גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שופטי בית המשפט העליון דנים בעתירות נגד חוק הנבצרות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

בג"ץ דן היום (ה') החל מהשעה 10:00, בהרכב של 11 שופטים ובשידור חי, בעתירות הדורשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, הקובע מתי ראש ממשלה יוצא לנבצרות. השופטים הודיעו כי הם שוקלים לדחות את תחולתו של החוק למועד מאוחר. 

עם תום הדיון, ניתן להעריך בזהירות כי מעמדות השופטים עולה שלפחות חמישה מהם (נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר, יוסף אלרון ואלכס שטיין) נוטים שלא להתערב בתחולתו המיידית של התיקון לחוק היסוד, לעומת ששת השופטים הנוספים הנוטים לדחות את מועד תחולת החוק לאור היותו פרסונלי.

● שאלות ותשובות | הדיון בנבצרות: מה שוקלים שופטי בג"ץ, ואיך זה ישפיע על נתניהו?
● נתניהו על חוק הנבצרות: "קבלת העתירות - רמיסת הכרעת האזרחים"
● היועמ"שית על חוק הנבצרות: נועד להסיר מגבלות פרסונליות מראש הממשלה 

18:08 | תם הדיון בעתירות

לאחר שמונה שעות, הסתיים הדיון בעתירות נגד חוק הנבצרות. פסק הדין יינתן במועד מאוחר יותר. לאור פרישת הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון בחודש אוקטובר, והאפשרות של שופטים לתת פסק דין עד שלושה חודשים מיום פרישתם - עד 12 בינואר יימסר פסק הדין. השופטת חיות הודתה לנוכחים ואיחלה להם חג שמח.

17:58 | סולברג: אנחנו מתבקשים לעשות פסיכואנליזה לחברי כנסת בדרך שרלטנית

השופט נעם סולברג פנה לבא-כוח הייעוץ המשפטי לכנסת: "אני מוטרד ממעמדם של חברי הכנסת לאור העמדה של היועמ"שית, כי הם שותפים 'למזימה', וכל 62 אלה שהצביעו ילכו לעולמי עד עם 'אות קין' שתמכו בדבר הזה. בסופו של דבר אנחנו מתבקשים לעשות פסיכואנליזה בדרך שרלטנית: לקחת את דבריו של ראש הממשלה ולהגיע למסקנה על כל חברי הכנסת. גם אם נפרש לחומרה את דבריו של ראש הממשלה - מה עם אותם חברי כנסת?".  

17:45 | השופטת ברון על נאום נתניהו: "התכלית הושגה, והוסרו המחסומים. מה יותר פשוט מזה?" 

עו"ד מיכאל ראבילו, בא-כוחו של נתניהו, אמר: "ראש הממשלה לא יזם את הרפורמה. בהסכמים הקואליציוניים כתוב שמי שמקדם את הרפורמה הוא שר המשפטים. ראש הממשלה אמר שהוא ממתן. הוא לא יוזם את המיתונים, אלא ראשי הקואליציה מחליטים. ראש הממשלה מנסה להרגיע את הרוחות, ואז אומרים שהוא הפר את הסכם ניגוד העניינים".

השופטת ברון הגיבה על הטיעון: "הדברים (של ראש הממשלה כי ידיו לא כבולות - נ.ש.) נאמרו שעות ספורות אחרי שהתיקון לחוק התקבל. התכלית הושגה, והוסרו המחסומים. מה יותר פשוט מזה?".

עו"ד ראבילו הוסיף כי אין לחוק מאפיינים פרסונליים.

17:37 | בא-כוח ראש הממשלה: "לא חששות מדומיינים" 

עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את ראש הממשלה נתניהו, טען: "החששות שאני דיברתי עליהם בתחילת הדברים - מסתבר שהם לא חששות מדומיינים. שמענו את ההבהרה (של בא-כוח היועמ"שית - נ.ש.)".

