צורי דבוש / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
הבורסה בת"א זינקה בחדות היום (ב') בהובלת מדד הבנייה שזינק ב-9.5%. אחת המניות הקטנות שבלטה בסקטור היא קליל תעשיות , שפועלת מכרמיאל ומייצרת חלונות, פרופילים ומוצרי אלומיניום לדירות, ונמצאת בשליטת צורי דבוש (67.4%). מניית החברה זינקה בימים ראשון ושני והשלימה זינוק של 19% ביומיים.
● מניות הנדל"ן לא ראו אופטימיות כזאת הרבה זמן. האם היא מוצדקת?
● "רגע מכונן": המשקיעים הזרים בדיוק חזרו להאמין בישראל. האם עכשיו הם בדילמה?
למרות המגמה החיובית שרשמה המניה מתחילת השבוע, יש לציין כי קליל מדשדשת כבר שנים רבות ועלתה רק ב-6% במשך יותר מעשור לשווי של כ-500 מיליון שקל. אומנם לאחר מבצע הביפרים המוצלח של ישראל נגד חיזבאללה, זינקה המניה במהירות ביותר מ-40%, יחד עם התחושה שהמלחמה בצפון מסתיימת וכי מהר מאוד יתחילו לשקם את הצפון. אך זה היה זינוק קצר מועד ומספר חודשים לאחר מכן המניה שוב התרסקה בכמעט 40%.
האם המגמה החיובית במניית קליל תימשך?
אביעד ספיר, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, מעריך כי המניה כמו גם חברותיה לסקטור (חמת , אינרום ורב בריח ) "צפויה ליהנות מביקושים עולים בתחום השיפוצים, בעקבות ההרס הרב שנוצר מהמלחמה. נציין כי עוד לפני פרוץ המלחמה (מול איראן), החברות הללו סיכמו בכיוון חיובי את הרבעון הראשון של השנה, כמגמה".
מנגד, שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בחברת פיוניר, אומר שהוא "מבין את ההיגיון הנוכחי לקנות את המניה, אך לא הייתי רץ לקנות אותן כי המחיר מאוד גבוה", וחושש שהעליות לא יחזיקו מעמד. לדבריו, "קליל במכפיל רווח של 80 וחמת ב-40. ברור שהן ימכרו יותר אבל הן צריכות למכור הרבה יותר כדי שהעליות יצדיקו את עצמן".
ובכל זאת, "אם אני צריך להמליץ על אחת מהן הייתי הולך על קליל לפני האחרות" הוא אומר ומסביר כי "השוק בונה על זה שזה לא החלונות האחרונים שנשברים, שיהיו עוד הרבה חלונות שיישברו".
בן אריה מוסיף כי "הרדיוס של החלונות שנשברים מהטילים האיראנים הוא 100 מטר, כלומר ברור שקליל, יצרנית החלונות והפרופילים לחלונות צריכה לפחות בטווח הקצר להיות שווה יותר כי צבר ההזמנות שלה בוודאות יגדל בחודשים הקרובים. הם קודם יתקנו ורק אחר כך ישברו את הראש מול המדינה ומס רכוש".
"לא ברור מתי השיקום בצפון יתחיל"
לדברי בן אריה, "המניות הללו עלו אז בגלל ההבנה שיהיה צורך לשקם את הצפון, אך השיקום מתעכב ולא באמת התחיל עד עכשיו, ולא ברור מתי זה יקרה. כלומר הכאוס הממשלתי גורם לכך שייקח עוד הרבה זמן עד השיקום. אבל החלונות של קליל זה מוצר שצריך עכשיו, לא רק בבתים שנהרסו וצריך לבנות אותם מחדש אלא בבתים שרק החלונות נשברו".
ואכן, במספר שיחות עם גלובס הביע באותם ימים דבוש את האופטימיות לגבי סיום המלחמה ושיקום מהיר. "אם המלחמה תסתיים ויחזירו את הפועלים הפלשתינאים יהיו פה 'בום' כלכלי. הרבה חושבים שזה יגיע משיקום הצפון והדרום. אבל שם מדובר בכמה אלפי יחידות דיור. שוק הבנייה מסתכם בין 50 ל-60 אלף דירות שמסיימים לבנות מדי שנה (שם עיקר הביקוש). אני מקווה שהרוח שמתבטאת במחיר המניה מנבא את מה שיקרה". זה לא קרה לפני חצי שנה כאמור אם כי צריך להודות ביושר שדבוש עצמו אמר אז שאמנם יש סנטימנט חיובי לתוצרת ישראלית אצל הקבלנים בארץ אך השיפור הגדול בפעילות טרם הגיע.
חולשה נוספת שמאיימת על קליל היא הקצה המהיר של החלפת המנכ"לים שלה. כך למשל, רק בחודש שעבר מונה מנכ"ל חדש, קובי לוי, במקומו של ניר אילני, שמונה לתפקיד רק לפני קצת יותר משנה. לוי הוא דירקטור ו"מעניק שירותי ייעוץ לחברה במהלך 20 השנים האחרונות והיה מעורב באופן ישיר בבניית התוכנית האסטרטגית" לשון ההודעה של קליל. בעברו היה מנכ"ל שטראוס ישראל.
אלוני היה בעבר סמנכ"ל השיווק של כפרית תעשיות ומנכ"ל יוניליוור ישראל, אך התפטר מקליל כדי להתמנות לתפקיד בחברת האשלג והמינרלים המיוחדים איי.סי.אל. אלוני נכנס לתפקיד לאחר שהמנכ"ל הקודם, פרדי אבוקרט, פרש עם סיום שנת 2023 לאחר 4 שנים בתפקיד.
דבוש עצמו עשה לפני יותר משני עשורים את השינוי הגדול של חייו. בזמנו הוא היה מיזמי חברת הטכנולוגיה אמבלייז בתחילת שנות ה־90, מכר את חלקו בה בשנת 2000, תמורת כ־40 מיליון דולר. שנה לאחר מכן רכש מידי דיסקונט השקעות את השליטה בחברת קליל תעשיות שהייתה בקשיים, ביצע בה מהפך מוצלח והשווי שלה תחתיו עלה כאמור למחיר הנוכחי.