גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההימור הישראלי: המסדרון ההומניטרי הימי לעזה יכול לסייע לה בעתיד להתנתק מהרצועה

משט הומניטרי ראשון שעושה כעת את דרכו מקפריסין לעזה משקף את הניסיון הישראלי להעביר בעתיד את האחריות לסחר עם הרצועה לקהילה הבינלאומית ● לשם כך דוחפים בארץ יוזמה ישנה להקמת מסדרון ימי ואף מעודדים מדינות להצטרף

המשט ההומניטרי בדרכו לעזה, השבוע / צילום: ap, Petros Karadjias
המשט ההומניטרי בדרכו לעזה, השבוע / צילום: ap, Petros Karadjias

משט יוצא דופן עושה את דרכו לעזה בימים אלה. ספינה של ארגון ספרדי לא־ממשלתי בשם Open Arms, שגוררת לצדה דוברה שעליה 200 טונות ציוד הומניטרי של ארגון סיוע לא־ממשלתי בשם World Center Kitchen. אלה לא בדיוק סוג הארגונים שישראל בדרך־כלל ששה לעבוד אתם, או אפילו להיות אתם בקשר. אבל במקרה הנוכחי הם מתקבלים בזרועות פתוחות. "המשט מתואם איתנו ביטחונית", אמר גורם ישראלי לגלובס, וגם הזכיר כי WCK כבר פעילים בעזה בחלוקת מזון, וכי הנציבות האירופית כולה - בדמותה של הנשיאה אורסולה פון־דר־ליין - נטלה חסות על המשט וכינתה אותו "פיילוט" למסדרון ימי הומניטרי בין לרנקה לעזה.

הכירו את הספינה הספרדית שחונכת מסדרון ימי לעזה
ג'ו ביידן הכריז על הקמת נמל סיוע הומניטרי לעזה. כך זה יעבוד

המשט הנוכחי אינו התפתחות מקרית או כזו הנובעת מלחץ נקודתי. היא משקפת הימור הישראלי שהולך ונבנה בימים אלה, לפיו מסדרון ימי שיפעל מקפריסין לעזה, מרחק של יומיים הפלגה בדרך־כלל, עשוי לסייע לישראל בעתיד הלא־רחוק להתנתק סופית מעזה, ולומר כי האחריות למה שקורה שם היא כעת על הקהילה הבינלאומית. לא עוד אחריות על מעברי הגבול, לא עוד טענות ל"מצור" ול"חנק" או ל"כלא הגדול ביותר בעולם". בישראל מקווים כי המהלך הטקטי של אספקת ציוד הומניטרי בעיקר לצפון עזה ייתרגם למהלך אסטרטגי שיסייע לה להתנתק סופית ממה שקורה ברצועה. ציוד הומניטרי תחילה, סחר שוטף אחר־כך.

הכירו את "יוזמת אמלתיאה"

לשם מטרה זו, החיו בישראל, ודחפו מאז תחילת המלחמה, את הרעיון שצץ כבר לפניה, ושמי שקידמו אותו הן בין היתר שר החוץ ישראל כ"ץ ושר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן. הרעיון הוא שנמל לרנקה (ובאחת הוורסיות שנזנחה בינתיים: אי מלאכותי) ישמש כמעין נמל חוץ־טריטוריאלי לעזה. בקפריסין יתבצע הבידוק הביטחוני, באמצעים טכנולוגיים או באמצעות נוכחות פיזית של ישראלים. המדינה היא אחרי הכול חברה באיחוד האירופי ובעלת קשרים טובים עם ישראל. "אנחנו רואים בזה Win־Win", אמר גורם ישראלי לגלובס. למעשה, ישראל אינה מסתפקת בהיענות לדרישה לכונן מסדרון הומניטרי, היא אף מעודדת מדינות באיחוד לשלוח ציוד וספינות דרכו.

על רקע העובדה שממשלת ישראל מנסה למעט ככל האפשר מלעסוק בסוגיות "היום שאחרי" ברצועה, נראה כי המסדרון הימי שעשוי להיפתח דה־פקטו בשבועות הקרובים הוא החריג. המסר שיוצא מירושלים הוא שישראל מוכנה להפעלה של מנגנון כזה, בתיאום עם מדינות המערב.

הפרויקט הושק בקפריסין כבר לפני כשבוע, שמו "יוזמת אמלתיאה" (על שם הדמות האימהית מהמיתולוגיה שהאכילה את זאוס ונחשבת לסמל למזון), וחתומות עליו הנציבות האירופית, קפריסין, בריטניה, גרמניה, יוון, איטליה, ארה"ב ואיחוד האמירויות. מהצד העזתי מי שאחראית לפרויקט היא סיגריד קאאג ההולנדית, הנציגה הבכירה לעניינים הומניטריים ברצועה של האו"ם.