"ניגוד עניינים לא חייב להיות רק בגלל כתב אישום. מחר יהיה ראש ממשלה שיגידו שהוא יותר מדי עשיר, ואז ההחלטות שלו בהייטק יכולות להראות כניגוד עניינים, ואפשר להוציא אותו לנבצרות", הוסיף.

17:20 |נציג היועמ"שית: תיתכן סיטואציה של פעולה בניגוד עניינים שתהיה עילה לנבצרות 

בא-כוח היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, הבהיר בשלב התשובות את ההבדל, לעמדת היועמ"שית, בחוק היסוד לפני ואחרי התיקון: "היום ברור שהעילות הן נבצרות פיזית ונפשית, בעוד שבמצב הקודם הנבצרות יכולה הייתה לחול על נסיבות נוספות".

הלמן הוסיף כי לפי הפסיקה לא ניתן לשלול שיהיו נסיבות חריגות שיביאו לנבצרות, בהן ניגוד עניינים של המשפט הפלילי והתיקון שלל את בית המשפט לדון בהן. כלומר, תיתכן סיטואציה של פעולה בניגוד עניינים שתהיה עילה לנבצרות.

לדברי הלמן, היועמ"שית לא שינתה את עמדתה כי במצב הנוכחי אין מקום להכריז על נבצרות בשל הפרת הסכם ניגוד העניינים.

16:45 | בא-כוח ישראל ביתנו: ניצלו אי-בהירות בחוק כדי ללכת להסדר קיצוני

עו"ד אורי הוברמן, המייצג את העותרים סיעת ישראל ביתנו וח"כ עודד פורר, אמר: "הכנסת משתמשת בחוקי היסוד כחומר ביד היוצר, וכאשר בית המשפט בא לבקר אותה - אסור לגעת בה. אם נלך לנהר החקיקה, יצאנו לדרך בגלל ששופטת תורנית ביקשה תגובה בסך-הכול (ההחלטה של השופטת דפנה ברק-ארז כי הממשלה תגיש תגובה מקדמית לבקשה להוצאת נתניהו לנבצרות- נ.ש.). מישהו נלחץ מזה".

עו"ד הוברמן הוסיף כי "אנחנו חיים עם אי-הוודאות של החוק משנת 1968. תמיד אפשר להשתמש בבעיה כתירוץ. ניצלו אי-בהירות בחוק מסוים ללכת להסדר קיצוני, בלתי הרמוני, בשביל להגביה את החומות ולבצר את מעמד הממשלה".

השופט שטיין הגיב: "איך הוא קיצוני? הוא שווה-ערך למצב בארה"ב".

עו"ד הוברמן החל לומר: "בכנסת נורמלית ואחראית..". השופט מינץ קטע אותו ואמר: "אדוני ימתן את הטיעון שלו".

עו"ד הוברמן סיים את הטיעון, וכעת יוצאים להפסקה של כרבע שעה, שלאחריה יתקיים שלב התשובות של היועמ"שית, הכנסת וראש הממשלה.

16:25 | נציג ישראל ביתנו החל לטעון

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון (מהעותרים), סיים את הטיעון.

עו"ד אורי הוברמן, המייצג את העותרים סיעת ישראל ביתנו וח"כ עודד פורר, החל לטעון.

בפתח דבריו אמר לו השופט סולברג כי לעמדתו, "המקום לטענות של חבר הכנסת הם בכנסת ולא פה".

15:45 | בא-כוח העותרים: ישראל יכולה למצוא את עצמה ללא ראש ממשלה בגלל החסמים בחוק

בא-כוח העותרים, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, טען: "כשמסתכלים על התכלית ועל הפגם (של החקיקה - נ.ש.), זו הפגיעה ברציפות השלטונית. אי-אפשר יהיה להוציא ראש ממשלה לנבצרות עם כאלה גדרות".

השופטת וילנר שאלה: "אז מה יעזור לדחות את תחולת החוק"?

