ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה יושב בקרמלין עם אבראהים ראיסי, נשיא איראן / צילום: ap, Sergei Bobylev, Sputnik
איראן חתמה בשבוע שעבר על הסכם סחר חופשי עם חברות ארגון EAEU (האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי): רוסיה, ארמניה, בלארוס, ארמניה, קזחסטן וקירגיזסטן. ההסכם שנסגר בטקס בסנט פטרבורג וכולל הסרת מסים מ־87% מהסחורות, מהווה הוכחה נוספת לשיתוף הפעולה המתהדק בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לבין משטר האייתוללות במאבק נגד הסנקציות.
● לבנון מהמרת על רוסיה ובמקביל יחסי ישראל ופוטין רק מידרדרים
● הפיגוע בקבר סולימאני באיראן: מי ארגון הטרור שעשוי להיות אחראי?
● ארה"ב מעלה הילוך מול החות'ים: הטביעה בים האדום ספינות הנתמכות ע"י איראן
כעת, ההסכם יעבור לאישור בששת הפרלמנטים השונים, תהליך שלא צפוי להיות יותר מטכני. החתימה היא שיא לתהליך הידוק קשרי המסחר בין איראן לבין חברות הארגון. בשנת 2019 חתמו הצדדים על הסכם זמני שכלל כ־360 פריטים בלבד. באותה עת, היקף הסחר השנתי בין הצדדים עמד על כ־2.5 מיליארד דולר. אך כיום, בחישוב שבין 21 במרץ ל־22 באוקטובר 2023 בלבד, הסתכם הסחר בשווי של כ־4.2 מיליארד דולר. סוגיה מעניינת היא פילוח הסחר: כ־922 מיליון דולר ייצוא איראני בלבד, כ־57% מתוכו לרוסיה וכ־25% לארמניה. מנגד, איראן ייבאה סחורות בשווי של לא פחות מ־3 מיליארד דולר.
"החתימה על ההסכם עם איראן תספק תנאים מותאמים לכניסה הדדית לשווקים של שני הצדדים", אמר השר שממונה על המסחר במדינות EAEU, אנדריי סלפנב. "אנחנו יודעים היטב כי היקף הסחר עם מדינה גדולה כל־כך כמו איראן הוא עדיין לא גבוה מאוד, ולכן אנחנו מכוונים לסחר משותף של 30 מיליארד דולר בין הצדדים".
"כל התקרבות בין רוסיה לבין איראן עלולה להתגלות כצעד שעלול להיות מופנה נגד מדינת ישראל", אומר לגלובס ארקדי מיל-מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה (2006-2003) וכיום חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. "זהו סחר חופשי בין רוסיה לבין איראן ולא מול כולם העולם. אנחנו נידרש לבחון את ההשפעות לאורך זמן".
אלעד ברשאן, משלח בינלאומי ועמיל מכס. מייסד־שותף SlickChain - פלטפורמת שילוח רכבים בינ"ל דיגיטלית, מציין כי הסכם סחר חופשי נועד לאפשר פטור מלא או חלקי מתשלום דמי מכס, בין שתי מדינות או במקרה של ההסכם בין איראן לבין האיחוד הכלכלי האירואסייאתי - פטור של כל אחת מהשחקניות. לדבריו, ההסכם החדש הוא "הסכם העדפה", שמטרתו המיידית היא לייצר העדפה בקניית סחורה שמקורה במדינה אחרת, שהיא צד להסכם, ובכך להגדיל את הסחר ההדדי. "בדרך זו, כמובן, מייצרים שותפות אינטרסים גדולה יותר בין המדינות החברות. במקרה של כניסת איראן להסכם עם האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי, מדובר בהידוק יחסים בילטרליים נוסף בין איראן לרוסיה לאחר, למשל, החלפת גז בנפט".
פוטין מעוניין להגביר את התלות של איראן במוסקבה
EAEU הוא אמנם ארגון שמונה כמה חברות, אבל רוסיה היא זו שעל פיה יישק דבר. במקור, השאיפה ביצירת הארגון הייתה ליצור ארגון מקביל לאיחוד האירופי שכולל, למשל, ועד מנהל שיושב במוסקבה ובית דין שנמצא במינסק. עם זאת, מוסקבה היא כמעט הכל בו. לפי נתוני הבנק העולמי, התמ"ג הרוסי ב־2022 מהווה כ־87% מתוך התמ"ג הכולל של חברות הארגון. כלומר, זהו הסכם שנועד בראש ובראשונה להסדיר את הסחר החופשי בין רוסיה לבין איראן, ולהגביר את התלות של טהרן במוסקבה.
