גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההימור המסוכן של הנהלת רשת 13 והקרב על השליטה האמיתית בערוץ

מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 עורר סערה בחברה, ובוועד העיתונאים מיהרו לשגר לדירקטוריון מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ● כדי להבין את המצב הנוכחי בערוץ יש לצלול למהלכי היו"ר נדב טופולסקי, יחסי הכוחות וסוגיית הזיהוי הפוליטי

נדב טופולסקי, יו''ר רשת 13 / צילום: איל יצהר
נדב טופולסקי, יו''ר רשת 13 / צילום: איל יצהר

בשוק התקשורת מסתכלים מקרוב על החיה הפצועה שנקראת רשת 13 במידה של רחמים. מדובר בחברה שעברה טלטלות רבות סביב מיזוגה לערוץ 10 לפני כחמש שנים, וצוללת מאז בנתוני הרייטינג מבלי להציג זהות חזקה ומגובשת.

המינוי השנוי במחלוקת של מנכ"לית חדשות 13: מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?
עיתונאי חדשות 13 הכריזו על סכסוך עבודה. מה המשמעות?
עובדי חדשות 13 לדירקטוריון: "תדהמה ושאט-נפש ממינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ'"

בזמן הזה התחלפו בחברה לא מעט מנכ"לים, הן בערוץ והן בחברת החדשות שלו. בשבוע עבר נוסף המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13, אחרי שבתקופת כהונתה כיו"ר הרשות השנייה התנגדה למיזוג בין ערוץ 10 לערוץ 13.

ההודעה על המינוי, שיצאה מרשת 13 בניהולו של אמיליאנו קלמזוק, עוררה סערה בקרב העובדים והעיתונאים בחברת החדשות. זה התחיל במכתב נוקב שעליו רובם חתמו, המשיך להכרזת סכסוך עבודה על-ידי ועד העיתונאים, והגיע כעת לשיגור מכתב התראה לפני נקיטה הליכים משפטיים, ובו דרישה מהדירקטוריון לנהל הליך חדש לבחירת מנהל לחברת החדשות.

במכתב ששלחו עורכי הדין של הוועד צוין כי "יוליה שמאלוב-ברקוביץ' היא התגשמות חלומם של פוליטיקאים להשתלט על ערוץ תקשורת נוסף, כדי לעקר ולסרס כל ביקורת עיתונאית מקצועית על הממשלה... אם יש חוסר סבירות קיצוני - הרי הוא מזדקר במינוי זה. נוכח הפגמים החמורים הפוסלים מכל וכל את המינוי, הנכם נדרשים להשהותו במיידית ולנהל הליך חדש לבחירת מנהל לחברת החדשות".

המכתב נשלח עם ארגון העיתונאים, שקודם לכן פנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, וביקש את התערבותה. מדובר בפנייה ראשונית לפני הגשת עתירה לבג"ץ, ונראה כי הצדדים לוקחים את העניין ברצינות ומצטיידים בעורכי דין.

ההערכות הן כי הפעם, בשונה מבעבר, המינוי הגיע מגזרת לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ רשת 13. יש אף מי שטוען כי "זה ביביזם שמשתלט על עוד ערוץ טלוויזיה בישראל". עם זאת, לגלובס נודע כי בלווטניק וראש הממשלה בנימין נתניהו לא נפגשו או שוחחו בשנים האחרונות, מאז המיזוג.

חידת טופולסקי

תחלופת המנכ"לים ברשת 13 וחדשות 13 היא כאמור גבוהה. מאז 2019 כיהנו בערוץ רשת 13 ארבעה מנכ"לים: יוסי ורשבסקי, אבי בן טל, יורם אלטמן ואמיליאנו קלמזוק. בחדשות 13 כיהנו גולן יוכפז (כיום מנכ"ל התאגיד), ישראל טויטו (כיום ב-i24News), אבירם אלעד, אור צלקובניק, אייל דה פאו (מחליף זמני) וכעת - יוליה שמאלוב-ברקוביץ'.

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: שלומי יוסף

מי שאחראי על המינויים האלה הוא יו"ר רשת 13 נדב טופולוסקי, ולכן חלק מהעובדים מפנים אליו את האצבע המאשימה. החלפת המנכ"לים מייצרת חוסר יציבות, כשחילופי תפקידים גוררים אחריהם החלפה של השדרה הניהולית, ושל דמויות המפתח בחברה.

המצב מחריף כשאורך הקדנציות הולך ומתקצר: יוכפז סיים את תפקידו אחרי 6-7 שנים, טויטו אחרי 3 שנים, אלעד החזיק שנתיים, וצלקובניק כשנה. כל אחד מהם ניסה להוביל שינוי, חלקם הצליחו יותר - אך הרייטינג נותר במגמת ירידה (במובן הזה, צלקובניק קיבל ירושה דלה).

טופולסקי מתמודד כעת עם סיטואציה לא פשוטה: מצד אחד, המינויים האחרונים לא עבדו, ולכן כשהגיע קלמזוק עם הצעה חריגה למינוי, החליט לתת לה הזדמנות. מצד שני, הוא מכיר את ההיסטוריה של שמאלוב-ברקוביץ', זוכר את ההתנהלות הלא פשוטה מולה בעבר ויודע שהמינוי עשוי להיתקע בדרך.

לכן, הוא בוחר באסטרטגיה של התנגדות השקטה - מצד אחד מצביע בעד המינוי, אבל מצד שני לא חתום עליו ב-100%. יתרה מכך, טופולסקי נמצא במלכוד מסוים - מצד אחד, הוא לא יכול להרשות לעצמו מצב שבו עובדים רבים יתפטרו ויעזבו. מצד שני, הוא עצמו הביא את קלמזוק לתפקיד, והוא נדרש לתת לו גב בצעדיו הראשונים. ייתכן שהחשיבה היא כזו: קלמזוק מגיע עם ניסיון רחב בתעשייה ומבין דבר בשוק, וגם אם החלטתו נתפסת תמוהה, עדיין צריך לשתף איתו פעולה.

ביחס לקלמזוק עצמו, ניתן לטעון שאינו מכיר את כל ההיסטוריה של הערוץ והמנכ"לית המיועדת, בשל מה שניתן להגדיר כפערי תרבות. עם זאת, אפשר היה לצפות שטופולסקי ואחרים יסייעו לו בכך, או לחלופין, יתנגדו למהלך בצורה בוטה יותר מתוך דאגה לחברה בטווח הארוך.

יחסי הכוחות

בשנים האחרונות התקבעו ברשת 13 יחסי כוחות ברורים, שמהלך המינוי נועד ככל הנראה לשנות. בערוץ זיהו שהעובדים בחברת החדשות למעשה מכתיבים להנהלה את צורת ההתנהלות, והחליטו לשים לכך סוף.

לשם המחשה, אפשר להסתכל על כהונת המנכ"ל הקודם, אור צלקובניק. המנכ"ל שהביא את רדיו 103 להישגים, הגיע לחדשות 13 לפני כשנה. לפי הפרסומים, הוא בחר לעזוב את התפקיד על רקע אי-הסכמות עם הנהלת הערוץ סביב התקציב ומהלך הקיצוצים המתוכנן בזמן המלחמה. עם זאת, בזמן ניהולו נרשמו יחסים מתוחים בינו לבין העובדים, שכללו וויכוחים סביב הנושאים הללו. הלכה למעשה, היו עובדים שהתלוננו והתנגדו לו. בהנהלה התקשו לקבל את המצב.

התוצאה: מנכ"ל עם קבלות מגוף תקשורת אחר עזב את התפקיד, והעובדים קיבלו מנכ"לית "בעייתית" יותר מבחינתם. תגובתם כעת למינוי היא המשך של אותה התנהלות - אך כאמור, לא בטוח שזה יעבוד.

גורמים ברשת 13 מספרים לגלובס על רצון משמעותי להביא את חברת החדשות למקום שאליו היא ראויה, והציפייה היא לעבוד יחד עם אנשי החדשות, מתוך הכרה שרק שילוב ידיים יביא להצלחת החברה. עם זאת, בערוץ רוצים לשנות את המשוואה, ולהביא דמות שתוכל "ליישר" את העיתונאים, לא תפחד מביקורת ותדע להתמודד מול לחצים כאלה ואחרים.

אחת הטענות המרכזיות שנשמעות מצד העובדים נוגעת לטשטוש הזהות של רשת 13. לערוץ 10 היה דנ"א ברור: חברת חדשות שנחשבה אמיצה, בועטת ולוחמנית. הערוץ לא השיג את נתוני הרייטינג של ערוץ 2, אבל המהדורה המרכזית הצליחה להביא 9-11 נקודות רייטינג.

מאז המיזוג הוחלט שמהדורת החדשות המרכזית תהיה דומה לזו של המתחרים בקשת 12, וקווי הבידול נזנחו במטרה להצליח למשוך בסיס צפייה רחב יותר. המאפיינים הייחודיים אבדו, ויש אף עובדים הטוענים כי בחברה "איבדו את הצפון".

למרות הניסיון להיות דומים למה שעובד עבור המתחרים, הרייטינג רק נחלש (מה שניתן לראות בבירור בנתוני המהדורה המרכזית) והספינה ממשיכה להיטלטל. דוגמה טובה לכך היא רצועת השעה 19:00. במונחי טלוויזיה, הרצועה הזו אסטרטגית במיוחד. היא זו שצריכה למשוך צופים, ולהוביל אותם למהדורה המרכזית.

בעוד שאצל המתחרים נרשמת יציבות ברצועה, בחדשות 13 היא השתנתה תדיר. בין היתר, נבחן שילוב עיתונאים המזוהים עם הימין, כמו אילה חסון ושרון גל. השניים כבר אינם חלק מהחברה, וגם הקו השתנה: נראה שבערוץ עשו "פנייה ליברלית", וביקשו להפוך לאופוזיציה לממשלה ולבקר את תוכניותיה.

מה שאולי לא לקחו בחשבון בערוץ הוא עד כמה זה מבלבל את הצופים. "המערכת נכנסה לסחרור בשנים האחרונות", אומרים גורמים לגלובס. "העיתונאים הם אותם עיתונאים, אבל הדירקטוריון לקח בכל פעם פנייה אחרת, ועשה יותר מדי שינויים".

חוסר אמון במהלך

לכאורה, בחירה במנכ"לית חדשה עשויה להכניס יציבות בחזרה לארגון, ולהתוות קו ברור. אלא שנראה שבמקרה הזה, ההפך הוא הנכון. סביב ועדת האיתור האחראית למציאת המועמדים המתאימים לתפקיד עולות מספר שאלות. לא ברור כמה מועמדים הגיעו לשלב הראיונות או לשלב הסופי, והאם אין ניגוד עניינים בכך ששלושה דירקטורים שמונו על-ידי הרשות השנייה בתקופת ניהולה של שמאלוב-ברקוביץ' הם אלה שמינו אותה לתפקיד כעת.

מבחינת העובדים, שמאלוב-ברקוביץ' לא יכולה לנהל את חדשות 13, משום שלטענתם היא חסרת ניסיון רלוונטי ואינה מסוגלת לשמש כעורכת ראשית כנדרש ברישיון. בנוסף, הם חוששים מגורמים פוליטיים שאליהם היא מקושרת.

חוסר האמון במהלך בא לידי ביטוי גם במכתב של הדירקטור החיצוני ברשת 13, עו"ד צבי חוברס, ובו נאמר כי "מדובר במהלך פסול וכושל הן בהיבט התהליכי והן בהיבט המהותי". לדברי חוברס, המינוי יכתים את ערוץ החדשות כולו בצבע פוליטי, ולכן הוא בחר להתפטר.

מטעמה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' נמסר: "ועדת איתור בלתי תלויה מצאה את יוליה מתאימה לתפקיד וכל אמירה אחרת היא ניסיון פגיעה כוזב בשמה ללא כל אמת. האמירה שמדובר בשיקול פוליטי אינה ראויה להתייחסות".

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר