הריסות בפקסיטן כתוצאה מהפצצה הודית. תגובת הנגד תגיע / צילום: ap, K.M. Chaudary
הודו ופקיסטן הגיעו, ימים ספורים לאחר תחילת ההסלמה ביניהן, להסכם הפסקת אש - בתיווך של ממשל טראמפ. הסכם הפסקת האש הזה משקף צדדים, שברמה ההדדית לא חפצים במלחמה: הודו משיקולים כלכליים ופקיסטן משיקולים צבאיים.
● טראמפ הביע תמיכה בהפחתת המכסים הנוכחיים על סין; המסחר בוול סטריט ננעל בירידות
● אחרי שנמלט בארגז ללבנון: החיים החדשים של המנכ"ל המבוקש
"הודו לא חפצה במלחמה כוללת", אמר לי בכיר הודי לפני כשבוע, בזמן שהדברים שלו נראו מנוגדים למציאות. "הכלכלה שלנו פורחת, אנחנו בדרך להיות בטופ שלוש העולמי - מלחמה כוללת רק תזיק לנו". הנתונים הכלכליים בשטח, אכן מגבים את טענותיו: לפי קרן המטבע העולמית, התוצר ההודי (4.187 טריליון דולר) מדורג במקום הרביעי בעולם, כ־557 מיליארד דולר פחות מגרמניה. ובכל זאת, המגמה חיובית.
בתחום הצבאי, הודו עולה על פקיסטן. תוכנית Make in India, שדורשת ייצור מקומי לטובת גיוון הכלכלה ההודית, אמנם נמשכת כבר כ־16 שנים, אבל מאז בחירתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ב־2014 היא קיבלה תאוצה. יתרה מכך, ב־2021 אף החליטו ההודים על דרישה שחברות יהפכו להודיות לכל דבר, ואף דרשו מסחר ברופי לטובת ביצוע עסקים. זה עודד מאוד את התחום הביטחוני של ניו דלהי, שבו חברות זרות, כולל ישראליות, יצרו מיזמים משותפים (Joint Ventures) עם חברות מקומיות גדולות. בד בבד, הודו הייתה בין השנים 2024-2020, לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), היבואנית הביטחונית הגדולה ביותר של ישראל, צרפת ורוסיה.
בדרך זו הגיעה הודו להסלמה הנוכחית מוכנה, אף שהיא התגלגלה אליה בעל כורחה, בעקבות הפיגוע בעיירת הנופש פהלגם שבחבל קשמיר, שהיה מזעזע. היו בו מאפיינים של מתקפת 7 באוקטובר של חמאס, כשהמחבלים אף הקפידו לרצוח הינדים בלבד. לפי עדויות, הם ביצעו הפרדות בין הינדים לבין מוסלמים באמצעות דרישות שההינדים יישאו שבועות מוסלמיות, ואם לא אמרו אותן - ירו בהם למוות. בה בעת, הפרידו גברים בירח דבש מנשותיהם, והרגו במכוון רק את הגברים לצורך הגברת המורא.
לממשלתו של מודי לא נותרה ברירה משיקולים פוליטיים להראות לבסיס קהל המצביעים שלה כי היא מגיבה בחומרה לאכסניה שמעניקה פקיסטן לארגוני טרור, בהם לשקאר א־טייבה. בניו דלהי החליטו, בצעד חריג מאוד, להשעות את אמנת מי נהר האינדוס (IWT), שהבטיחה במשך 60 שנה את חלוקת המים - וממש חנקו יובלים חשובים שמגיעים אל השכנה העוינת. עוד בטרם ביצוע הפעולה הזו, באסלאמבאד איימו כי זו תביא למלחמה - אף שבפועל הם לא הגיבו עד שהודו פתחה גם במתקפה צבאית של ממש.
לפקיסטן אין מספיק נשק
הפקיסטנים לא פתחו במלחמה מול הודו משום שהם יודעים היטב שלהוציא נשק גרעיני, שבתחום זה מאזן ראשי הקרב בין המדינות שונה, אין להם הרבה מה להציע מול הודו. אמנם יש להם מערכות טורקיות וסיניות, הם אף הצליחו ליירט מטוס רפאל מתוצרת דאסו הצרפתית, לראשונה אי פעם, אולם ברמת המערכה הכוללת - אין להם הרבה מה להציע מול המגוון הרב של ההודים. עצם הצורך שלהם לשלוח מטוסי מטען בקצב גבוה לטורקיה כדי להעמיס אמל"ח ולחזור בחזרה, הבהיר עד כמה הם במצב של "כיבוי שריפות".
השמיים הפקיסטניים התמלאו בחימושים משוטטים מדגם הארופ של התעשייה האווירית, כשכל יירוט בודד נחגג בפקיסטן באופן מופרז. מנגד, ברשתות החברתיות ניכר כיצד לוחמים פקיסטנים מנסים ליירט אותם עם נשק קל, באופן פאתטי למדי. מעבר לכך, תחום שבלט במסגרת המערכה הקצרה הוא טילי האוויר־אוויר מתוצרת ישראלית, שבהם הודו משתמשת במסגרת המערכה.
קרבות האוויר ההודיים־פקיסטניים שיקפו את קרבות האוויר המודרניים, שבהם את סיפורי העבר על טייסים שהביטו האחד לשני בעיניים - מחליפים שיגורים ממרחקים שמעבר לטווח ראייה. הטיל הראשון הוא "דרבי" ER שאותו מפעילים בהודו רק מטוסי טג'אס מדור 4.5 מתוצרת מקומית. דרבי ER יעיל לטווח של כ־100 ק"מ, כשההנחיה שלו מגוונת: אינרציאלית, אחר כך עדכון המסלול ובשלב הטרמינל חיבור ללוויין.
טיל שנרכש מרפאל עם דרבי ER לטובת יכולות מטוסי טג'אס הוא "פיתון" 5, בעל הנחיית אינפרא־אדום. הגרסאות המאוחרות של סדרת פיתון, שהחלה אי שם בשנות ה־70, כוללות הנחיה על בסיס מערכת התצוגה המתקדמת בקסדה של אלביט. בשלב המוקדם של שיגור הטיל ניתן להשתמש במכ"ם, ותוך כדי ניתן לכוון אותו על בסיס כיוון ראשו של הטייס והקסדה. במידת הצורך, לפי דיווחים, טילי פיתון 5 מסוגלים לבצע פנייה של 180 מעלות.
ברמה הכלכלית, לאסלאמבאד היה פחות מה להפסיד ממלחמה, מאשר ניו דלהי. התמ"ג לנפש בהודו עמד על 2,480 דולר ב־2023, כמעט כפול מהתמ"ג לנפש בפקיסטן (1,365 דולר). כך לפי הבנק העולמי. מעבר לכך, התחזיות העתידיות לכלכלת פקיסטן, בניגוד להודו, לא מעודדות. לאחר התכווצות של התוצר הפקיסטני ב־0.2% ב־2023 וצמיחה של 2.5% אשתקד, בבנק הפיתוח האסיאתי (ADP) צופים צמיחה בשיעור דומה השנה. ובכל זאת, החשש מתבוסה צבאית שוק על ירך הביא את ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף להתקפל.
הקשר לביקור טראמפ במזרח התיכון
התזמון של הפסקת האש אינו מקרי, כשהאינטרס האמריקאי הוא להרגיע את הרוחות בין הודו לבין פקיסטן עוד בטרם הגעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון ביום שלישי. בוושינגטון מאסו בסיטואציה שבה מלחמות משבשות להם את התוכניות כפי שהשתקף, בין השאר, בהליך הנורמליזציה של ישראל וערב הסעודית ותוכנית המסדרון IMEC. ראש ממשלת הודו אף הגיע בעצמו לביקור בערב הסעודית לפני כשבועיים, שם נועד עם שורת בכירים סעודים - בראשות נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן. "מודי העלה על הפרק את נושא IMEC, וניכר ששני הצדדים עדיין בעניין", מספר בכיר הודי, תוך שמציין כי המלחמה בישראל גרמה לעיכוב מהותי במימוש המיזם. "הסעודים בעצמם מפתחים פרויקטים שמיועדים להיות חלק מהמסדרון".
ביקור טראמפ במזרח התיכון עשוי להאיץ משמעותית את IMEC, התוכנית שהנשיא הקודם ג'ו ביידן השיק זמן קצר לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל - ונשיא ארה"ב הנוכחי אימץ לחיקו. לפי אותה תוכנית, מיועד לקום מסדרון מנמל פיראוס ביוון לחיפה, ומשם דרך ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - עד להודו. מדינה משמעותית נוספת שצפויה להשתלב במסדרון היא איטליה, עם נמל טריאסטה.
ההודים שמאוד מעוניינים בקידום המיזם, השיקו לפני כשבוע את נמל המים העמוקים הרב־תכליתי הראשון שלהם באזור ויז'ינג'ם שבמדינת קראלה. לאותו נמל, שנבנה בשותפות פרטית־ציבורית הודית, יש מכנה משותף עם נמל חיפה: מי ששילבה זרועות עם הממשל ההודי בפרויקט שבו הושקעו 1.04 מיליארד דולר היא הבעלים של נמל חיפה, קבוצת אדאני. המיזם כולו צפוי להסתיים בארבע פעימות עד 2028, ובעלות כוללת של 180 מיליארד דולר. המפתח בנמל הזה הוא מיקומו: 10 מייל ימי בלבד מנתיב השיט המרכזי מהמזרח הרחוק לאירופה. על כן, הוא עשוי להוות כלי משמעותי בפיתוח המסדרון.
בהתחשב בהשקעות הכלכליות שכבר הופנו לנושא, והיעדים המשמעותיים של מודי לשנים הקרובות - הוא אינו מעוניין לתת לפקיסטנים לגרום לו לפספס את ההזדמנות להפוך את הודו למעצמה שוות ערך לארה"ב, לרוסיה ולסין. הדרך לשם, הן ברמה הכלכלית והן ברמה המדינית, עוברת ב־IMEC. תוכנית שכלל מדינות האזור, כולל כאלו שלפי שעה לא מעורבות בה, נושאות אליה עיניים.