עו"ד שרגא השיב: "לדעתי צריך בטלות, אבל אני לא שם (לאור החלטת השופטים - נ.ש.). דחייה זה הרע במיעוטו. האירוע המתמשך של ניגוד העניינים יכול להוביל לנבצרות". 

בהמשך אמר שרגא: "הוא (נתניהו) מרגיש את עצמו פטור מהסדר ניגוד העניינים. פטור מכל סנקציה. הוא נכנס לאירוע. הוא האירוע. שלא יתבלבל".

15:15 | יו"ר התנועה לאיכות השלטון החל לטעון

הסתיים הטיעון של בא-כוח היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן.

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, מהעותרים, החל לטעון. 

15:10 |  בא-כוח היועמ"שית: לא ניתן לומר שלעתירה להוצאת נתניהו לנבצרות לא היה סיכוי

לשאלות השופטים השיב נציג היועמ"שית, עו"ד הלמן: "אני לא יכול להגיד שלעתירה (להוצאת נתניהו לנבצרות - נ.ש.) לא היה סיכוי. התוצאה יכולה הייתה להיות שבית המשפט יחשוב שנבצר ממנו לכהן, למרות עמדת היועמ"שית. בסוף בית המשפט קובע".

השופט אלרון שאל: "התיקון לא משנה דבר להסדר ניגוד העניינים?"

הלמן השיב: "התיקון שינה את התנהגות ראש הממשלה".

השופטת חיות שאלה: "העמדה שלכם הייתה שאם ראש הממשלה מפר את הסדר ניגוד העניינים - זו לא עילה להוציא אותו לנבצרות, נכון?"

הלמן השיב בחיוב והוסיף: "אבל עמדתנו לא קובעת, אלא בית המשפט".

השופט אלרון המשיך: "בהפרת ניגוד העניינים יש סנקציות אחרות - לא בהכרח לדחות את התחולה". 

חיות סיכמה את עמדת נציג היועמ"שית: "אדוני אומר שהרקע לחקיקה והעיתוי כל-כך עוצמתיים בפגמים, שגם אם התיקון עומד בעצמו - צריך לדחות את התחולה".

הלמן סיים את הטיעון באמירה: "העובדה שעושים מהחוקה שלנו פלסטלינה ואחרי זה קוראים לזה 'חוק יסוד' - מכניסה את המערכת המשטרית כולה לבעיה קשה".

14:50 | סולברג: בגלל שרוצים להעניש על דרך החקיקה - נפגע בציבור בהסדר נבצרות עמום?

השופטים שאלו את נציג היועמ"שית, עו"ד הלמן, האם המניע לחקיקה שהיה לטובת נתניהו, הוא גם התכלית של החקיקה שצופה גם פני עתיד להסדיר מתי ניתן להכריז על נבצרות ראש ממשלה.

השופט שטיין: "אומר ח"כ כץ (יוזם החוק - נ.ש.) 'אני לא אוהב את המצב המשפטי, ואני רוצה לעזור לראש הממשלה'. מה הבסיס העובדתי לכך שהמניע הפרסונלי הוא הדומיננטי?"

עו"ד הלמן: "ההשתלשלות של הדברים מלמדת על כך".

השופט מינץ: "הכנסת אומרת שזה נכון שהמניע הוא בגלל ראש הממשלה, אבל אנחנו רוצים לתקן את החוק בשביל להסתכל קדימה. זו ההבחנה בין המניע לתכלית".

השופט סולברג: "החוק המתקן - בגלל שרוצים להעניש על הדרך, בסוף נפגע בציבור בכך שנחזור להסדר עמום וחסר? את מי אנחנו מענישים?" 

השופט יוסף אלרון פנה לעו"ד הלמן: "אדוני אומר דברים קשים: המשאב הפרטי. פגיעה בטוהר המידות. חוזר על עצמו פעם אחר פעם. אתם בעצם מסירים את ניגוד העניינים. נראה לי שהרחקת לכת".

