מטוס קרב מדגם סוחוי 35 / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko
בזמן שרוחות המלחמה בין ישראל לבין איראן נרגעות, כדאי לבחון לעומק את ההשלכות של יירוטי המל"טים בערים השונות ברפובליקה האסלאמית. באותו הזמן, במרחב המזרח תיכוני מתרחשות המון התפתחויות בתחום הביטחוני, כשבמצרים מספרים מדוע החליטו לבטל רכש מטוסי קרב מרוסיה, ובערב הסעודית סיימו למבצע את מערכת THAAD. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן
● כותרות העיתונים| איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"
הצלחת המל"טים הישראליים באיראן לוותה בכמה יירוטים
מבצע "עם כלביא" הוכתר כהצלחה, כשחלק מהותי בפעילות נטלו המל"טים הישראליים. אותם כלים ביצעו פעילויות איסוף ותקיפה שוטפות, וחשוב מכל מנעו פגיעות במטוסים וטייסים - על אף שימוש נרחב במיוחד. אולם אין מושלם בפעילויות צבאיות והאיראנים, על פי פרסומיהם, הצליחו ליירט במשך 12 ימים כשמונה מל"טים בלבד. תעודת הצלחה ישראלית ותעודת עניות למערכת ההגנה האיראניות.
ובכל זאת, די בכלים ספורים לטובת ביצוע הנדסה הפוכה: שיטה נפוצה בשוק הביטחוני, במיוחד במדינות בעלות יכולות טכנולוגיות נמוכות. באמצעות אמצעים שהצליחו לשים עליהם ידיים, מומחים מבצעים ניתוח לעומק של המרכיבים - ואז מייצרים אחד מחודש בהליך סדרתי. מהפרסומים האיראניים עולה, בין השאר, כי בוצעו שלושה יירוטים של הרמס 900 ("כוכב") מתוצרת אלביט מערכות , מל"ט שמיועד לגובה בינוני ולמשך פעילות ארוך, בעל טווח של כ־1,000 ק"מ ואף יותר.
מל"ט נוסף שניכר כי יורט הוא הרון TP ("איתן"), מל"ט מתוצרת התעשייה האווירית בעל טווח דומה להרמס, ומשך שהייה של יותר מ־30 שעות. כמו כן, התבצעו שני יירוטים של הרון 1 ("שובל") מתוצרת התע"א, שקטן מאיתן פי ארבעה. במל"ט, שמוכר היטב בשוק העולמי, משתמשות יותר מ־20 צבאות בעולם. לצד כל אלו, כנראה שהתבצע יירוט גם של אורביטר מתוצרת אירונאוטיקס, שמיועד למשימות איסוף טקטיות.
חברת הרחפנים מהמנהרות בעזה שמתרחבת בארה"ב
חברת אקסטנד (XTEND) הישראלית, שעוסקת בייצור אמצעים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית ורחפנים טקטיים, חנכה בשבוע שעבר את המטה האמריקאי שלה ומתקן ייצור בטמפה, פלורידה. הצעד של החברה נובע משני היבטים מרכזיים: הרצון לייצר על אדמת ארה"ב כאשר בוושינגטון שואפים להגביר את העצמאות המקומית בתחום הרחפנים, וכן הגברת הקרבה של החברה אל הלקוחות.
הפרויקטים הנוכחיים של אקסטנד עם משרד ההגנה האמריקאי, כוללים ייצור של רחפני "גרופ 1" שמשקלם כתשעה ק"ג, טווח ההפעלה כ־360 מטר, והמהירות המקסימלית 100 קשר (כ־185 קמ"ש). לאורך השנים האחרונות זכתה החברה, בין השאר, בחוזה ב־2020 לאספקת מערכת "ספארוהוק" נגד רחפנים לכוחות המיוחדים האמריקאים, ב־2022 במכירת רחפני "וולברין" לצבא ארה"ב, ובדצמבר האחרון בחוזה בשווי 8.8 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי לאספקת רחפנים לתקיפות מדויקות.
רחפן ה-FPV ( יכולות צפייה בגוף ראשון - First Person View) של אקסטנד מהווה את המערכת הראשונה שארה"ב אישרה בקטגוריה של רחפנים חמושים הפועלים בתוך ומחוץ למבנים, תוך שימוש בבינה מלאכותית. החוזה התקבל בעקבות השלמה מוצלחת של בדיקות אש חיה והערכות בטיחות. בהתאם לחוק האמריקאי, הרחפן ייוצר בארה"ב והאספקה שלו מתוכננת להתחיל ברבעון הראשון של שנת 2025. העסקה התקבלה לאחר שנתיים של פיתוח בשיתוף משרד ההגנה האמריקאי, ותוך שהרחפן הוכיח את יכולותיו בשימוש נרחב בצה"ל. החברה מייצרת ומספקת כ־100 רחפנים מדי שבוע למערכת הביטחון הישראלית, כשאלו הופעלו בלבנון וברצועת עזה. לפני כניסה למנהרה או לבית, הלוחמים שולחים את הרחפן לסריקה אחר מחבלים ותשתיות חבלה.
ליקויים טכניים מהותיים: בכיר מצרי שפך אור על ביטול עסקת הסוחוי 35
שורת ליקויים במערכות המכ"ם, הלוחמה האלקטרונית והמנועים הביאו את מצרים לבטל את עסקת רכש מטוסי סוחוי 35 מרוסיה. כך מדווח בבולגריאן מיליטארי מפי בכיר מצרי, תוך ציון הלחץ האמריקאי שהתווסף לאותן לקויות שהביאו לפיצוץ העסקה. סוחוי 35 הוא מטוס מדור 4.5, שבשנת 2018 רכשה קהיר ממוסקבה 24 יחידות ממנו תמורת כ־2 מיליארד דולר.
עוד בטרם זיהוי המערכות הבעייתיות, וושינגטון פעלה מול קהיר כדי להבהיר לה שקבלת סוחוי 35 תביא להפעלת סנקציות CAATSA. מדובר בעיצומים שנובעים מחוק של הקונגרס, שקובע כי מי שמפעיל מערכות רוסיות נחשב באופן מיידי ליריב של ארה"ב - והמיזמים הביטחוניים המשותפים מבוטלים. CAATSA היא הסיבה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט בשנת 2019 להדיח את טורקיה מפרויקט מטוסי ה־F-35, בעקבות רכישת סוללות הגנה אווירית מדגם S -400 מרוסיה.
סוחוי 35 הוא מטוס דו־מנועי, שמיועד להוות תחרות בשוק ל־F-15 האמריקאי ולמטוסי "ראפאל" (Dassault Rafale) שמייצרת חברת דאסו הצרפתית. הוא כולל מכ"ם אירביס-E , שמסוגל לזהות מטרות בטווח של כ־400 ק"מ, ויכול לשאת מגוון חימושי אוויר־אוויר, ואוויר־קרקע. לצד כל זאת, המצרים זיהו במהרה כי מערכת הלוחמה האלקטרונית שמיועדת להגן על המטוס מפני מכ"מים וטילים לא עומדת בשורה הראשונה הטכנולוגית כמו היריבים, ועל כן צפויה לחשוף את המטוסים לפגיעות ביתר קלות.
הסעודים השלימו את מבצוע מערכות ה־ THAAD שרכשו בארה"ב ב־15 מיליארד דולר
מערכת ההגנה האווירית האמריקאית THAAD (ר"ת של "הגנה מרחבית בגובה רב"), הפכה למוכרת בישראל בעקבות מעורבותה בהגנה האווירית, על בסיס כוחות אמריקאים שפרוסים במדינה. אלא שבמזרח התיכון, סעודיה היא המדינה הראשונה שבאמת הכירה ביכולות של המערכת מתוצרת לוקהיד מרטין ב־2017, כשרכשה שבע סוללות, 44 משגרים ו־360 מיירטים תמורת 15 מיליארד דולר. אותה עסקה התבצעה עוד הרבה לפני שמערכת THAAD ביצעה יירוט מבצעי ראשון, בינואר 2022, מול טיל בליסטי חות'י ששוגר לעבר איחוד האמירויות.
