משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
פרשת חברת האשראי החוץ-בנקאי הציבורית יונט קרדיט , שנחשפה ביולי 2022, מתקדמת שלב. פרקליטות מיסוי וכלכלה החליטה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את השר לשעבר משה כחלון, שהיה יו"ר הדירקטוריון במשך שנה, ואת שלושת בעלי השליטה - צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו.
● פרשת יונט קרדיט: משה כחלון חשוד בהפרת אמונים ובעבירות דיווח
● חשיפת גלובס: ההקלטה שמסבכת את שר האוצר לשעבר כחלון בפרשת יונט קרדיט
● התפתחות דרמטית בפרשת יונט קרדיט: ראיית זהב נגד משה כחלון
● פרשת יונט קרדיט: תביעת ענק נגד פירמת רואי החשבון EY ישראל
● "הבריח נכסים לבת שלו": בקשה לפשיטת רגל נגד בעלי יונט קרדיט
כחלון חשוד במרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח, ובעלי השליטה חשודים גם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בנוסף זומנו לשימוע קצין הציות של החברה הציבורית, יואב צבר; יועץ החברה, דודו בן-נעים; עו"ד עדו מלין, שכיהן כיועץ המשפטי של החברה הפרטית עד להקמת החברה הציבורית ולאחר מכן שימש כיועץ חיצוני ומזכיר החברה; וכן החברה הציבורית עצמה.
יונט הייתה חברת אשראי חוץ-בנקאי שנסחרה בתל אביב מ-2018 ועסקה בניכיון צ'קים ובהלוואות לעסקים קטנים. במאי 2021 מונה כחלון ליו"ר החברה, בשכר גבוה מאוד, במטרה לשפר את תדמיתה וביצועיה.
כעבור שנתיים התגלו אי-סדרים חמורים בחברה, ורשות ניירות ערך פתחה בחקירה. כחלון התפטר מתפקידו, והחברה נכנסה לסחרור שהוביל לקריסתה ולחובות בסך 120 מיליון שקל לנושים.
פרשה אחת המיוחסת לשלושת בעלי השליטה - אזר, אייזיק, המשמש כיום כנשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל, ופנסו, וכן ליואב צבר, המשנה למנכ"ל, לבן-נעים ולחברה עצמה - מתמקדת בעסקה מ-2020, שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות החברה הציבורית, בשווי 50 מיליון שקל, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים.
על-פי החשד, מטרת העסקה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, ומתווה העסקה, שאושר במוסדות החברה, היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל. כך, בעלי השליטה והיועצים, בסיועו של קצין הציות, הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית, וקיבלו לידם במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.
בכתב החשדות תואר כי העבירות נובעות מערבוב עסקיהם האישיים של בעלי השליטה - אשר היו בעלי השליטה גם בחברה הפרטית יונט - בעסקי החברה הציבורית. ערבוב זה העמיד אותם בניגוד עניינים ממושך.
פרשה נוספת מיוחסת לבעלי השליטה ואזר בראשם, ולמתפעל סניף נצרת של החברה, ונוגעת למעילה של 5 מיליון שקל ואי-סדרים בסניף בנצרת, שהתגלו על-ידי צבר כבר בסוף שנת 2020, והיו ידועים לכאורה לבעלי השליטה, שהסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור.
על-פי החשד, צבר דיווח על ממצאיו ליו"ר כחלון באיחור ניכר, רק בתחילת שנת 2022, וכחלון הורה לו שלא לגלות את ממצאיו לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע שנת 2022 החליט צבר לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, אשר פעלה מייד למינוי בודק חיצוני ולפרסום הממצאים לציבור.
נוכח גילוי הפרשיות לציבור, השעתה הבורסה את המסחר במניה וגרעה אותה מהמדדים, הורד דירוג האשראי שלה, ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2020-2022.
חלקו של כחלון
כחלון כיהן כיו"ר הדירקטוריון של החברה הציבורית החל מיוני 2021 ועד להתפטרותו ביוני 2022 נוכח גילוי המעשים מושא כתב החשדות. שכרו של כחלון היה קבוע על-פי שיטת התגמול שהיתה נהוגה בחברה הציבורית, ורכיב לא מבוטל ממנו התבסס על עמידת החברה הציבורית ביעדי הרווחיות שנקבעו לה על בסיס הצלחתה לגייס מקורות מימון חדשים.
כתב החשדות מתאר כי בין התאריכים 2.1.22 ועד 11.2.22 עדכן צבר את כחלון על אודות חוסרים של 10 מיליון שקל בסניף נצרת. צבר עדכן כי סכום זה כולל חוסר בצ'קים בשווי של 5 מיליון שקל, אשר לדברי אזר נגנבו על-ידי המתפעלים, ואילו לדברי המתפעלים הגיעו לחברה הפרטית של בעלי השליטה. האחרונים היו נכונים להניח בנאמנות 2.4 מיליון שקל לטובת החזרת הכספים לחברה הציבורית.
לפי החשד, כחלון הנחה את צבר להקטין את הנזק ולקבל בחזרה אפילו חלק מן הכספים, כדי להימנע מלדווח, בשל החשש מביצוע הפרשה בדוחות הכספיים שתסב נזק לחברה. כחלון גם פנה בעצמו לאזר וביקש שישיב 5 מיליון שקלים חסרים. אזר הסכים להשיב 2.4 מיליון שקל מהכספים שנגנבו. בהמשך הנחה כחלון את צבר שלא למסור עדכון לדירקטוריון בשל החשש מחקירות שיבוצעו.
ב-29 במאי 2022 נערכה ישיבה לאישור הדוחות הכספים לרבעון הראשון לשנת 2022, שבה נכח כחלון, ובה צבר הודיע כי בעקבות בדיקות מעמיקות שביצע, הסניף בנצרת חסרים 22 מיליון שקל בסניף, ולא יצליחו לגבות ממנו 10 מיליון שקל.
בפרשה נוספת המתוארת בכתב החשדות, צחי אזר, בעל השליטה והמנכ"ל, חשוד במשיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בסך של כ-400 אלף שקל. לפי כתב החשדות, אזר עשה שימוש בכספי החברה באמצעות משיכת מקדמות על חשבון שכר או תשלומי בונוס אשר קוזזו באופן חלקי בלבד בדיעבד, על-ידי העברת כספים לבתו לצורך תשלום שכר הלימוד שלה בחו"ל, וחיוב החברה בגין הוצאותיו האישיות. הטבות אלה לא קיבלו את אישור החברה.
"לא דבק כל רבב"
כעת סנגוריהם של החשודים צפויים לקבל לידיהם את חומר החקירה בתיק, ולנסות לשכנע את הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום. קבלת החלטה בפרשה צפויה להימשך חודשים רבים נוספים. רף הענישה המקובל על העבירות שבהן חשוד השר לשעבר כחלון נע בין עבודות שירות למאסר.
עו"ד נתי שמחוני, המייצג את משה כחלון, מסר בתגובה: "אנחנו בטוחים שהאמת תצא לאור. העובדה שלא דבק כל רבב בהתנהלותו של כחלון תתברר במהלך השימוע ותביא לסגירתו של התיק".
עו"ד גיא שנער ממשרד אייזנברג שנער, המייצג את צחי אזר, מסר: "אנו סבורים כי לאחר בחינה מעמיקה תשתנה כוונתה של הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד מרשי, בחלקה או במלואה".
עו"ד ערן שחם-שביט מפירמת הרצוג, המייצג את שלמה אייזיק, מסר: "מכתב החשדות עולה כי מנכ"ל החברה והיו"ר הם בליבת החשדות. הפרקליטות כללה כחשודים גם את רואה החשבון וגם את עורך הדין שליוו באופן הדוק את פעילות החברה. הלכה למעשה, הפרקליטות קיבלה את גרסתו של אייזיק על כך שכדירקטור הסתמך באופן שוטף על ייעוץ מקצועי. אייזיק יגיע לשימוע מתוך אמונה כי העננה סביבו תתפוגג לחלוטין".
עורכי הדין רותי ליטבק ורמי קרן, המייצגים את שי פנסו, מסרו: "מרשנו טוען כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו, וכי אין כל בסיס עובדתי ומשפטי לחשדות. יש לנו בסיס להניח כי טענותינו יתקבלו".
עו"ד ירון ליפשס ממשרד כספי, בא-כוחו של עדו מלין, מסר: "כל פעולותיו היו מקצועיות וחוקיות. אני מאמין שגם בפרקליטות ישתכנעו כי לא נפל כל פגם במעשיו".
מעורכי הדין מאור ברדיצ'בסקי ואורי גולדמן, המייצגים את יואב צבר, נמסר: "אנו סומכים על הפרקליטות כי לאחר שתשמע בלב פתוח ובנפש חפצה את כלל הטענות במסגרת הליך השימוע, היא תסגור את התיק נגד מרשנו".
*** חזקת החפות: משה כחלון ויתר המעורבים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.