ירון פיטארו, בעלי וולת'סטון / צילום: תמר מצפי
קרן ההשקעות וולת'סטון אשר גייסה מאות מיליוני שקלים לטובת מימון פרויקטים של התחדשות עירונית, לא עמדה בהבטחותיה להחזיר מאות מיליוני שקלים למשקיעיה אשתקד - כך עולה מבדיקת גלובס.
וולת'סטון נמצאת בבעלות איש שוק ההון ירון פיטארו (50%) ומנוהלת על־ידו וכן על־ידי עידן כץ ואילן בן ישי (50%). שני אלה הם מייסדי סוכנות הביטוח נטו פיננסים, שנמכרה לאחרונה במסגרת הסדר חוב אחרי שהסתבכה בעצמה.
● בדיקת גלובס | הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, הסוד שגילה אייל ברקוביץ' והשאלה שנותרה פתוחה
● האם רשות המסים רשאית לנתק רואה חשבון ממערכת המיחשוב שלה?
רשות ניירות ערך פתחה בינואר 2024 בחקירה נגד קרן וולת'סטון ובעלי השליטה בה, בחשד להצעה ומכירה ללא תשקיף ליותר מ־35 איש, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ייעוץ ללא רישיון, קבלת טובת הנאה וכן עבירות של הלבנת הון בין השנים 2018־2023.
בעת התפוצצות הפרשה, הצהירה הקרן בפני כלי התקשורת כי "עד סוף שנת 2024 וולת'סטון צפויה להערכתה להחזיר למשקיעים בשותפויות... כ־400 מיליון שקל... מפרויקטים שמצויים בשלב מתקדם".
על הדברים הללו חזרה החברה גם בבית המשפט וגם בהקלטות שנחשפו בגלובס בחודש ספטמבר האחרון, בהן נשמע פיטארו חוזר ואומר למשקיעים כי "הציפיות שלנו הן להחזיר עוד 400 מיליון שקל השנה, ובשנתיים־שלוש הקרובות להחזיר את היתרה, כמה שאפשר".
אלא שעל־פי מידע שהגיע לגלובס, ולא מוכחש על־ידי וולת'סטון, הקרן החזירה למשקיעים כ־62 מיליון שקל בשנת 2024, ועוד 38 מיליון שקל בינואר 2025. מכאן שהקרן החזירה בסך־הכול במהלך התקופה כ־100 מיליון שקל בלבד - כרבע מהסכום שעליו התחייבה.
מי שעקב אחרי הפרשה יכול היה לנחש כי הקרן לא תעמוד בהתחייבויות. בחודש ספטמבר 2024 חשף גלובס התכתבויות פנימיות בקבוצת "וולת'סטון סוכנים", שבמסגרתן פיטארו עצמו כבר לא מאמין שהקרן תחזיר 400 מיליון שקל. אולם המשקיעים לא זכו לקבל ממנו עדכון כזה בזמן אמת.
באותה התכתבות ציין פיטארו כי "לגבי ה־400 מיליון, הצפי תלוי בהחזרים, ברי־פייננס (מימון מחדש, נ"א), מחיר למשתכן, משחרור עודפים באור יהודה, שהם החלק משמעותי מהחישוב... ההצהרות הללו (על החזרת 400 מיליון שקל, נ"א) היו תחת צפי מסוים. מאז קרו דברים רבים במדינה שהשפיעו. לדוגמה, פרויקט אור יהודה היה צריך לפי נתוני פברואר להסתיים באוגוסט 24, אבל בגלל מחסור בפועלים הפרויקט יסתיים בפברואר 25. זה הבדל של יותר מ־100-150 מיליון שקל בעיתוי החזרת הכספים".
נזכיר כי בעת התפוצצות הפרשה בתחילת 2024, פיטארו גם ניסה להרגיע את המשקיעים וטען בפניהם כי מדובר בבדיקה רוחבית של רשות שוק ההון: "אנחנו רואים שהרשויות עושות בדיקות רוחב לגבי כל הענף של השקעות אלטרנטיביות. הן בודקות בעיקר קרנות גדולות כמו וולת'סטון", אמר. "להערכתנו כל הגופים הפרטיים נבדק, וזה חלק מהרצון לעשות רגולציה. אנחנו גוף שקיים כבר 10 שנים וגייס 1.2 מיליארד שקל. יש לנו כמות גדולה של פרויקטים, יותר מ־100 שותפויות, לא איזה גוף שנוצר אתמול".
איך הסתבכה קרן וולת'סטון?
וולת'סטון, שגייסה את הכסף מיותר מ־2,000 משקיעים, בסיוע אגרסיבי של סוכני נטו (שהייתה בבעלות שניים מבעלי השליטה בקרן), הקימה במהלך שנותיה יותר מ־150 שותפויות שנתנו הלוואות משלימות להון עצמי (מזנין) לקבלנים, בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ומחיר למשתכן. לכאורה מדובר במנגנון פשוט של מתן הלוואה לקבלן כדי שיוכל לקבל מהבנק מימון וליווי לפרויקט שלו. בתמורה הקבלן משלם לשותפויות ריבית וחלק מהתשואה על הנכס. לכאורה תחום ההתחדשות העירונית נחשב לבטוח יחסית, שכן אין צורך לרכוש קרקעות, והפרויקטים הם יותר קצרי־טווח, אבל בפועל מדובר בתחום רווי בירוקרטיות וחסמים רגולטוריים, ועד שהדחפורים מגיעים לשטח עוברות לעתים קרובות שנים ארוכות.
וולת'סטון כשלה בחלק מהשקעותיה, אולי גם בבחירת היזמים שאיתם תעבוד ותספק להם את ההלוואות שמכונות "המסוכנות ביותר בענף". היא נקלעה לסכסוכים משפטיים מול יזמים שונים, פרויקטים נתקעו, וחלקם לא יושלמו בעתיד הנראה לעין.
תגובת וולת'סטון: "פרויקטים בהיקפים משמעותיים שהיו צריכים להסתיים בשנת 2024, סיומם נדחה למהלך 2025, וזאת בעיקר בגלל מחסור בעובדים בענף הבנייה בישראל עקב המלחמה, דבר שעיכב את סיום הפרויקטים, ובעקבות כך את החזרי ההלוואות מהיזמים לשותפויות ומשם למשקיעים. המשקיעים בשותפויות הרלוונטיות קיבלו עדכון בנושא".