איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור
● הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

1ישראל פנתה לסין: תרסני את איראן

לאחר שבטהרן בחנו לרכוש את מטוס הקרב הסיני J-10C, בישראל דורשים מסין לרסן את טהרן ולהפעיל "את מנוף ההשפעה הכלכלי והפוליטי", פורסם בדיפנס סקיוריטי אסיה.

ישראל קראה לסין "לרסן את איראן" מהרחבת הצבא ותוכנית הגרעין שלה. רוית בר, הקונסולית הכללית של ישראל בשנגחאי, אמרה לאחרונה כי "סין היא היחידה שיכולה להשפיע על איראן. איראן תקרוס אם סין לא הייתה קונה את הנפט שלה. סין יכולה ללחוץ עליה, יש לה כוח פוליטי על איראן". הקריאה של בר מגיעה אחרי החששות בישראל עקב ההתקרבות של איראן לרכישת מטוס ה-J-10C הסיני.

"מקורות ביטחוניים מאשרים שהעניין המחודש של איראן ב-J-10C נובע מתסכול גובר עקב קיפאון בעסקת ה-Su-35 'פלאנקר-E' המדוברת שלה עם רוסיה", נכתב. במקור, המטוסים "מחסלי הרפאל" הוזמנו על ידי מצרים בשווי של יותר מ-2 מיליארד דולר. "אך במהרה קהיר ביטלה את ההסכם תחת איום של סנקציות לפי חוק CAATSA האמריקאי (חוק נגד יריבות ארה״ב דרך סנקציות)". כעת "ה-J-10C זכה לכינוי 'רפאל קילר' על ידי כמה פרשנים אזוריים, והביצועים האחרונים שלו חיזקו את משיכתו לממסד הצבאי האיראני".

"ה-J-10C, שפותח על ידי תאגיד המטוסים של צ'נגדו, מייצג את קצה הטכנולוגיה של קו מטוסי הקרב המקוריים של סין. הוא משלב פריסת כנפיים קדמיות (קנארד-דלתא), מערכת טוס-על-חוט דיגיטלית מלאה ומנוע טורבינה WS-10B חזק, מה שמקנה לו יכולת תמרון ויירוט בגובה רב המשתווה ל-F-16 מודרניים". בנוסף, בניגוד לדגמים קודמים, "ה-J-10C כולל מכ"ם מסוג AESA (מערך סריקה אלקטרוני פעיל), שמספק מודעות מצבית ושליטה באש משופרות באופן דרמטי בסביבות איום צפופות. שדרוג זה, בשילוב עם טיל ה-P-15E - פיתוח משותף עם תרומה רוסית - מרחיב את היכולת לפגיעה ראשונה בהצלחה הרבה מעבר לפלטפורמות מיושנות רבות".

כעת, סין ניצבת בצומת דרכים. "אם איראן תתקדם עם רכש פורמלי של ה-J-10C, זה יסמן רגע מכונן עבור חיל האוויר של הרפובליקה האסלאמית של איראן (IRIAF)". רכישת המטוס עשויה להעניק לטהרן "סיכוי אמיתי לאזן מחדש את לוח השחמט האזורי". בעוד שעבור בייג'ינג, "חתימה על עסקת J-10C עם טהרן הייתה מחזקת את מעמדה של סין כשחקן רציני בשוק הנשק העולמי".

מתוך הדיפנס סקיוריטי אסיה. לקריאת הכתבה המלאה.

2סין מבהירה - לא מעוניינת להיות מעצמה

לסין יש אינטרס ברור להיות מעורבת במזרח התיכון ולקדם יציבות לאזור "שמספק יותר ממחצית מייבוא הנפט שלה", אז למה במלחמה האחרונה היא לקחה צעד אחורה ולא תמכה באיראן? ניתוח של האטלנטיק מנסה לענות על השאלה. בכתבה צויין כי סין "עשתה מאמץ להפגין את השפעתה" כשהנשיא שי ג'נפינג הציע תוכנית להפסקת אש ולהתמודדות עם הגרעין האיראני והציעה אף להיות צד בהחזרת השלום. אך ההצעה לא התקדמה לשום מקום.

סין וישראל מעולם לא היו קרובות במיוחד. ואחרי ה-7 באוקטובר בייג'ינג אימצה עמדה פרו-חמאס. אך לאחר "ההצלחות האחרונות של ישראל" בייג'ינג החליטה לרכך את גישתה. "שר החוץ הסיני' וואנג יי פתח בדיאלוג עם מקביליו הישראלים ובשיחת טלפון באוקטובר הצהיר שסין מוכנה לחדש חילופי דברים בכל התחומים בהקדם האפשרי'".
אך סביר שבישראל יישארו זהירים, בהתחשב בהיסטוריה של סין עם טהרן. "בייג'ינג סייעה לאיראנים לעקוף סנקציות ולחצים דיפלומטיים בהובלת וושינגטון. לצד רוסיה והודו, קיבלה סין את איראן לשתי מסגרות חשובות: קבוצת בריקס של כלכלות מתפתחות וארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי, איגוד של מדינות המחוברות לאסיה המרכזית. וסין רוכשת כמעט את כל יצוא הנפט של איראן, ומספקת משאבים חיוניים לכלכלה הדועכת שלה".

למרות הקשרים שנראים קרובים, "לאיראן בהחלט יש סיבה לתהות אם סין מחויבת במלואה ליחסים". בנוסף, "האיראנים גם בוודאי יודעים שסין לא באמת יכולה להגן עליהם מפני ארצות הברית וישראל, והסחר עם סין לא יכול להחליף באמת הקלה אמיתית מסנקציות מערביות. בייג'ינג גם לא צפויה ללחוץ על וושינגטון להסירן. למרות שסין משדרגת בהתמדה את כוחותיה המזוינים, היא עדיין לא יכולה להשליך כוח צבאי עד המזרח התיכון".

"עבור רבים במזרח התיכון, הריחוק של סין לא נראה כמו הדבר הכי נורא: בייג'ינג גם לא עושה שום דבר להסלים את סכסוך ישראל-איראן. מצד שני, סין גם לא במצב לאתגר או לספק משקל נגד לארצות הברית באזור. מדינות המפרץ טיפחו עוד ועוד סחר והשקעות עם סין - אך הן עדיין כמהות ליחסים דיפלומטיים וכלכליים קרובים עם וושינגטון מעל לכל", נכתב.

התפקוד של סין במשברים עולמיים מוכיח כי "המשקל הכלכלי של סין לא מתורגם לעוצמה פוליטית וצבאית במהירות שיכול היה להיות. מנהיגי סין פשוט לא ריכזו את הכוח הדיפלומטי והצבאי - על אחת כמה וכמה את הרצון הפוליטי - להחליף את מקומה של אמריקה ככוח המוביל בעולם. כדי להגיע לשם, יזדקקו המנהיגים הסינים לא רק ליותר משאבים וניסיון, אלא גם לחזון חדש לתפקידם בעולם", נכתב.

מתוך האטלנטיק מאת מייקל שומן. לקריאת הכתבה המלאה.

3העיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון לישראל

נורמליזציה בין ישראל ללבנון "אינה בגידה" אלא "הזדמנות לצעוד בדרך השלום" כך נכתב בכתבה של העיתונאית הלבנונית מישלה חדאד, שכותרתה "נורמליזציה בין לבנון לישראל: גאולה או בגידה" ב-Al‑Arab עיתון לונדוני שמתמקד בעולם הערבי.

חדאד כותבת כי יש מי שרואים בנורמליזציה בין ישראל ללבנון "בגידה לאומית" אך קוראת להחזיר למדינה הלבנונית "היגיון" ולהימנע מ"קיפאון ואיבוד ההזדמנויות". כעת, "כל מי שקורא ליציאה מהמלחמה מוגדר בוגד, אוהב ציונים, או מובס פחדן". בנוסף חדאד כותבת כי ההתנגדות בלבנון מתפארת "בניצחון" בעוד "שלבנון נהרסה והנשק הפך לכלי שהורג את הלבנונים במקום להגן עליהם".

חדאד קוראת לאחריות של הממשלה הלבנונית. "האם היעדר השקיפות אינו מעניק לישראל כיסוי להמשך התקפותיה על הריבונות הלבנונית... או שמא אסור ללבנונים לשמוע את האמת משום שהסיסמה 'ניצחנו' תתמוטט ברגע שהמדינה תודה שההרתעה הלבנונית מוגבלת בשל קבלת חיזבאללה את התנאים הישראליים?".

"המצב היום מחייב את הלבנונים להתמודד עם האמת: המדינה מותשת, המימון החיצוני דל, והתמיכה האיראנית בבעלי ברית לבנונים נשחקת בשל סנקציות, עימותים אזוריים ולחץ אמריקאי, ומכאן החשיבות באיחוד החזית הלבנונית", נכתב.

חדאד מבהירה "השפלה איננה כריתת הסכם שלום שמכיר ומודה בהפרת מאזן הכוחות לטובת ישראל, השפלה היא ההתעקשות על אפשרות צבאית שטוענת ליכולת לחסל את הקיום הישראלי בזמן שהאויב מרחף וחופשי בשמי לבנון בשתיקה מחשידה. השפלה היא שהלבנונים ההגונים משלמים את אותו מחיר עשרות פעמים ללא תוצאה כשאין תקווה למחר טוב יותר".

חדאד מצטטת את ראש ממשלת ישראל לשעבר גולדה מאיר "נשיג שלום עם הערבים רק כאשר יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו", וכותבת שהמשפט הזה משקף גם את המציאות בלבנון "זו לא שאלה של אהבה או שנאה אלא עניין של זלזול מוסווה בגבורה".

"האזור השתנה ורכבת הנורמליזציה יצאה לדרך, כאשר הסכמי אברהם פתחו פתח רחב למדינות ערב לנרמל את יחסיהן עם ישראל, וחלקן קצרו פירות כלכליים ואסטרטגיים מוחשיים", חדאד קוראת ללבנון לצאת מ"השיח האדאולוגי המאובן". לדבריה "הנורמליזציה עשויה להוות צעד לכיוון התמקמות אזורית מחודשת והשגת מידה של יציבות... שהרי רק היציבות היא שער להשקעות ולקימה מהריסות מלחמות אבודות תחת סיסמאות שאי אפשר לממשן".

מתוך Al‑Arab מאת מישלה חדאד. לקריאת הכתבה המלאה.

4נתניהו נפגש עם טראמפ "כשהוא מחזיק בכל הקלפים בשיחות על עזה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו יבקר היום בבית הלבן. "בעוד נשיא ארה״ב מבקש שוב לתווך עסקת שלום בעזה", נתניהו "עושה סיבוב ניצחון בחדר הסגלגל לאחר מתקפה צבאית משותפת נגד איראן ושורת תקיפות מוצלחות נגד טהרן ושלוחותיה במזרח התיכון", פורסם בגרדיאן.

"נתניהו מגיע לוושינגטון בעמדה פוליטית חזקה", שתעניק לו "גיבוי דיפלומטי הדרוש לו כדי לסיים את המלחמה בעזה מבלי להתמודד עם מרד מצד תומכיו מהימין, שעשוי להפיל את ממשלתו", נכתב. לאחר שחמאס הגיב "בחיוב" להצעת הפסקת האש הישראלית ל-60 יום, נציגיו ביקשו "תיקונים" שמבטיחים סיום קבוע למלחמה והעברת חלוקת הסיוע. ישראל אמרה שהשינויים המוצעים "אינם מקובלים, אך נתניהו אמר שהוא ישלח בכל זאת נציגים למשא ומתן עקיף עם חמאס בקטאר".

אמש, לפני שראש הממשלה עלה למטוס הוא הצהיר כי לישראל יש הזדמנות "להרחיב את מעגל השלום הרבה מעבר למה שיכולנו לדמיין". ואף אמר שטראמפ יכול לסייע בהשגת היעדים. נתניהו התרברב שהפגישות הצפויות "הושגו בחלקן בזכות נכונותה של ישראל להתמודד עם איראן".

בגרידאן נכתב כי "שאלה מרכזית היא האם סבלנותו של טראמפ כלפי נתניהו תחזיק מעמד. כשהוא לעיתים הביע תסכול מקצב ההתקדמות האיטי של השיחות על הפסקת האש בעזה".

כשנתניהו מגיע לוושינגטון "הוא נראה כמי שיודע בדיוק מה הוא עושה. ובעוד שטראמפ מציג את עצמו כעושה עסקאות, ההחלטה מתי וכיצד תיושם הפסקת אש בעזה נראית בסופו של דבר מחוץ לידיו", נכתב.

מתוך הגרדיאן מאת אנדרו רות'. לקריאת הכתבה המלאה.