גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההימור המסוכן של הנהלת רשת 13 והקרב על השליטה האמיתית בערוץ

מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 עורר סערה בחברה, ובוועד העיתונאים מיהרו לשגר לדירקטוריון מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ● כדי להבין את המצב הנוכחי בערוץ יש לצלול למהלכי היו"ר נדב טופולסקי, יחסי הכוחות וסוגיית הזיהוי הפוליטי

נדב טופולסקי, יו''ר רשת 13 / צילום: איל יצהר
נדב טופולסקי, יו''ר רשת 13 / צילום: איל יצהר

בשוק התקשורת מסתכלים מקרוב על החיה הפצועה שנקראת רשת 13 במידה של רחמים. מדובר בחברה שעברה טלטלות רבות סביב מיזוגה לערוץ 10 לפני כחמש שנים, וצוללת מאז בנתוני הרייטינג מבלי להציג זהות חזקה ומגובשת.

המינוי השנוי במחלוקת של מנכ"לית חדשות 13: מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?
עיתונאי חדשות 13 הכריזו על סכסוך עבודה. מה המשמעות?
עובדי חדשות 13 לדירקטוריון: "תדהמה ושאט-נפש ממינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ'"

בזמן הזה התחלפו בחברה לא מעט מנכ"לים, הן בערוץ והן בחברת החדשות שלו. בשבוע עבר נוסף המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13, אחרי שבתקופת כהונתה כיו"ר הרשות השנייה התנגדה למיזוג בין ערוץ 10 לערוץ 13.

ההודעה על המינוי, שיצאה מרשת 13 בניהולו של אמיליאנו קלמזוק, עוררה סערה בקרב העובדים והעיתונאים בחברת החדשות. זה התחיל במכתב נוקב שעליו רובם חתמו, המשיך להכרזת סכסוך עבודה על-ידי ועד העיתונאים, והגיע כעת לשיגור מכתב התראה לפני נקיטה הליכים משפטיים, ובו דרישה מהדירקטוריון לנהל הליך חדש לבחירת מנהל לחברת החדשות.

במכתב ששלחו עורכי הדין של הוועד צוין כי "יוליה שמאלוב-ברקוביץ' היא התגשמות חלומם של פוליטיקאים להשתלט על ערוץ תקשורת נוסף, כדי לעקר ולסרס כל ביקורת עיתונאית מקצועית על הממשלה... אם יש חוסר סבירות קיצוני - הרי הוא מזדקר במינוי זה. נוכח הפגמים החמורים הפוסלים מכל וכל את המינוי, הנכם נדרשים להשהותו במיידית ולנהל הליך חדש לבחירת מנהל לחברת החדשות".

המכתב נשלח עם ארגון העיתונאים, שקודם לכן פנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, וביקש את התערבותה. מדובר בפנייה ראשונית לפני הגשת עתירה לבג"ץ, ונראה כי הצדדים לוקחים את העניין ברצינות ומצטיידים בעורכי דין.

ההערכות הן כי הפעם, בשונה מבעבר, המינוי הגיע מגזרת לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ רשת 13. יש אף מי שטוען כי "זה ביביזם שמשתלט על עוד ערוץ טלוויזיה בישראל". עם זאת, לגלובס נודע כי בלווטניק וראש הממשלה בנימין נתניהו לא נפגשו או שוחחו בשנים האחרונות, מאז המיזוג.

חידת טופולסקי

תחלופת המנכ"לים ברשת 13 וחדשות 13 היא כאמור גבוהה. מאז 2019 כיהנו בערוץ רשת 13 ארבעה מנכ"לים: יוסי ורשבסקי, אבי בן טל, יורם אלטמן ואמיליאנו קלמזוק. בחדשות 13 כיהנו גולן יוכפז (כיום מנכ"ל התאגיד), ישראל טויטו (כיום ב-i24News), אבירם אלעד, אור צלקובניק, אייל דה פאו (מחליף זמני) וכעת - יוליה שמאלוב-ברקוביץ'.

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: שלומי יוסף

מי שאחראי על המינויים האלה הוא יו"ר רשת 13 נדב טופולוסקי, ולכן חלק מהעובדים מפנים אליו את האצבע המאשימה. החלפת המנכ"לים מייצרת חוסר יציבות, כשחילופי תפקידים גוררים אחריהם החלפה של השדרה הניהולית, ושל דמויות המפתח בחברה.

המצב מחריף כשאורך הקדנציות הולך ומתקצר: יוכפז סיים את תפקידו אחרי 6-7 שנים, טויטו אחרי 3 שנים, אלעד החזיק שנתיים, וצלקובניק כשנה. כל אחד מהם ניסה להוביל שינוי, חלקם הצליחו יותר - אך הרייטינג נותר במגמת ירידה (במובן הזה, צלקובניק קיבל ירושה דלה).

טופולסקי מתמודד כעת עם סיטואציה לא פשוטה: מצד אחד, המינויים האחרונים לא עבדו, ולכן כשהגיע קלמזוק עם הצעה חריגה למינוי, החליט לתת לה הזדמנות. מצד שני, הוא מכיר את ההיסטוריה של שמאלוב-ברקוביץ', זוכר את ההתנהלות הלא פשוטה מולה בעבר ויודע שהמינוי עשוי להיתקע בדרך.

לכן, הוא בוחר באסטרטגיה של התנגדות השקטה - מצד אחד מצביע בעד המינוי, אבל מצד שני לא חתום עליו ב-100%. יתרה מכך, טופולסקי נמצא במלכוד מסוים - מצד אחד, הוא לא יכול להרשות לעצמו מצב שבו עובדים רבים יתפטרו ויעזבו. מצד שני, הוא עצמו הביא את קלמזוק לתפקיד, והוא נדרש לתת לו גב בצעדיו הראשונים. ייתכן שהחשיבה היא כזו: קלמזוק מגיע עם ניסיון רחב בתעשייה ומבין דבר בשוק, וגם אם החלטתו נתפסת תמוהה, עדיין צריך לשתף איתו פעולה.

ביחס לקלמזוק עצמו, ניתן לטעון שאינו מכיר את כל ההיסטוריה של הערוץ והמנכ"לית המיועדת, בשל מה שניתן להגדיר כפערי תרבות. עם זאת, אפשר היה לצפות שטופולסקי ואחרים יסייעו לו בכך, או לחלופין, יתנגדו למהלך בצורה בוטה יותר מתוך דאגה לחברה בטווח הארוך.

יחסי הכוחות

בשנים האחרונות התקבעו ברשת 13 יחסי כוחות ברורים, שמהלך המינוי נועד ככל הנראה לשנות. בערוץ זיהו שהעובדים בחברת החדשות למעשה מכתיבים להנהלה את צורת ההתנהלות, והחליטו לשים לכך סוף.

לשם המחשה, אפשר להסתכל על כהונת המנכ"ל הקודם, אור צלקובניק. המנכ"ל שהביא את רדיו 103 להישגים, הגיע לחדשות 13 לפני כשנה. לפי הפרסומים, הוא בחר לעזוב את התפקיד על רקע אי-הסכמות עם הנהלת הערוץ סביב התקציב ומהלך הקיצוצים המתוכנן בזמן המלחמה. עם זאת, בזמן ניהולו נרשמו יחסים מתוחים בינו לבין העובדים, שכללו וויכוחים סביב הנושאים הללו. הלכה למעשה, היו עובדים שהתלוננו והתנגדו לו. בהנהלה התקשו לקבל את המצב.

התוצאה: מנכ"ל עם קבלות מגוף תקשורת אחר עזב את התפקיד, והעובדים קיבלו מנכ"לית "בעייתית" יותר מבחינתם. תגובתם כעת למינוי היא המשך של אותה התנהלות - אך כאמור, לא בטוח שזה יעבוד.

גורמים ברשת 13 מספרים לגלובס על רצון משמעותי להביא את חברת החדשות למקום שאליו היא ראויה, והציפייה היא לעבוד יחד עם אנשי החדשות, מתוך הכרה שרק שילוב ידיים יביא להצלחת החברה. עם זאת, בערוץ רוצים לשנות את המשוואה, ולהביא דמות שתוכל "ליישר" את העיתונאים, לא תפחד מביקורת ותדע להתמודד מול לחצים כאלה ואחרים.

אחת הטענות המרכזיות שנשמעות מצד העובדים נוגעת לטשטוש הזהות של רשת 13. לערוץ 10 היה דנ"א ברור: חברת חדשות שנחשבה אמיצה, בועטת ולוחמנית. הערוץ לא השיג את נתוני הרייטינג של ערוץ 2, אבל המהדורה המרכזית הצליחה להביא 9-11 נקודות רייטינג.

מאז המיזוג הוחלט שמהדורת החדשות המרכזית תהיה דומה לזו של המתחרים בקשת 12, וקווי הבידול נזנחו במטרה להצליח למשוך בסיס צפייה רחב יותר. המאפיינים הייחודיים אבדו, ויש אף עובדים הטוענים כי בחברה "איבדו את הצפון".

למרות הניסיון להיות דומים למה שעובד עבור המתחרים, הרייטינג רק נחלש (מה שניתן לראות בבירור בנתוני המהדורה המרכזית) והספינה ממשיכה להיטלטל. דוגמה טובה לכך היא רצועת השעה 19:00. במונחי טלוויזיה, הרצועה הזו אסטרטגית במיוחד. היא זו שצריכה למשוך צופים, ולהוביל אותם למהדורה המרכזית.

בעוד שאצל המתחרים נרשמת יציבות ברצועה, בחדשות 13 היא השתנתה תדיר. בין היתר, נבחן שילוב עיתונאים המזוהים עם הימין, כמו אילה חסון ושרון גל. השניים כבר אינם חלק מהחברה, וגם הקו השתנה: נראה שבערוץ עשו "פנייה ליברלית", וביקשו להפוך לאופוזיציה לממשלה ולבקר את תוכניותיה.

מה שאולי לא לקחו בחשבון בערוץ הוא עד כמה זה מבלבל את הצופים. "המערכת נכנסה לסחרור בשנים האחרונות", אומרים גורמים לגלובס. "העיתונאים הם אותם עיתונאים, אבל הדירקטוריון לקח בכל פעם פנייה אחרת, ועשה יותר מדי שינויים".

חוסר אמון במהלך

לכאורה, בחירה במנכ"לית חדשה עשויה להכניס יציבות בחזרה לארגון, ולהתוות קו ברור. אלא שנראה שבמקרה הזה, ההפך הוא הנכון. סביב ועדת האיתור האחראית למציאת המועמדים המתאימים לתפקיד עולות מספר שאלות. לא ברור כמה מועמדים הגיעו לשלב הראיונות או לשלב הסופי, והאם אין ניגוד עניינים בכך ששלושה דירקטורים שמונו על-ידי הרשות השנייה בתקופת ניהולה של שמאלוב-ברקוביץ' הם אלה שמינו אותה לתפקיד כעת.

מבחינת העובדים, שמאלוב-ברקוביץ' לא יכולה לנהל את חדשות 13, משום שלטענתם היא חסרת ניסיון רלוונטי ואינה מסוגלת לשמש כעורכת ראשית כנדרש ברישיון. בנוסף, הם חוששים מגורמים פוליטיים שאליהם היא מקושרת.

חוסר האמון במהלך בא לידי ביטוי גם במכתב של הדירקטור החיצוני ברשת 13, עו"ד צבי חוברס, ובו נאמר כי "מדובר במהלך פסול וכושל הן בהיבט התהליכי והן בהיבט המהותי". לדברי חוברס, המינוי יכתים את ערוץ החדשות כולו בצבע פוליטי, ולכן הוא בחר להתפטר.

מטעמה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' נמסר: "ועדת איתור בלתי תלויה מצאה את יוליה מתאימה לתפקיד וכל אמירה אחרת היא ניסיון פגיעה כוזב בשמה ללא כל אמת. האמירה שמדובר בשיקול פוליטי אינה ראויה להתייחסות".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה