גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצל המלחמה, רשות האסדרה משלימה מהפכה בחוקי הרגולציה בישראל

אל תתנו לשם המשמים לבלבל אתכם: "המדריך הממשלתי לגיבוש הרגולציה", שפרסמה הממשלה בעיצומה של המלחמה, משנה סדרי עולם ברגולציה הישראלית ● מי ייהנה מזה?

רשות האסדרה משנה סדרי עולם ברגולציה הישראלית / צילום: Shutterstock
רשות האסדרה משנה סדרי עולם ברגולציה הישראלית / צילום: Shutterstock

הכותב הוא שותף במחלקת משפט מינהלי ורגולציה במשרד עורכי דין פירון

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס שהתקיימה לאחרונה, תפסה בעיית הרגולציה והבירוקרטיה, במיוחד על רקע המלחמה, מקום מרכזי וזכתה לתהודה רבה. עופר ינאי, יזם ויו"ר נופר אנרגיה, אמר לעורכת גלובס, נעמה סיקולר, כי צמיחה של פחות מ-5% בישראל היא כישלון הנובע מרגולציה. גם דלית רביב, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, אמרה שחייבים לשחרר את הבירוקרטיה כדי לאפשר ליזמים לקדם המדינה.

רשות האסדרה מנסה לשנות את האופן שבו כותבים רגולציה. האם היא תצליח?
שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות, ומה הממשלה תעשה כעת?

בתוך כך, לפני ימים אחדים, פרסמה רשות האסדרה הממשלתית את המדריך הממשלתי לגיבוש הרגולציה ולהערכת השפעותיה. מאחורי השם המשעמם והאפרורי הזה, נגלית רפורמה ענקית בדרך בה מגבשים רגולציה בישראל, בביקורת עליה וחשוב מכל - בכלים שיהיו לבעלי העניין המפוקחים והמושפעים ממנה להתמודדות איתה, כבר עוד לפני שתהפוך להנחיה מחייבת.

הרגולטורים, שמאז ומעולם היו עצמאיים לקבוע הנחיות לפי מיטב שיפוטם המקצועי, והביקורת השיפוטית עליהם הצטמצמה למקרים נדירים וחריגים, איבדו במהלך זה את שליטתם הבלעדית לרשות האסדרה. מעתה והלאה הם יהיו מחויבים לאמות-מידה ולהוראות המוכתבות על־ידי רשות האסדרה ונתונים לפיקוח שלה. הכי חשוב - הרגולטורים, בבואם לגבש רגולציה חדשה או לשנות ישנה, יהיו מחויבים בהתייעצות עם ארגונים וחברות שהם בעלי העניין באותה רגולציה, בתחומים כמו תחבורה, בנייה, השלטון המקומי, בריאות, אנרגיה, תקשורת, ביטוח, חקלאות, הסביבה ועוד.

אלה הן חדשות דרמטיות לגורמים המפוקחים באשר הם. לראשונה הם הופכים לחלק אינטגרלי מתהליך היצירה של הרגולציה. לא עוד קשרים, פרוטקציות, טובות ותחנונים מצד המפוקח לרגולטור כדי לקבל את יומו בפניו - אלא עיגון בדין של זכות בעל עניין להישמע וחובת הרגולטור לשמוע, והכל תוך כדי גיבושה, לפני שהפכה לתוצר מוגמר ומחייב. כך יוכל המפוקח להביא לידי ביטוי מידע שיש לו על הפעילות המפוקחת ועל השפעות הרגולציה - פרי יכולתו לנתח ולעבד את המידע המקצועי - לעתים לא פחות טוב מאשר הרגולטור עצמו.

המדריך נולד מחוק עקרונות האסדרה שהתקבל בשלהי הממשלה הקודמת. שניהם עברו, שלא בצדק, כמעט מתחת לרדאר, על אף חשיבותם למשק ולכלכלה הישראלית כמשני סדרי בראשית בתחום הרגולציה. רשות האסדרה יצרה כלי עבודה עוצמתי לקידום רגולציה איכותית, המושתת על מקצועיות ויעילות. הכלי מעניק, לראשונה, זכות טיעון לבעלי עניין הנתונים לפיקוח אותה רגולציה כבר בתהליך כתיבתה, עוד בטרם תהפוך להנחיה מחייבת. כפועל יוצא, יחסי מפקח-מפוקח בישראל הולכים לעבור שינוי מהותי כבר בעתיד הקרוב מאוד.