בדומה למגמה העולמית, הסעודים דרשו וגם קיבלו לידיהם חלק מסוים מתוך שרשרת הייצור של THAAD, הן לטובת העברת ידע והן לטובת גיוון הכלכלה שמתבססת על נפט. הייצור המשותף של מערכת הביטחון הסעודית ולוקהיד מרטין הוא "משמעותי במיוחד", אמרו בענקית האמריקאית. "הוא ממחיש כיצד אפשר לשתף פעולה לשיפור המקצועיות בייצור, חיזוק בסיס התעשייה הביטחונית של המדינה, תוך כדי שבונים גם חוסן לשרשרת האספקה של ארה"ב".
מערכת THAAD מיועדת ליירוט טילים בליסטיים, ופוגעת ישירות באיומים כדי ליירט אותם. המערכת מספקת למערכות הישראליות יתירות, כשהיא מקבילה בתפקידה למערכת חץ 2: יירוט בתוך האטמוספירה, אבל עם יתרונות שאין למערכת הישראלית. בד־בבד, במבצע עם כלביא מול איראן, תגברה את ישראל טכנולוגיה אחרת מתוצרת לוקהיד מרטין: מערכת AEGIS של הצי האמריקאי, שנועדה להגנה מול איומים אוויריים וימיים.
בצל המתקפות האוקראיניות: רוסיה חנכה מפעל ביטחוני בוונצואלה
צמיחת הביקושים בשוק הביטחוני והצורך בהרחבת יכולות ייצור ובעלויות נמוכות ככל הניתן, הביאו מדינות שונות וחברות רבות לפתוח מפעלים במדינות שונות. בה בעת, הדבר מעניק תועלת ביטחונית למדינות שסופגות מתקפות על תשתיות, משום שמתקפה על תשתית שלהן במדינה שלישית - נחשבת גם כמתקפה נגדה. זה בדיוק מה שהבינו ברוסיה כתוצאה מהמתקפות האוקראיניות, ובעקבות כך החליטה הענקית הרוסית "קלצ'ניקוב" להשיק מפעל בוונצואלה.
תאגיד קלצ'ניקוב הוא גדול ממדים בפני עצמו וייהנה מקבלת כ־70 מיליון קליעים בשנה מהמפעל, אבל זהו רק נדבך ראשון מתוך מתחם תעשייתי גדולה שתכננו תאגיד "רוסטק", שאמון על החדשנות בתחומי ההייטק והדיפנס של רוסיה. בעיני מוסקבה וקראקס זוהי עסקת Win-Win: הדיקטטור של ונצואלה, ניקולס מדורו, מרוויח מקומות עבודה על חשבון הרוסים, ואילו הרוסים נהנים מאספקה ביטחונית עם סכנה מינימלית לפגיעה, ועוד קודם לכן - מי שמבצעת את הבנייה במקום היא חברה־בת של רוסטק, יצואנית הנשק רוסובורונקספורט.
החברה הממשלתית הרוסית הקימה במקום ארבעה קווי ייצור, שמיועדת לייצר כדורים חיים, כדורי סרק וכדורים נותבים. לצד זאת, במקום הוקמו תשתיות אחסון ומטווח באורך כ־210 מטר לבחינת התחמושת. עוד בטרם ההכרזה החגיגית של מוסקבה וקראקס על חניכת המתקן, התבצעה סדרת ניסויי ייצור במטרה לבחון את התוצרת, והיא נמצאת כעומדת בתקינה הרוסית.