גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך מרתיעים טרוריסטים? ראש העיר שבטוח – אנחנו עדיין שבויים בקונספציה

"אנשים כאן בוחרים להיות המגן האנושי של ישראל. אם לא נחזק אותם הם יבחרו במרכז" ● שיחה עם אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, על עתיד העיר, התושבים והעסקים שאולי לא יחזרו וגם הטראומה המשפחתית שמלווה אותו עד היום ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, תושבי העיר שלך פונו בתחילת המלחמה מבתיהם ופוזרו בין 223 מלונות ברחבי הארץ, אילת, טבריה, ירושלים, תל אביב, חיפה, אזור השרון ועוד. מדוע פוניתם באופן כה מפוזר?
"קריית שמונה פונתה אחרי יישובי הדרום והיישובים הצפוניים שצמודים לגדר. כשהגיע תורנו, שובצנו במלונות ברחבי הארץ שבהם היו חדרים פנויים. תושבי מטולה, למשל, הועברו כקבוצה, כי זו מועצה מקומית עם 2,000 תושבים, אז קל יותר לעשות את זה. מלבד זאת, 3,000 מ-24 אלף תושבי קריית שמונה נשארו בעיר".

טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים: "יהיו לי מיליונים, אוכל לפרוש מוקדם"
חצי שעה של השראה| איילת שקד מגלה - כך נראה ראיון העבודה הראשון אצל נתניהו
הכירו את הנשיא שפיטר 5,000 איש והכריז על 300 חוקים חדשים, תוך שבוע

ציינו השבוע 100 ימים למלחמה. איך נראים חייהם של מפוני קריית שמונה כיום?
"המצב מורכב. 60% מהתושבים במלונות, כי רק שם אפשר לקבל את מלוא השירותים, דוגמת מסגרות לילדים. השאר שוכרים דירות. זה סיר לחץ עצום, שמלווה בחוסר ודאות לגבי העתיד. אתן לך את הדוגמה הכי בסיסית - כביסה. בתחילת המלחמה אנשים ארזו מעט בגדים מתוך מחשבה שהפינוי הוא לשבוע־שבועיים. כביסה בבית מלון עולה לא מעט. כפתרון קנינו 600 מכונות כביסה ומייבשים, ופיזרנו אותם במלונות. יש סיטואציות מאוד קשות ועוד לא דיברנו על חוסר הוודאות הכלכלית".

תאר אותה.
"רוב התושבים הם שכירים, ואם הם בחל"ת הרי שמדובר ב־70% מהשכר. למי שמשתכרים מינימום, ויש לא מעט כאלה, מדובר באלפי שקלים בודדים בחודש. אבל המצוקה הקשה היא בקרב העצמאים. השדרה העסקית שלנו מורכבת מעסקים קטנים כמו מכולות, חנויות, נגריות ומוסכים. את מלוא הפיצוי לאובדן ההכנסה הם יוכלו לקבל רק בסוף האירוע. בנושא הזה, לצערי, אנחנו עוד לא רואים את המדינה מחוברת (בעלי עסקים שעמם שוחחנו ציינו שטרם קיבלו את המקדמות לנובמבר ודצמבר והתלוננו על חוסר מענה מצד רשות המסים - ה"ו)".

הלחימה מול חיזבאללה לא מוגדרת כמלחמה, אלא כמצב שהוא מתחת לסף המלחמה.
"אני שומע כל מיני מילים מכובסות: מלחמה לא עצימה, מבצע, מלחמת התשה. אבל בסוף זו מלחמה לכל דבר. יש פה בתים שסופגים פגיעות ישירות מדי יום. הנ"טים שנורים לכאן מעידים שהאיום עדיין נמצא פה, על הגדר. אלה לא טילים לטווח ארוך. רק השבוע נהרגו שניים (ברק ומירה איילון - ה"ו) מטיל נ"ט שפגע בביתם בכפר יובל, קרוב לכאן. מי שלא חושב שזו מלחמה, אגיד זאת בעדינות, מוזמן לשהות פה לצדי, ואז לדבר. חיזבאללה כבר הודיע ב־2018 על הכשירות שלו ושל כוח רדואן לכבוש את הגליל, ואפילו פרסם סרטוני הדמיה שמראים כיצד הוא מתכוון לעשות זאת. אז מה, אנחנו צריכים לשבת פה כצאן לטבח ולחכות שזה יקרה?".

כלומר, בצפון ישראל מגיבה, אבל לא פועלת כדי לסלק את האיום.
"כן, בסוף פינו אותנו בגלל איום שמרחף מעל ראשינו. כל עוד הוא לא מוסר, אי אפשר לדבר איתנו על חזרה".

שמענו גם את ראש הממשלה נתניהו אומר השבוע "חיזבאללה סופג מהלומות קשות, אך אנחנו צריכים להחזיר את הביטחון לצפון כדי לאפשר לתושבים לחזור".
"אני שומע את הסיסמאות האלה 100 ימים. אני רוצה לראות תוצאות בשטח".

מה דעתך על תקציב המדינה ל־2024? מרכז השלטון המקומי שלח השבוע מכתב לראש הממשלה ושר האוצר בנוגע לקיצוצי התקציב המתוכננים, המהווים, לדבריו, "פגיעה אנושה באזרחי מדינת ישראל וביכולת השלטון המקומי לספק שירותים לתושבים".
"השלטון המקומי הוכיח שהוא יודע לנהל את המשבר הזה טוב יותר מהממשלה, ובמקום לחזק אותו, מחלישים אותו. הממשלה צריכה לקצץ במשרדים המיותרים שלה, לפני שהיא פוגעת באזרחים. אנחנו סוחבים על גבנו את העול הכלכלי של המלחמה".

"איך מרתיעים שהידים?"

הרבה לפני שלמדנו להכיר את איום הקסאמים על יישובי הדרום, קריית שמונה הייתה העיר המטווחת ביותר בישראל. היא סבלה מירי קטיושות מלבנון לאורך עשרות שנים. זו המציאות שלתוכה גם אתה גדלת, ומשפחתך אף למודת טרור.
"נכון. ב־1974, 11 שנים לפני שנולדתי, נרצחו סבתי ודודתי בידי חוליית מחבלים שחדרה לעיר מלבנון. זו הייתה חדירת המחבלים הראשונה בישראל. הם היו שלושה והצליחו לחסל 16 מתושבי קריית שמונה ועוד שניים מאנשי כוחות ביטחון. דודה שלי הייתה אז בת 8 (המחבלים נכנסו לבניין מגורים ברחוב יהודה הלוי בעיר, כולל לדירת משפחת שטרן, חלק מבני המשפחה התחבאו וכך ניצלו - ה"ו). גם אז, כמו היום, ישראלים חפים מפשע התבוססו בדמם וחיכו שעות עד להגעתו של כוח חילוץ של גולני. חלק מההרוגים יכלו להינצל לו צה"ל היה מגיע מהר יותר".

איך חוויית הילדות מימיי הקטיושות שונה מהחוויה כעת?
"בילדות שלי לא הייתה כיפת ברזל ולא היה צבע אדום. הטילים היו נופלים ברחבי העיר ורק אז ג'יפים של משמר הגבול היו מתחילים לכרוז לתושבים להיכנס למקלטים. כך ידענו על אירועים. ההגנות השתכללו, אבל באותה המידה הצד השני השתכלל. ‫צריך לזכור: הייעוד של אותם ארגוני טרור הוא להשמיד את מדינת ישראל, והמחבלים מאמינים שהם שהידים שמתים מות קדושים. אז אני לא מקבל את כל האמירות האלה שהם מורתעים. איך מרתיעים שהידים?".

זו הייתה הקונספציה. עכשיו אנחנו מנסים להתפכח ממנה.
"אז זו השאלה: האם אנחנו לומדים ופועלים אחרת, או שאנחנו עדיין שבויים בקונספציה?".

נחזור למציאות היום. בעוד למפוני הדרום יש בכל זאת אופק, לנוכח הקמת מנהלת תקומה והעובדה שיועברו ליישובים זמניים, נראה שמפוני הצפון נמצאים באי־ודאות מוחלטת. זה אכן המצב?
"לתושבי הדרום אין בתים לחזור אליהם, ובנייה אורכת שנה־שנתיים, כך שהם יודעים שלא יוכלו לחזור הביתה בפרק הזמן הזה. אצלנו המצב שונה: למעט 26 בתים ומבני ציבור שספגו פגיעות, הבתים עדיין קיימים. מגיע לתושבי הדרום את כל הטוב, וחשוב לייצר להם ודאות. גם לנו. אבל כבר היום צריך לעסוק ביום שאחרי, לא לחכות לרגע שבו אנשים יחזרו לבתים, ורק אז יתחילו להקים מנהלות ולשפץ. צריך גם לחשוב איך מחזקים את האוכלוסייה שבוחרת להיות המגן האנושי של מדינת ישראל תוך יישוב הגבולות. מגיע להם לחיות באיכות חיים יותר טובה מזו שיש במרכז, אחרת הם יבחרו במרכז".

מה זה אומר?
"לתת קדימות ברכישת קרקע לצעירים בני המקום. לא היה בינוי בקריית שמונה עשרות שנים עד ששיווקנו כמה שכונות, אבל חצי מהן מיועדות לשוק החופשי והשאר לבני המקום. צריך לשנות את האיזונים האלה לטובת המקומיים, כי עד המלחמה צעירים שלא הצליחו למצוא דירות, נאלצו לעזוב. לגבי הטבות מס - רוב התושבים לא נהנים מהן, כי ממילא המשכורות יחסית נמוכות והטבות המס בקושי ניכרות".