הלמן השיב לגבי התכלית של החוק: "א-אפשר לחשוב על משהו אחר מדברי ראש הממשלה, שאמר 'עכשיו אני אוכל להיכנס לאירוע'. הוא אומר שהוא הולך לקדם את החוק של הוועדה לבחירת שופטים אחרי שהיועמ"שית אמרה לו 'אתה לא יכול לקדם את החוק הזה, כי אתה עומד לדין בעבירות קשות של טוהר מידות בפני 3 שופטים'".

עוד הוסיף הלמן: "התכלית של החוק היא כדי למנוע את האפשרות שיוציאו את ראש הממשלה לנבצרות. החוק בא לפתור בעיות אישיות שלו, זו פגיעה לרעה בשלטון החוק".

הלמן ציין כי התכלית הדומיננטית היא ש"החוק שונה כדי שנתניהו יוכל לפעול בניגוד להסכם ניגוד העניינים מבלי לחשוש לתוצאה משפטית". 

14:20 | בא-כוח היועמ"שית: החוק נכנס לתוקף מיידי כדי שראש הממשלה יוכל לעשות מה שהיועמ"שית אמרה לו שאסור

עו"ד הלמן, נציג היועמ"שית, אמר כי "אין מחלוקת שנבצרות היא לא רק מטעמים פיזיים ונפשיים לפי הפסיקה. עמדת היועצת היא שיכולים להיות טעמים תפקודיים", והוסיף כי לא נפסק מה כוללת הנבצרות.

השופט נעם סולברג ביקש למקד את הטיעון: "אדוני הדגיש את המניע הפרטי. את הנושא של המניע קשה להכחיש, אבל אז אנחנו עוברים לתכלית, והיא משפטית".

הלמן: "הסמכות המכוננת הפכה כלי לקידום צרכים פרטיים".

השופטת יעל וילנר: "את זה צריך להסביר".

הלמן: "אי-אפשר להתעלם מזה שההסדר הקודם היה עשרות שנים בספר החוקים. מדינת ישראל לא יכולה להיות בלי ראש ממשלה. גם לא שעה ו-40 דקות כשראש הממשלה בפרוצדורה רפואית. זה הסדר של רציפות שלטונית".

הלמן הוסיף כי "התיקון לחוק נכנס לתוקף מיידי, כדי שראש הממשלה יוכל לעשות מה שהיועמ"שית אמרה לו שאסור. נכון שהיה מקום להבהיר את הסדר הנבצרות. הלו"ז מבהיר מה התכלית של החיקוק, למה עשו את זה עכשיו, ולמה החוק צריך להיכנס באופן מיידי". 

13:55 | בא-כוח היועמ"שית: מעולם לא הייתה ליועמ"שית סמכות להכריז נבצרות ראש ממשלה נבחר

עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, המייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, החל לטעון.

הלמן הבהיר כי מאז ומעולם לא הייתה ליועמ"שית סמכות להכריז על ראש ממשלה כנבצר. מי שקובע וקבע תמיד זה הממשלה. הלמן גם אישר כי לעמדת היועמש"ית, הפרת ניגוד העניינים לא מובילה לנבצרות. "זו מסקנה מרחיקת לכת", אמר.

13:10 |בא-כוחו של נתניהו: חוק היסוד לא משנה את הסדר ניגוד העניינים. חיות: למה הוא אמר שידיו היו כבולות?

עו"ד ראבילו, נציגו של ראש הממשלה, אמר כי "השיקול הפרסונלי הוא לא כמו שחבריי אומרים. החוק לא נהגה ביום שעלה למערכת הכנסת".

השופטת ברון הפנתה לדברי נתניהו, שאמר שידיו היו כבולות עד כה, כמה שעות לאחר שהתיקון לחוק אושר בכנסת. השופט עמית העיר בחיוך: "הודאת בעל דין".

עו"ד ראבילו הגיב לכך ואמר: "ראש הממשלה לא עומד בראש הגוף שקיבל את ההחלטה הזאת, שהוא הכנסת. ראש הממשלה לא אמר את הדברים בכנסת, והוא אמר את הדברים לאחר שהחוק עבר ולא לפני כן".

ראבילו הוסיף כי "באותו נאום של ראש הממשלה, הוא לא בא ואמר 'איזה יופי, אין לי נצברות, ואני יכול להפר את הסדר ניגוד העניינים ולטפל ברפורמה'".

השופטת ברון: "אני לא נוקטת עמדה, אני רק אומרת שראש הממשלה ראה את הקשר הישיר בין התיקון לבין 'ידיו כבולות' - או לא?"

השופטת ברק-ארז: "עולה מכאן שזה פרסנולי, אבל פרסנולי בקטע טוב, שהוא יפתור את המשבר". 

ראבילו השיב: "אין פה מילה אחת שאומרת שראש הממשלה רוצה להפר את הסדר ניגוד העניינים. ראש הממשלה מנסה, ביחד עם הנשיא, להביא לפתרון של משבר הרפורמה".

עוד אמר ראבילו: "חוק היסוד לא משנה את הסדר ניגוד העניינים שחל על ראש הממשלה".

השופטת חיות שאלה: "אז מה הכוונה שראש הממשלה אמר שידיו היו כבולות?", והוסיפה: "החוק רק מוריד את הסיכון שמא היועצת המשפטית לממשלה תחשוב שצריך להוציא לנבצרות".

ראבילו: "אבל אמרה גברתי שהיועמ"שית לא יכולה להוציא אותו לנבצרות. אנחנו לא עוסקים בנתניהו אלא ביסודות המשטר שלנו, מי יכול להוציא לנבצרות". 

הנשיאה חיות אמרה: "במקום להגיש עתירה, הולכים להעביר חוק יסוד שחוסם. זה המסלול?" 

הדיון יצא להפסקה כחצי שעה. 

12:15 | בא-כוחו של נתניהו: "נבצרות אמורה להיות מצב נתון ולא במחלוקת"

עו"ד ראבילו, נציגו של ראש הממשלה, הוסיף וטען כי בעבר הייעוץ המשפטי לא העלה על דעתו שראש ממשלה ייצא לנבצרות אם הוא מסוגל להביע את דעתו. "נבצרות אמורה להיות מצב נתון ולא במחלוקת", אמר.

השופטת חיות: "הכלל הרגיל הוא שכאשר מתקנים חוק יסוד שנוגע למבנה המשטרי, מקובל ורצוי שיחול מהכנסת הבאה. כך גם עמדת הכנסת".

עו"ד ראבילו: "למה עושים בחירות? זה לא אומר שכניסה לתוקף מיידי היא דבר לא חוקי". 

12:00 | בא-כוחו של נתניהו: הכנסת סירבה לדחות את תחולת החוק. זו לא קריאה רביעית

עו"ד מיכאל ראבילו, בא-כוחו של ראש הממשלה נתניהו, הבהיר כי לעמדת הממשלה אין מקום להתערב בחוקי יסוד.

השופט גרוסקופף אמר: "אם נושא התחולה הוא נושא של פרשנות, יש לנו סמכות לקבוע ממתי יחול החוק. אדוני צריך להסכים שיש לנו סמכות".

עו"ד ראבילו השיב: "במקרה הספציפי הכנסת הביעה את דעתה. הייתה הצבעה על הסתייגות להחיל את החוק מהכהונה הבאה, וזו נדחתה על-ידי 62 חברי כנסת מול 44. זו לא קריאה רביעית". 

