מחירי הפירות והירקות לא השפיעו בעשור האחרון על המדד?

הפירות והירקות התייקרו יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, אז מה בעצם ניסו להראות במשרד החקלאות? • המשרוקית של גלובס

מתוך פרסום של משרד החקלאות ברשתות החברתיות, 15.6.23
מתוך פרסום של משרד החקלאות ברשתות החברתיות, 15.6.23

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

אנחנו שומעים לא מעט בשנים האחרונות על עליית מחירי הפירות והירקות, ועל פתרונות שונים שנועדו לטפל בבעיה. אבל אולי כל שיח הזה לא מעוגן בעובדות?

במשרד החקלאות פרסמו לאחרונה ברשתות החברתיות גרף שמראה כיצד מאז 2010 מדד המחירים לצרכן (הכללי) ומדד המחירים ללא פירות וירקות היו כמעט זהים זה לזה. לגרף צורף כיתוב שזו לשונו: "הידעת? בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות לא השפיעו כלל על מדד המחירים לצרכן". ובפוסט הוסיפו משפטים כגון: "...אמרו לנו שמחירי הפירות והירקות עולים כל שנה, אז אמרו…", וגם חזרו על הטענה שהובלטה בתמונה, בצירוף המלצה "לקרוא את זה לפחות פעמיים", ואף תיבלו במשפטים כמו "כן, כן, קראתם נכון".

אבל מה בעצם קראנו כאן? מההתנהגות הזהה של שני הגרפים מתקבל הרושם כי מאז שנת 2010 (זו השנה שבה מתחיל הגרף, למרות שהמלל מדבר על "העשור האחרון") מחירי הפירות והירקות לא עלו יותר מהאינפלציה. כלומר, אין מה להיטפל לסוגיית ההתייקרות בגזרה הזו, כי היא אינה חריגה ביחס לאינפלציה, או ביחס להתייקרות שחווינו באותה תקופה בכל שאר ההוצאות שלנו. אלא שזה פשוט לא נכון.

על־פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בין ינואר 2010 לאפריל 2023 (זה התאריך בו מסתיים הגרף שהוצג) עלה מדד המחירים לצרכן ב־18.4%. זאת בזמן שמדד מחירי הפירות והירקות עלה ב־27.3%. כלומר, העלייה של מדד מחירי הפירות והירקות הייתה חדה יותר בכמעט 9 נקודות אחוז על פני אותה תקופת זמן.

אם נבדוק את עליית המדד בשנה ממוצעת בתקופת הזמן הזו (2010 עד 2022), נראה כי בעוד שמדד המחירים לצרכן רשם עלייה ממוצעת של כ־1.1%, מדד מחירי הפירות והירקות עלה בכ־1.8%. למעשה, מאז אפריל 2018, לא היה חודש אחד שבו מדד מחירי הפירות והירקות לא היה גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן.

גם סעיף שלא מאוד משפיע על המדד יכול להשתנות משמעותית

אז אם זה המצב, איך יכול להיות שהגרפים שמשווים בין המדד המלא לבין אותו מדד ללא הפירות והירקות נראים כמעט זהים בציוץ של משרד החקלאות? התשובה לכך נעוצה במשקל הנמוך שמהווים הפירות והירקות מתוך כלל המדד.

בניגוד לסעיפים כמו דיור (26% מהמדד), תחבורה ותקשורת (17.5%) או מזון ללא פירות וירקות (15%), סעיף הפירות והירקות מהווה רק 3.4% מהמדד. או אם תעדיפו את ההסבר המקצועי שקיבלנו מהלמ"ס: "משקלו של הסעיף הזה (פירות וירקות) הוא 33.52 מתוך 1,000, ובהתאם גם השפעתו על המדד הכללי. לאור ההסבר לעיל, יכול להתרחש מצב שבו סעיף כלשהו במדד הכללי משתנה באופן משמעותי יחסית, אך השפעתו על המדד הכללי תהיה מינורית יחסית".

