תקציב המדינה נתקע ולא אושר: חלק מהרפורמות צפויות להידחות

ישיבת הממשלה אמש (שבין ראשון לשני) התפזרה מבלי שהשרים הצביעו על הצעת תקציב המדינה החדש לשנת 2024. שרים שונים הביעו בישיבה את התנגדותם לתקציב, בהם השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, שר הכלכלה ניר ברקת, שר החינוך יואב קיש, ושרי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדעון סער.

● שטראוס הודיעה על העלאת מחירים ברבע ממוצריה ועל פיטורי עובדים
● חשש באוצר: דרישות התקציב של מערכת הביטחון בשל המלחמה יובילו להכפלתו

גורמים במשרד האוצר אומרים הבוקר כי לאור המחלוקות המרובות, ייתכן כי חלק מהרפורמות שהוצעו עם התקציב יידחו בשבוע לישיבת הממשלה הבאה ביום ראשון. כך למשל, התוכנית להאצת ענף הנדל"ן שמצוי בקשיים והתוכנית לטיפול בהון השחור שאמורה להגדיל את הכנסות המדינה צפויות להתעכב כרגע.

לב המחלוקת: הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה

מחלוקות רבות בשלב זה נוגעות לקיצוצים שמבקש האוצר להעביר בתקציבי משרדי הממשלה, כדי לייעד את הכספים מחדש לצרכי המלחמה והשיקום. השר בן-גביר התרעם על הקיצוץ המתוכנן של כמיליארד שקל בתקציב המשטרה ואיים שלא יצביע בעד התקציב, אם כי באוצר מסבירים שמדובר רק בקיצוץ מתוך התוספת שקיבל בן-גביר. שר החינוך יואב קיש עזב את הישיבה בזעם במחאה על הקיצוץ המתוכנן בתקציבי החינוך וההשכלה הגבוהה. הבוקר, חזרו באוצר לנהל שיחות מול המשרדים והשרים השונים בניסיון ללבן את המחלוקות. 

שרת התחבורה מירי רגב השתכנעה, ככל הנראה, להצביע בעד התקציב. זאת, לאחר שבאוצר הסכימו לוותר על דרישתם לבטל את הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית של רגב. גם שר התיירות, חיים כץ, הסכים לתת את אצבעו בעד התקציב לאחר שהגיע להסכמות מול האוצר. 

לפי הצעת התקציב שעלתה לאישור השרים, ייערך קיצוץ רוחבי בגובה 3% מתקציבי המשרדים, בנוסף לקיצוץ פרטני של כ-3.5 מיליארד שקל מתוכניות הממשלה. לכך נוספה הפחתה מתונה ביותר בכספים הקואליציוניים, של 2.5 מיליארד שקל בלבד מתוך 8 מיליארד שקל.

גזירת המס הבולטת ביותר שנכנסה לתקציב היא העלאת המע"מ באחוז אחד, לרמה של 18% החל ב-2025. תחילה התנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו להעלאת המע"מ, אבל התרצה לאחר שמנגד ויתרו באוצר על כוונתם לבטל את תוספת נקודות זיכוי המס המתוכננת להורים לילדים בגילאי 0-3.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף בישיבת הממשלה והזהיר את השרים מפני התנהלות פיסקלית בלתי אחראית: "הכלכלה הישראלית איתנה ביסודה ויש לה את המאפיינים הנדרשים לשגשג גם בשוך המלחמה. אך הדבר לא יקרה מאליו. חשוב לזכור שצמיחה כלכלית נשענת קודם כל על משק יציב וביטחון המשקיעים. למדיניות הממשלה בהתמודדות עם שלל הקשיים תוך שמירה על אחריות פיסקלית יש משמעות מכרעת ליכולתו של המשק להתאושש מהשפעות המלחמה ולשוב לצמוח במהרה".