משה לארי, מנכ״ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות
לקח לבנק מזרחי טפחות שלושה חודשים להציג את התוכנית האסטרטגית שלו לשלוש השנים הקרובות. לפי שעה לזכותו אפשר להגיד שהוא מצליח, כמו שאומרים בכיריו, "לאתגר את המערכת". הבנק רוצה להתרחב בקצב מהיר באשראי העסקי, ומצהיר על כך מפורשות, תוך שימור מעמדו בשוק המשכנתאות - שבו הוא מחזיק היסטורית בנתח השוק הגדול ביותר.
● מעל 50% בשנה: מניות הערך בתל אביב שמותירות מאחור את מדד הדגל
● החדשות שהקפיצו את תשואת מדד הביטוח ל-120% בשנה
מזרחי טפחות מצהיר מפורשות שהוא רוצה להגדיל את נתחי השוק שלו. זאת בניגוד ללאומי והפועלים שדיברו על קצב צמיחה דו-ספרתי במתן האשראי לציבור (צמיחה שנתית של 7% בלאומי ו-8%-10% בהפועלים). יעדי לאומי והפועלים אמנם יפים, אבל דווקא מזרחי טפחות משדר שהוא רוצה לשנות את ההגמוניה. להגדיל את נתח השוק שלו באשראי לציבור מ-21.5% ל-23%-24% בשלוש השנים הקרובות. ובעיקר באשראי העסקים הוא ממש מגלה תאבון מוגבר מנתח שוק של 11.7% אשתקד, לקפוץ ל-15% עד 16% כחלק מהתוכנית שלו.
לכן המהלך שלו הוא בבחינת משב רוח מרענן, תחרותי יותר. אף שעם תאבון מוגבר למתן הלוואות, מגיע כמובן גם סיכון מוגבר בעצם העמדתן. כלומר, התוכנית של מנכ"ל הבנק משה לארי לצמיחה אגרסיבית עלולה גם שלא לעלות יפה למתכנניה. זה הסיכון בהרחבתו של כל עסק, אלא שבבנקים אנחנו לא "רגילים" לשמוע על זה בראש חוצות.
ועדיין בנק לאומי, בניהולו של חנן פרידמן, ובנק הפועלים, בניהולו של ידין ענתבי, הם שני הבנקים הגדולים במערכת ובפער מהבנק השלישי. בבורסה המשקיעים אומרים את דברם, ושווי השוק של שניהם עומד על 83 ו-75 מיליארד שקל בהתאמה ואילו מזרחי טפחות נמצא מאחור ונסחר לפי שווי שוק של 51 מיליארד שקל. עם זאת, רמז מצד המשקיעים כן ניתן באשר למחשבותיהם על התוכנית. הם שולחים את המניה שלו לעלות ב-1% בצהרי חמישי בזמן שמניות האחרים עולות בפחות ממחצית מכך.
מסתכלים על וול סטריט
אז מאיפה צצו שלל התוכניות האלה שמעידות על כוונות צמיחה והמשך רווחיות מרשימים? מסתבר שהבנקים הגדולים ביצעו מוקדם יותר השנה מצגות למשקיעים זרים, בעיקר נציגי קרנות השקעה בינלאומיות. המסר שעלה מהמשקיעים הזרים היה פשוט: תפרסמו תחזיות, כמו שאנחנו רגילים לקבל בוול סטריט.
שני הגדולים כאמור מיהרו ליישם. בנק הפועלים היה הראשון להציג עם פרסום התוצאות השנתיות (2024) בתחילת מרץ תוכנית אסטרטגית שהפתיעה את המשקיעים לחיוב. הפועלים העריך אז כי הוא צפוי לרשום רווח נקי של 8.5 עד 9.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2025 ו-2026. כמו כן, הוא אמור לרשום תשואה על ההון של 14% עד 15% (למול 13.8% בסיכום שנת 2024, ונתון של 15% ו-14.8% בשנתיים שקדמו).
יום למחרת פרסם בנק לאומי את התוצאות ועדכן את המשקיעים עם תוכנית שאפתנית משלו. פועלים הציג יעד אחד, לאומי העלה את הרף: תשואה על ההון של 15% עד 16% בשנתיים הקרובות (2025 ו-2026). עם רווח נקי של 9 עד 11 מיליארד שקל.
אגב בניגוד ללאומי והפועלים, בנק דיסקונט בניהולו של אבי לוי היה צנוע הרבה יותר ביעדים שלו. הוא פרסם כמה ימים לאחר בנק הפועלים, תוכנית אסטרטגית משלו שכללה יעדים צנועים בהרבה עד לשנת 2030 - כלומר רחוקה יותר לביצוע מאשר של לאומי ופועלים. לפי התוכנית הוא מתכנן להשיג תשואה על ההון של 13% עד 14%.
תוכנית מאתגרת - וטוב שכך
יעדי התשואה על ההון של מזרחי טפחות (17%-18%) גבוהים יותר מאלה שהציגו לאומי והפועלים, אך יש לזכור שדווקא משום שהוא בנק קטן יותר - דרישות ההון שלו נמוכות יותר, מאשר של שני הבנקים הגדולים. וכמו כן, גם עודפי ההון של מזרחי טפחות נמוכים יותר, והוא לפי שעה גם רוצה לשמור יותר מהרווחים לצורך גדילתו ולא מנסה לדחוק ולהעלות את שיעור חלוקת הדיבידנד מהרווחים מ-40% ל-50%.
התוצאה מכל שלל התוכניות הללו היא שאמנם הבנקים מעריכים שימשיכו לרשום תשואה דו-ספרתית על ההון, אבל הם מתכננים גם להגביר את התאבון שלהם במתן אשראי. ככל שיתחרו יותר - הציבור יהיה הראשון להרוויח משום שהריבית שיוכלו להציע תישחק. לא צריך לדאוג להם, הם כאמור מעריכים רווחי שיא גם בשנים הקרובות, וכולם מעריכים זאת תוך כדי ירידה מסוימת בגובה הריבית (בדרך כלל עד 3.5%-3.75%), אבל לפי שעה התוכנית של מזרחי טפחות מאתגרת יותר למערכת, וטוב שכך.