שופטי בית המשפט העליון דנים בעתירות נגד חוק הנבצרות / צילום: דוברות הרשות השופטת
בג"ץ דן היום (ה') בשידור חי בעתירות נגד חוק הנבצרות שאושר בכנסת במרץ השנה. מדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה שצמצם את עילות הנבצרות, כך שניתן יהיה להכריז על נבצרות ראש הממשלה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית. בנוסף, נקבעה דרישת רוב חריגה להפעלת מנגנון הנבצרות.
הדיון, שנערך בפני הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית, הסתיים בשעות הצהריים, וההחלטה האם להוציא צו על-תנאי תינתן בהמשך.
קידום החוק החל לאחר שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות, בטענה כי הוא מפר את הסכם ניגוד העניינים עליו חתם. כך שהחוק נועד למנוע דיון על הוצאתו לנבצרות של נתניהו, על רקע המחלוקת על עמידה בהסכם ניגוד העניינים.
● היועמ"שית תומכת בפסילת חוק הנבצרות: "נועד לשפר את מצבו המשפטי של נתניהו"
● חוק הנבצרות יגרום נזק משמעותי למדינה ולשלטון החוק | עו"ד פנחס רובין, דעה
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי כאשר קביעת הנבצרות היא בניגוד לדעתו של ראש הממשלה, כאשר הוא כשיר פיזית ונפשית לתפקידו, "משמעותה הדחתו של מנהיג מכהן שנבחר על-ידי נציגי העם ובעודו זוכה לאמון הכנסת. כלומר, קביעת נבצרות ראש הממשלה היא בפועל מעשה ביטול של תוצאות הבחירות וההליך הדמוקרטי".
16:20 | מה יקרה עכשיו?
השופטים ימסרו את החלטתם בהמשך. האפשרויות הקיימות הן דחיית העתירה בשלב זה או הוצאת צו על תנאי שיורה לממשלה לנמק מדוע לא לפסול את החוק ולקבוע את הדיון בעתירה להרכב מורחב יותר. אם שופטי בג"ץ ישקלו לפסול את החוק או לדחות את כניסתו לתוקף, הם צפויים לקבוע הרכב מורחב מאחר ומדובר בחוק יסוד, ומעולם לא נפסל חוק יסוד.
14:25 | ראבילו: "ההסדר לא שינה כלום מבחינת הסדר ניגוד העניינים"
עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר בדיון: "ההסדר לא שינה כלום מבחינת הסדר ניגוד העניינים, ולכן מבחינה פרסונלית - לא שינה כלום לראש הממשלה".
עוד הוסיף ראבילו כי "לגבי האמירות של ראש ממשלה, אני רוצה להראות מה הוא אמר", וציטט את נתניהו: "אני נכנס לאירוע, אני שם בצד כל שיקול אחר. למען העם שלנו".
השופטת אסתר חיות ענתה על כך: "נתניהו אמר - 'קודם היו ידיי כבולות'. הוא ראה את עצמו כבול".
ראבילו: "ידיים כבולות למה? להוביל את המדינה".
חיות: "לא נכון. הוא מסביר".
ראבילו: "אין מילה אחת שהוא אומר - אני עושה מה שאני רוצה. יש פה זעקה של ראש הממשלה: אני רוצה להביא את המדינה לפתרון. גם הנשיא פנה לראש הממשלה כדי להגיע לפתרון, הוא לא ידע על הסדר ניגוד העניינים?".
14:00 | עורך דינו של נתניהו: "חוק היסוד מעולם לא התכוון להוציא ראש ממשלה לנבצרות משפטית"
עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר בדיון: "אני לא רואה איך ניתן לבוא ולדון בהרכב כל-כך מכובד באפשרות לבטל חוקי יסוד. בית המשפט הנכבד שואב את סמכותו מחוק היסוד, הוא לא יכול לבוא ולקבוע שמשהו לא נראה לי בסדר או הגיוני, ולכן אני מוסמך".
השופט יצחק עמית אמר: "לשיטתו של אדוני, אם יהיה חוק יסוד היתר ניקוז, ידינו כבולות".
השופטת אסתר חיות אמרה: "ידינו כבולות? אדוני כתב שאם לא מצייתים להיררכיות, לא צריך לציית לפסקי הדין".
עו"ד ראבילו השיב: "בשום מקום לא כתבתי לא לציית לפסק דין".
חיות: "כתוב 'אין יסוד ואין חובה'. יכול להיות שאדוני לא התכוון, אבל זה מה שכתוב".
השופט עוזי פוגלמן הוסיף: "אדוני לא יכול להתעלם מכך שיש פסיקות בהרכב מורחב בדוקטרינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת".
ראבילו: "אין תזה של נבצרות משפטית, שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לעשות חילופי שלטון - אין לזה אח ורע בעולם. חוק היסוד מעולם לא התכוון לזה. פרסונליות - האם מתייחסים לראש ממשלה אחד או לראש ממשלה באופן כללי? האמירה היא ברורה. אנחנו לא מוכנים שיהיה מצב של הוצאת ראש ממשלה לנבצרות על-ידי סוד החלטה של גורם לא נבחר. וזו תכלית ראויה. היא לא קשורה לאדם ספציפי".
עוד הוסיף ראבילו כי "טובת הציבור היא שיהיה ברור מי יוציא לנבצרות. גם ד"ר גיל לימון (המשנה ליועמ"שית) אמר שההסדר הקיים חסר. הוא טעון תיקון".
השופט עמית אמר לעו"ד ראבילו: "שופט תורן הוציא החלטה טכנית, שגרתית לחלוטין, וחברי הכנסת הסתערו בפאניקה עם חשש מדומיין, וכך נולד החוק הזה. זה כתוב בדברי הכנסת".
חיות: "החוק היה מיועד לחסום את העתירה (של התנועה לאיכות השלטון - נ.ש.). אלה עובדות".
ראבילו: "מי אומר שהמצב הקודם הוא מצב רצוי? שהמדינה, הכנסת, יהיו במצב של חוסר בהירות מי יכול להוציא לנבצרות?".
פוגלמן אמר לראבילו: "אדוני יוצא מנקודת הנחה שהמצב הקיים הוא זה שיוצר 'בוקה ומבוקה'. אני מאמין שדווקא המצב שראינו עכשיו יצר כזה, החקיקה שמה אותנו במצב של קושי, של מבוי סתום. החקיקה הנוכחית יצרה רובד של קושי שמציב אותנו בפני מבוי סתום".
12:45 | השופטת חיות: "אנחנו מתעקשים להיות א-פוליטיים"
נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, אמר בדיון: "קשה להתחקות אחר המניעים של חברי הכנסת".
השופטת אסתר חיות אמרה: "יצאנו מגדר המניע שהתניע את התהליך לתכלית, זה הביטוי של בא-כוח היועמ"שית".
השופט יצחק עמית אמר: "יש תכלית כפולה לחוק. האחת - לחסום דיון משפטי, כמו שכולם אמרו ברגע שהשופטת התורנית הוציאה לתגובה; והשנייה - להתגבר על ניגוד העניינים".
עו"ד ברט: "מסתכלים מה היה קודם, ומה החוק ביקש לעשות מבחינה אובייקטיבית".
השופט עוזי פוגלמן: "ברור שחברי כנסת מצביעים ממניעים פוליטיים. אנחנו בשאלה הפרטיקולרית של מבחן הכלליות. זה לא עונה על מבחן הכלליות. אנחנו לא בשאלה כללית - האם בוחן מניעים - ברור שהתשובה לא".
השופטת חיות ציינה: "חטפנו הרבה ביקורת שאנחנו לא יורדים למגרש הפוליטי. אנחנו מקבלים ביקורת בכל פעם שהחלטה שלנו לא מוצאת חן בעיני אחד הצדדים. אנחנו מתעקשים להיות א-פוליטיים ולדבר משפטית בלבד".
חיות שאלה את נציג הכנסת: "האם הליך חפוז מתוך מניע ברור לשים מחסומים מפני האפשרות להוציא ראש ממשלה מסוים מאוד - האם זה לא מגיע עד כדי שימוש לרעה של הכנסת לכונן חוק יסוד?" במקביל ציינה כי "נכון שלא תמיד פרסונליות תביא לתוצאה קיצונית של בטלות".
