שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מאז נכנס השר ניר ברקת למשרד הכלכלה, הוא פיזר שלל הבטחות באשר למאבק ביוקר המחיה בישראל. שנה לאחר כניסתו לתפקיד, כאשר המשק מתמודד עם גל התייקרויות ברקע המלחמה בעזה, עד כה לא קודמו מהלכים רבים למאבק בעליות המחירים, ואלה שכן - נותרו על הנייר. גלובס בחן את ההבטחות מרכזיות של השר מאז כניסתו ללשכה - ומה נותר מהן היום, שנה לאחר הקמת הממשלה.
● יצרניות המזון בונות על המלחמה שתשאיר את הצרכנים שקטים
● בדרך לגל התייקרויות? שסטוביץ מודיעה על העלאת מחירים של עד 15%
● אין עובדים, רפורמת היבוא בוטלה: מחירי הפירות והירקות יזנקו ב־2024
● ברקת: "המונופולים מעלים מחירים בלי סיבה, ואנחנו נדרשים לצעדים דרסטיים"
היבוא מאירופה יפתח: כנראה נצטרך להמתין
הצהרה: תחת השר ברקת, ועדת הכלכלה הכינה תיקון לפקודת היבוא והיצוא תחת הכותרת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", לפיה היבוא לארץ מהאיחוד האירופי ייפתח באופן מלא בחוק, למעט מקרים חריגים. כלומר, לפי ברקת, המהלך יוריד משמעותית את יוקר המחיה. באוגוסט הצהיר השר כי "עשינו היסטוריה. החקיקה תאפשר ליבואנים להכניס את מוצריהם העומדים ברגולציה האירופית להגיע ללא הפרעה ישירות למדפים של הקמעונאים, להוריד בירוקרטיה, זמן יקר ולחסוך בעלויות ליבוא".
כדי להגיע לכך, השר הבטיח "הכרה אוטומטית" בישראל במוצרים שעברו תקינה אירופית, וכך "ליהנות מכל דבר טוב שאפשר לקנות באירופה".
מה קרה בפועל: ראשית, לפי עו"ד רחל גור, סמנכ"לית "לובי 99", התיקון לפקודת היבוא והיצוא החל בתקופת ממשלת בנט־לפיד. "כבר בממשלה הקודמת עברה רפורמה שמטרתה להמיר את הבדיקות במכון התקנים להצהרה בלבד", היא אומרת. "אולם, מי שבודק את ההצהרה ויכול להמליץ על בדיקות נוספות הוא מכון התקנים עצמו - שמרוויח מכך". מכון התקנים מבקש להדגיש כי אפשרי גם לעשות את הבדיקות דרך מכונים מתחרים בישראל או בחו"ל.
שנית, באשר להבטחת השר ל"הכרה אוטומטית במוצרים שעברו תקינה אירופית" - לא ברור מה יהיה לוח הזמנים בפועל, ומתי נראה מוצרים שאושרו על המדפים. על־פי גורמים שנכחו בוועדה, ייתכן כי הדבר ייאלץ לחכות עד חוק ההסדרים הקרוב, שייכתב רק בעוד חודשים רבים.
תגובת השר: "את רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' פרקנו לשלושה צירים. הראשון, שהעברנו עוד לפני המלחמה, הוא קנס של עד 100 מיליון שקל למי שמונע יבוא מקביל, וצו דומה לחברות בינלאומיות שעושות אותו דבר, מהלך שמונע תופעה של יבואנים בלעדיים. השני הוא שינוי שיטת הכנסת סחורות לישראל ואימוץ המודל האירופי, לפיו במקום שנבדוק כל קונטיינר בנמל, נבדוק את המוצרים בשווקים, ומספיקה הצהרה של היבואן בעמידה בתקן האירופי, ללא צורך לעיכוב בנמל וללא צורך של בדיקה במכון התקנים. העברנו את החוק הזה בקריאה ראשונה לפני המלחמה, אבל מאז נוצר עיכוב בעקבותיה. ביום רביעי החקיקה מתבצעת בוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ומשם בשבוע הבא להצבעה במליאה.
"החלק השלישי בתוכנית הוא אימוץ התקינה האירופית, ללא צורך בעמידה ברגולציה הישראלית. סוכם בוועדת שרים לענייני יוקר המחיה שמשרדי הכלכלה והאוצר יגישו תזכיר חוק ב־15 באוקטובר, אבל אז התחילה המלחמה. לפני שבועיים התחלנו להניע מחדש את הגלגלים ולחזור להשלמת המהלך. משרד הכלכלה יגיש טיוטת תזכיר חוק כבר בימים הקרובים, ונדחוף לסיים ולהביא את התזכיר לוועדת שרים לענייני חקיקה במהירות האפשרית בשבועות הקרובים".
פירוק מוקדי הכוח במשק: המציאות מוכיחה אחרת
הצהרה: עם כניסתו לתפקיד, השר ברקת הבטיח "לטפל במונופולים ובקרטלים. שמתי מחדש את החוק לפירוק מונופולים" (שימנע יבוא בלעדי על־ידי יותר מיצרן גדול אחד, ע"א).
