הוספת ממ''ד לבניין בשלומי / צילום: דוברות משרד הביטחון
כשההכרזות על גיבוש תוכניות מיגון גרנדיוזיות פוגשות את קרקע המציאות: לא מעט נכתב לאחרונה, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" וגם לפניה, על כישלונה של מדינת ישראל בניסיונות למיגון היישובים ברחבי הארץ. פרסומים שונים הזהירו כי יותר ממחצית הדירות בישראל אינן כוללות ממ"ד, ובגבול הצפון, המופגז ללא הרף מאז אוקטובר, מוגנו עד היום כמה עשרות דירות בלבד במסגרת תוכנית "מגן הצפון". דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (ב') מתרגם זאת לראשונה למספרים.
● תקציב המדינה נתקע ולא אושר: חלק מהרפורמות צפויות להידחות
● דוח מבקר המדינה | נכי צה"ל לא מודעים לרפורמת הנפש ולא מנצלים אותה
● דוח מבקר המדינה | "חוסר בכוח אדם והיעדר מודיעין": כך מפספסת רשות המסים תיקים של מאות מיליוני שקלים
ההחלטה לגיבוש תוכנית "מגן הצפון", או החלטה ב/302, התקבלה בשנת 2018 על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני דאז, ובה הוחלט על "גיבוש תוכנית רב שנתית לשנים 2019 -2030, למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה". היקף התוכנית 5 מיליארד שקל, ואחת ממטרותיה הייתה בניית ממ"ד בכל דירה בטווח של עד 45 ק"מ מגבול הצפון.
כפי שציינו, בפועל התוכנית התממשה באחוזים אפסיים, ודוח מבקר המדינה - המפורסם כביקורת מעקב על דוח קודם בנושא מוכנות המדינה לרעידות אדמה - מראה מדוע: על פי ממצאיו, בשלוש השנים מאז התוכנית יצאה לדרך נמצא מקור תקציבי ל־18% בלבד, 890 מיליון שקל, מתוך תקציב של 5 מיליארד שקל. בהתחשב בכך שהתוכנית כבר נמצאת בתוקף שלוש שנים (נכון למועד בדיקת משרד המבקר), ולפי "פריסה" של חמישה מיליארד שקל על פני 11 שנים, אמור היה להימצא מקור תקציבי עבור 1.36 מיליארד שקל לפחות.
אלא שהעניין הוא לא רק כסף - אלא מהירות הביצוע, ודאי כאשר מדובר במיגון של בתי התושבים בצפון, ועל אחת כמה וכמה כאשר אנחנו עדים למציאות הדברים בגבול בימים אלו. "מומלץ לכלל החברים בוועדת השרים להיערכות למוכנות האזרחית למצבי חירום לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנות מדינת ישראל באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי רב־שנתי למימוש היעדים שהוגדרו בהם - ויפה שעה אחת קודם", ציין המבקר בדוח.
קצב הבקשות להקמת ממ"דים מאמיר - אך מספר הבודקים נותר בעינו
אחד השלבים בהוצאת היתר בנייה לממ"ד הוא אישור מטעם פיקוד העורף, או "אישור לנספח מיגון" בשמו הרשמי. על פי פרק "אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה כחלק מהליך מתן היתרי בנייה" בדוח מבקר המדינה, בשנת 2022 אישר פיקוד העורף 26,375 בקשות להיתרי בנייה, פי שניים ויותר ממספר הבקשות שאישר ב־2018, אך מספר הבודקים מטעמו כלל לא השתנה. ייתכן שזהו עוד הסבר לאיטיות בתהליכי מיגון המבנים בישראל.
כך, אם בשנת 2018 מספר הבקשות לנספח מיגון ולתעודת גמר שאישר פקע"ר עמד על 12,784, מספר הבקשות שאישר ב־2022 עמד על 26,375 - עלייה של 106%. זאת ועוד: אם ב־2019 עמד מספר האיטרציות (המקרים שבהם הבקשה חוזרת למבקש לשם תיקונים ושינויים, וחוזרת לאחר מכן שוב לבדיקת אנשי פיקוד העורף - י"נ) על 23,567, בשנת 2022 הוא הגיע ל־70,608 - יותר מפי שלושה. למרות זאת, על פי בדיקת מבקר המדינה, מספר הבודקים בפיקוד העורף לא השתנה כמעט במשך כעשור, ועמד משנת 2013 על כ־25 בודקים בממוצע.
