המשקיעים שמזיזים את שוק המניות בתל אביב / צילום: Shutterstock
המשקיעים הפרטיים בבורסה הופכים בשנים האחרונות לגורם שכבר אי-אפשר להתעלם ממנו. כך למשל, בזמן המלחמה מול איראן בחודש יוני האחרון, המדדים בבורסה בתל אביב לא רק שלא נפלו אלא אף זינקו - מדד ת"א 125 טיפס ב-8%, בהובלת חברות הבנייה והביטוח, וזאת בזמן שהמדדים המובילים בעולם לא עלו. בשונה ממלחמות עבר שבהן קדמו ירידות חדות לעליות בשוק, הפעם העליות נרשמו ממש מהיום הראשון של המלחמה.
● המכסים של טראמפ חוזרים לשולחן: האם יטלטלו מחדש את השווקים?
● שאלות ותשובות | טראמפ שוב עולה למתקפה, ושתי ידידות קרובות של אמריקה במוקד
● "האינדיקטור של וורן באפט" מאותת: צרות בוול סטריט
לתוצאה המפתיעה הזו היו אחראים, בין היתר, משקיעים פרטיים (ריטייל) באמצעות רכישות ישירות וכן רכישת קרנות נאמנות (שרוב הביקוש בהן מיוחס למשקיעים אלה).
על פי נתוני רשות ניירות ערך, חלקם של המשקיעים הפרטיים עמד בשמונת ימי המסחר בעת מבצע "עם כלביא" על כ-11%, כאשר חלקן של קרנות הנאמנות (המייצגות כאמור בעיקר משקיעי ריטייל) היה 7%. זאת בהשוואה ל-9% מהמסחר שהיה חלקם של הגופים המוסדיים (גמל ופנסיה) בימי המבצע. עיקר המסחר, על פי נתוני הרשות, בוצע באותם ימים על ידי שחקני נוסטרו (30%) ומשקיעים זרים (35%).
הנתח של פעילות משקיעי הריטייל המקומיים הוא יציב לפחות מתחילת שנת 2025, נתון המעיד על גידול ניכר בפעילותם. גיא סבח, סגן הכלכלן הראשי ברשות ניירות ערך, אומר לגלובס כי בשנת 2022 חלקם של הפרטיים במסחר בתל אביב (מסחר ישיר ללא קרנות נאמנות) עמד על 8%-9%, וזה "חלק מהמגמה העולמית מאז הקורונה". בבורסה אגב העריכו באותה שנה כי חלקם של המשקיעים הפרטיים נמוך יותר ועמד על 5%-7%, כלומר כמעט הכפלה תוך שלוש שנים, למרות העלייה במחזורי המסחר.
על פי נתונים נוספים של רשות ניירות ערך ביחס לפעילות בימי המבצע, "הרוכשים המהותיים ביותר בשוק היו קרנות נאמנות המשקפות בעיקר את הביקוש מצד הציבור, שם בוצעו רכישות (נטו) של 800 מיליון שקל". מנגד בחשבונות המסחר העצמאי הישיר נרשמו רכישות נטו רק ביומיים האחרונים למבצע, והתקופה של שמונת ימי המסחר הסתיימה במכירות (נטו) של 170 מיליון שקל".
»ברשות הוסיפו שהיה מדובר בעיקר על רכישת "קרנות הנאמנות המנייתיות, ובעיקר אלה המחקות את ת"א 125", כשהמשקיעים "הביעו אמון בשוק המקומי". זאת לצד רכישות של הגופים המוסדיים, ובניגוד למשקיעים זרים שמכרו מניות באותו הזמן.
רצים כשהמוסדיים מתמהמהים
את התנהגות המשקיעים הפרטיים מסבירה רשות ניירות ערך בניסיון שהללו צברו בשנים האחרונות, "אחרי שראו שוב ושוב את השווקים המקומיים מציגים עמידות מרשימה וצמיחה תוך זמן קצר, לאחר האירועים בשנים האחרונות".
במילים פשוטות, המשקיעים ראו בשנים האחרונות כיצד המשברים בשוק ההון הפכו למהירים וקצרים יותר, ולא רוצים לפספס את רכבת ההתאוששות ולהישאר מאחור. כך קרה בירידות החדות והתיקון המהיר לא פחות כלפי מעלה בזמן מגפת הקורונה, וגם בפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-2023, כאשר תוך שלושה שבועות המגמה התהפכה מירידות לעליות חדות.
התוצאה היא, מסבירים בשוק, שהצעירים לא מחכים וקונים מהר יותר, מה שלעיתים משאיר את המוסדיים (קרנות הפנסיה, גמל, השתלמות וביטוח) מאחור. בזמן שהמוסדיים מנסים לעכל ולנתח את הנתונים ולנסות להבין את ההשפעה קדימה, המשקיעים הפרטיים כבר 'רצים' וקונים סחורה.