ממשרד החקלאות נמסר: "מדד המחירים לצרכן מחשב קטגוריות רבות הנוגעות להוצאות של אזרחי מדינת ישראל. במסגרת המדד הכללי, משקלו של סעיף המזון (כולל: ירקות ופירות, משקאות וארוחות מחוץ לבית) מהווה 17.9% מהמדד, ומשקלם של הפירות והירקות הטריים מהווים 2.6% מהמדד. בהתאם לכך, ניתן לראות את השפעתם המזערית של פירות וירקות טריים על הוצאות אזרחי ישראל אל מול שאר ההוצאות.

"מהניתוח ברור כי מחירי הפירות והירקות אינם הגורם המרכזי לעליית המדד, ועל־פי הממצאים, משנת 2010 ועד היום, התוספת למדד המחירים לצרכן הנובעת מהתייקרות פירות וירקות עומדת על 0.2% אחוז בלבד. כלומר, המדד הכללי (בממוצע מחודש ינואר ועד לחודש אפריל 2023) עלה ב-17.35%, בהשוואה לשנת 2010, העלייה ללא פירות וירקות עומדת על 17.18%".

בשורה התחתונה: הפוסט של משרד החקלאות מטעה. העובדה שהשפעת מחירי הפירות והירקות על המדד היא זניחה, אינה מעידה על כך שהפירות והירקות לא התייקרו משנה לשנה, או שהם לא התייקרו יותר משיעור האינפלציה. למעשה, מאז 2010 ההתייקרות של הפירות והירקות הייתה חדה יותר מההתייקרות של "סל הצריכה" הכללי.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

גוף: משרד החקלאות

מקום פרסום: רשתות חברתיות

ציטוט: "בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות לא השפיעו כלל על מדד המחירים לצרכן"

תאריך: 15.6

ציון: מטעה


בתגובה לפרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, במשרד החקלאות פרסמו פוסט ברשתות החברתיות (בפייסבוק ובטוויטר) עם הטענה הבאה: "גם אם אמרו לנו שמחירי הפירות והירקות עולים כל שנה, אז אמרו. את מחירי הפירות והירקות משווים לעונה הקודמת ולא לחודש הקודם. אנו מציעים לקרוא את זה לפחות פעמיים: לאורך העשור האחרון, מדד מחירי פירות וירקות לא השפיע כלל על מדד המחירים לצרכן. כן, כן, קראתם נכון". לפוסט צורף גרף שמראה שמאז 2010, מדד המחירים לצרכן (הכללי) ומדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות היו כמעט זהים זה לזה, כאשר על פי הנתון האחרון לחודש אפריל, בעוד שמדד המחירים לצרכן עמד על 117.35, המדד ללא פירות וירקות עמד על 117.18 (בשניהם המדד היה 100 בשנת 2010). לצד הגרף, נוסף הכיתוב: "הידעת? בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות לא השפיעו כלל על מדד המחירים לצרכן" (ההדגשה במקור). בדקנו מה הרלוונטיות של הנתונים שהציג משרד החקלאות להתנהגות מחירי הפירות והירקות.

היות שהנתונים שהציג משרד החקלאות מובאים כטענת נגד לטענה לפיה "מחירי הפירות והירקות עולים כל שנה", בדקנו כיצד התנהג מדד מחירי הפירות והירקות בתקופה אליה התייחס המשרד (2010-2023). אף שהנתון העדכני ביותר כולל את חודש מאי, במשרד החקלאות טוענים שמדד המחירים האחרון שפורסם כלל לראשונה השנה כלל גם את פירות הקיץ שדוחפים את המדד לעליות מחירים המאפיינות תחילת עונה בכל שנה. לכן, תקופת ההשוואה של משרד החקלאות הסתיימה באפריל 2023 - ולכן בבדיקה שלנו נתייחס גם אנחנו לתקופה זו.