11:50 | חיות: דחיית תחולת החוק היא פתרון מתון לחוק עם פגמים

השופטת חיות אמרה לעו"ד מיכאל ראבילו, בא-כוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו: "איך תחולה צופה פני עתיד מבטלת את תוצאות הבחירות? אם יש חשש שיש כתם פרסונלי - בואו נקבע שזה חל מכאן להבא. מה ההתנגדות? בא לעולם תהליך חקיקה שנמצאו בו פגמים, וכדי לרפא את הפגמים יש פתרון שהוא מתון".

עו"ד ראבילו השיב: "אתם אומרים לי 'נושא מתון', אבל העתירות מתייחסות למצב שבו יש לעובד ציבור אפשרות להכריז או להניע הליך של הוצאת ראש ממשלה לנבצרות".

חיות: "נציג היועצת המשפטית לממשלה אמר שאין לה סמכות להכריז על כך". 

עוד אמרה חיות לבא-כוחו של נתניהו: "אנחנו לא עוסקים בחלומות של העותרים. החלומות שלהם מתמזגים עם החרדות שלכם, שרוצים להשאיר איום על השולחן". 

11:35 | בא-כוחו של נתניהו החל לטעון 

הסתיים הטיעון של בא-כוח הכנסת, עו"ד יצחק ברט. אחריו החל לטעון עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

11:20 | חיות: חקיקת יסוד עם השלכות משטריות - עדיף שלא תחול מיידית

השופטים ביקשו מנציג הכנסת, עו"ד ברט, להתמקד בשאלה האם יש מקום לדחות את כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות.

השופט גרוסקופף אמר: "התיקון יכול להכשיר את שינוי כללי המשחק במהלך המשחק".

השופט דוד מינץ התייחס להבדל בין השפעה מידיית או עתידית של התיקון. לדבריו, אם הכנסת מעבירה תיקון כי יהיו 120 חברי כנסת במקום 90, זה משפיע באופן מיידי. כאן הכנסת קבעה מבחן, וההסדר לא מיידי עד שתקום עילה לנבצרות.

השופטת חיות הוסיפה: "כאשר יש חקיקת יסוד שיש לה השלכות משטריות, עדיף שזה יהיה פרוספקטיבי ולא בתחולה מיידית. האם יש צורך דחוף ומיידי לעשות את זה? נושא הנבצרות לא על הפרק". 

השופט פוגלמן אמר: "הכול מתחיל ונגמר בשאלה האם מדובר בחוק פרסונלי". 

נציג הכנסת, עו"ד ברט, התייחס לכך שליועצת המשפטית לממשלה היחתה סמכות להכריז על נבצרות ראש ממשלה לפני התיקון לחוק.

הנשיאה חיות השיבה: "בדיון הקודם עו"ד ענר הלמן (נציג היועמ"שית) אמר במפורש שהיועמ"שית לא גורסת שיש לה סמכות להכריז על נבצרות. המקסימום שיועמ"ש יכול לעשות הוא לומר למזכיר לכנס את הממשלה". 

10:50 | עמית: החוק חוקק כי חששו שיחול על ניגוד עניינים

עו"ד ברט, המייצג את הכנסת, טען כי הצעת החוק הוגשה במערכת הכנסת יום לפני הגשת העתירה להוצאת נתניהו לנבצרות (שבגינה נטען כי הממשלה קידמה את תיקון החוק- נ.ש.). השופט פוגלמן תיקן אותו ואמר כי עוד קודם התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה אחרת בעניין, שנדחתה על הסף בגלל אי-מיצוי הליכים.

השופט גרוסקופף אמר: "התכלית הייתה לשלול את האפשרות בגלל ניגוד עניינים, וזו תכלית שרלוונטית בצורה מיוחדת לראש הממשלה המכהן. התכלית של המחוקק הייתה לצמצם את העילות לנבצרות ולשלול הוצאה לנבצרות בשל הפרת הסכם ניגוד עניינים".

השופט עמית הוסיף: "מישהו חשש שהנוסח הנוכחי של החוק יכול להתפרש בצורה כזאת שיחול גם על ניגוד עניינים. על-מנת להסיר את החשש - חוקקו את החוק". 

10:40 | ברק-ארז לנציג הכנסת: לפי עמדתכם - לעולם לא תהיה חקיקה פרסונלית

עו"ד יצחק ברט, המייצג את הכנסת, הסביר לבקשת השופטים מה ההבחנה לעמדת הכנסת בין תכלית למניע: "תכלית זה לא מניע. תכלית צופה פני עתיד, נועדה להשיג משהו ולמנוע מקרים בעתיד", אמר. 

השופט אלכס שטיין: "לפעמים חבר כנסת מצהיר מה המניע, ואם במקרה שלנו זה קרה, אז אולי קל לדעת מה המניע".

עו"ד ברט: "המניע חסר משמעות בביקורת השיפוטית".

השופט שטיין שאל: "מה אני אמור לעשות כדי לדעת אם החוק פרסונלי או לא? מה השיטה?"

על כך השיב עו"ד ברט: "חוק שממוקד במקרה ספציפי - פה אין ספק שהוא לא פרסונלי, הוא חל על ראש הממשלה היום ובעתיד".

השופט עופר גרוסקופף אמר לעו"ד ברט: "מניע ולא תכלית - אני איתך. אבל מניע יכול להשליך על התכלית. הם לא מעגלים נפרדים, יכולה להיות חפיפה".

השופטת דפנה ברק-ארז: "כאשר מחוקקים משהו, ואפשר לשנות אותו מחר בבוקר, אז העובדה שזה יחול בעתיד לא לגמרי מרחיקה את החשש הפרסונלי. לפי מה שאדוני אומר, לעולם לא תהיה חקיקה פרסונלית, גם כשיש. בעצם לשיטת אדוני - לעולם אף פעם חקיקה לא תיחשב פרסונלית". 

10:35 | השופט עמית: "החוק טבול מכף רגל ועד ראש במניע פרסונלי" 

לדברי עו"ד יצחק ברט, המייצג את הכנסת, "אין אינדיקציה שחברי הכנסת התכוונו להסמיך את היועץ המשפטי לקבוע נבצרות, או שהנבצרות תחול בכל עילה שהיא. בדרך-כלל זה רפואי פיזי".

השופט עוזי פוגלמן: "כל מה שאדוני אומר על מניע הוא התפרצות לדלת פתוחה. ביקשנו להגדיר מה ההבדל בין התכלית למניע".

השופט יצחק עמית: "אמרתם ברוב הגינותכם שהמניע הוא פרסונלי פוליטי. השאלה היא - מבחינה אנליטית צריך להבדיל בין תכלית למניע, אבל כאשר החוק טבול מכף רגל ועד ראש במניע פרסונלי - האם זה לא מחלחל לתכלית?"

ברט השיב: "אנחנו לא שואלים על המניע הפוליטי, כי תמיד יש ברקע גם או רק מניע פוליטי". 

10:25 | חיות: הממשלה ששולטת בכנסת דאגה לשריין את מעמדה

עו"ד יצחק ברט, המייצג את הכנסת, אמר כי פעמים רבות הוגשו עתירות שנחקקו ממניע פוליטי ופרסונלי. לדבריו, הפסיקה עקבית, ולפיה מניע פוליטי הוא לא סיבה לפסילת החוק.

השופטת דפנה ברק-ארז שאלה אותו: "כשצריך לרדת לדברים שבלב, זה לא תפקידו של בית המשפט, אבל האם באותם מקרים בהם יש הצהרה מובהקת? האם אנחנו מוגבלים למצבים בהם נדרשת פסיכואנליזה?".

נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, הוסיפה: "כלומר, המניע לא חייב להיות נסתר?"

עו"ד ברט השיב: "נכון, הפסיקה עקבית שלא מתייחסים למניע". 

