גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך לשינוי הוועדה לבחירת שופטים: מה המשמעות, ומתי הוא ייכנס לתוקף?

המתווה החדש של השרים יריב לוין וגדעון סער יגדיל את כוחם של הפוליטיקאים בהליך מינוי השופטים ● הוא יקודם על בסיס הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה מ-2023, יתוקן, ולפי שאיפת לוין יאושר עד סוף החודש הבא ● למה הוא מוצג ע"י לוין כ"מתווה פשרה", ומתי הוא ייכנס לתוקף?

גדעון סער ויריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, מארק ישראל סלם - "ג'רוזלם פוסט"
גדעון סער ויריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, מארק ישראל סלם - "ג'רוזלם פוסט"

בסוף השבוע הודיעו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, במפתיע, על קידום מתווה חדש לאופן מינוי השופטים בישראל. מה משמעות המתווה? אילו מהלכים צפויים בעקבות ההודעה? מי תומך ומי מתנגד, והאם יש היתכנות?

פרשנות | השתלטות פוליטיקאים וביטול ביקורת על חוקי יסוד: זו המשמעות של הצעת לוין וסער

איך עובדת הוועדה היום, ומה השינוי?

בינואר 2023, עם הקמת הממשלה, שר המשפטים יריב לוין הכריז על רפורמה למהפכה ביחסי הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. אחד מארבעת רכיבי הרפורמה היה שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים ואופן בחירתם.

נזכיר כי היום הוועדה מורכבת מתשעה חברים - שלושה שופטי בית המשפט העליון, שני חברי לשכת עורכי הדין, שני שרים ושני חברי כנסת - האחד מהאופוזיציה והשני מהקואליציה. כדי לבחור שופט לערכאות הנמוכות יש צורך ברוב רגיל - כל רוב; וכדי לבחור שופטים לבית המשפט העליון, נדרש רוב של 7 מתוך 9, כדי שהבחירה תשקף הסכמה רחבה.

בהצעה המקורית של לוין, שהוצגה לפני שנתיים, תוכננה שליטה של הקואליציה בוועדה של 11 חברים: שלושה שרים, שני נציגי ציבור שימונו על-ידי שר המשפטים, שלושה ראשי ועדות של הכנסת ושלושה שופטי עליון. כלומר - שבעה חברי קואליציה. ההצעה שונתה בהמשך, וכאשר הגיעה במרץ 2023 לישורת האחרונה, הופחת רוב הקואליציה לשישה חברי וועדה.

המתווה החדש, שלעמדת השר לוין מהווה פשרה מצידו, קובע כי הוועדה תמנה תשעה חברים (כמו היום). יידרש רוב רגיל (חמישה מתוך תשעה) לבחירת שופטים לכלל הערכאות. שני נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו, ובמקומם ימונו עורך דין מטעם האופוזיציה ועורך דין מטעם הקואליציה. בערכאות הנמוכות הרוב יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד. לבית המשפט העליון ייבחרו רק מי שיזכו לתמיכה של חבר קואליציה וחבר אופוזיציה.

במקביל למתווה החדש, הציגו השרים כוונה לחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיתווה את אופן ההתערבות בחקיקה. לפי העקרונות שהוצגו, תבוטל האפשרות לבטל כמעט את כל חוקי היסוד.

למה עכשיו?

לוין חויב על-ידי בג"ץ למנות נשיא לבית המשפט העליון עד ל-16 בינואר, לאחר שבמשך שנה וחודשיים סירב לקיים הצבעה בוועדה כדי למנוע את מינויו של השופט יצחק עמית, כיום ממלא-המקום. בג"ץ קבע כי הוא פועל בניגוד לחוק, לוין הביע מחאה על ההחלטה, כינה אותה לא חוקית, וסירב להכריז כי יפעל בהתאם לצו.

למרות שקיום פסיקת בג"ץ אינה רשות אלא חובה, לוין מציג את המועד בו חויב למנות נשיא השבוע כ"נקודת הכרעה", בה יש לבחור בין דרך של "התנגשות חזיתית" לבין "הסכמה", וכך מסביר את עיתוי הצעת המתווה החדש. חשוב לציין כי גם לאחר הצגת המתווה, וגם לאחר שייבחר נשיא, לוין לא מתכוון לשתף פעולה עם השופט עמית כנשיא בית המשפט העליון.

כיצד יקודם המתווה החדש?

במרץ 2023 אישרה ועדת החוקה את ההצעה המקורית לשינוי הרכב הוועדה, לקריאה שנייה ושלישית. היו אלה הצעות חוק מטעם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, מהלך שנועד לעקוף הצעת חוק ממשלתית. בעבר זו הייתה הדרך לקדם נושאים שמצויים בקונצנזוס. הצעה של יו"ר הוועדה זוכה לדלג על קריאה טרומית וחוסכת המתנה לחוות-דעת היועצת המשפטית לממשלה.

ההצעה אושרה בוועדה כאמור לקריאה שנייה ושלישית ואף הונחה על שולחן הכנסת, אך ברגע האחרון ראש הממשלה נתניהו עצר את החקיקה. היה זה לאחר שהמונים יצאו לרחובות בעקבות ניסיון הפיטורים הראשון של שר הביטחון דאז יואב גלנט, שדרש לעצור את החקיקה. המשמעות היא שניתן בכל רגע להעלות את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית סופית במליאה.

