איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה בתל אביב / צילום: כדיה לוי
אחת המניות החמות בבורסה בתל אביב בתקופה האחרונה, ולמעשה מאז שנרשמה למסחר לפני כ-6 שנים, היא זו של הבורסה עצמה. מאז הפכה לחברה ציבורית זינק שווי מניית הבורסה בפי 7.5, כשרק בשנה האחרונה היא סיפקה תשואה של כ-130%, המשקפת לבורסה שווי של 5.2 מיליארד שקל.
● ניתוח גלובס | חמישה כשלים שחושף דוח המפקח על המערכת הבנקאית
● "תשואות שלא נראו עשור": המלצת בית ההשקעות שמוביל את הטבלה
בשנים שלה כחברה נסחרת הצליחה הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב, לשפר את תוצאותיה שנה אחר שנה, תוך שהיא נהנית ממעמדה כשחקן בודד ללא תחרות בשוק המקומי. בעלי המניות בבורסה, רובם משקיעים זרים מאז שינוי מבני שעברה טרם ההנפקה, הם המרוויחים גדולים מהשבחת שווייה.
מי שעוד נהנים מההצלחה של הבורסה היחידה לניירות ערך בישראל הם המנכ"ל בן זאב ועובדי הבורסה. האחרונים אינם רק מהמתוגמלים במשק (שכר בעלות חודשית מעל 55 אלף שקל לעובד בממוצע), אלא גם מחזיקים בנתח ממניותיה ששוויו קפץ למאות מיליוני שקלים.
במסגרת הסכם הקיבוצי שנחתם ב־2017, הוקצו לכ-250 עובדי הבורסה מניות בגין שינוי המבנה שלה, שהיוו באותו זמן כ־6% מהון המניות המונפק של החברה. הקצאת המניות באותה העת בוצעה לפי שווי חברה של כ-400 מיליון שקל. שנתיים לאחר מכן השלימה הבורסה את רישום מניותיה למסחר לפי שווי של 710 מיליון שקל.
הזינוק במניית הבורסה מאז משקף לנתח המניות שקיבלו העובדים בזמנו שווי של כ-350 מיליון שקל - כ-1.4 מיליון שקל לעובד בממוצע (במונחי שווי השוק הנוכחי). עם זאת, כמחצית המניות שקיבלו העובדים כבר מומשו - על פי דוחות הבורסה. הללו היו כפופות לתקופת חסימה שפקעה במהלך שנת 2021. נכון לסוף 2024 נותרו בידי העובדים מניות שערכן הנוכחי בשוק כ-174 מיליון שקל.
הכי מתוגמל - המנכ"ל
בבורסה בתל אביב מועסקים כיום 275 עובדים, שמרביתם מאוגדים תחת אחד הוועדים החזקים במשק. אשתקד נחתם עם הוועד הסכם קיבוצי חדש (עד 2028), המבטיח לעובדים העלאת שכר של 3% מדי שנה ומענק של 12% מהרווחים.
בשנת 2024 עלות השכר הממוצעת לעובד בבורסה עמדה על 57.5 אלף שקל בחודש, עלייה קלה לעומת השנה הקודמת. לצורך השוואה, בחמשת הבנקים הגדולים נעה עלות השכר הממוצעת לעובד בין 33 אלף שקל בחודש בדיסקונט, ל־44.4 אלף בבנק הפועלים.
את התגמול הגבוה ביותר מבין בכירי הבורסה מקבל המנכ"ל בן זאב, שנהנה אשתקד משכר בעלות של 6.1 מיליון שקל (חצי מיליון שקל בחודש). במהלך שנת 2019, בסמוך להנפקת מניות הבורסה, הוקצו לו 4.25 אלף אופציות במחיר מימוש של 12 שקל למניה (המשקף שווי חברה של 1.2 מיליארד שקל).
בסוף השנה שעברה מימש בן זאב את האופציות למניות תמורת 41 מיליון שקל. שווי המניות הללו הוא מעל 200 מיליון שקל, כלומר בן זאב מורווח כמעט 160 מיליון שקל על הנייר מהאופציות שהוענקו לו.
זאת ועוד: לפני כשנתיים הוקצו לבן זאב כ-544 אלף אופציות נוספות, אותן הוא יוכל לממש החל משנת 2028. מחיר המימוש למניה עומד על כ-37 שקל, בעוד מניית החברה נסחרת כיום במעל ל-58 שקל, כלומר האופציות נמצאות עמוק בתוך הכסף.
מכפיל מעולמות ההייטק
הזינוק במניית הבורסה בשנה האחרונה הוביל לכך שהיא נסחרת כעת במכפיל רווח (היסטורי) חריג של 47 - בזמן שהמכפילים ביתר ענף הפיננסים בתל אביב (בנקים, ביטוח כרטיסי אשראי) נעים סביב ה-10. עם זאת, בורסות וול סטריט - NYSE ונאסד"ק - נסחרות כיום במכפילי רווח קרובים יותר של 36.3 ו-36.7 בהתאמה.
אחת הסיבות לזינוק במחיר המניה היא העובדה שהבורסה מציגה כאמור תוצאות שהולכות ומשתפרות מדי שנה, גם בעקבות הגידול במחזורי המסחר. זה מתורגם לעלייה בעמלות מסחר וסליקה שהיא גובה, ומחלחל לשורה התחתונה.
ברבעון הראשון של 2025 עמד מחזור המסחר הממוצע בשוק המניות של תל אביב על 2.9 מיליארד שקל, עלייה של 35% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, על רקע התנודתיות הגוברת בשוק ההון. בהתאם לכך צמחו הכנסות הבורסה ב-21% ל-131 מיליון שקל (עמלות המסחר גדלו ב־15% והסתכמו בכ־50 מיליון). בשורה התחתונה, רשמה הבורסה זינוק נאה של 40% ברווח הנקי הרבעוני ל־35.8 מיליון שקל.
עובדה נוספת שעומדת לצידה של הבורסה היא היציבות שלה לנוכח טלטלות בשווקים. כך, בעוד שמניות אחרות בסקטור הפיננסי חשופות לירידות שערים בשוק המניות, הבורסה עצמה דווקא נהנית מגביית עמלות גבוהות יותר בתקופות סוערות שכאלה, בהן מחזורי המסחר גדלים. בנוסף, בזמן שהמשקיעים בורחים מנכסים שנחשבים מסוכנים, הם עשויים לפנות להשקעה באפיקים סולידיים יותר כמו אג"ח, כך שגם כאן הבורסה מרוויחה מעמלות מסחר.
כמובן שהבורסה אינה חסינה בפני משברים כלכליים, אך עד כה הוכיחה שהיא פחות מושפעת מהתנודתיות בשוק, ועשויה פעמים רבות ליהנות גם במצבים קשים. העובדה שהיא מתנהלת בשוק לא תחרותי ודאי לא מזיקה. הבורסה היא כידוע שחקן בודד בתחומה בארץ, כך שהיא יכולה להעלות ביתר קלות את העמלות שהיא גובה, וכן את המחירים עבור המוצרים והשירותים שהיא מציעה.
הרווח למיליארדר הגידור
הבורסה מתנהלת ללא גרעין שליטה ויש בה רוב של בעלי מניות זרים מאז השינוי המבני שהוביל המנכ"ל בן זאב: בקיץ 2018 נמכרו רוב מניות הבורסה, שהוחזקו בעבר בידי בנקים ובתי השקעות מקומיים (חברי הבורסה) לידי מספר גופים זרים, בראשות קרן ההשקעות האוסטרלית־אמריקאית מניקיי ותאגיד התרופות הדני נובונורדיסק, בעסקה ששיקפה לבורסה שווי של 550 מיליון שקל בלבד.
אותם משקיעים הם המרוויחים הגדולים מעליית מחיר המניה: מניקיי (15% מההון) ונובונורדיסק (7%) הם כיום בעלי המניות הגדולים בבורסה בתל אביב. זאת לאחר שבחודש ינואר השנה רכשה הבורסה עצמה מידי מניקיי כ-5% מהמניות שהחזיקה (רכישה עצמית), תמורת 202 מיליון שקל.
המהלך, שנתפס על ידי רבים כ"עסקת חילוץ" של הקרן, זכה לביקורת על כך שנעשה במחיר גבוה ב-2% ממחיר השוק. עם זאת, לאור המשך נסיקת המניה מאז, גבוה שווי המניות שרכשה הבורסה ב-56 מיליון שקל מהמחיר שבו רכשה אותן בתחילת השנה.
משקיע נוסף בבורסה הוא מיליארדר קרנות הגידור האמריקאי ביל אקמן, שרכש אשתקד יחד עם אשתו נרי אוקסמן כ-5% ממניות הבורסה תמורת 95 מיליון שקל. נכון להיום שווי המניות שרכשו בני הזוג עומד על כמעט 270 מיליון שקל, כלומר הם רושמים רווח נאה על השקעתם של 175 מיליון שקל על הנייר.