מפיקוד העורף נמסר לאנשי המבקר כי משנת 2023 תעמוד תקינת בודקי התכניות על 38 בודקים. עם זאת, חשוב להדגיש כי בעקבות המלחמה צפויה עלייה משמעותית מאוד במספר הבקשות שיוגשו לפיקוד העורף - ולכן ייתכן שתידרש כמות גדולה עוד יותר של בודקים. המבקר ציין בדוח שלו כי פיקוד העורף דווקא עמד בלוחות הזמנים שקבע לעצמו - 18 ימים קלנדריים למענה על הבקשה, בכ-98% מהאיטרציות המופנות אליו. עם זאת מדגיש המבקר: "כ־60% מהבקשות הוחזרו, מדי שבוע, למגישי הבקשות לתיקונים ולהשלמות. הדוחות בעניין אינם מפרטים כמה פעמים הוחזרו הבקשות למגישים וכן אין תיעוד לסיבת ההחזרה. יוצא אפוא כי הגם שפקע"ר עומד לכאורה בלוחות הזמנים, אין בכך כדי להעיד על משך הזמן הכולל שארך הטיפול בבקשות ומה גרם לעיכוב במשך הטיפול הכולל".
מכוני הבקרה הם חוליה בשרשרת שאינה ממצה את הפוטנציאל שלה
המבקר מעיד בדוח על עוד חוליה בשרשרת מתן ההיתרים שאינה ממצה את הפוטנציאל שלה: מכוני הבקרה, אשר אחראיים לבקר את תכן הבנייה ואת ביצוע הבנייה, כתנאי לקבלת היתר - גם עבור ממ"דים. על פי ממצאי הדוח, היקף בקרת התכן אשר בוצעה במכוני הבקרה בשנת 2022 מסתכם ב-442 בקשות, "כ־2% בלבד מכלל הבקשות אשר אישרו בשנה זו פקע"ר ומכוני הבקרה יחדיו", נכתב בדוח, "זאת אף שפוטנציאל היקף הבקשות שהיה אמור לעבור דרך מכוני הבקרה בפעימה הראשונה מוערך לפחות ב־22% (כ-5,900 בקשות) מתוך כלל בקרות התכן. יוצא אפוא כי מכוני הבקרה אינם ממלאים את תפקידם בטיפול בבקרת תכן".
נציין כי מהחודש אמורה עבודת מכוני הבקרה להתרחב, כ"פעימה שנייה" להגדלת היקף עבודתם, שהחלה בשנת 2018. ממנהל התכנון נמסר כי "המנהל פועל במסגרת אחריותו להצלחת מכוני הבקרה ולהרחבה משמעותית של סמכויות מכוני הבקרה וסוגי המבנים המועברים אליהם, ולראיה עד כה אושרו במכוני הבקרה יותר מ־20 אלף יחידות דיור (האישור הוא תהליך מקביל לתהליך בקרת תכן - י"נ). הרחבת סמכויות מכוני הבקרה מבחינת סוגי מבנים מחד, והקפדה של הוועדות המקומיות על העברת הבקשות להיתר למכוני הבקרה כנדרש בחוק מאידך, הן תנאי להמשך פעילותם של המכונים. מנהל התכנון פעל לאחרונה להרחבה משמעותית של סוגי המבנים אשר יעברו בקרה במכוני בקרה. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה צפויה לאשר את שינוי התקנות בהתאם במהלך חודש ינואר".
תגובת דובר צה"ל לדוח מבקר המדינה בנושא אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה, כחלק מתהליך מתן היתר בנייה:
"צה"ל מודה למבקר המדינה על ביקורת זו ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. פיקוד העורף החל בתהליך להכנסת שינויים ושיפורים במערכת הרישוי המקוונת לצורך התאמתה לצרכיו. בין היתר, אופיינה "מערכת מנהלים" לטובת גיבוש נתונים מדויקים שיאפשרו שינוי מהיר ותיקון חריגות.
"פיקוד העורף פועל במספר דרכים לטובת שיפור יכולת הגשת הבקשות מטעם מהנדסים אזרחיים, ובהם קיום קורס הדרכה והכשרה לאדריכלים, הנגשת חומרי התכנון וסרטוני הדרכה ועוד. בימים אלה נבחנות דרכים לשיפור נוסף של המענה על ידי קשר ישיר מול המתכננים.
"פיקוד העורף מלווה באופן שוטף ומקצועי את בקרי המיגון והמכונים. התקיימה פגישה עם גורמי מנהל התכנון בה הוצג בפניהם הצורך בקבלת משאבים נוספים לייעול הפיקוח והבקרה לטובת שיפור רמת הכשירות של הבקרים.
בשבועות הקרובים תועבר עמדת צה״ל באשר לתיקון החוק להרחבת הסמכויות של מכוני הבקרה".