ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
הכותב הוא חוקר ומרצה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה
טרם יבשה הדיו על תיקון חוק יסוד: השפיטה שביטל את יכולתם של בתי המשפט לדון בסבירות החלטות הממשלה ושריה, או בסבירות הימנעותם מהפעלת סמכות, ובנקי השקעות וחברות הדירוג פרסמו המלצות שליליות לגבי השקעות בישראל.
מורגן סטנלי עדכן את המלצת ההשקעה בישראל ל"שלילית". הנימוק: "האירועים האחרונים מובילים להמשך חוסר הוודאות בשוק ההון הישראלי, לגידול בפרמיית הסיכון ולהיחלשות בשווי המטבע". הבנק חוזה כי אם הסיכון יתממש, הצמיחה לנפש ב־2024 תהיה שלילית, והריבית תעלה ל־6.25%. כלומר, רמת החיים תרד, והאזרח יישא בנטל כבד יותר של תשלומי משכנתה וריבית.
● תחזית: כך תיראה הכלכלה הישראלית אם החקיקה המשפטית תימשך
● דיון? חצי דיון? איך באמת הגיבה צמרת האוצר לדוח של חברת הדירוג מודי'ס
אזהרות מכל כיוון
סיטי בנק פרסם אף הוא סקירה שלילית וכתב: "עכשיו, כשהממשלה חיזקה את היכולת שלה להתעלם מפסיקות של בג"ץ כלפי מעשיה, נראה כי המצב נהיה מסובך יותר ומסוכן יותר", והוסיף כי "האירועים האחרונים מאתגרים את מצבה הכלכלי של ישראל".
חברות דירוג האשראי פרסמו אף הן אזהרות. מודי'ס כתבה: "הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו לפחות צפויים, והם יותר מוכנים ליצור סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית". ו־S&P כתבה: "אם הממשלה והאופוזיציה לא יגיעו להסכמה בנושא, הדבר יכול להחמיר את העימותים הפנימיים בישראל ולהעיב על הצמיחה הכלכלית בטווח הבינוני". כמו מורגן סטנלי, גם מודי'ס ו־S&P חוזות שהצמיחה לנפש השנה ובשנה הבאה עלולה להיות שלילית.
הפרסומים מזהירים משקיעים שעדיף להימנע מהשקעות בישראל. לפי הערכות הכלכלנים איתי אטר, צחי רז וייני שפיצר, הבורסה בתל אביב הניבה מאז החלה ההפיכה המשטרית תשואת חסר, במונחים דולריים, של למעלה מ־26% בהשוואה למדד S&P 500. האזהרות שפורסמו יביאו לירידות מחירים נוספות ויסבו לחוסכים הפסדים כבדים ויפגעו בחסכונות הפנסיה. יציאת כספי משקיעים תגדיל את הפיחות בשער השקל, שמאז תחילת ההפיכה ירד, לפי הערכות בנק ישראל, בכ־10%.
אלא שלא רק החוסכים ייפגעו: האזהרות גם יקשו על עסקים לגייס כספים. כדי להעריך את עוצמת הפגיעה, חשוב לזכור שלפי נתונים של רשות החדשנות, 91% מההשקעות במו"פ בישראל באות מהמגזר הפרטי, כשמשקל המשקיעים הזרים בהון סיכון הישראלי הוא לפחות 75%-80%. ירידה בהשקעות תפגע קשות בהייטק, שאחראי למעל 18% מהתוצר ול־14% מהתעסוקה.
התגובה השלילית לביטול עילת הסבירות לא מפתיעה: בכירי הכלכלנים, סוכנויות הדירוג וידידי ישראל בעולם התריעו עוד בתחילת ההפיכה המשטרית כי חקיקה ללא הסכמה רחבה תפגע קשה בכלכלה. הקואליציה התעלמה מהאזהרות והמשיכה לקדם במהירות חקיקה חד-צדדית שפוגעת בעצמאות מערכת המשפט וביכולתה לרסן את הממשלה.
כעת הוכיחה הממשלה כי לא רק שהיא לא מאטה בצהוב, אלא היא גם לא עוצרת באדום, והיא נחושה להמשיך להחליש את מערכת המשפט ולפגוע ביכולתה לבקר את הממשלה. דבר זה יאפשר לממשלה להקצות תקציבים ולמנות בכירים על בסיס קשרים וקרבה לשלטון.
במקום להפנים את חומרת המצב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו מיהרו לפרסם הודעה המקלה ראש באזהרות ומכנה אותן "תגובה רגעית". הודעה זו שקולה לכינוי אירוע קרדיולוגי בשם "התייבשות". הם גם מתכחשים לביקורת וטוענים כי ההנהגה הכלכלית "מובילה מדיניות כלכלית אחראית". כלומר, הם לא הפנימו דבר מהאזהרות שהושמעו לפני מספר חודשים, ואלה שהושמעו כעת.
גרוע מכך, לפי ידיעות בעיתונות, מנכ"ל מודי'ס זעם על כך שראש הממשלה שיקר לו כשהבטיח שהחקיקה תעבור בהסכמה רחבה. בכך איבדה ישראל נכס חשוב, שכן המחקר מראה שללא אמינות, קשה מאוד לעשות עסקים.
לעצור עכשיו
השאננות של שר האוצר וראש הממשלה, וחוסר נכונותם להפנים את חומרת המצב, מדאיגים ביותר. מפליא שראש הממשלה, שמיהר לבית החולים כשהדברים נגעו לבריאותו, מתעלם במפגיע מהתרעות כאשר הן נוגעות למצבה הכלכלי של ישראל.
אם הקואליציה לא תתעשת, ייגרם לתושבי ישראל נזק עצום שלא ניתן לתקנו. על הממשלה לגנוז לאלתר את המשך ההפיכה המשטרית, להפסיק לפגוע בשירות הציבורי, לנסות לשקם את אמון המשקיעים ולהתחיל לפעול למען כלל תושבי המדינה.