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מדד המחירים לצרכן היה באפריל 2023 גבוה ב-18.4% בהשוואה לממוצע בשנת 2010. לעומת זאת, מדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה חדה יותר - והיה גבוה ב-27.3% ביחס לממוצע 2010. כלומר, העלייה של מדד מחירי הפירות והירקות הייתה חדה יותר בכמעט 9 נקודות אחוז (נ"א) בין 2010 לאפריל 2023. וחשוב להדגיש שזו אינה נקודת זמן מקרית: מאז אפריל 2018, בכל חודש מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן. בין השנים 2010-2022, הממוצע השנתי של מדד מחירי הפירות והירקות היה גבוה מהממוצע השנתי של מדד המחירים לצרכן בכ-4.6 נ"א בממוצע. על פני תקופה זו, מדד המחירים לצרכן רשם עלייה שנתית של כ-1.1%, בעוד שמדד מחירי הפירות והירקות רשם עלייה שנתית של כ-1.8%.

אז בהינתן שמחירי הפירות והירקות רשמו עליות חדות יותר ממדד המחירים לצרכן, איך יכול להיות שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן? התשובה נעוצה בעובדה שההוצאה על פירות וירקות היא מלכתחילה בעלת משקל נמוך מסך ההוצאה לצריכה. נסביר. מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. במסגרת מדד המחירים לצרכן נמדדים עשרה סעיפי צריכה ראשיים, ביניהם פירות וירקות. לכל סעיף יש "משקולת", כלומר חלק יחסי שונה שמשקף את החשיבות שלו במדד. וכאן ניתן לראות שהמשקל של סעיף הפירות והירקות הוא די נמוך - והוא תופס כ-3.4% בלבד מהמדד. לשם השוואה, הסעיפים בעלי המשקלים הגדולים ביותר הם דיור (26%), תחבורה ותקשורת (17.5%) ומזון ללא פירות וירקות (15%).

לכן, היות שהפירות והירקות מלכתחילה אינם בעלי השפעה ניכרת על מדד המחירים לצרכן, ניתן היה לצפות מראש ש"החסרתם" מהמדד לא תביא לשינויים משמעותיים בהתנהגות המדד. במילים אחרות, מהעובדה שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן, לא נובעת המסקנה שמחירי הפירות והירקות לא עלו מעבר לעליית המחירים הכללית. כפי שראינו, הנתונים סותרים טענה מעין זו ומראים שמחירי הפירות והירקות עלו יותר מסל הצריכה הכללי.

ממשרד החקלאות נמסר: "מדד המחירים לצרכן מחשב קטגוריות רבות הנוגעות להוצאות של אזרחי מדינת ישראל. במסגרת המדד הכללי, משקלו של סעיף המזון (כולל: ירקות ופירות, משקאות וארוחות מחוץ לבית) מהווה 17.9% מהמדד, ומשקלם של הפירות והירקות הטריים מהווים 2.6% מהמדד. בהתאם לכך, ניתן לראות את השפעתם המזערית של פירות וירקות טריים על הוצאות אזרחי ישראל אל מול שאר ההוצאות. מהניתוח ברור כי מחירי הפירות והירקות אינם הגורם המרכזי לעליית המדד, ועל פי הממצאים, משנת 2010 ועד היום, התוספת למדד המחירים לצרכן הנובעת מהתייקרות פירות וירקות עומדת על 0.2% אחוז בלבד. כלומר המדד הכללי (בממוצע מחודש ינואר ועד לחודש אפריל 2023) עלה ב-17.35%, בהשוואה לשנת 2010, העלייה ללא פירות וירקות עומדת על 17.18%".

לסיכום, בניגוד לרושם שיצר הפרסום של משרד החקלאות, העובדה שמחירי הפירות והירקות לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן אינה מעידה על כך שהפירות והירקות לא התייקרו משנה לשנה. למעשה, מאז 2010 ההתייקרות של הפירות והירקות הייתה חדה יותר מההתייקרות של "סל הצריכה" הכללי. לכן דברי משרד החקלאות מטעים.