אבי דיכטר, הליכוד (אתר ynet, 20.12.23) / צילום: רפי קוץ
על רקע הטענות הרבות על מחירם הגבוה של פירות וירקות בישראל, בוצעה תחת הממשלה הקודמת רפורמה בתחום. זו כללה הורדה הדרגתית של מכסים, כך שיהיה משתלם יותר לייבא ירקות ופירות מחו"ל. כעת, תחת שר החקלאות אבי דיכטר, נראה שהרפורמה עומדת להיבלם. אלא שלפי השר הצרכנים דווקא לא עומדים להיפגע מכך.
● המשרוקית | הפייקים שהופצו ברשתות על הפעילות הקרקעית של צה"ל בעזה
● המשרוקית | אם התקציב היה נופל, שכר המורים החרדים היה מקוצץ רטרואקטיבית?
"אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי", צוטט לאחרונה השר ב־ynet. אולם, "לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עם ירקות ופירות דומה דמיון מפתיע למדד המחירים לצרכן בלי ירקות ופירות. ירקות ופירות הוסיפו לו 0.15% בלבד". כאן עבר דיכטר להציג גרף שמראה כיצד מ־2016 מדד המחירים ללא פירות וירקות התייקר ב־10.43%, ואילו מדד המחירים "המלא" עלה ב־10.58%. כלומר, הפערים זניחים. האם זאת דרך נכונה להוכיח שההתייקרות במחירי הירקות והפירות בשנים האחרונות היא אינה חריגה, ואינה שונה משמעותית מהתייקרות של שאר המוצרים?
לפני כחצי שנה הציגו גם במשרד החקלאות חישוב דומה שבסופו מסקנה דומה. הסברנו אז מדוע הצגת הדברים באופן הזה היא מטעה, ונחזור על כך גם כעת, תוך התייחסות למספרים המעט שונים שהציג השר.
ראשית לנתונים: לפי הלמ"ס, מ־2016 ועד נובמבר 2023 עלה מדד המחירים לצרכן ב־12.75% (לא ברור מהו טווח הזמנים המדויק שאליו מתייחס הגרף של דיכטר, שמדבר על עלייה של כ־10.6%, וממשרד החקלאות לא השיבו לפנייתנו בעניין). אך מה שחשוב הוא שבאותה תקופה מדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה משמעותית בהרבה, והתייקר ב־24%. כלומר, בעוד שלאורך התקופה ההתייקרות בסך עלויות המחייה שלנו (האינפלציה) עמדה על 12.75%, ההתייקרות במחירי הפירות והירקות הייתה חדה כמעט פי שניים, ובין שני המדדים נפתח פער משמעותי של יותר מ־11 נקודות אחוז (נ"א).
וחשוב להדגיש שזו אינה נקודת זמן מקרית: מאז אפריל 2018, לא היה חודש אחד שבו מדד מחירי הפירות והירקות לא היה גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן. בין השנים 2016-2022, הממוצע השנתי של מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה מהממוצע השנתי של מדד המחירים לצרכן בכ־4.9 נ"א בממוצע.
אז מדוע הפער בין המדד המלא לבין המדד ללא פירות וירקות הוא כה קטן, כפי שהראה דיכטר? או, במילים אחרות, מדוע ההשפעה של מחירי הפירות והירקות על המדד היא כה זניחה? התשובה לכך פשוטה: כפי שהסברנו בעבר, ההוצאה על פירות וירקות היא מלכתחילה בעלת משקל נמוך מסך ההוצאה לצריכה, והמשקל שמהווה הסעיף הזה במדד הכללי עומד על כ־3.4%. לכן, גם שינוי דרסטי יחסית במדד הזה לא יותיר חותם גדול על המדד הכללי, שהסעיפים המובילים בו הם דיור (26% מהמדד), תחבורה ותקשורת (17.5%) או מזון ללא פירות וירקות (15%).
מטעמו של שר החקלאות אבי דיכטר נמסר: "אמנם מדד הפירות והירקות עלה יותר, אך השפעתו על כיס הצרכן הייתה קטנה. לפירות וירקות יש השפעה מזערית על יוקר המחייה בישראל, לעומת דיור, אנרגיה, חינוך והוצאות נוספות בסל ההוצאות החודשי. לראיה, בסקר של הלמ״ס לשנת 2019, ניתן לראות כי משקל מוצרי המזון הטריים בסל ההוצאות המשפחתי עומד על כ-8%, כאשר רק הפירות והירקות מהווים 2.4% ממשקל המדד".
בשורה התחתונה: דבריו של דיכטר מטעים. העובדה שלעלייה במחירי הפירות והירקות הייתה השפעה קטנה על מדד המחירים לצרכן בשנים האחרונות, אינה מעידה על כך שאותה עלייה הייתה דומה לעלייה בשיעור האינפלציה. מאז 2016, השנה הראשונה שהופיעה בנתונים של דיכטר, ההתייקרות במחירי הפירות והירקות הייתה חדה בהרבה מההתייקרות המקבילה של "סל הצריכה" הכללי.
תחקיר: יובל אינהורן