לראשונה, כל תהליכי הרגולציה הישראלית ייחסו תחת קורת-גג אחת

לפי ארגון ה-OECD, יש בישראל למעלה מ-200 רגולטורים. ניסיון העבודה מולם מעלה שלא אחת, הסמכויות ביניהם חופפות. לעתים רבים מהם פועלים במקביל וללא תיאום, מה שפוגע באיכות הרגולציה. העלויות המוטלות על המגזר העסקי לצורכי העמידה בדרישות הרגולציה אינן מובאות בחשבון בתהליכי הגיבוש שלה, ולא מוצגות חלופות פוגעניות פחות ויעילות יותר. לעתים הרגולטור לא משקלל את עלויות הציות ואף אדיש להן. כפועל יוצא, לעתים מתקבלת רגולציה מחמירה ולא יעילה, אשר משיתה עלויות גבוהות המתגלגלות בסופו של דבר אל הציבור.

בעבר לא היה תהליך אחיד ושיטתי לגיבוש הרגולציה בכל הרשויות, מבחינת תוכנה והגשמתה את המדיניות. כדי ליצור, לבטל או לשנות רגולציה, היה צריך לפעול לפי הפרוצדורות הרגילות של המשפט המינהלי. כך, לאחר קבלת החלטה של הגורם המוסמך, טיוטת חוק, תקנה או צו, מועברים לבחינה משפטית ממשלתית ולניסוח, ולאחר מכן לחתימה ולפרסום. רגולטור יכול היה לגבש את הרגולציה בלי לנתח בעיה, בלי לבצע השוואת חלופות. לא היו קווים מנחים או כללים אחידים ומחייבים לגיבושה. היו תהליכים, אבל הם היו שונים מגוף אחד לשני. לא היה סטנדרט אחיד. הרגולטור יכול היה לקבוע רגולציה מזיקה או לא יעילה, כל עוד הוא לא חורג מכללי המשפט המינהלי.

חוק עקרונות האסדרה בא לתקן את המצב ולטפל בהגדרת הרגולציה וביעדים לרגולציה איכותית. לראשונה, נקבע סטנדרט מבוסס חוק, מחייב ואחיד לכל רגולטור בתחומו. מעתה, תקנות, נהלים, הנחיות, חוזרים, מכתבים וגילויי דעת יהיו חייבים בתהליך גיבוש אחיד ומוסדר, שיש עליו גם ביקורת של רשות האסדרה.

כל הוראת רגולציה חדשה, שינוי רגולציה קיימת, הפחתה או הקלה, שינוי שיטת אכיפה או קביעת סנקציה, יחויבו בביצועה בתהליך מוסדר, מוקפד ושיטתי מכוח הדין, תוך מתן זכות טיעון לגורם המפוקח להביע את עמדתו, עוד לפני גיבושה הסופי של הרגולציה.

המדריך גם הניח את היסודות לבקרה על איכות הרגולציה ועל תהליכי יצירה, שינוי שלה ובחינה בדיעבד של איכות הרגולציה והשפעותיה. לראשונה, כל תהליכי הרגולציה הישראלית ייחסו תחת קורת-גג אחת, וכולם ידברו בשפה אחת ויהיו תחת בקרה אחת.

העתיד יוכיח כיצד וכמה מהר יסתגלו הרגולטורים לשינויים שחוללה רשות האסדרה לא מכבר. דבר אחד בטוח: יצירת סטנדרט מחייב של תהליך רגולטורי מייצר עילה לתקיפה משפטית במקרה של סטייה ממנו, ויותר מכך - מאפשר למושאי הפיקוח הרגולטורי להשפיע על גיבושה עוד בטרם תהפוך למחייבת, באופן מוסדר, שקוף ומקצועי.

עוד כתבות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר