דוח חדש חושף: ישראל במקום השני בעולם בתחום הכטב"מים

עוצמתה של ישראל בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים ניכרה היטב במבצע "עם כלביא" מול איראן. דוח שהתפרסם לאחרונה באתר "דיפנס פוסט" רק מחזק את העובדה ומצביע עד כמה היא שחקנית משמעותית בזירה הבינלאומית. מבין 100 החברות הגדולות בתחום, שמונה חברות מישראל (מקום שני בעולם לאחר ארה"ב), כאשר אלביט כבשה את המקום החמישי.

● אפילו הגיבוי הרוסי והסיני לא הועיל. אלה הכוכבים הגדולים של המלחמה
● הטייסים שעשו היסטוריה מספרים איך זה לטוס עשרות שעות במטוס המדובר בעולם

הוועדה שבחנה את החברות עסקה, בין השאר, בהכנסות מהתחום, בתרומה הטכנולוגית, בהשקעות במחקר ופיתוח, וחדשנות. במסגרת האחידות בדוח, לא נכללו חברות בבעלות או בשליטת ממשלות, כדוגמת התעשייה האווירית ורפאל.

אך, בכל זאת, זה לא מנע משורה ארוכה של חברות ציבוריות ופרטיות ישראליות להיכנס לרשימה. החברה הציבורית הביטחונית הגדולה ביותר אלביט ניצבה בדירוג לפני חברות ענק כדוגמת לאונרדו האיטלקית, BAE הבריטית, לוקהיד מרטין האמריקאית וריינמטאל הגרמנית.

אלביט גבוה בדירוג

המוצרים העיקריים שהביאו את אלביט למקום הזה הם מל"טי הרמס 450 ו־900, וסטארליינר. את מל"טי הרמס הכירו מקרוב אזרחי איראן, בזמן שהם השתלטו על שמי הרפובליקה האסלאמית.

הרמס 900 הוא מל"ט שמיועד לגובה בינוני ולמשך פעילות ארוך, בעל טווח של כ־1,000 ק"מ ואף יותר. לעומתו, סטארליינר הוא דגם אזרחי, שמיועד לשהות באוויר במשך עד 36 שעות ברצף, לטוס בגובה של עד 25 אלף רגל, ולשאת מערכות צילום ומכ"מ במשקל כ־450 ק"ג.

החברה הישראלית השנייה היא אירונאוטיקס (מקום 26), חברת המל"טים שמפעילה אמצעים מסוגים שונים ולייעודים שונים. כך, למשל, ישנו מל"ט MALE (הסקטור הדומה להרמס 900) מדגם דומינייטור, עם משך פעילות של 20 שעות ומשקל המראה מרבי של 1,900 ק"ג, וגם הרחפן הכבד אוקטופר שנועד לפעילויות של עד 4 שעות ומשקל המראה של 25 ק"ג.

שלוש מקומות לאחר אירונאוטיקס נמצאת יצרנים הרחפנים האוטונומיים פרספטו. החברה מייצרת רחפנים שמיועדים למארז סגור, שממנו הם יוצאים באופן עצמאי לפעילויות סיור ואיסוף.

חברה בעלת תחום התמחות אחר ונוכחות בינלאומית ניכרת, היא יצרנית החימושים המשוטטים UVISION שהגיעה למקום ה־38. לחברה יש את סדרת דגמי הירו שכוללים את המודלים הקלים יותר מבחינת משקל שאותם מפעילים לוחמים בשטח, ודגמים כבדים יותר שמשוגרים מפלטפורמות ייעודיות.

הירו 120 הוא בעל טווח מקסימלי של 60-40 ק"מ, משך הפעלה של שעה, וראש הנפץ של הירו 120 הוא כ־4.5 ק"ג (כ־10 פאונד). לעומת דגם 120, הירו 1250 הוא דגם גדול וקטלני, שנושא ראש נפץ של 50 ק"ג, בעל טווח של יותר מ־200 ק"מ ומשך הפעלה של עד 10 שעות.

החברה הישראלית הנוספת ב־50 הראשונות, היא XTEND שהגיעה למקום ה־41. החברה שעוסקת בייצור אמצעים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית ורחפנים טקטיים זכתה לפני כחצי שנה בחוזה בשווי 8.8 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי לאספקת רחפנים לתקיפות מדויקות.

בה בעת, כחלק מבחינות שביצע משרד הביטחון למערכות להתמודדות מול כטב"מים, XTEND שילבה זרועות עם חברת AXIOMA ואלביט, במסגרת פיתוח מערכת יירוט רחפנים מתקדמת.

מקום שני אחרי ארה"ב

שלוש החברות הישראליות הנוספות שהצליחו להיכנס לדירוג הן אורבן אירונאוטיקס (מקום 67), קופטרפיקס פרו (68) וקולוגו (96). אורבן היא חברה בעלת פעילות אזרחית וביטחונית. בנדבך האזרחי יש לה אמצעי eVTOL (כלי טיס חשמליים שממריאים ונוחתים אנכית) שמיועדים לתעבורה עירונית, ובנדבך הביטחוני את "קורמורן" - VTOL אוטונומי בעל רוטורים פנימיים, שמיועד ללוגיסטיקה טקטית ולפינוי פצועים.

קופטרפיקס היא אחת מהחברות שבהן השקיע משרד הביטחון, בהובלת מפא"ת, יותר מ־150 מיליון שקל במהלך המלחמה במחקר, פיתוח ורכש רחפנים. הכלים שהיא מייצרת נועדו למשימות מודיעין, מעקב וסיור, נושאים מצלמות ייעודיות, ומסוגלים לפעול בסביבה נטולת GPS.

קולוגו היא חברה בת שבע שנים בלבד, שהתקשרה החודש עם אילון ביטוח ופיננסיים בהסכם להשקעה של 3 מיליון דולר, מתוך סבב השקעה של 8.5 מיליון דולר. קולוגו פיתחה כמה דגמי כלי טיס חדשניים בטכנולוגיה ייחודית, שזכתה לכינוי ה־AWT (Adaptive Wing Technology). כנפי כלי הטיס המשוחררות, מאפשרות שילוב מיטבי בין מערכות הבקרה של רחפן ומטוס, ומתאימות עצמן לתנאי רוח משתנים.

בסיכומו של דבר, ברמת הענף הישראלי יש סיבות רבות לאופטימיות מכניסת חברות לא ממשלתיות רבות כל־כך, שזיכה אותו במקום השני אחרי ארה"ב. ישראל עקפה, בין השאר, מדינות כמו בריטניה (5) וצרפת (7) שנשיאה עמנואל מקרון פועל רבות כדי להגביל את הנוכחות הישראלית בשוק הבינלאומי, כפי שהשתקף בסלון האווירי האחרון בפריז.

אולם, מהתוצאות של "דיפנס פוסט" ניכר גם האתגר מכיוון טורקיה. ממדינתו של רג'פ טאייפ ארדואן נכנסו רק שתי חברות, אבל אחת מהן הגיעה לעמדה הבכירה במזרח התיכון: בייקאר, שניצבה במקום השלישי בעולם.

החברה הזו, שסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, סלצ'וק בייראקטר, צברה תאוצה בזכות מלחמת רוסיה־אוקראינה, והשימוש הנרחב של קייב במל"טי בייראקטר TB2.