סופרמרקט. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה / צילום: Shutterstock, defotoberg
ועדת השרים ליוקר המחיה החליטה אתמול (ג') לצאת במהלך מקיף להכרה ישראלית ברגולציה האירופית, זאת תוך הכרעה לטובת עמדת משרדי האוצר והכלכלה שהיו מעוניינים לאפשר יבוא לישראל של כל מוצר שמשווק באירופה, על פני משרד הבריאות שרצה להתאים את הרגולציה הישראלית בתהליך איטי ומוגבל יותר. כעת צפויים משרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים, יחד עם רשות האסדרה, לכתוב תזכיר חוק שצפוי להיות מוגש בעוד כחודש.
זה צפוי להיות תהליך ארוך ומורכב, עם מגוון קשיים וחסמים הן מצד משרדי הממשלה והן מצד קבוצות לחץ ובעלי אינטרס. מה הסיכוי שהרפורמה תצא לפועל, וכיצד היא תשפיע על יוקר המחיה? גלובס עושה סדר.
● ועדת השרים ליוקר המחיה אישרה: יבוא ללא מגבלות של מוצרי מזון וטואלטיקה מאירופה
● מבקר המדינה: ליקויים משמעותיים בטיפול הממשלה ביוקר המחיה
● ישראל בצמרת יוקר המחיה של ה-OECD, אבל באיזה מקום?
מה קרה לרפורמת התמרוקים?
רפורמות עבר ששאפו לפתוח את ישראל ליבוא על בסיס רגולציה אירופית, נכשלו. "רפורמת התמרוקים", שניסתה לאפשר יבוא של מוצרי טואלטיקה, רחצה והיגיינה נשית לישראל, כללה תרגום לעברית של "תיק התמרוק".
זה מסמך משפטי טכני בן כ-600 עמודים שמכיל את הרכיבים, את אופן הייצור ופרטים נוספים על כל מוצר. מעבר לעבודה הרבה שזה דרש, הרגולציה ברפורמת התמרוקים דרשה להגיש תיק תמרוק בעברית או באנגלית. אלא שהפרטים של "תיק התמרוק" של המותג הפרטי של הרשת הצרפתית קרפור, למשל, היו כתובים בצרפתית - שלא הוכרה ברגולציה הישראלית.
גם ביבוא מזון עלו בעיות דומות: תרגמו ואימצו 4 דירקטיבות של האיחוד האירופי, מתוך עשרות שקיימות. אלא שמשרד הבריאות התעקש להחריג מזון מהחי ורגולציה נגד חיידק הליסטריה, שמחמירות יותר בישראל בהשוואה לאיחוד האירופי. אך חמור מכך - כל פרט רגולציה שהופיע באחת הדירקטיבות האחרות חסם את כל היבוא. כך למשל, השאלה האם רשימת הרכיבים תופיע לפי סדר השכיחות שלהם לפני או אחרי הבישול, מנעה יבוא של מוצרים רבים, אפילו כאלה שעונים על כל שאר הדרישות הרגולטוריות.
לכן, במשרד האוצר והכלכלה מעוניינים עכשיו לנקוט גישה רדיקלית בהרבה: במקום להתאים את הרגולציה הישראלית לאירופה - להכיר באופן ישיר ברגולציה האירופית עצמה. זו תוכנית הפעולה שאישרה אתמול ועדת השרים ליוקר המחיה.
מהם הקשיים המשפטיים?
גם בגישה החדשה עלולים להתעורר קשיים. מדובר במהלך תקדימי של אימוץ חוק זר לישראל ואכיפתו בתוך ישראל, מה שמעלה שאלות משפטיות רבות. חלקן פתירות בקלות יחסית, אבל אחרות ידרשו קבלת החלטות קשות.
כך למשל, כשיבואן מביא מוצר שבפועל לא עומד בתקינה האירופית, והוא עושה נזק, יש צורך בהעמדה לדין. זה ידרוש מבית המשפט בישראל לשפוט על-פי חוקים זרים שלא עברו בכנסת. במקרה זה ניתן לפתור זאת באמצעות חתימה על הצהרות בכניסה לישראל והתייעצות של היבואנים עם עורכי דין רלוונטיים, אך ברמה המשפטית מדובר בתקדים משמעותי.
בנוסף, נשאלת השאלה מה היבואן יצטרך להוכיח. האם רק העובדה שמוצר שווק באירופה תספיק כדי לחסן אותו מבעיות נזיקין? מעבר להצהרות על בטיחות המוצר, אפשר לבקש החזקת מסמכים מסוימים, אך כל מסמך שמקורו ביצרן חוסם מיידית כל אפשרות ליבוא מקביל. אפשרות אחרת היא לדרוש בדיקות מעבדה מדגמיות, אך זה יעמיס נטל כלכלי ורגולטורי שעלול להתגלגל לצרכנים.
אך הבעיה המרכזית ביותר היא היצירה של משטר רגולטורי כפול בישראל: אחד ליצרנים הישראלים, שיישארו מחויבים לייצור על-פי תקן ישראלי - והשני ליבואנים ,שיוכלו להישען על התקן האירופי.
מצב כזה עלול ליצור תחרות לא הוגנת כלפי היצרנים הישראלים, שיידרשו לעמוד תקינה מחמירה יותר. במצב כזה אפשר להחזיק בשני משטרים מקבילים, או לחילופין לשאוף להחיל את הרפורמה גם על היצרנים, ולאמץ באופן מלא את התקינה האירופית גם בתוך ישראל.
כך דורש אביב חצבני, מנהל איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים: "תעשיית המזון תמכה ותומכת ברפורמה, אך דורשת אימוץ מלא של המודל האירופי כולו, שיאמצו גם את הרגולציה שחלה על היצרנים המקומיים באירופה גם על היצרנים המקומיים בישראל".
מי צפוי להתנגד?
בראש הרשימה נמצאים היבואנים הגדולים שמרוויחים מהמצב הקיים בו יש פחות תחרות, והם עלולים לפעול כדי לעכב ולהציב מכשולים לאימוץ התקינה האירופית.
הפעלת לובי כזה עשויה להתבצע דרך כל אחת מהבעיות המשפטיות, או דרך הסתייגויות של אחד המשרדים האחרים. במפורש, הרפורמה לא תאמץ את כל התקינה האירופית, אלא תיתן מקום ליוצאי דופן וחריגים שהמשרדים השונים יבקשו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו צוטט אתמול בסוף הפגישה אומר ש"נביא תזכיר חוק שפותח את השוק בישראל לכל המוצרים באירופה. יהיו חריגים, אבל הכול יהיה מותר זולת החריגים. זה בדיוק הפוך ממה שקיים - הכול אסור חוץ ממה שמותר. מעכשיו הכול מותר - חוץ ממה שאסור".
כלומר, בעוד שנטל ההוכחה מתהפך, והמשרדים יצטרכו להסביר מה הם מעוניינים להחריג במקום שיצטרכו לאמץ אחת אחת את הרגולציות האירופיות, עדיין יש מקום לחריגים רבים. משרד הבריאות, שעמדתו נדחתה בישיבת ועדת השרים ליוקר המחיה, צפוי לבקש סייגים רבים, ואלה יצטרכו לעבור דיונים מקצועיים בין המשרדים ולהגיע להכרעה בוועדה.
גם משרד החקלאות צפוי להערים קשיים רבים בתחום הגנת הצומח, מכיוון שבנושא הזה הבעיה אינה המוצר עצמו, אלא המזיקים שעלולים להגיע איתו וישפיעו על המערכת האקולוגית בישראל. בנוסף, הגנת הצומח משמשת בפועל כחלק מההגנה על החקלאות הישראלית ומניעת יבוא שיתחרה בה, מה שצפוי לעורר התנגדויות נוספות.
מה הסיכוי שהמהלך יצא לפועל?
כאן, משרד האוצר יחסית אופטימי ואומר ש"הקשיים המשפטיים ייפתרו בשיתוף ובעזרת משרד המשפטים". גם לגבי קבוצות לחץ, באוצר מתעקשים ש"אנו לא צופים לחצים בנוגע לחוק שצפויה לו השפעה חיובית מובהקת על יוקר המחיה".
על-פי נתניהו, התזכיר הראשוני של החוק צפוי להיות מוגש עד תחילת המושב הקרוב של הכנסת ב-15 באוקטובר. אך בפועל יהיה מאתגר להביא אפילו את הטיוטה הראשונית במועד הזה, לאחר הסתייגויות המשרדים השונים. גם אז צפוי להתחיל תהליך חקיקה ארוך, שיכול להימשך בקלות עד שנת 2025.
מה צפוי לקרות אם המהלך יצליח?
בהנחה שהמהלך יצליח, הוא יוכל להוביל למהפכה של ממש בצריכה בישראל. יבוא של מוצרים מאירופה, לרבות יבוא מקביל, יהפוך לפרקטי, ובענפים רבים עם פערי מחירים משמעותיים מול אירופה, המחירים יוכלו לרדת באופן משמעותי.
כיום, ישראל מייבאת מעט מוצרים ושירותים כשיעור מהתוצר שלה: על-פי הבנק העולמי, ישראל מייבאת 28.6% בלבד מהתוצר שלה, לעומת 36% בבריטניה, ו-54% בממוצע האיחוד האירופי. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה, ורבים מהפערים הללו ניתנים לגישור באמצעות יבוא.
כך למשל, סקירת האוצר מהשנה שעברה מראה שדאורדורנט שעולה בישראל 37.5 שקל, ניתנת לרכישה באתר אמזון ב-21.5 שקל בלבד; ומשחת שיניים קולגייט שעולה בישראל 26.5 שקל, ניתנת לרכישה באמזון ב-11.6 שקל.
שווייץ, שהעבירה רפורמה דומה ב-2010, הגבירה את היבוא שלה ב-66%, שהוריד מחירים באופן משמעותי בתחומים כמו מוצרי צריכה לבית. גם קרפור ומתחרות פוטנציאליות שלה כמו ספאר יוכלו לייבא את המגוון המלא של מותגים פרטיים ויבוא מקביל מהמרכזים הלוגיסטיים שלהן באירופה - מה שיקל על הצרכן הישראלי ויאפשר לו מגוון גדול בהרבה, בדומה לאירופה.