בהודעה הרשמית שפורסמה עם השקת הפרויקט נכתב כי קפריסין תהיה אחראית על ניהול התנועה הימית, וכי חמ"ל מיוחד כבר נחנך לצורך זה בלרנקה. ספינה צבאית אמריקאית שנועדה לבנות מזח יציב ומאובטח כבר בדרכה לאזור. אבל גם אם הדבר יימשך חודשים, כבר כעת ישנה מוכנות להתחיל ולהזרים ציוד בספינות של ארגונים לא־ממשלתיים, ואולי בספינות של כמה מדינות המשתתפות ביוזמה. נראה כי ישראל אפילו מוכנה שארגונים בינלאומיים יהיו פעילים בצד העזתי כדי לסייע בניהול הגישה לסיוע ובחלוקת המזון. אולי ישראל לא דחפה את זה מספיק עד כה, אומר גורם ישראלי, אבל עכשיו ניתן לנצל את העובדה שיש לחץ לספק סיוע הומניטרי כדי להתקדם.

להימור הישראלי יש גם חסרונות אפשריים. אומנם נתיב זה אמור להיות בטוח, אולם אם המטרה של צה"ל היא לשמור על שליטה ביטחונית מלאה ברצועה, הרי שעצם האאוטסורסינג למדינות אחרות יוצר תלות כלשהי. כרגע קפריסין מהווה גורם חיובי מבחינת ישראל, גם באזור וגם במזרח התיכון, אבל מצב זה עשוי להשתנות. בנוסף, הרגישות הביטחונית של מעורבות אירופית ובינלאומית בעזה, אחד המקומות הנפיצים ביותר במזרח התיכון, עשויה להרתיע את מדינות אירופה מלהמשיך עם הפרויקט גם בעתיד. ספינה אחת שתטווח, או פיצוץ במזח, יכולים לחתום את הסיכויים למעורבות שכזו.

אבל בשלב הזה רואים בישראל בעיקר את היתרונות, וזו אחת הסיבות שלשכת ראש הממשלה טרחה לפרסם הודעות הבהרה בשבועות האחרונים לפיהן הייתה זו יוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו כבר בראשית המלחמה.

יש מי שחושש מהגירה כפויה דרך הים

בשלב הנוכחי, עד שיתברר עם ארה"ב אכן מתכננת להקים מזח ברצועת עזה, כמה זמן הדבר יימשך, ואם יהיה בטוח להפעילו, נותרת השאלה כיצד להפעיל את המסדרון הזה. הארגונים הבינלאומיים הפועלים בעזה מבהירים כי יוכלו במקרה הטוב לשלוח סירות קטנות כדי לאסוף את הציוד מהדוברות הצפות. השאלה לגבי אבטחה שלהן כשיעגנו בחוף, והפעילות הימית כולה הכרוכה בכך, עדיין פתוחה.

גם המשט הנוכחי, שהבטיח לעגון בעזה, עשוי להמשיך ברגע האחרון לאל־עריש שבמצרים, ומשם להעביר את הציוד במשאיות. כל הציוד במשט הנוכחי יכול לעבור בשיירה של כ־20 משאיות, הרבה פחות ממה שעובר מדי יום באופן רגיל, מה שהופך את המסדרון ההומניטרי הימי לפוטנציאל עתידי יותר מאשר לגיים־צ'יינג'ר בשטח.

זו הסיבה גם שהאו"ם על שלל ארגוניו הפועלים בעזה, כולל הנציגה הבכירה קאאג, מדגישים את החשיבות של המעברים היבשתיים. גם הרשות הפלסטינית דחתה בחודשים האחרונים את היוזמה. ראש ממשלת הרשות מוחמד אשתייה אמר כי בעוד הרשות מברכת על הזרמת סיוע הומניטרי לעזה, החשש הוא כי המסדרון הזה ישמש גם להגירה כפויה של עזתים מהרצועה. "אנחנו לא נקבל את העקירה של אנשינו ואת הגירוש שלהם תחת ההצגה של סיוע בינלאומי", אמר אשתייה.

זה אומנם נשמע כמו חשש לא־מציאותי, אך למעשה, OPEN ARMS עוסק בין היתר בחילוץ מבקשי מקלט ומהגרים מהים התיכון והעברתם לנמלים אירופיים. אולי זו סיבה נוספת לכך שהממשלה הישראלית לא התנגדה לעבוד מולו במקרה הנוכחי.

עוד כתבות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש