ועדת הכנסת אישרה היום בהליך חריג את הדחתו של ח"כ עופר כסיף. מה מקור ההליך הזה? השבוע נשאל על כך ח"כ זאב אלקין בקשת 12, והסביר כי "זו לא פעם ראשונה שעושים שימוש במסלול הזה, זו פעם שנייה". למה התכוון אלקין, ומה עומד מאחורי ההליך החריג?
● האם תקציב הישיבות ל־2024 קוצץ ב־50% בעקבות המלחמה?
● האמירות המטעות של טראמפ ומתחריו בקרב על המפלגה הרפובליקנית
● איך הובילה טראומת יום כיפור ל"עשור אבוד" בכלכלה, ואיך להימנע מזה עכשיו?
מהו ההליך המדובר? מדובר בחוק חדש יחסית שאושר ב־2016 וזכה לכינוי "חוק ההדחה". מבחינה פורמלית מדובר בתיקון (44) לחוק יסוד: הכנסת, וזה קובע שניתן להדיח ח"כ מהכנסת באמצעות הליך מיוחד, על סמך אחת משתי עילות: "הסתה לגזענות" או "תמיכה במאבק מזוין… נגד מדינת ישראל". החוק מתווה מסלול להדחה שלפיו ראשית יש להגיש בקשה בעניין שתהיה חתומה על ידי 70 ח"כים, שלפחות עשרה מהם נמנים עם האופוזיציה. במקרה הנוכחי המהלך עבר את המשוכה הזאת בקלות, כשעל הבקשה שהוגשה חתמו 85 חברי כנסת, שמתוכם 18 ח"כים מהאופוזיציה.
בהמשך, המהלך צריך לזכות באישור ועדת הכנסת. זהו ההליך שהתקיים אתמול והיום (30.1). מדובר בהליך "מעין־שיפוטי", שבו הח"כ רשאי לקבל ייצוג מעורך דין (כסיף אכן יוצג בדיון על ידי עו"ד מיכאל ספרד). כדי שח"כ יהיה זכאי להשתתף בהצבעה הוא נדרש להיות נוכח בלפחות מחצית ממשך הישיבה. כדי לצלוח גם את המשוכה הזאת כבר נדרש רוב של 75% מחברי הוועדה, רוב שאכן הושג.
עד כמה ההליך הזה חריג? מאז חקיקת החוק, מעולם לא הושלם הליך של הדחת ח"כ. כפי שהזכיר אלקין, בעבר אכן נפתח הליך כזה נגד ח"כ באסל גטאס (גם הוא מ"הרשימה המשותפת"). זה קרה בינואר 2017, על בסיס טיוטת כתב אישום שהוכנה נגדו, ממנה עלה כי הח"כ העביר טלפונים ומסמכים לאסירים ביטחוניים. אלא שההליך הזה לא הושלם כיוון שתוך זמן קצר חתם גטאס על הסדר טיעון בו נקבע, בין היתר, שהוא יתפטר מהכנסת. בעבר נעשה גם ניסיון להשתמש בחוק הזה כדי להדיח את הח"כית לשעבר חנין זועבי, אך אז לא הושגו מספיק חתימות.
במה "מואשם" כסיף? במיוחד בהשוואה לדוגמה של גטאס, נראה שלפחות על פניו ה"קייס" נגד כסיף הוא חלש יותר. בקשת ההדחה מבוססת על כך שלאחרונה חתם הח"כ על עצומה התומכת בפנייתה של דרום אפריקה לבית הדין בהאג - ואף שיתף את העצומה. בבקשה נטען כי "בחתימתו על העצומה… תוך העלאת הטענה השקרית לפיה ישראל מבצעת רצח עם, תומך ח"כ כסיף במאבק המזוין נגד מדינת ישראל". כלומר, הבקשה להדחתו נשענת על האפשרות השנייה שמופיעה בחוק. אז למה המהלך עשוי להיות בעייתי? על כך אפשר ללמוד למשל מחוות הדעת שהגישו היועמ"שית לכנסת והיועמ"שית לממשלה, שלפיהן ספק אם חתימתו של כסיף על העצומה עומדת ברף הנדרש להדחה.
מה צפוי בהמשך? השלב הבא בדרך להדחת כסיף עובר במליאת הכנסת. גם שם נדרש רוב של 75% (כלומר, 90 ח"כים), וגם שם ישנם סדרי דיון מיוחדים. הדיון צריך להתקיים בתוך שלושה שבועות, ואם כסיף אכן יודח הוא יוכל לערער לבית המשפט העליון - שם יוכרע סופית האם הח"כ אכן יורחק מהכנסת באופן תקדימי.
לסיכום: זו אכן לא הפעם הראשונה שבה הכנסת מנסה "להדיח" ח"כ באמצעות שימוש במסלול המדובר, ובעבר היו ניסיונות להדיח באותה הדרך גם את ח"כ גטאס (ניסיון שהתייתר), ואת ח"כ זועבי (לא צלח). זאת כן הפעם הראשונה שבה ההליך מגיע לשלב כזה.
תחקיר: יובל אינהורן
