פריקת מכולות מאונייה של מארסק / צילום: Associated Press, Michael Sohn
הטלטלה בעולם השיט נמשכה בסוף השבוע עם מתקפה איראנית חריגה נגד מכלית בעלת קשר ישראלי בקרבת הודו, ותקרית נוספת עם ספינה צפונית לבאב אל־מנדב. הקואליציה הבינלאומית לאבטחת חופש השיט בהובלת ארה"ב אומנם קמה, אך לפי שעה רק מארסק הודיעה היום (א') כי היא בוחנת את חידוש המעבר בים האדום. ענקית הספנות הדנית חולשת על כ־14.8% מתוך סחר המכולות העולמי, כאשר בסך הכל תשע חברות שמחזיקות כ־75% משוק ההובלות הימיות הודיעו על הפסקת השימוש בנתיב הימי המשמעותי.
● איש המודיעין שמתריע: "כלי השיט הבלתי מאוישים של החות'ים הם נשק להמונים, שיהפוך אותם לצי טרור"
● התעלומה של צים: מי עומד מאחורי ההתנהגות החריגה של המניה?
מארסק גם הייתה הראשונה שהודיעה על הפסקת השיט בנתיב. הענקית הדנית ו־MSC נחשבות לשתי הענקיות של התחום, ששולטות יחדיו על כ־35% מהשוק העולמי. ביום חמישי הודיעה מארסק, שלפעילותה חשיבות רבה מבחינת ישראל, על השתת היטל בעקבות ההפרעות בתנועת השיט בים האדום, שמובילות להתארכות משמעותית של נתיב השיט דרך כף התקווה הטובה. בנוגע לישראל, הם הודיעו על תוספת בקו המזרח הרחוק-הים התיכון בסך 200 דולר למכולת 20 רגל ו־400 דולר למכולת 40 רגל. אם מדובר במכולת קירור 40 רגל, התוספת מגיעה אף ל־450 דולר.
תוספת אחרת, שנהוגה בכל עולם הספנות, היא היטל על עונת שיא, שנובע מהשפעות העלייה בביקוש מול היצע הספינות. לכן, בקו המזרח הרחוק־הים התיכון, הם השיתו תוספת, החל מ־1 בינואר, של 1,000 דולר למכולת 20 רגל ו־2,000 דולר למכולת 40 רגל מכל סוג.
בה בעת, המחסור בספינות גורם לעלייה במחירי הספוט (מחיר קנייה או מכירה של סחורות ברמה המיידית). כך, המחיר הסופי למכולת 20 רגל מנמל שנחאי לישראל זינק מכ־1,600 דולר לכ־7,600 דולר. בה בעת, המחיר למכולת 40 רגל דווקא נמוך יותר, כ־6,800 דולר.
הסיבה לכך היא שבשיקולי התמחור, יש עניין קריטי למשקל. התהליך מתבצע כך שמעמיסים ככל הניתן, עד שהאונייה שוקעת למצב שבו "קו השוקע" נמצא בקו 0 עם פני הים. אי לכך, חברות ספנות מעדיפות יותר מכולות 20 רגל עם פחות נפח, פחות משקל, ויותר מכולות על אותו קו שוקע.
תהליך מעניין רואים אצל הענקית MSC, שלפני ההסלמה הנוכחית המחיר הסופי אצלה היה כ־2,400 דולר בקו שנגחאי־ישראל למכולת 40 רגל, וכעת המחיר דווקא נמוך יותר מאצל מארסק - כ־5,800 דולר.
לצד זאת, צים הודיעה על תוספות עונת שיא לקווים הקצרים באזור הים התיכון. אותן תוספות עומדות על 100-200 דולר למכולת 20 רגל ו־200-400 דולר למכולת 40 רגל.
מעבר לכך, בצל ההתפתחויות האחרונות גם צים החליטה להשית תוספות שונות בהתאם לאורך המסלול ורמת הסיכון. אותן תוספות נעות בין 208 דולר למכולת 20 רגל ו־416 דולר למכולת 40 רגל עבור הקו של ישראל לדרום אמריקה, ועד ל־477 דולר למכולת 20 רגל ו־954 דולר למכולת 40 רגל בקו של המזרח הרחוק לישראל.
בהתחשב בהערכות בשוק כי ממוצע גודל אוניית מכולות עומד על כ-8,000 Teu (יחידת מידה ששווה למכולת 20 רגל), אזי התוספת לאוניית צים שמגיעה מהמזרח הרחוק לארץ עומדת על כ־3.816 מיליון דולר. בשורה התחתונה, מחיר המכולות של צים זינק מכ־2,200 דולר למכולת 20 רגל ומכ־2,800 דולר למכולת 40 רגל, לכ־4,000 ו־6,100 דולר בהתאמה כיום.