מה קרה בפועל: החוק, שהיה אמור לעבור בחוק ההסדרים האחרון אך נפל, לא קודם מאז. ברקת החליט להגיש שוב את החוק באופן עצמאי בחודש מאי, ובספטמבר התכנסה לראשונה הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה. הוועדה פנתה לציבור בקול קורא להגיש הערות על התוכנית, אך המועד שנקבע היה 15 באוקטובר - זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה - ומאז החוק לא התקדם כלל.
תגובת השר: "באוצר רצו להקים ועדה שתעסוק בנושא איסור הפצת מוצרים של יותר מספק בלעדי אחד, והיא הוקמה. פגישה ראשונה התקיימה לפני המלחמה, אך גם נושא זה התעכב בעקבות המצב והיעדר פניות של בכירים בדרג המקצועי בממשלה. ביקשתי להניע גם את הוועדה הזו מחדש, וזה יקרה בקרוב".
מאבק בממונה על התחרות: העסקים כרגיל
הצהרה: בראיון לגלובס שנערך במאי, הצהיר ברקת כי "אין מי שמבין עניין ולא יסכים איתי שרשות התחרות היא חלשה ולא מתמודדת באפקטיביות מול המונופולים והקרטלים", ודרש להדיח את הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן.
מה קרה בפועל: כהן המשיכה בתפקידה, וברשות התחרות מסרו כי "אנחנו עובדים כרגיל". נראה, אם כן, שמעבר להצהרות ולאיומים לא התקדם הרבה בנושא.
תגובת השר: "לגבי רשות התחרות, לא הגענו לשום הסכמות. המלחמה עצרה את התהליך בשלב זה".
פרסום דוחות המונופולים: האם לשר יש סמכות?
הצהרה: בחודש מאי שלח משרד הכלכלה מכתבי דרישה ל־15 חברות ענק בשוק המזון, בהן החברה המרכזית למשקאות קלים (יצרנית קוקה־קולה), לחשוף את דוחותיהן הכספיים, לפרט את עלויות הייצור ולחשוף את נתוני הרווח שלהן תוך 21 יום. "בזמן שאזרחי ישראל נאנקים, המונופולים מעלים מחירים בניתוק מזעזע, וזה בעת שמחירי התשומות ומחירי השינוע הימי בירידה מתמדת", כתב השר, וסיכם בחריפות: "החגיגה נגמרה".
מה קרה בפועל: על פניו, לשר אין את הסמכות לדרוש מכל החברות את הנתונים הללו, מכיוון שחלקן פרטיות. התאחדות התעשיינים הגישה עתירה לבג"ץ נגד ברקת, בה נכתב כי "דרישות הנתונים מהחברות בוצעה בחוסר סמכות, הנעדרות תשתית עובדתית מינימלית, אשר מנוגדות לחוק הפיקוח ולמדיניותה של הממשלה בעניין ואינן מתיישבות עם החלטות הממשלה אשר התקבלו בימים אלה". הדיון בבג"ץ בנושא צפוי להתרחש במהלך חודש פברואר, ובינתיים בית המשפט הורה בצו ביניים לא לחשוף את הנתונים.
תגובת השר: "הדרישה שלנו מהחברות הגדולות לחשוף את הנתונים הכספיים שלהן חונה בבג"ץ, ונתפנה לזה ברגע שנסיים את רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'. לא ויתרנו עליה".
סיוע לענף החקלאות: בינתיים הרפורמה בוטלה
הצהרה: בראיון שערך ברקת לגלובס, הוא הצהיר כי המשרד בראשותו מקיים שיח עם שר החקלאות אבי דיכטר, במטרה "לעזור לתחום המזון הטרי".
מה קרה בפועל: הרפורמה בחקלאות, שהייתה אמורה לפתוח את ישראל ליבוא פירות וירקות יחד עם מתן סבסוד ישיר לחקלאים, בוטלה. בינתיים, על־פי משרד החקלאות, המלחמה והחוסר בעובדים מביאים למחסור מהותי בייצור המקומי.
תגובת השר: "אנחנו רק כינור שלישי בנוגע לחקלאות, וזה לא בידינו. צריך לשדרג את התמיכה בחקלאות בישראל. אני בהחלט מעודד הבאת עוד עובדים זרים, ועמדתי בממשלה על הבאת עובדים זרים במקום העובדים הפלסטינים".
בשורה התחתונה, נראה שבעוד שהשר ברקת פיזר הצהרות רבות באשר למהלכים דרמטיים להורדת יוקר המחיה, שכוללים פתיחת צינורות בירוקרטיה והטלת פיקוח על מחירים, אך אלה עדיין לא התקדמו. בינתיים, המלחמה שפרצה טרפה את הקלפים, וגם במה שהיה אפשר לקדם - המהלכים עוד לא התממשו, ויוקר המחיה ממשיך לעלות. כעת נצטרך לראות כיצד ברקת יתמודד עם החזרה למהלכים שהוא היה מעוניין בהם.