מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב
כחודשיים עברו מאז גוגל הודיעה כי תרכוש את חברת הסייבר הישראלית וויז בעסקת הרכישה הגדולה ביותר אי־פעם לסטארט־אפ המגובה בקרנות הון סיכון - 32 מיליארד דולר. זהו סכום שצפוי להפוך מאות אנשים למולטי־מיליונרים, קומץ למיליארדרים, ולהעשיר עוד יותר את קופתן של כמה מהקרנות הגדולות בעולם, בהן סקויה, אנדריסן הורוביץ וגריילוק. עם זאת, קבלת האישורים הרגולטוריים מהממונים על ההגבלים העסקיים בטריטוריות השונות שבהן פעילה וויז עלולה לעכב את סגירת העסקה.
● מנכ"ל סיילספורס צפוי להרוויח 600 מיליון דולר מהאקזיט של וויז
● המיליארדר מארה"ב והאחים ברקת משקיעים במיזם החדש של שעשוע
● כך ירוויחו מרכזי הפיתוח בישראל מעסקת הענק של אנבידיה בסעודיה
בגלל היקף העסקה וטיב הרוכשת, מונופול חיפוש חובק עולם, צפויים הרגולטורים לערוך מספר רב יותר של בדיקות לפני שיאשרו את העסקה, ורבים מעריכים כי התהליך אף צפוי להתארך לשנה מההכרזה. תסריט אופטימי יותר - כפי שהיה ברכישת מנדיאנט על ידי גוגל ב־5.4 מיליארד דולר - מכתיב אישור בתוך כחצי שנה בלבד, זאת אף על פי שהיקפה הוא כשישית בלבד מהעסקה הנוכחית.
כדי להימנע ככל האפשר מבדיקת הרשויות, הצהירה גוגל כבר עם הודעת הרכישה כי וויז תמשיך לשרת את פלטפורמת הענן המתחרות - מיקרוסופט ואמזון - וכי היא מכירה בחשיבות של "ריבוי עננים", הצהרה לא שגרתית שקשה היה לשמוע מהמתחרות. ברור לכל כי השווי האדיר של וויז בנוי על כך שהיא נותנת שירות גם למתחרות של גוגל, ואם הדבר ייפסק, פירושו של דבר שגם לוויז לא תהיה זכות קיום.
החשש מהרגולטור בא לידי ביטוי בפיצוי שוויז ביקשה מגוגל אם העסקה תיפול: 3.2 מיליארד דולר. ולא בכדי, אם תבוטל העסקה לאחר שנה או שנה וחצי של בדיקות, תהיה זו מכה אנושה עבור וויז - שנצבעת, בינתיים, בצבעים של ספק ענן אחד.
ארה"ב לא תערים קשיים
שלוש תחנות מרכזיות מפרידות בין המשקיעים והעובדים לכספם, וכל אחת מהן בוחנת את העסקה בעין מעט שונה: ארה"ב, בריטניה - שאימצה מסגרת חקיקה נפרדת, והאיחוד האירופי, בדגש על מדינות שבהן פעילה גוגל באופן נמרץ יותר, כמו אירלנד, למשל.
הרשות שצפויה להערים כמה שפחות קשיים על העסקה היא נציבות הסחר האמריקאית (FTC) בראשות היו"ר החדש מטעם הנשיא דונלד טראמפ, אנדרו פרגוסון. האחרון ידוע כבעל סבלנות גבוהה הרבה יותר למיזוגים ורכישות של חברות ביג־טק, בניגוד לקודמתו לינה קאהן, שלוחמנותה נגד ענקיות הטכנולוגיה הייתה חלק מהגישה שהביאה אותה לתפקיד מלכתחילה.
בניגוד אליה, פרגוסון כבר הספיק לסגור את החקירה נגד אמזון על שימוש במעקב אחר נתונים אישיים לביצוע התאמות מחירים כלפי המשתמשים, ולפי ההערכה בתעשייה, העניק לגוגל אישור עקרוני ("פרה־רולינג") לרכישת וויז. אישור זה, גם אם ניתן שלא באופן סופי ורשמי, הוא זה שכנראה נסך ביטחון בשני הצדדים לסגור את העסקה. טראמפ עצמו, שנבחר בין השאר בתמיכת בכירים בעמק הסיליקון כמו אילון מאסק ופיטר ת'יל, רמז כי יקל על מיזוגים ורכישות של חברות הביג־טק האמריקאיות.
ה־FTC ומשרד המשפטים אמנם הקלו על גוגל בחקירות שנוהלו סביבה עם כניסת פרגוסון לתפקיד, והדרישה להתפצל מעסקי ה־AI ירדה מהפרק, אך הביקורת עליה לא הסתיימה. ברשויות עדיין דורשים מהחברה להיפרד מכרום במטרה להפחית את השליטה שלה בהפניית משתמשים למנוע החיפוש שלה בטלפונים ניידים, ואת היכולת שלה לאסוף מידע על משתמשים. עוד לוחצות הרשויות לבטל את הסכם הבלעדיות שלה לשילוב מנוע החיפוש שלה במכשירי האייפון, שם עשויה הענקית לחטוף מכה תדמיתית עם שילוב המתחרה פרפלקסיטי.
נוסף על כך, רק לפני שבוע הביעה ה־FTC תמיכה בדרישה חדשה של משרד המשפטים לשתף עם מתחרות בתחום החיפוש, כמו מיקרוסופט, נתונים הנאספים על ידי החברה לגבי חיפושי המשתמשים. אין ספק שהרשויות רואות בגוגל כמונופול בתחום החיפוש - באוגוסט לשעבר ההערכה הזו קיבלה אישור רשמי עם פסיקת שופט בית המשפט הפדרלי.
יחד עם זאת, כחברת ענן נחשבת גוגל לשחקנית השלישית בגודלה בשוק מרובה שחקנים. נכון לרבעון הראשון של השנה היא מחזיקה בנתח שוק של 12%. מיקרוסופט אז'ור מחזיקה בנתח גדולה ממנה עם 22%, ואמזון AWS, מובילת השוק והראשונה להמר עליו, עם 29%. יחד עם זאת, פעילות הענן של גוגל היא הצומחת ביותר מבין השלוש והיא הצליחה להעלות באחוז את נתח השוק שלה, בעוד מיקרוסופט ואמזון החזיקו בעבר בנתחי שוק גדולים יותר. ובכל זאת, הרגולטור האמריקאי נוטה לאשר את עסקת גוגל־וויז, תוך שהוא ממשיך בחקירת תחום החיפוש.
מה גוגל תוכיח לבריטים
המצב בבריטניה שונה. לפי ההערכה, הבריטים ספקנים לגבי נכונותה של גוגל להותיר את וויז כחברה ניטרלית שאיננה מעדיפה ענן כזה או אחר וידרשו ניתוחים כלכליים שמוכיחים כי לגוגל אין תמריץ להביא להעדפה כזו. בתעשייה קיים חשש כי גם אם גוגל תשאיר את וויז פתוחה כלפי המתחרות, היא עדיין תוכל לנצל לטובתה מידע שייאסף מוויז, וישנו גם חשש הפוך מכך שמיקרוסופט ואמזון יפחיתו מצדן את הרצון לשתף פעולה עם וויז עם הזמן.
"רשות תחרות הטוענת לחשש מפני מהלכים עתידיים של גופים מתמזגים צריכה להראות יכולת ותמריץ למימוש החשש. סביר להניח, בפרט אם הרשות תציג ניתוח כזה, שגם גוגל תרצה להגיש תחשיב שמראה שהמשך קיומה של וויז כחברה אגנוסטית עדיף לה כלכלית", אומרת עו"ד תמר דולב־גרין, שותפה וראש תחום תחרות והגבלים עסקיים במשרד ERM. "הרשויות בבריטניה ובאירופה נחשבות לנוקשות ומחמירות יותר מהמקבילה בארה"ב כשזה מגיע לביג־טק אמריקאי. במקרים שמעלים אצלן תהיות, הן נוטות לדרוש כמויות נתונים גדולות ואף מבקשות לראות את התכתובות הפנימיות שמגלות את המוטיבציה מאחורי הרכישה".
רשות ההגבלים הבריטית דווקא הקלה באחרונה את החוק כך שלא נדרשת הודעה מראש על מיזוג כזה, למעט חברות המוגדרות כבעלות "משקל אסטרטגי" (SMS). הרשות הודיעה לאחרונה שהיא בוחנת אפשרות להעניק לגוגל מעמד של SMS, אך רק בתחום המובייל, לצד אפל. דווקא בתחום הענן מחקר של הרשות מכנה את מיקרוסופט ואמזון ככאלה ששולטות בשוק הבריטי, עם נתח של עד 40% כל אחת, ואף ממליץ להעניק להגדירן SMS. גוגל נתפסת כשחקן הקטן, ועדיין, הבריטים מכנים את השוק כ"בעל חסמי כניסה גבוהים", כלומר שוק בעל מעמד מיוחד שיש לבחון עסקאות בו בנפרד.
גרירת רגליים באירופה
באירופה, עשויה וויז להיתקל בגישה אנטי־ישראלית שעלולה להקשות על קידום העסקה, ובפרט במדינות לעומתיות כמו אירלנד או צרפת - שגם יחסן עם ממשל טראמפ התערער באחרונה. מאחר שרוב המכירות של וויז נעשות בארה"ב ממילא, ההערכה היא שגם אם תתקיים גרירת רגליים, העסקה לא תישלל על ידן. ועם זאת, במיזוגים הגדולים יש תיאום בין הרשויות במדינות השונות, "כדי שלא ייוצר מצב שבו אחת רצה קדימה כשהשנייה עוצרת. לכן אם מישהו מתנגד השאר יחכו לו", מסבירה עו"ד מזור מצקביץ', שותפה וראש מחלקת דיני תחרות במשרד פירון.
"על פניו נראה שאין בעיות תחרותיות בשוק הענן ואפילו בשוק הסייבר שבו וויז פועלת. גם אם יש חשש ממקרה קיצון שבו גוגל תשתמש בוויז לצרכיה על חשבון המתחרות, ניתן יהיה להתמודד איתו בכך שמיקרוסופט ואמזון יוכלו לפנות לפתרונות המתחרים הרבים או לפתח אחד משלהן. קשה לי לראות איך עוצרים מיזוג כזה, אם כי בהחלט ייתכן שהתהליך ייקח זמן", מסכמת עו"ד מצקביץ'.