האלוף דוד זיני / צילום: דובר צה''ל
נמשכים המגעים בין היועצת המשפטית לממשלה לבין נציגי ראש הממשלה לגבי מינוי ראש השב"כ: שופטי בג"ץ קבעו כי מחר (ה') בבוקר יתקיים בפניהם דיון קצר נוסף בנושא בדלתיים סגורות. לפי החלטתם של נשיא העליון יצחק עמית ושל השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, הדיון יתקיים בהמשך לדיון החסוי שהתקיים בבית המשפט ביום ראשון האחרון, ואשר במהלכו הוצג מידע חסוי.
בדיון מחר אף צפויים השופטים לדון בבקשות שהוגשו לפרסום הפרוטוקול מהדיון שנערך ביום ראשון ולחשיפת הודעות העדכון שמסרו אתמול (ג') היועמ"שית ונציגי ראש הממשלה לבג"ץ לגבי המגעים ביניהם, ואשר טרם פורסמו.
● בלעדי | מנהלי התיקים יוכלו להציג תשואות? ברשות ניירות ערך בוחנים מהפכה בתחום שקפא
● מכה לישראליות בוול סטריט: רשות ניירות ערך בארה"ב שוקלת לבטל הקלות שחלות עליהן
מסתמן: זיני ימונה לראש השב"כ
מוקדם יותר היום (ד') פורסם כי בשלב זה נראה שההסכמות המסתמנות בין היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לבין נציגי ראש הממשלה עשויות לסלול את הדרך למינויו לתפקיד של האלוף דוד זיני, מועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעוד כחודשיים.
לפי ההסכמות המסתמנות, ראש הממשלה נתניהו יוכל לקדם מועמד מטעמו לראש השב"כ עם תום החקירה בפרשת הקשר שבין יועצי נתניהו לקטאר (קטארגייט). השב"כ והמשטרה עשויים להתחייב לסיום החקירה בתוך כחודשיים. עד אז ימשיך למלא את התפקיד סגן ראש השב"כ ש', אשר מונה לממלא-מקום ראש השירות באישור היועמ"שית.
לפי המתווה המסתמן, ההסכמות מבוססות על כך שקידום מועמדו של נתניהו לראשות השב"כ רק אחרי סיום החקירה בפרשת קטארגייט, יסייע לפתור את בעיית ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה. נתניהו הבהיר זה מכבר כי בכוונתו למנות את זיני לראש השב"כ הקבוע במקומו של רונן בר.
אמש (ג') ביקשה עמותת משמר הדמוקרטיה מבג"ץ לפרסם את הודעות העדכון שמסרו היועמ"שית והממשלה בדבר המגעים שניהלו. עוד התבקש בג"ץ לפרסם את הפרוטוקולים של הדיונים החסויים שהתקיימו בהשתתפות הצדדים ובחסות בית המשפט, ואשר במסגרתם - כך נטען - נדונה פשרה שתאפשר את מינוי זיני.
עמית: "אם זה לא ניגוד עניינים, אני לא יודע מה זה ניגוד עניינים"
בתום הדיון שנערך בשבוע שעבר בבג"ץ, הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות לגבי המינוי. השופטים ציינו בעקבות זאת כי הם "מקווים שיתייתר הצורך להכריע בעתירות".
הדיון התאפיין במהומות ובצעקות נגד השופטים מצדם של תומכי נתניהו שנכחו בקהל, ובהם חברות הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך. לאחר מספר הפסקות, החליטו השופטים כי הדיון יימשך ללא קהל. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הדגיש: "ככל שמנסים להלך אימים על בית המשפט, זה לא ילך".
במהלך הדיון התייחס עמית לחקירות נגד יועצי נתניהו בפרשת ההדלפה של המסמכים המסווגים ובפרשת קטארגייט. עמית אמר: "אנחנו מדברים על חקירה רגישה המתייחסת לאנשים קרובים ב'קודש-הקודשים' של לשכת ראש הממשלה. יש טענה, והלוואי שתתבדה, לגבי חדירה של גורם זר - לא משנה כרגע אם זו ממשלת שווייץ או ממשלה אחרת - ל'קודש-הקודשים'. זה כבר בעייתי".
עמית הוסיף: "ראש הממשלה טוען שמדובר במסע ציד נגדו אישית. אם זה לא ניגוד עניינים, אני לא יודע מה זה ניגוד עניינים. לא רק שראש הממשלה קשר את עצמו, אלא הוא אמר לחוקרים מה צריכה להיות התוצאה - שלא יהיה כלום. וזה בעייתי".
כנפי-שטייניץ: ראש הממשלה הוא האדם המתאים למנות את ראש השב"כ
בדיון התגלתה מחלוקת בין עמית לבין השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. השניים מתחו ביקורת על חוות-הדעת של היועמ"שית, שאסרה על נתניהו לעסוק במינוי ראש השב"כ לנוכח ניגוד העניינים שבו הוא מצוי בעקבות חקירות יועציו. חוות-הדעת התבססה על פסק דינו של בג"ץ, אשר קבע במאי האחרון כי הליך הדחתו של רונן בר מראשות השב"כ נעשה בניגוד לדין, וכי נתניהו היה מצוי במהלכו בניגוד עניינים.
שטיין ציין כי נתניהו יכול היה לעיין בחוק ולראות כי הסמכות שלו למנות את ראש השב"כ היא "הדרך שאין בלתה" למינוי. כנפי-שטייניץ אמרה: "אני לא רואה שנבחנו חלופות, ואין התייחסות לתכליות של החוק לפיו ראש הממשלה הוא האדם המתאים למנות את ראש השב"כ, כי הוא מכיר את אופי השירות ואת הצרכים. לכל השיקולים האלה אין ביטוי בחוות-הדעת".
שתי עתירות
לבג"ץ הוגשו שתי עתירות בנושא. העתירה הראשונה הוגשה על-ידי משפחות נרצחים וחטופים התומכים בעמדת נתניהו, ואשר מבקשים מבג"ץ לקבוע כי אין תוקף לחוות-הדעת של היועמ"שית, וכי ראש הממשלה רשאי למנות את ראש השב"כ.
העתירה השנייה הוגשה על-ידי משפחות נרצחים וחטופים, ביחד עם בכירים לשעבר במערכת הבטחון ומרצים באקדמיה, הסבורים כי איתור המועמדים לראשות השב"כ צריך להתבצע באמצעות ועדה מקצועית ובלתי תלויה, שתנטרל את ניגודי העניינים של נתניהו.
עמדת היועמ"שית
לעמדת היועמ"שית, ניתן למנות את ראש השב"כ על-ידי העברת הסמכות לאחד משרי הממשלה וליווי התהליך מראשיתו על-ידי הייעוץ המשפטי. "ערובות אלה מתחייבות לנוכח התנהלותו של ראש הממשלה, אשר הייתה פגומה מן היסוד עת שהציע את המועמד מטעמו (זיני - ע"ג)", כתבה בהרב-מיארה לבג"ץ. יישום המתווה שגיבש הייעוץ המשפטי יאפשר, לעמדתה, למנות ראש שב"כ חדש תוך 24 שעות.
בניגוד לחוות-דעתה של היועמ"שית, נתניהו הודיע במאי האחרון על כוונתו למנות את האלוף דוד זיני למחליפו של רונן בר כראש השב"כ. עם פרישתו של בר ב-15 ביוני, מונה סגנו ש' לממלא-מקומו לתקופה של 30 יום, באישור היועמ"שית, כך שמינויו הזמני צפוי לפקוע באמצע יולי. נתניהו עומד על כך שהוא רשאי למנות את זיני, ואף ביקש מבג"ץ להתיר לוועדת גרוניס למינויים בכירים לקדם את מועמדותו.
בתגובה שהגישה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי העניין האישי של נתניהו במינוי נוגע גם ל"התבטאויותיו המפורשות הקושרות בין החקירות לבין עתידו הפוליטי, ואשר מנסות לייצר גרסה עובדתית המטיבה עם מקורביו ביחס לאירועים הנחקרים, שעה שהוא יודע כי הנושא מצוי בחקירה פלילית".
עוד הזכירה היועמ"שית את התצהיר שהגיש רונן בר לבג"ץ בעקבות החלטת הממשלה להדיחו, ובו כתב כי נתניהו ניסה להשפיע על חוות-הדעת שסיפק כראש השב"כ בעניין עדותו של נתניהו במשפטו הפלילי. זאת, במטרה להימנע ממתן העדות. היועמ"שית הדגישה כי ההקפדה על מניעת ניגוד עניינים חשובה "לא פחות, אם לא יותר, גם בעתות חירום".
*** חזקת החפות: החשודים בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים ובפרשת קטארגייט לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.