סבח מרשות ניירות ערך מאשר: "המשקיעים רואים פעם אחר פעם שמגיע אירוע שבו חלק מהגורמים מוכרים והשוק יורד, ואז אחרי חודש המוכרים רואים שפספסו את כל העליות. הפעם (במלחמה עם איראן, נ"א) היו להם יומיים להתכונן ולהבין שהמצב לא גרוע כמו שציפו".
הוא מוסיף שהתופעה הזו מוכרת גם בספרות הכלכלית: "השפעה של קרבה בין אירועים משפיעה על צפי המשקיעים לגבי העתיד. ככל שאירוע צרוב יותר בזיכרון כך הוא משפיע יותר. ככל שהתרחקנו מ-2008 אנשים שכחו מה זה משבר ורצים לנכסים מסוכנים. אנשים זוכרים את האירועים האחרונים שבהם השוק התאושש מהר".
מיהם המשקיעים הצעירים?
על פי נתונים חדשים שנאספו על ידי גלובס, ניתן לאפיין את המשקיעים הצעירים החדשים כך: מעל 80% מהם גברים, נשים מהוות פחות מ-15% מחשבונות המסחר, ואילו השאר הם חשבונות שרשומים על שני בני הזוג. הם בעיקר תושבי מרכז הארץ והגיל הממוצע שלהם הוא 36 - אך זה נמצא בירידה. כך, בשנה האחרונה 40% מהחשבונות החדשים הם של צעירים עד גיל 34, (מתוכם 63% בגילאי 25 עד 34 והיתר בני 18-25) והם משקיעים בעיקר בארה"ב - בוול סטריט. ניתן למצוא אישוש לנתונים הללו גם ממחקר של הבורסה לפיו 27% מהמשקיעים הפעילים הם מתחת לגיל 29, עוד 40% הם בגילאי 30-49 והשאר מבוגרים יותר. בניגוד לצעירים, הבורסה מציינת כי בקרב כל הציבור גברים מהווים רק 57% מהסוחרים והשאר נשים.
לדברי גורם בשוק, הפרופיל של המשקיעים הפרטיים בישראל דומה לזה של המשקיעים הצעירים בעולם. גם שם כ-80% הם גברים ורק ביפן יש יותר מעורבות של נשים. ניסיונות לעודד נשים להיכנס לעולמות הללו לא ממש רואים פירות משמעותיים עד כה.
גורם בכיר בשוק מתאר לגלובס כי "באופן כללי אנשים מכל העולם רוצים לסחור בשני מקומות: בבורסה המקומית שלהם ובארה"ב". במקרה שלהם, הגיל הממוצע הוא 37, לעומת גילאי ה-60 אצל לקוחות מיועצים.
מגבלת מינימום של מעל 10 אלף שקל
ניסיון להבין מדוחות חברות התחום כמה כסף מנהלים המשקיעים במסחר העצמאי, נידון לכישלון, שכן אי.בי.אי טרייד לא מפרסמת את היקף הנכסים המנוהלים שלה בתחום, ואילו מיטב טרייד כוללת בתוכו גם נתונים של גופים ותאגידים שפעילים אצלה. כך, נותר לנו להתבונן על חשבונות המסחר העצמאי בחו"ל. בפלטפורמת המסחר eToro הישראלית, שפעילה בעיקר באירופה (70%) ורק מקצתה בארה"ב (10%), גודל החשבון הממוצע עומד על כ-4,100 דולר, ואילו ברובינהוד שפעילה בעיקר בארה"ב מדובר על כ-7,500 דולר בממוצע.
עם זאת, גורם מקומי טוען כי גודל התיק הממוצע בישראל גבוה משמעותית מכך: "התיק הממוצע והחציוני גבוהים פי כמה". אולי זה נובע גם מכך שבחשבונות המסחר בחו"ל אין מגבלת מינימום לפתיחת חשבון, ואילו בארץ יש מגבלה כזאת: 10,000 שקל במיטב טרייד, 15 אלף שקל באי.בי.אי טרייד ו-20 אלף באקסלנס טרייד, שלוש השחקניות הגדולות בענף המסחר העצמאי.
עם זאת, לאחרונה גם אצל מיטב וגם אצל אקסלנס ניתן לראות "מבצעים" שמאפשרים פתיחת תיק עצמאי אפילו עם סכום מינימלי של 4,500-5,000 שקל. לאחרונה מיטב טרייד הגיעה ל-100 אלף חשבונות, ואי.בי.אי מונה 59 אלף חשבונות מסחר עצמאי. גודל השוק כולו מוערך בעד כ-1.5 מיליון חשבונות מסחר עצמאי.
על פי בנק ישראל, בשנה האחרונה 47% מחשבונות המסחר החדשים נפתחו מחוץ לבנקים, כשאלה ירדו מ-90% שליטה בשוק לפני מספר שנים ל-75% כיום.
"מטבע הדברים, חשבון ממוצע של טרייד נמוך משאר המוצרים. זה רף הכניסה הנמוך ביותר לעולם ההשקעות", אומר גורם בשוק. "אנשים פותחים על המינימום, מתנסים, רואים כי טוב ומפקידים לאחר מכן סכומים גבוהים יותר", הוא מסכם.