גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו היתה מערכה קצרה והנשק הישראלי כיכב

הנשיא טראמפ הודיע כי הודו ופקיסטן הסכימו על הפסקת אש באופן מיידי ● על רקע ההחלטה - הודו חוששת כי מלחמה כוללת תזיק לכלכלה, ולפקיסטן אין מספיק נשק ● מה עומד מאחורי האינטרס האמריקאי, ומה הקשר של ישראל להפסקת האש בין שתי המדינות?

הריסות בפקסיטן כתוצאה מהפצצה הודית. תגובת הנגד תגיע / צילום: ap, K.M. Chaudary
הריסות בפקסיטן כתוצאה מהפצצה הודית. תגובת הנגד תגיע / צילום: ap, K.M. Chaudary

הודו ופקיסטן הגיעו, ימים ספורים לאחר תחילת ההסלמה ביניהן, להסכם הפסקת אש - בתיווך של ממשל טראמפ. הסכם הפסקת האש הזה משקף צדדים, שברמה ההדדית לא חפצים במלחמה: הודו משיקולים כלכליים ופקיסטן משיקולים צבאיים.

טראמפ הביע תמיכה בהפחתת המכסים הנוכחיים על סין; המסחר בוול סטריט ננעל בירידות
אחרי שנמלט בארגז ללבנון: החיים החדשים של המנכ"ל המבוקש

"הודו לא חפצה במלחמה כוללת", אמר לי בכיר הודי לפני כשבוע, בזמן שהדברים שלו נראו מנוגדים למציאות. "הכלכלה שלנו פורחת, אנחנו בדרך להיות בטופ שלוש העולמי - מלחמה כוללת רק תזיק לנו". הנתונים הכלכליים בשטח, אכן מגבים את טענותיו: לפי קרן המטבע העולמית, התוצר ההודי (4.187 טריליון דולר) מדורג במקום הרביעי בעולם, כ־557 מיליארד דולר פחות מגרמניה. ובכל זאת, המגמה חיובית.

בתחום הצבאי, הודו עולה על פקיסטן. תוכנית Make in India, שדורשת ייצור מקומי לטובת גיוון הכלכלה ההודית, אמנם נמשכת כבר כ־16 שנים, אבל מאז בחירתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ב־2014 היא קיבלה תאוצה. יתרה מכך, ב־2021 אף החליטו ההודים על דרישה שחברות יהפכו להודיות לכל דבר, ואף דרשו מסחר ברופי לטובת ביצוע עסקים. זה עודד מאוד את התחום הביטחוני של ניו דלהי, שבו חברות זרות, כולל ישראליות, יצרו מיזמים משותפים (Joint Ventures) עם חברות מקומיות גדולות. בד בבד, הודו הייתה בין השנים 2024-2020, לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), היבואנית הביטחונית הגדולה ביותר של ישראל, צרפת ורוסיה.

בדרך זו הגיעה הודו להסלמה הנוכחית מוכנה, אף שהיא התגלגלה אליה בעל כורחה, בעקבות הפיגוע בעיירת הנופש פהלגם שבחבל קשמיר, שהיה מזעזע. היו בו מאפיינים של מתקפת 7 באוקטובר של חמאס, כשהמחבלים אף הקפידו לרצוח הינדים בלבד. לפי עדויות, הם ביצעו הפרדות בין הינדים לבין מוסלמים באמצעות דרישות שההינדים יישאו שבועות מוסלמיות, ואם לא אמרו אותן - ירו בהם למוות. בה בעת, הפרידו גברים בירח דבש מנשותיהם, והרגו במכוון רק את הגברים לצורך הגברת המורא.

לממשלתו של מודי לא נותרה ברירה משיקולים פוליטיים להראות לבסיס קהל המצביעים שלה כי היא מגיבה בחומרה לאכסניה שמעניקה פקיסטן לארגוני טרור, בהם לשקאר א־טייבה. בניו דלהי החליטו, בצעד חריג מאוד, להשעות את אמנת מי נהר האינדוס (IWT), שהבטיחה במשך 60 שנה את חלוקת המים - וממש חנקו יובלים חשובים שמגיעים אל השכנה העוינת. עוד בטרם ביצוע הפעולה הזו, באסלאמבאד איימו כי זו תביא למלחמה - אף שבפועל הם לא הגיבו עד שהודו פתחה גם במתקפה צבאית של ממש.

לפקיסטן אין מספיק נשק

הפקיסטנים לא פתחו במלחמה מול הודו משום שהם יודעים היטב שלהוציא נשק גרעיני, שבתחום זה מאזן ראשי הקרב בין המדינות שונה, אין להם הרבה מה להציע מול הודו. אמנם יש להם מערכות טורקיות וסיניות, הם אף הצליחו ליירט מטוס רפאל מתוצרת דאסו הצרפתית, לראשונה אי פעם, אולם ברמת המערכה הכוללת - אין להם הרבה מה להציע מול המגוון הרב של ההודים. עצם הצורך שלהם לשלוח מטוסי מטען בקצב גבוה לטורקיה כדי להעמיס אמל"ח ולחזור בחזרה, הבהיר עד כמה הם במצב של "כיבוי שריפות".

השמיים הפקיסטניים התמלאו בחימושים משוטטים מדגם הארופ של התעשייה האווירית, כשכל יירוט בודד נחגג בפקיסטן באופן מופרז. מנגד, ברשתות החברתיות ניכר כיצד לוחמים פקיסטנים מנסים ליירט אותם עם נשק קל, באופן פאתטי למדי. מעבר לכך, תחום שבלט במסגרת המערכה הקצרה הוא טילי האוויר־אוויר מתוצרת ישראלית, שבהם הודו משתמשת במסגרת המערכה.

קרבות האוויר ההודיים־פקיסטניים שיקפו את קרבות האוויר המודרניים, שבהם את סיפורי העבר על טייסים שהביטו האחד לשני בעיניים - מחליפים שיגורים ממרחקים שמעבר לטווח ראייה. הטיל הראשון הוא "דרבי" ER שאותו מפעילים בהודו רק מטוסי טג'אס מדור 4.5 מתוצרת מקומית. דרבי ER יעיל לטווח של כ־100 ק"מ, כשההנחיה שלו מגוונת: אינרציאלית, אחר כך עדכון המסלול ובשלב הטרמינל חיבור ללוויין.

טיל שנרכש מרפאל עם דרבי ER לטובת יכולות מטוסי טג'אס הוא "פיתון" 5, בעל הנחיית אינפרא־אדום. הגרסאות המאוחרות של סדרת פיתון, שהחלה אי שם בשנות ה־70, כוללות הנחיה על בסיס מערכת התצוגה המתקדמת בקסדה של אלביט. בשלב המוקדם של שיגור הטיל ניתן להשתמש במכ"ם, ותוך כדי ניתן לכוון אותו על בסיס כיוון ראשו של הטייס והקסדה. במידת הצורך, לפי דיווחים, טילי פיתון 5 מסוגלים לבצע פנייה של 180 מעלות.

ברמה הכלכלית, לאסלאמבאד היה פחות מה להפסיד ממלחמה, מאשר ניו דלהי. התמ"ג לנפש בהודו עמד על 2,480 דולר ב־2023, כמעט כפול מהתמ"ג לנפש בפקיסטן (1,365 דולר). כך לפי הבנק העולמי. מעבר לכך, התחזיות העתידיות לכלכלת פקיסטן, בניגוד להודו, לא מעודדות. לאחר התכווצות של התוצר הפקיסטני ב־0.2% ב־2023 וצמיחה של 2.5% אשתקד, בבנק הפיתוח האסיאתי (ADP) צופים צמיחה בשיעור דומה השנה. ובכל זאת, החשש מתבוסה צבאית שוק על ירך הביא את ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף להתקפל.

הקשר לביקור טראמפ במזרח התיכון

התזמון של הפסקת האש אינו מקרי, כשהאינטרס האמריקאי הוא להרגיע את הרוחות בין הודו לבין פקיסטן עוד בטרם הגעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון ביום שלישי. בוושינגטון מאסו בסיטואציה שבה מלחמות משבשות להם את התוכניות כפי שהשתקף, בין השאר, בהליך הנורמליזציה של ישראל וערב הסעודית ותוכנית המסדרון IMEC. ראש ממשלת הודו אף הגיע בעצמו לביקור בערב הסעודית לפני כשבועיים, שם נועד עם שורת בכירים סעודים - בראשות נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן. "מודי העלה על הפרק את נושא IMEC, וניכר ששני הצדדים עדיין בעניין", מספר בכיר הודי, תוך שמציין כי המלחמה בישראל גרמה לעיכוב מהותי במימוש המיזם. "הסעודים בעצמם מפתחים פרויקטים שמיועדים להיות חלק מהמסדרון".

ביקור טראמפ במזרח התיכון עשוי להאיץ משמעותית את IMEC, התוכנית שהנשיא הקודם ג'ו ביידן השיק זמן קצר לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל - ונשיא ארה"ב הנוכחי אימץ לחיקו. לפי אותה תוכנית, מיועד לקום מסדרון מנמל פיראוס ביוון לחיפה, ומשם דרך ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - עד להודו. מדינה משמעותית נוספת שצפויה להשתלב במסדרון היא איטליה, עם נמל טריאסטה.

ההודים שמאוד מעוניינים בקידום המיזם, השיקו לפני כשבוע את נמל המים העמוקים הרב־תכליתי הראשון שלהם באזור ויז'ינג'ם שבמדינת קראלה. לאותו נמל, שנבנה בשותפות פרטית־ציבורית הודית, יש מכנה משותף עם נמל חיפה: מי ששילבה זרועות עם הממשל ההודי בפרויקט שבו הושקעו 1.04 מיליארד דולר היא הבעלים של נמל חיפה, קבוצת אדאני. המיזם כולו צפוי להסתיים בארבע פעימות עד 2028, ובעלות כוללת של 180 מיליארד דולר. המפתח בנמל הזה הוא מיקומו: 10 מייל ימי בלבד מנתיב השיט המרכזי מהמזרח הרחוק לאירופה. על כן, הוא עשוי להוות כלי משמעותי בפיתוח המסדרון.

בהתחשב בהשקעות הכלכליות שכבר הופנו לנושא, והיעדים המשמעותיים של מודי לשנים הקרובות - הוא אינו מעוניין לתת לפקיסטנים לגרום לו לפספס את ההזדמנות להפוך את הודו למעצמה שוות ערך לארה"ב, לרוסיה ולסין. הדרך לשם, הן ברמה הכלכלית והן ברמה המדינית, עוברת ב־IMEC. תוכנית שכלל מדינות האזור, כולל כאלו שלפי שעה לא מעורבות בה, נושאות אליה עיניים.

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר