מערכת מעיל רוח של רפאל / צילום: אתר רפאל
בזמן שהתעשיות הביטחוניות ממשיכות לספק לצה"ל את צרכיו בכמויות גדולות, המל"ט המתאבד של אלביט הרשים במסגרת המערכה הקצרה בין הודו לפקיסטן. לצד זאת, טורקיה מתרכזת בקידום מהיר ככל הניתן של מטוס הקרב המתקדם מתוצרתה, וסינגפור רוכשת מטיסנקרופ צוללות עם מאפיינים דומים למדי לאלו שייצרה החברה הגרמנית לחיל הים הישראלי. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● בלעדי | סולחה עם טורקיה: המדינה שניסתה לרקום פגישה סודית בין נתניהו לארדואן
● כותרות העיתונים | האיום החדש של איראן: יכולה לשגר 600 טילים במקביל לישראל
המערכת של רפאל שמופעלת ברצועת עזה בדרך לפינלנד
מערכת ההגנה האקטיבית של רפאל "מעיל רוח" הצילה חיים רבים במהלך מלחמת חרבות ברזל, ואיפשרה את הצלחות התמרון. אם עד המלחמה נחשבה המערכת הזו למסקרנת, כעת היא ממש מבוקשת. זה משתקף מהודעת יורוטרופי, מיזם משותף לייצור, שיווק ומכירת "מעיל רוח" באירופה של רפאל, KMW הגרמנית וג'נרל דיינמיקס מערכות יבשה אירופה, על כך שהגיעו לסיכום עם חברת פטריה (Patria) הפינית להטמעת מערכת ההגנה האקטיבית הישראלית ברכב המשוריין פטריה AMV XP 8X8.
מערכת מעיל רוח מבצעית מאז שנת 2010 והיא עברה את מבצע צוק איתן עם חטיבה אחת. ב־2018 היא נמכרה לכוחות השריון האמריקאיים וב־2021 נבחרה עבור טנק הליאופרד הגרמני והצ'לנג'ר הבריטי. כיום המערכת מותקנת על 16 פלטפורמות ברחבי העולם, אבל היא לא הופעלה בשום קנה מידה שמזכיר את מלחמת חרבות ברזל, עם מאות מערכות מתמרנות בשטח. באתגר טילי הנ"ט, שמומחים מגדירים אותו כחסר תקדים, המערכת עומדת בהצלחה.
במקרה הפיני, השילוב של מעיל רוח, או בשמו בחו"ל, טרופי, נועד להגביר את יכולת ההגנה של רכבי פטריה מפני טילי נ"ט, כטב"מים ואיומים נוספים. היתרון במעיל רוח הוא שבאמצעותו ניתן לזהות את מקור השיגור של האויב, כולל כיוון ומרחק. בדרך זו, הן הצוות על הרכב והן צוותים על פלטפורמות אחרות יכולים להגיב אל מקור האש.
טורקיה תציג את מטוס הדור החמישי שלה ב־2027
מהמט דמיראולו, מנכ"ל התעשייה האווירית הטורקית (TAI), הודיע כי פיתוח מטוס הדור החמישי של טורקיה קאאן מתקדם כמתוכנן, והם אף מתכננים להציג אותו בתערוכת טקנופסט של שנת 2027. טקנופסט יותר מזכיר פסטיבל שמקיים משרד התעשייה והטכנולוגיה הטורקי במקומות שונים, במסווה של קידום חינוך טכנולוגי לגילאים צעירים. אולם, עיקר תשומת הלב באירועים מופנית לתצוגות מוצרים ביטחוניים מתוצרת טורקית.
"קאאן מתקדם טוב מאוד כרגע", סיפר דמיראולו לגבי מטוס הקרב המתקדם שפיתוחו צפוי להסתיים בתום העשור. "יש לנו שני אבות טיפוס שנמצאים בשלב ההרכבה. בתום השנה הנוכחית, אנחנו מקווים לסיים אחד מהם ולצאת לטיסה בתחילת השנה הבאה". השלב הבא, לדבריו, כולל אף את הגעת המטוס השלישי בסיום 2026.
דמיראולו הסביר לסוכנות DHA, כי יידרש סבב בדיקות - ואז הם יראו את קאאן בטקנופסט ב־2027. "אנחנו מקווים לספק את המטוס הראשון לחיל האוויר בשנת 2028. בתור התעשייה האווירית לטורקיה, הבאנו פרויקטים רבים לחיים, כמו קאאן, הורג'ט, הורקוש ואנקה 3. יש לנו גם פלטפורמות רבות שאנחנו צריכים כעת להתקדם איתם לייצור המוני".
רכש הצוללות המשמעותי של סינגפור מטיסנקרופ
הציר של סינגפור השלים רכישת שתי צוללות תקיפה נוספות מדגם 218SG מחברת טיסנקרופ הגרמנית, שמוכרת היטב מהצוללות הישראליות. הרכישה הזו משלימה צי עתידי של שש צוללות חדשות שיחליפו את הצי המיושן של הסינגפורים, כאשר ארבע האחרות כבר נמצאות בבנייה. לצוללות החדשות יהיה מכנה משותף עם צוללות אח"י תנין ואח"י רהב שכבר בשירות חיל הים, וצוללת אח"י דרקון שבשלבים מתקדמים אצל טיסנקרופ, והוא מערכת AIP. זו מאפשרת לטעון מצברים גם מתחת למים, וכך לאפשר זמן צלילה ארוך יותר.
אורכן של הצוללות הסינגפוריות החדשות יעמוד על כ־70 מטר, דומה להערכות בתקשורת הבינלאומית לגבי אח"י דרקון, ומשקל הצוללות יעמוד על כ־2,200 טונות. סוגיה מעניינת היא שאף שצוללת גדולה יותר מאפשרת, לכאורה, יותר כוח, הצוללות המיועדות הסינגפוריות יכללו אוטומציה מתקדמת שתאפשר, דווקא, הפחתה בהיקף כוח האדם. עם עסקה זו, צבר ההזמנות של TKMS, חברת המערכות הימיות של תאגיד טיסנקרופ, הגיע ל־16 מיליארד אירו.
הצי הסינגפורי לא מסתפק ברכש הצוללות, וגם פנה לחברת ST Engineering המקומית לרכישת שולות מוקשים בלתי מאוישות, שיסופקו החל מ־2027. הרכש כולל כשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים), כצב"מים (כלים צוללים בלתי מאוישים) אוטונומיים ומערכות בקרה ושליטה. האמצעים הבלתי מאוישים יכללו חיישנים שיספקו מידע למפעילים במרכז הבקרה בחוף או בספינת אם, ושם יקבלו החלטות על אופן הטיפול באיומים.
דנמרק תגן על נתיבי הסחר הימיים עם כשב"מים
השפעות מתקפות המורדים החות'ים על תנועת הסחר הימי בים האדום הגבירה את המודעות הבינלאומית בנושא, ומי שמצאה פתרון בדמות כשב"מים היא דנמרק. זו תקבל בחודש הבא ארבעה כשב"מים גדולים מתוצרת חברת סיילדרון האמריקאית, שנועדו למשימות איסוף ימיות ולסיוע להגנה על תשתיות תת־מימיות קריטיות. כך מדווח בדיפנס ניוז. במקרה של קופנהאגן, הכשב"מים יופעלו בשיתוף הצי הדני, במסגרת הפעלה בנתיבי סחר עמוסים.
הכשב"מים מדגם וויאג'ר הם באורך 10 מטרים וכוללים חיישנים שנועדים לאיסוף מודיעין, שמשולבים בבינה מלאכותית במטרה לנתח את המידע הרב בשטח. הים הצפוני והים הבלטי הם מהעמוסים ביותר בעולם, כשבבלטי לבדו נעים כ־2,000 ספינות בכל עת. על כן, הדנים חיפשו את המענה שידע לנתח להם מידע גדול במיוחד מהשטח, בטרם תתרחש תקרית עוינת.
בישראל, החטיבות הימיות של החברות הגדולות מציעות ללקוחותיהן כשב"מים במשך כעשור. בדצמבר 2022, למשל, בתרגיל דיגיטל הורייזון הבינלאומי שהתקיים בדצמבר 2022, נטל חלק שחף מתוצרת אלביט, שמיועד ללוחמה נגד ספינות. באותו תרגיל שהתקיים בתוך המפרץ הפרסי, ממש בסמוך לאיראן, נבחן שיתוף פעולה בין 17 יצרני כלי שיט בלתי מאויישים מרחבי העולם - תחת האכסניה של הצי החמישי של ארה"ב שבסיס האם שלו ממוקם בבירת בחריין, מנאמה.
עבור ביטחון שוטף, רפאל מייצרת את פרוטקטור, שהוא סירה בלתי מאוישת לטובת הגנה וסיוע ללוחמים. הכשב"מ הזה כולל תותח מים בלחץ גבוה, וגם כלים קטלניים כמו המיני־טייפון. הוא מותאם למשימות לאורך חופים ונמלים. חברה נוספת שעוסקת בנושא כבר שנים לא מעטות היא התעשייה האווירית שב־2014 חשפה את קטאנה, שמיועד אף הוא לביטחון שוטף. קטאנה אמור לתת מענה, לדוגמה, לנכסים אסטרטגיים ימיים כמו אסדות קידוח וצינורות נפט.