כעת לוין וסער מתכוונים לתקן את ההצעה בוועדת החוקה. המהלכים צפויים להתחיל כבר השבוע. יו"ר הוועדה רוטמן צפוי לערוך הצבעה על משיכת הצעת החוק, לאחר מכן לתקן את ההצעה, ולהצביע מחדש בוועדה כדי להעלותה למליאה. עדיין לא נקבעו מועדים לכך, אך לוין מתכנן להעביר את התיקון עד לסוף פברואר.

מה משמעות המתווה?

שינוי ההרכב הוועדה ואופן הבחירה יהפוך את תהליך מינוי השופטים למונחה שיקולים פוליטיים באופן מובהק. אנשי המקצוע המשפטנים יהיו מינויים פוליטיים. אופן המינוי, שידרוש הסכמה של פוליטיקאים משני הצדדים, יביא לעלייה בשופטים המזוהים פוליטית, ושיקולים מקצועיים ידחקו.

בעוד בשיטה הנוכחית אופן בחירת שופט לבית המשפט העליון מעודד הסכמה רחבה, במתווה החדש ייבחרו השופטים ברוב של חמישה, כאשר נדרשת תמיכה של פוליטיקאי מכל צד. מועמד יוכל להיבחר ברוב של הקואליציה ונציגי האופוזיציה (חבר הכנסת ועורך הדין). זאת כאשר בית המשפט העליון לא דן רק בנושאים ציבוריים, אלא עיקר עשייתו היא בערעורים אזרחיים, מינהליים ופליליים הדורשים מומחיות.

הצעה להתגבר על שיתוק ואי-הסכמה בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, כך שכל צד פוליטי יציע רשימה של שלושה מועמדים, והצד שני ייבחר מתוכה - תביא למינוי שופטים משני הקצוות.

בצד שינויים אלה, וכחלק מהמתווה, הציגו השרים לוין וסער הסכמה על עקרונות לחקיקת חוק יסוד: החקיקה. המהלך ייקח זמן, כי טרם הוגשה הצעת חוק בעניין, אך הוא כולל שינוי מסוכן בדמות ביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקים הפוגעים בשוויון בבחירות - וגם אלה יוכלו להיפסל רק ברוב של שלושה רבעים משופטי העליון.

גם חוקים רגילים, למשל כאלה שעשויים לפגוע בזכויות אדם, ניתן יהיה לפסול רק ברוב של מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. המשמעות היא, בין היתר, שניתן יהיה לבטל מחדש את עילת הסבירות, אך בג"ץ לא יוכל להתערב. בכך תופחת הביקורת על החלטות ממשלה ומינויים מושחתים.

מי תומך ומי מתנגד?

לוין וסער הציגו את המתווה כ"מוסכם", אך מדובר בהסכמה ביניהם בלבד, שהקואליציה צפויה לתמוך בו. מי שהיו חלק מהמהלך ותומכים בו, כדי לתת לגיטימציה ציבורית, הם האבות השכולים - השר לשעבר יזהר שי, ותא"ל (במיל') דדי שמחי. יש לציין כי השניים לקחו חלק רק בסוגיית הוועדה לבחירת שופטים ולא בביטול הביקורת על חוקי יסוד, חלק נוסף ומהותי מהמתווה שהוצג.

מאחר שלקואליציה יש רוב - היא תוכל להעביר את התיקון ככל שתחליט. בפעם הקודמת, כאמור, החקיקה נעצרה על-ידי ראש הממשלה בעקבות המחאה הציבורית.

המתווה לא סוכם עם האופוזיציה וגם לא הוצג לכל חברי הקואליציה. כך ח"כ טלי גוטליב כתבה ברשת X לאחר הפרסום כי חברי הכנסת מהליכוד לא עודכנו. בהמשך, לאחר שלוין שוחח עמה, גוטליב הודיעה כי תתמוך במתווה.

ח"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, הגיב כי מדובר ב"מחטף בזמן מלחמה", וכי הדבר הדחוף ביותר הוא השבת החטופים. הוא הוסיף כי הוא נכון לשקול את המתווה, שלא חף מבעיות, אך בשלושה תנאים: בחירת נשיא לבית המשפט העליון; קיום דיון מהותי על בסיס ההצעה; והחשוב מכל - עצירת כל המהלכים לפגיעה בדמוקרטיה, בהם הדחת היועצת המשפטית לממשלה. ח"כ יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה, הודיע כי לא יתייחס למתווה עד שימונה נשיא לבית המשפט העליון.

נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע הערב (א') כי נפגש עם יזהר שי ודדי שמחי, וכי הוא תומך בקיום דיון על ההצעה. "אני סבור כי הצעתם ראויה לדיון מעמיק ומכובד, שיכלול הקשבה ובהחלט גם ביקורת בונה. יש בה מרכיבים שעלו מהצדדים השונים בהידברות בבית הנשיא ומרכיבים חדשים - אלה וגם אלה צריכים עיון ודיון משותף".

אם ההצעה תעבור, מתי היא תכנס לתוקף?

לפי ההצעה, היא תכנס לתוקף בכנסת הבאה. לכן, המינויים יתבצעו עד אז לפי החוק הקיים.

עוד כתבות

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

צילומי לוויין חושפים: מטוסי ה-F22 על מסלול ההמראה בבסיס עובדה

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א