עו"ד ברט השיב: "אנחנו בשאלה אם צריך לפסול אותו. אין לנו כנסת אחרת. אנחנו לא מתעלמים מהקשיים. גם המניע הפרסונלי מטריד. אני יכול להבין את הטענה שזו לא הדרך לכונן פרקים בחוקה של מדינת ישראל. העמדה של הייעוץ המשפטי היא שלכנסת יש סמכות לקבוע הסדרים חוקתיים גם כשזה נוגע לכנסת עצמה".
12:40 | חיות לנציג הכנסת: "הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות"
נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, אמר בדיון: "החוק נועד לתקן לקונות שהיו בחוק המקורי. אין חולק שבחוק כפי שהוא היום יש לקונות. ההסדר לא מושלם".
בתגובה לכך אמרה השופטת אסתר חיות: "הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות. בא ח"כ משה סעדה בדיון בכנסת, שהיה בישורת האחרונה ב-21 למרץ, לפני שהחוק עבר קריאה שלישית, בשיח מול ח"כ אפרת רייטן, ואמר: 'אפרת, זה פשיטא. בגלל זה חוקקנו'".
חיות המשיכה ואמרה: "יותר ברור מזה אי-אפשר", וביקשה מעו"ד ברט להתייחס להליך החקיקה.
12:25 | "היועמ"שית לא סבורה שצריך להוציא את נתניהו לנבצרות"
השופטת אסתר חיות ביקשה לברר האם לעמדת היועמ"שית החוק מונע אפשרות להכריז נבצרות על ראש הממשלה בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים. "האם יש מצב של הפרת הסדר ניגוד העניינים שאלמלא החוק היועצת הייתה יכולה להכריז על נבצרות? אנחנו מדברים על משהו עתידי?", שאלה חיות.
נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, השיב: "בשום מקום היועמ"שית לא מכריזה על נבצרות. מה שעושה היועמ"שית ועשה מני מזוז ב-2006 היה להגיד למזכיר הממשלה - עליך לכנס את הממשלה כדי שתמלא מקום לראש הממשלה. היא לא מכריזה".
השופטת חיות אמרה: "לפי התיקון - היועמ"ש לא יכול להתניע את התהליך".
עו"ד הלמן השיב: "ב-23 בינואר היועמ"שית השיבה לראשי הקואליציה שהיא לא קיימה ישיבות בנושא נבצרות ראש הממשלה".
השופטת חיות: "אבל אותה יועצת הודיעה לנתניהו מיד שההצהרה שהוא 'נכנס לאירוע' היא הפרה של הסדר ניגוד העניינים".
עו"ד הלמן: "היועמ"שית לא סבורה שצריך להוציא את נתניהו לנבצרות. אני מזכיר שמה שהפריע לחברי הקואליציה היה העתירות לבג"ץ".
חיות: "איך אתם מחברים את הפרסונליות של התיקון להפרת הסדר ניגוד העניינים?"
עו"ד הלמן: "לא אנחנו חיברנו את זה אלא ראש הממשלה וחברי הכנסת".
חיות שאלה: "האם באופן אמיתי התיקון הזה שולל סעדים?", ועו"ד הלמן אמר שוב שניתן להם עד 20 לאוגוסט. השופטים חיות ופוגלמן אמרו: "בסדר, נחכה ל-20 לחודש".
12:10 | נציג היועמ"שית: "פרסונליות חמורה"
השופט יצחק עמית שאל את נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן: "עד כמה ניתן לרפא בדחיית התחולה?". אחת האפשרויות העומדות בפני שופטי בג"ץ היא לדחות את כניסת תחולת החוק לכנסת הבאה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, לא מתנגדת לכך, אך סבורה כי הדחייה תפתור חלק מהקשיים בחוק אך לא את כולם.
עו"ד הלמן המשיך וטען: "כאשר מעבירים חוק יסוד, כדי להסיר מגבלות אישיות מתחום טוהר המידות לראש הרשות המבצעת - הפרסונליות כל-כך חמורה, כך שאין צידוק לעשות את זה. לכן היועמ"שית סבורה שצריך לצאת צו על-תנאי. כדי לעצור סחף שקורה בשבעה חודשים האחרונים. כל תחולה עתידית תפחית את הפגמים אך לא את הכול".
השופט עוזי פוגלמן שאל: "האם ניתן להגביל את התחולה מהכנסת הבאה? אם העניין הפרסונלי נפתר, האם גם אז צריך לבטל את החוק? זה לא יפתור את הבעיות, אבל ינוטרל הממד הפרסונלי".
עו"ד הלמן השיב: "זה חוק שנעשה לצרכים פרסונליים. לכן זה לא פותר את הכול".
11:50 | נציג היועמ"שית: "דברי נתניהו ש'עד עתה ידיו היו כבולות' הם ראיית זהב"
השופטת אסתר חיות אמרה בדיון לנציג היועמ"שית: "אתם מבקשים סעד קיצוני - אדוני צריך להסביר למה התיקון לחוק מאפשר לראש הממשלה להפר את הסדר ניגוד העניינים. אתם אמרתם שהנבצרות לא על השולחן".
עו"ד הלמן השיב: "ב-20 לחודש אשיב למה מבחינת היועצת אין חפיפה בין נבצרות לניגוד עניינים. אנחנו מדברים על חוק פרסונלי, שהכנסת, הנתונה לשליטת הקואליציה, רוצה לעקוף החלטה של 11 שופטים, פסק דין שהוא חייב לכבד".
עו"ד הלמן הוסיף: "היועצת המשפטית קבעה שיש ניגוד עניינים, כי זה משפיע על משפט פלילי תלוי ועומד. זה מקרה קיצוני, שבו הרשות המכוננת עושה חוק פרסונלי. מה שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז - הוא ברווז".
עו"ד הלמן אמר כי "דבריו של נתניהו ש'עד עתה ידיו היו כבולות' הם ראיית זהב". בכך התייחס הלמן לנאומו של נתניהו לאחר שחוק הנבצרות עבר בכנסת.
11:40 | נציג היועמ"שית: "דפוס פעולה החותר תחת שלטון החוק"
עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המייצג את היועצת המשפטית לממשלה, אמר כי בקשת העותרים היא אומנם חריגה, אבל הנסיבות פה הן "קיצוניות"; וכי "הסמכות המכוננת הפכה למשאב לשימוש לצרכים פרסונליים, יש פה דפוס פעולה שחותר תחת שלטון החוק במדינת ישראל".
בנוסף טען עו"ד הלמן כי "יש מקרים שאין מנוס לקבוע כי חוק שהכנסת סבורה שצריך להיות בחוקה של מדינת ישראל, לא יכול להיות שם - בין אם לפי השימוש לרעה בסמכות המכוננת או לפי 'התיקון החוקתי שאינו חוקתי'".
עו"ד הלמן טען עוד כי "הכנסת הפכה למשאב לסילוק סיבות פרסונליות הנובעות ממשפטו של נתניהו ומחייבות אותו שלא לפעול בניגוד עניינים. זה תיקון יותר קיצוני מאשר תיקון דרעי. זה דפוס פעולה שחותר תחת יסודות שלטון החוק. הכותרת 'חוק יסוד' אינה יכולה לאפשר זאת".
11:30 | בא-כוח ישראל ביתנו: "אנחנו לא בפני מדרון חלקלק, אנחנו במורד המדרון"
עו"ד אורי הברמן, המייצג את העותרת ישראל ביתנו, אמר בדיון: "אנחנו עדים לאחרונה לתיקונים תכופים בחוקי היסוד שהפכו פרסונליים. זה לא שאנחנו בפני מדרון חלקלק, אנחנו במורד המדרון".
בהמשך העירה השופטת אסתר חיות: "אולי ההסדר החדש הוא לא מספיק טוב. איך אדוני מחבר לדוקטרינה שהיא במצבי קיצון של התערבות בחקיקה של חוקי יסוד? אנחנו יכולים לחשוב על חוקים שצריך לשפר - זו לא עילה לביטול חוק יסוד. זה חייב להתחבר לדוקטרינה שמצדיקה סעד קיצוני של ביטול חוק יסוד".
השופט עוזי פוגלמן התייחס לטענה שבג"ץ לא יכול להתערב ולבטל חוקי יסוד, ואמר: "בית המשפט מוסמך לבקר חוקי יסוד על סמך דוקטרינות שנקבעו בהרכב מורחב. אנחנו לא בוואקום. נשמע כאילו אנחנו בקרקע לא חרושה - אולי עוד צריך לחרוש אותה, אבל בקרקע יש כבר תלמים".
11:15 | יו"ר איכות השלטון: "אי-אפשר שלא להוציא כאן צווים על-תנאי"
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר לסיכום דבריו בדיון: "צריך לבחון אם למרות כל הפגמים ניתן להצדיק את עיגון החוק. לעמדתנו, המשיבים (הממשלה) לא הצליחו להראות הצדקה של תיקון חוק היסוד שנתפר למידותיו של אדם. הצידוק הוא לשלול מהיועמ"שית את האפשרות להוציא לנבצרות ראש ממשלה בגלל ניגוד העניינים המרובה".
שרגא ביקש לדחות את הטיעון של הממשלה כי יש לעשות סדר בכללי הנבצרות בעת הזו. "נבקש להכריז על התיקון כבטל ולהרחיב את ההרכב. אי-אפשר שלא להוציא כאן צווים על-תנאי", אמר.
11:00 | "החוק לא עומד במבחן הכלליות ובמבחן היציבות"
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, טען הדיון כי החוק לא עומד ב"מבחן הכלליות" ובמבחן היציבות, בו נבחן האם החוק נושא אופי זמני או הסדר קבע יציב הצופה פני עתיד."חוקי היסוד שונו 30 פעם בשנים האחרונות", אמר.
השופט עוזי פוגלמן אמר: "המציאות ברורה. אבל האם לשיטת אדוני בגלל הקלות הבולטת, מבחן היציבות לא יתמלא לעולם?".
לאחר ששרגא התייחס לחוקה האמריקאית, השופטת אסתר חיות אמרה: "השוואה לתיקונים בחוקה האמריקאית מעוררת קושי מובנה, כי הדרך לתקן את החוקה האמריקאית היא בדרישות לרוב מיוחס. לנו אין חוקה שלמה. כל ההבדל בכנסת בין היותה גורם מכונן שמחוקק חוקי יסוד לבין מחוקק רגיל הוא רק בהחלפת המיתוג. אין לנו חוק יסוד חקיקה - שקובע איך מחוקקים חוקי יסוד. כל חוק דורש רוב רגיל. לכן ההשוואה לחוקה האמריקאית היא לא לעניין".
10:30 | יו"ר איכות השלטון: "נתניהו מפרק את מדינת ישראל מהיסוד"
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, הזהיר בדיון מפני החוק. "הנאשם החליט לפרק את מדינת ישראל מהיסוד - החל מנגיד בנק ישראל וכלה במשטרה ובייעוץ המשפטי לממשלה. אני מבקש מבית המשפט להסתכל על היער השלם, ולא על העץ הבודד. יש כאן אירוע של 120 חוקים שנועדו לפרק את הבית המשותף שלנו".
הנשיאה חיות הגיבה: "אדוני לא יזהיר ולא ידבר בשפה של 'אם' ולא יגיד את נבואות הזעם שלו. יש לאדוני טיעון משפטי?".
שרגא השיב: "נתניהו יוכל לעשות את ההפיכה השלטונית בלי שאף אחד יעבירו מתפקידו. צריך לראות את האירוע כמאקרו כחלק מההפיכה המשטרית".
שרגא המשיך וטען כי לאחר שהתנועה לאיכות השלטון פנתה לבג"ץ בעתירה להוציא את נתניהו לנבצרות, הקואליציה מיהרה לשנות את החוק ולא הסתירה כי מדובר בחוק שנועד להיטיב עם נתניהו. "לא הסתירו את התכלית הפרסונלית, שזה ניסיון להתגבר על העתירה לנבצרות", אמר.
שרגא הפנה לדבריו של ח"כ משה סעדה בוועדת החוקה, שאמר כי החקיקה נעשית בגלל הדיון בעניין נתניהו. "זה אירוע שכל-כולו פרסונלי. הכנסת עושה שימוש לרעה בסמכותה", אמר שרגא.
בנוסף, שרגא אמר לשופטים: "כל עם ישראל צופה, וצריך להסביר עובדתית".
בתגובה אמרה חיות: "השידור לא צריך להשפיע על הדיון המשפטי. אנחנו בבית משפט, בלי טיעון משפטי אנחנו לא נוכל להתקדם. אדוני יתחיל לדבר לגופם של דברים ובשפה משפטית".
הטיעון נגד החוק: הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה
העותרים הם התנועה לאיכות השלטון ומפלגת ישראל ביתנו יחד עם ח"כ עודד פורר, הטוענים כי מדובר בתיקון פרסונלי. בעתירת התנועה נכתב כי החוק "יוצר תקדים חדש ומסוכן - ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תומכת בפסילת החוק והתנגדה לו במהלך הליך החקיקה. בעמדתה שהוגשה לבג"ץ צוין כי "נחצה קו הגבול, ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת", וכי יש בתיקון לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו להפר את הסכם ניגוד העניינים בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון שאישר את כהונתו. בהרב-מיארה ציינה כי מדובר במקרה "קיצוני במיוחד" של תופעה בה חברי כנסת מתקנים חוקי יסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים.
המשנה ליועמ"שית, עו"ד ד"ר גיל לימון, אמר בוועדת החוקה במרץ השנה: "מה שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא צבר של דברי חקיקה מטרידים ביותר, שמקודמים במהירות רבה, תוך שימוש בסמכות המכוננת של הכנסת שלא למטרות שלהן נועדה, ואשר יש בהם כדי להיטיב עם עניינו האישי של אדם בקשר לתוצאות הנובעות מהליכים משפטיים בעניינו. לפיכך, על אף מתן המענה שניתן לחלק מהקשיים שהעלנו, התנגדותנו העקרונית להצעת החוק עומדת בעינה".
מעולם לא נפסל חוק יסוד בישראל, אך הטענה כי הכנסת עושה שימוש לרעה בסמכותה התקבלה בעתירה נגד "פשרת האוזר" בה שונה חוק יסוד כדי למנוע את פיזור הכנסת. אך באותו מקרה התיקון פקע בעת פסק הדין, ולכן השופטים לא פסלו את החוק.
יועמ"שית הכנסת: מאורע נדיר ותקדימי
לעומת זאת, עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, היא שיש לדחות את העתירות. עו"ד אפיק ביקשה להשלים את עמדתה לאחר הדיון באופן חריג וציינה כי "מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר, ומצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להכריז על בטלותו של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע".
נתניהו מבקש לדחות את העתירה על הסף, בנימוק כי בית המשפט אינו מוסמך לפסול חוק יסוד. "אין להתערב במפעל חקיקת היסוד של הכנסת באופן שיהווה התערבות תקדימית וחריגה של בית המשפט הנכבד בתפקידה החוקתי של הכנסת".
עורכי דינו של נתניהו, מיכאל ראבילו ורועי שכטר, טוענים גם כי אין מקום להרחיב את עילת הנבצרות מעבר לנסיבות אובייקטיביות מטעמי בריאות או מוות. זאת לאור קיומם של הסדרים מקבילים ל"הדחת" ראש ממשלה מכהן בדמוקרטיה.
גנץ: "אם הממשלה לא תכבד פסק דין - ישראל לא תהיה דמוקרטיה"
ברקע הדיון בבג"ץ, יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, ויו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, הגיבו להתבטאויות של שרים נגד בג"ץ הבוקר. שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן כתבה בטוויטר: "בדקות אלה ממש, קבוצת אנשים מצומצמת שלא נבחרה על-ידי אף אחד בקלפי, דנה בשאלה האם כדאי לבטל את תוצאת הבחירות של מיליוני אנשים, מבלי שאף אחד נתן לה את הסמכות לעשות את זה". שר המורשת עמיחי אליהו אמר לרדיו גלי ישראל כי אם בג"ץ לא יכבד חוק יסוד, הממשלה לא תצטרך לכבד את פסיקתו.
גנץ הגיב וכתב: "אם הממשלה לא תכבד פסק דין של בית המשפט - ישראל לא תהיה דמוקרטיה. האחריות על ראש הממשלה". לפיד כתב מוקדם יותר: "שר שמצהיר שלא יקבל פסיקה של בית המשפט העליון, לא יכול להמשיך לכהן כשר אפילו דקה; ממשלה שלא תציית לחוק ולבית המשפט היא ממשלה לא חוקית".
2466-23
2412-23