נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי
איש העסקים נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, מנהל בימים אלה מגעים עם הבנקים כדי לדחות או לפרוס חלק מהתשלומים בגין יתרת החוב שלו כלפיהם בסכום כולל של יותר מ-400 מיליון שקל - כך עולה מבקשה שהגיעה לידי גלובס, שהגיש דנקנר לבית המשפט במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגדו סביב "הנפקת החברים" של אי.די.בי. דנקנר צפוי להעיד בנושא בבית המשפט ביום רביעי הקרוב.
● בלעדי | המאבק בקבוצת נקש מתרחב לארה"ב: תלונה ל-FBI נגד המנכ"ל חורמרו
● אחוזת פאר ורכב יוקרה: נכסי השותף של נוחי דנקנר נחשפים
לפי הבקשה שהגיש דנקנר באמצעות עורכי הדין ניר כהן, אמיר בן-ארצי ושיראל שוקרון, איש העסקים פרע עד כה 103 מיליון שקל מתוך הסדר חוב שעליו חתם מול הבנקים לפירעון של 510 מיליון שקל. מדובר בהחזר לפי החלק הראשון בהסדר החוב, בו התחייב דנקנר לפרוע 180 מיליון שקל.
בחלק השני של ההסדר, אשר לפי הבקשה מותיר את דנקנר עם חוב נוכחי של כ-400 מיליון שקל לבנקים, הוא התחייב לפי פרסומים לעשות זאת על-ידי העברת 60% מהכנסותיו העתידיות עד לפירעון מלא של החוב או עד לסוף חייו.
דנקנר מסביר כי הכספים שהחזיר עד כה לבנקים הגיעו מסיוע שקיבל מאביו, איש העסקים יצחק דנקנר, שהלך לעולמו ב-2023, כמו גם ממכירת בית המגורים המשפחתי שלו ושל אשתו (מדובר ככל הידוע בווילה בהרצליה פיתוח - ע"ג).
מקורות נוספים שאיפשרו לדנקנר להחזיר 103 מיליון שקל לבנקים היו, לפי הבקשה, קרקע שמכר לאחר שקיבל אותה במתנה מאמו וכן כספים שקיבל כעזרה מבני משפחה וחברים. דנקנר, כך לשון הבקשה, "הצליח לעשות זאת כתוצאה ממאמצים אדירים שנקט במהלך תקופה זו כדי לעמוד בהתחייבויותיו".
מהבקשה עולה עוד כי מאז שנחתם הסדר החוב ב-2016, הסכימו הבנקים לדחייה או לפריסה של חלק מהתשלומים מצד דנקנר. זאת, כך נטען, "בנסיבות חריגות ובעטיים של אילוצים שונים (שעיקרם לא היו בשליטת המבקש)".
"הותרת העיקולים מעמידה בסיכון את גיבוש ההסכמות בהסדר החוב"
בחודשים האחרונים, כך מעדכנים עורכי דינו של דנקנר את בית המשפט, הוא מצוי בדיונים עם הבנקים בבקשה לדחות או לפרוס חלק מתשלומי החוב. הנכסים העיקריים של דנקנר, העומדים במרכז הדיונים שלו עם הבנקים, הם זכויותיו בעיזבון של אביו. הזכויות אלה אמורות להיות ממושכנות לטובת הבנקים לצורך הבטחת ההחזר בגובה כ-77 מיליון שקל, שנותר לדנקנר לפרוע במסגרת החלק הראשון של ההסדר.
על רקע זה, דנקנר מזהיר כי העיקולים שהוטלו עליו בגובה של כ-50 מיליון שקל יפגעו במגעים שהוא מנהל עם הבנקים. לדבריו, "הותרת העיקולים על נכסי המבקש, ובעיקר על הזכויות כלפי עיזבון אביו ז"ל, מעמידה בסיכון, בלשון המעטה, את גיבוש ההסכמות במסגרת הסדר החוב, ועלולה ליצור קשיים בהמשך ביצועו של הסדר חוב של יותר מ-400 מיליון שקל עד כדי העמדתו לפירעון מיידי, על כל המשתמע מכך ועל הסיכונים הכרוכים בכך".
עוד נכתב בבקשה של דנקנר כי הדבר מלמד "על הנזקים העצומים העלולים להיגרם למבקש (דנקנר - ע"ג) אם העיקולים לא יבוטלו ויוסרו".
חברת הפודטק שעשויה לסייע
נכסי העיזבון של יצחק דנקנר כוללים, לפי הבקשה, בעיקר נדל"ן. "בחלוקת התמורה שתתקבל מהשבחת ומימוש נכסי העיזבון קודמים למבקש יורשים אחרים, כאשר רק לאחר שיורשים קודמים אלה יקבלו את חלקם, יהיה המבקש זכאי למחצית היתרה של הכספים שיתקבלו", כך לשון הבקשה. הטלת העיקול על דנקנר עצרה את גיבוש ההסכמות עם הבנקים ועלולה לסכל אותן, טוענים עורכי דינו.