השוט עוזי פוגלמן: "אף אחד לא טוען שהמניע לא רלוונטי. אדוני יכול להציע לנו איך לאבחן בין תכלית למניע?"

עו"ד ברט: "זה נכון שמדובר על בן אדם אחד, אבל הוא ראשון בין שווים, וכל מה שיפגע בו יפגע בחברי הכנסת. זה אחד המניעים העיקריים לכינון חוק היסוד. ברגע שהחוק פורסם, הוא מתנתק מחברי הכנסת. לא נותנים לחבר כנסת לבוא לבית המשפט להסביר את הפרשנות. ברגע שיש חוק, מסתכלים על התוכן של החוק". 

השופטת ענת ברון: "נדמה לי שהניסיון לומר שהמניע לא בהכרח פרסונלי - אני חושבת שאדוני יתמקד בהבחנה בין מניע לתכלית".

עו"ד ברט: "אמרתי שהמניע העיקרי היה פוליטי-פרסונלי. קשה להגדיר. אני לא מתעלם. זה חסר משמעות בתהליך הביקורת השיפוטית".

חיות: "יש כאן במידה רבה מניע שנוגע לעתיד הממשלה, כשיש זהות אינטרסים בין מה שהכנסת מחוקקת לבין מה שהממשלה צריכה כדי לשמור על שלטונה. בזכות העובדה שיש לה שליטה על הכנסת, הממשלה דאגה שהכנסת תשריין את מעמדה כממשלה מכהנת, לבל תיפגע".

השופט עופר גרוסקופף: "זה לכבול את ידיה של המערכת, ואם אפשר לשנות במהלך המשחק, מה התועלת של זה?" 

10:05 | הדיון התחיל

11 השופטים נכנסו לאולם, והדיון בבג"ץ החל. באולם נוכחות חברות הכנסת מירב כהן וטלי גוטליב.

סדר הטיעון יהיה באי-כוח הכנסת, ראש הממשלה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה ושני העותרים - התנועה לאיכות השלטון וסיעת ישראל ביתנו. 

8:40 | לוין: העותרים מבקשים להדיח את נתניהו

לקראת הדיון בבג"ץ בעתירות נגד חוק הנבצרות, שר המשפטים יריב לוין מסר: "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות. אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו.

"משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות.

"תוצאת הדבר היא שבישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה, אלא שלטון של אנשים ששמו עצמם מעל העם. מעל הכרעת הבוחר בקלפי.

"בית המשפט שוב מבקש להתערב בחוסר סמכות מוחלט בחוק יסוד. הוא שוב שם עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. זו לא דמוקרטיה".

התיקון לחוק: נבצרות - רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית

הממשלה קידמה את החוק בעקבות עתירות שהוגשו בתחילת השנה להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות, בטענה להפרת הסכם ניגוד העניינים בשל עיסוקו ברפורמה המשפטית.

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה שעבר בכנסת במרץ השנה, נקבע כי נבצרות ראש ממשלה תהיה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית, על-פי הודעה של ראש הממשלה עצמו או של הממשלה שהתקבלה ברוב של 75% מחבריה, ובהמשך הסכמה של 80 חברי כנסת.

קודם לכן לא הוגדרו בחוק תנאים לנבצרות, והפרשנות של בג"ץ הייתה כי היא ניתן לקבוע נבצרות לא רק מטעמי בריאות אלא גם במצבים חריגים וקיצוניים נוספים. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון וסיעת ישראל ביתנו. 

ההרכב - הכולל את 11 השופטים הוותיקים ביותר, בראשות הנשיאה אסתר חיות - ידון בשאלות האם יש מקום להתערב לראשונה בחוק יסוד; האם מדובר בחוק פרסונלי כפי שנטען, שנועד להיטיב עם ראש הממשלה באופן המהווה שימוש לרעה בסמכות הכנסת לחוקק חוקי יסוד; ואם כן - מהו המועד הנדחה לכניסת תחולתו לתוקף.