מפסיקות לשוט לישראל
סיפור מעניין נוגע לחברת ONE הסינגפורית, שמדורגת במקום השישי בעולם בדירוג ענקיות המכולות, ולחברה הבת של הענקית הסינית קוסקו - OOCL מהונג קונג. שתי החברות הודיעו בתחילה, כי הן מפסיקות לשוט לישראל בשל "בעיות תפעוליות". המהלך הזה, שנועד לנסות מצידן לאפשר שיט בים האדום ללא מתקפות חות'יות, הביא לביקורת רחבה. בסופו של דבר, החברות התקפלו - וממסמך שהגיע לידי גלובס עולה כי הן ניסו לתרץ זאת בתור "הערכת מצב מחודשת".
ONE ו-OOCL הודיעו על התייקרות ההובלות מסיבה אחרת: מכסות הפליטות של האיחוד האירופי, שנכנסות לתוקף ב־1 בינואר. לפי תוכנית זו, האיחוד דורש מהחברות להפחית את הפליטות שלהן ב־40% בשנת 2024, ב־70% ב־2025 וב־100% ב־2026 - אחרת הן ישלמו על הפרשי הזיהום. הבעיה היא שייצור אוניות חשמליות עדיין בחיתוליו - והתוצאה היא שכמעט כל החברות משיתות את העלויות במיידית על הצרכנים.
כך, לדוגמה, לקוחות ONE בקו שבין אסיה לישראל יצטרכו לשלם בעקבות כך תוספת של 16 דולר למכולה 20 רגל ו־32 דולר למכולה 40 רגל. אם מדובר במכולות קירור, אז המחירים קופצים ב־48 דולר ל־20 רגל ו־64 ל־40 רגל.
בה בעת, OOCL השיתו בעקבות התוכנית של האיחוד האירופי תוספות של 19 ו־38 דולר למכולות 20 ו־40 רגל יבשות, וכן 29 ו־57 דולר בהתאמה למכולות קירור.
צניחה בזמינות
הבעיות שמשפיעות על שרשראות האספקה אינן נובעות רק מהעלויות, אלא גם הצניחה בזמינות, שנובעת מהעיקוף דרך כף התקווה הטובה, שכאמור משפיע על מחירי הספוט. אותו עיקוף מוביל לכך שבמקום מעבר בתעלת סואץ, שנמשך כ־16 שעות, נוספים למסלול לפחות 14 ימים. בעקבות כך, ענקית השילוח DHL כבר הזהירה כי הסטת הספינות "תאריך משמעותית את משך השילוח מאסיה לאירופה, ותדרוש מהקווים להגדיל את ההספק המתוכנן".
אזהרת DHL נובעת מהעובדה כי בכל הנוגע לאורך הדרך מאירופה למזרח הרחוק, לדוגמה, המסלול מסינגפור לרוטרדם התארך ב-40%, מ־8,440 מייל ימי ל־11,720. לפי הערכות, עד יום שלישי האחרון הוסטו מהים האדום סחורות בשווי יותר מ־80 מיליארד דולר.
אותו מסלול ארוך בין המזרח הרחוק למרחב הים התיכון מוביל לירידה בזמינות של ספינות בכלל ושל מכליות נפט בפרט, שמאריכה את שרשראות האספקה בכפולות ביחס לאותם 14 ימי תוספת ביחס למעבר בתעלת סואץ. לכן, נוספות העלויות המשמעותיות.
לפי ניתוח בלומברג, מחירי החכירה של מכליות סוזמקס, הסוג הגדול ביותר שיכול לחצות את תעלת סואץ, מעיראק לים התיכון, זינקו מפחות מ־70 נקודות לכ־90. התמחור של המכליות מתבצע לפי אחוזים מתעריף קבוע למסלול, ונתון לשינויים בהתאם לביקוש מול ההיצע, שפוחת מאוד בתקופה הנוכחית. ההתייקרויות לא מסתכמות בסוזמקס, אלא גם במכליות ארוכות שמסוגלות להוביל כ־600 אלף חביות נפט. אותן מכליות גם משמשות להובלת דלקים כמו סולר.
עליית מחירי חכירת המכליות מעמיסה נדבך נוסף על מחירי הנפט שנמצאים במגמת עלייה, בצל האירועים בים האדום. מ־12 בדצמבר החלה מגמת עלייה שנעצרה ב־20 בדצמבר, עם כ־79.4 דולר לחבית ברנט - זינוק של 8% בשמונה ימים. עם זאת, בצל החלטת אחת ממפיקות הנפט הבכירות באפריקה, אנגולה, לעזוב את אופ"ק בעקבות אי-הסכמות בתוך הקרטל על גובה חיתוכי הפקת הנפט - המחיר ירד עד לכ-78.3 דולר לחבית.