אותה התלות מיועדת מבחינת הנשיא פוטין להבטיח המשך אספקות של מל"טים איראניים לטובת הפלישה לאוקראינה גם בטווח הארוך. צבא רוסיה מפעיל מל"טי שאהד 136 ברמה היומיומית נגד צבא אוקראינה, שבתקופה האחרונה נראה כמתמודד טוב יותר מולם - ומצליח ליירט אותם בשיעורים גבוהים יותר. על כן, מוסקבה מייבאת כל העת עוד ועוד מל"טים.
דרך נוספת שבאמצעותה פוטין עשוי להגביר את התלות של איראן בו היא באמצעות שדרוג חיל האוויר המיושן של עצמה. לפני כחודש, איראן סיימה את ההכנות לקליטת מטוסי קרב רוסיים מדגם סוחוי 35, מסוקי קרב מדגם מי 28 ומטוסי אימון יאק 130.
"אני לא חושב שהפרלמנטים יעכבו את התהליך וניישם אותו במהירות", שלח מסר סגן ראש ממשלת רוסיה, אלכסיי אוברצ'וק. "ביצענו חישובים: ברמת היחסים הנוכחית, זה יאפשר חיסכון, קודם כל, בחובות מכס ובתשלומים. כאן יתקבלו סכומים משמעותיים ביותר, שייחסכו הן על ידי עסקים רוסיים והן על ידי עסקים איראניים. באופן טבעי, ייווצרו הזדמנויות טובות לכניסה לשווקים אחת של השנייה".
"רוסיה נתונה לסנקציות של המערב שרצה לבודד אותה, אבל בפועל דחקו אותה לזרועות הפתוחות של איראן. רוסיה אינה מתביישת בכך", מסביר השגריר לשעבר במוסקבה מיל־מן. "הרוסים משתמשים במלחמה באוקראינה באמל"ח איראני, כולל מל"טים ופגזים. רוסיה גם קונה פגזים מצפון קוריאה, כי הם מתאימים לארטילריה שלה. התותחנים עובדים קשה מאוד במחמה הזו, אבל האיראנים נהנים ממכירת המל"טים מסדרת שאהד, תוך שמדריכים איראנים הוצבו בחצי האי קרים. בעזרת המלחמה הזו, האיראנים רכשו ניסיון קרבי ושיפרו יכולות. אנחנו עלולים לגלות יום אחד את אותם מל"טים במרחב האווירי שלנו, כתוצאה משיפורם בעזרת מסקנות מאוקראינה - וזה איום אסטרטגי".
איראן ורוסיה רוצות להתנתק לחלוטין מהדולר
הסכם הסחר החופשי האיראני־רוסי הוא אמצעי נוסף בסל הכלים הרחב שיצרו לעצמן טהרן ומוסקבה נגד הסנקציות של המערב. ראש לשכת המסחר איראן-רוסיה, האדי טיזהוש טבאן, סיפר בחודש יוני כי שיעור השימוש במטבעות המקומיים בסחר בין המדינות חצה את רף ה־60%.
המטרה של הצדדים היא להשלים ניתוק מוחלט מדולר. טבאן הוסיף כי ההצלחה הזו מוכיחה את הצלחת מאמצי הצדדים לחבר את שתי מערכות הסליקה: מיר הרוסי ושטאב האיראני: "הצעד מסייע לשתי המדינות לעקוף את הסנקציות המערביות".
בשנתיים האחרונות, רוסיה מיצבה את עצמה כמשקיעה העיקרית באיראן. פוטין, בין השאר, השקיע 2.7 מיליארד דולר בשני מיזמי נפט באיראן. ההשקעה הזו לבדה היוותה 45% מכלל ההשקעות הזרות במדינה בין אוקטובר 2021 ועד ינואר 2023.
"יחסי רוסיה־איראן היו א־סימטריים עד המלחמה באוקראינה, ובמסגרתם הרוסים יכולים היו להכתיב לאיראנים", מסכם מיל-מן. "במציאות הנוכחית, אותם היחסים מתקרבים להיות סימטריים, וזה יוצר איום אמיתי על ישראל. הייתה קונספציה בישראל כי אם תהיה נייטרלית באוקראינה, אז הרוסים לא יהיו נגדנו. אולם, מייד לאחר ה-7 באוקטובר, רוסיה נקטה עמדה אנטי־ישראלית. מבחינת רוסיה, ישראל שייכת למחנה של ארה"ב, שהם רואים בתור האויב מספר 1, ישראל צריכה להבין זאת, ולשנות דיסקט".