נכס נוסף שעליו בונה דנקנר לצורך החזר החובות הוא חברת הפודטק חושן, שהקים ב-2020. החברה פיתחה טכנולוגיה לגידול נבטים להזנת בעלי חיים במקומות סגורים, והקימה מפעל ביחד עם קיבוץ סער בצפון.
חושן פודטק מתכננת, לפי דנקנר, להקים מפעלים נוספים בישראל ולהרחיב את פעילותה בחו"ל, כאשר הוא משמש כיו"ר פעיל וכממלא-מקום המנכ"ל בחברה ומקדיש לה את רוב זמנו. דנקנר ואביו השקיעו בחברה כ-15 מיליון שקל, ומאז ספטמבר 2024 היא גייסה ממשקיעים כ-2.7 מיליון דולר, לפי שווי של 40 מיליון דולר לפני הכסף.
דנקנר מחזיק ברוב מניותיה של חושן בעצמו וגם באמצעות חברת טיריא שבשליטתו - חברה שהיא הגלגול הנוכחי של חברת טומהוק, שבמסגרתה פעל עוד בתקופתו באי.די.בי. טיריא הוחרגה מהסדר החוב עם הבנקים כדי שתוכל להוות פלטפורמה לעסקים העתידיים של דנקנר.
דנקנר מבקש אפוא מבית המשפט להסיר גם את העיקולים שהוטלו על החזקותיו בחושן ובטיריא, כמו גם מחשבון הבנק שלו ומהכספים שנתפסו בחשבון.
"ספק רב אם יעמוד בקיום ההסכם"
הסדר החוב שעליו חתם דנקנר נערך מול שישה בנקים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד. זאת, בגין ההלוואות שניתנו במקור לשתי חברות הפרטיות של דנקנר, באמצעותן שלט בקבוצת אי.די.בי, ואשר היקפן הכולל עמד על כ-800 מיליון שקל.
העיקולים הוטלו באחרונה על דנקנר ועל שותפו ל"הנפקת החברים", איתי שטרום, בהחלטה של השופטת סיגל יעקבי מבית המשפט הכלכלי בתל אביב. זאת, אחרי שברגע האחרון בוטלה פשרה בתביעה הייצוגית שאושרה ב-2021 נגד דנקנר ושטרום על סכום של 50 מיליון שקל.
לפי אותה פשרה, דנקנר אמור היה לשלם 7.5 מיליון שקל, שבגינם כבר העביר סכום של כ-937 אלף שקל, והתחייב להעביר סכום נוסף בגובה זהה. שטרום אמור היה לשלם במסגרת הפשרה 2.5 מיליון שקל, שאותם כבר העביר. דנקנר אף נדרש להמציא ערבות מגיסו להבטחת התשלום, אך הודיע כי לא הצליח לגייסה. עקב כך בוטלה הפשרה, והוטלו העיקולים, שנועדו להבטיח כי התובעים יוכלו להיפרע מהשניים.
"הנפקת החברים" יצאה לפועל ב-2012, ובמסגרתה גייס דנקנר 321 מיליון שקל מאנשי עסקים המקורבים לו לטובתה של אי.די.בי, שנקלעה אז למשבר. בין אנשי העסקים שהשתתפו בהנפקה היו צביקה לבנת, אבי פישר, יצחק מנור, שלמה אליהו, מיכאל ורעיה שטראוס, עופר נמרודי, יאיר המבורגר ואילן בן דב.
דנקנר ושטרום הורשעו בהרצת מניותיה של אי.די.בי במטרה להבטיח את הצלחת ההנפקה. דנקנר ריצה כ-15 חודשי מאסר מתוך עונש של שלוש שנות מאסר שהוטל עליו, ושטרום ריצה כשנת מאסר מתוך שנתיים שנגזרו עליו. השניים הכחישו את האישומים נגדם. בעקבות ההרשעה הפלילית הוגשה התביעה הייצוגית בפרשה.
התובע הייצוגי, אריה רהב, מתנגד להסרת העיקולים. בתגובה שהגיש, באמצעות עורכי הדין סיני אליאס ואיתן חיימוביץ', הוא טוען כי דנקנר אינו עומד מזה זמן בהסדר החוב שלו עם הבנקים - ללא קשר לעיקולים. "דבר אחד ברור - נכון להיום ההסכם אינו מקוים על-ידי דנקנר ללא כל קשר לעיקולים הזמניים, ודנקנר לא עמד וספק רב אם יעמוד בקיום ההסכם שבינו לבין הבנקים".
רהב מכנה את טענות דנקנר לגבי הצורך שלו בנכסים המעוקלים "טענות אווירה", וגורס כי דנקנר לא סיפק די פרטים כדי להסביר את טענותיו.