מנגד, אוכלוסייה אמידה שמגיעה לעיר - יש לכך תועלות.
"במבחן התוצאה זה מתמרץ מעט אוכלוסייה אמידה להגיע לכאן. אלא שאני רוצה שאנשים פה יתפתחו ויהיו אמידים. זה יקרה דרך תעסוקה וחינוך איכותיים וחיי קהילה". כששטרן חוזר לדבר על הצרכים הכלכליים הדוחקים של תושביו, "שחלקם פנו לראשונה בחייהם לעזרת הרווחה", הוא מספר שנשען על פילנתרופיה במידה רבה. "אנחנו מתקשים לתפקד בלי זה. אבל גם התרומות הולכות ואוזלות אחרי שלושה חודשים".

"הסנטימנט הנורא ישתנה"

נבחרת לראשות העיר בסוף 2018, כשהיית סך הכול בן 32. הצלחת לעמוד ביעד שהצבת לעצמך - עצירת ההגירה השלילית לעיר. לצד זאת, התפתח בעיר אקוסיסטם שמקיף 26 סטארט־אפים. כל התנופה הזאת נעצרה כעת בבת אחת?
"העיר פונתה וגם החברות העתיקו אל מחוץ ממנה את הפעילות שלהן, בלי צפי לחזרה. ישבה פה למשל חממה בשם פרש סטארט (Fresh Start) שהקימה קבוצה ובה החברות תנובה וטמפו והקרנות OurCrowd ופיניסטר, שתי קרנות הון סיכון אמריקאיות ושתי חברות המזון הגדולות ביותר במדינת ישראל. יש פה מערכת שלמה שאפשרה את הפריחה הזאת: מכללת תל חי שמיועדת להפוך לאוניברסיטה ומכון מיגל שעובד עמה בצמוד (פועל בתחומי האגרוטק - ה"ו) ומחזיק 250 חוקרים ו־94 דוקטורנטים".

עד כמה אתה חושש שההישגים האלה ייגדעו, שהתושבים לא יחזרו, החברות לא יחזרו?
"אם אני מסתכל על מלחמות קודמות, תמיד הייתה הגירה שלילית לאחריהן. לפני שנה יצאתי לארה"ב עם עוד תשעה ראשי רשויות שנמצאות בסיכון לרעידת אדמה כדי לקבל כלים להתמודדות. הפגישו אותנו עם אחד מראשי הערים בלואיזינה שנפגעו בעבר מסופות ההוריקן. כעבור שנתיים 40% מהאוכלוסייה לא חזרה לעיר. אנחנו זקוקים לכיפת ברזל כלכלית. כיפת ברזל היא לא רק נגד טילים".

אתה מזהה תסיסה פוליטית בקרב התושבים? התנגדות לממשלה?
"כרגע התחושות נוראות. אנשים לא מבינים למה הם נמצאים כל כך הרבה זמן מחוץ לביתם, כשהמלחמה עדיין מוגדרת 'לא עצימה'. אבל הסנטימנט עוד ישתנה פעמים רבות. ניקח מצב היפותטי שבו מחר הממשלה תשמיד את כל האויבים שלנו, תחסל את הכור באיראן ואת נסראללה. כולם יגידו 'וואו, איזו מדינה, איזו ממשלה'. אם מחר נתעורר לאלפי טילים או אסון אחר, יגידו בדיוק הפוך".

​מרשות המסים נמסר בתגובה: "מבדיקה שערכנו עולה כי 80% מהעסקים בקריית שמונה שהגישו בקשות לקבלת פיצוי במסלולים השונים כבר קיבלו פיצוי סופי או מקדמה. היתר, בשלבי טיפול מתקדמים. עסקים ביישוביי ספר זכאים לפיצוי מלא על הנזק הכלכלי שנגרם להם כתוצאה מהלחימה במסגרת מסלול אדום. מאחר שכך, משך הטיפול בתביעה המוגשת במסלול האדום הוא מורכב וממושך יותר, ובכדי להקל תזרימית על אותם עסקים אפשרה רשות המסים הגשת בקשה למקדמה בטרם הגשת תביעה".

השיחה המתפרסמת כאן מבוססת על ראיון שנתן אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, לפודקאסט "הצוללת של גלובס". מדי שבוע נפרסם כאן ב-G כתבות מתוך הפודקאסט. אתם מוזמנים להאזין לפרק הזה ולפרקים נוספים בכל אפליקציות הפודקאסטים.

עוד כתבות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו