייצג את הבנקים הגדולים, ומנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר־תאני.
בפגישה נרשם קונזנצוס בין אנשי העסקים שצריך ללכת לשביתה, אך יחד עם זאת רובם העדיפו שיו"ר ההסתדרות יצטרף ויכריז על שביתה כללית, מה שלא אירע.
לדבריהם, בר־דוד ביקש להמתין עם ההכרזה על שביתה, והבטיח שאם מתווה הפשרה שהציג לא יתקבל, הוא ישבית את המשק. כאשר מתווה הפשרה אכן נדחה על הסף על ידי מפלגת הליכוד, החליט יו"ר ההסתדרות בכל זאת לחכות עוד עם שביתה כללית ולתת עוד הזדמנות למגעים. או־אז החליטו בעלי העסקים לעשות מעשה תקדימי למדי ולהשבית את המשק בעצמם. בהסתדרות בחרו שלא להגיב על הטענות בפורום כלפי בר־דוד.
פגישת חירום משולשת בין נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, שנערכה ביום שני בניסיון של הרגע האחרון לגבש פשרות בין הקואליציה והאופוזיציה - לא נשאה פרי. בסיומה אמרו בהסתדרות ש"בר־דוד זועם על שני הצדדים שלא מגלים אחריות" וכי אפשרות השביתה נמצאת על הפרק.
בפורום העסקים מביעים ביקורת גם על שותפו של בר־דוד, אמיתי. הנשיאות בראשו מאגדת 12 ארגונים בענפים שונים, שמייצגים לפי נתוני הנשיאות מעסיקים של כ־2 מיליון עובדים בישראל. נשיאות המגזר העסקי לא הכריזה על הצטרפות לשביתה. זאת, למרות שהנשיאות מייצגת בין היתר את הבנקים, שנחשבים מבין מובילי המאבק נגד החקיקה המשפטית.
לאחר פיצוץ המגעים בבית הנשיא להגיע למתווה מוסכם סביב עילת הסבירות, הודיע אמיתי: "המטרה שלנו לאורך כל הדרך לא הייתה שביתה, ובטח לא כאוס, ההיפך הוא הנכון. אנו מביטים כעת לעבר כל ראשי המפלגות וקוראים להם - תהיו מנהיגים!".
הוא אמר שהפערים בין הצדדים לא היו גדולים מכדי גישור וטען שניתן היה להביא לפיתרון בהידברות: "הפער עמד על הקפאת החקיקה ל־12 חודשים אל מול 9 חודשים בלבד. בלתי נסבל כי מחלוקת זו היוותה תירוץ לצדדים לסגת. על זה לא קורעים עם".
לא כל יום משביתים את המשק
מה יקרה לשביתה כעת לאחר ההצבעה בכנסת? בפורום העסקים עדיין לא החליטו נכון לכתיבת שורות אלו האם להמשיך וצפויים להחליט על ההמשך מדי יום ביומו. לצד הפן הכלכלי - כל יום של השבתה עולה לאותן החברות בהפסדי ענק - גם שאלת מדיניות ההסתדרות עדיין משפיעה. גם בגלל שבלי ההסתדרות השביתה מקיפה פחות עסקים ובמיוחד נעדר ממנה המגזר הציבורי, והן מהסיבה ששביתת עסקים ללא העובדים מייצרת קשיים משפטיים.
יודגש כי השבתה כללית של המשק איננה דבר טריוויאלי גם עבור בר־דוד, מכיוון שלא הוכרז סכסוך עבודה, כך שלמעשה מדובר במסלול של "שביתה פוליטית" שיאפשר למדינה לנסות להוציא צו מניעה. הפסיקה קובעת כי שביתה כזו יכולה להימשך באופן מוגבל וקצר בלבד.
בר־דוד ואמיתי נפגשו ביום חמישי האחרון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומאז יצאו למסע ניסיונות גישור בין האופוזיציה לקואליציה, כולל פגישה עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. ההצעה שהניחו בפני הצדדים מבוססת על מתווה שהציעו פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי; עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה; ופרופ' יובל אלבשן.
לפי המתווה, בדומה להצעת הקואליציה, עילת הסבירות לא תחול על החלטות ממשלה בענייני מדיניות ועל החלטות שרים שאושרו בהחלטות ממשלה (בהן מינוי שרים וסגני שרים). לפי ההצעה, עילת הסבירות הייתה עדיין חלה על החלטות שרים שלא דורשות את אישור הכנסת - כגון מינוי מנכ"לים ושומרי סף.
היה ניסיון פוליטי להיחלץ מהתסבוכת?
אבל מאחורי הניסיונות לריכוך הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, שלא צלחו, עמד גם ניסיון מעניין למהלך פוליטי רחב יותר. גורמים המעורבים בשיחות אמרו לגלובס שהתרשמו שנתניהו היה מוכן לדחות את ההצבעה בכנסת על עילת הסבירות, אם הייתה לו "פוליסת ביטוח" פוליטית.
כלומר, שאם עצירת התקדמות הרפורמה תביא להתפרקות הקואליציה הנוכחית, שנתניהו יוכל להישאר בתפקיד ראש הממשלה בממשלת חירום בתמיכת מפלגות האופוזיציה.
גורמים אלה טענו שבני גנץ סירב לשתף פעולה ולהיכנס עם נתניהו לממשלות אחדות. גנץ כבר היה בסיפור הזה עד לפני שנתיים ונכווה. ייתכן שגם הסקרים האחרונים המחמיאים לגנץ ומציבים אותו כמועמד מוביל לראשות הממשלה במידה שהבחירות היו מתקיימות כיום, מתמרצים אותו שלא להתפשר כעת ולחלץ את נתניהו מהתסבוכת.