דגל ארה''ב לצד ספינות סחורה בנמל בלוס אנג'לס / צילום: ap, Damian Dovarganes
ההודעה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כי יעלה את המכסים על סחורה אירופית ל-30% החל מהראשון באוגוסט - אם שני הצדדים לא יגיעו להסכם עד אז - לא מהווה הפתעה עצומה. נאמן לדוקטורינת המקסימום-לחץ שלו, טראמפ מנסה לנצל את השבועות האחרונים של המשא ומתן בין הצדדים כדי לגרום לכמה שיותר התגמשות וויתורים בצד האירופי.
● WSJ | מניו יורק לפריז בפחות מארבע שעות
● מה שראש עיר אחד יכול לעשות: מאחורי הקאמבק המדהים של "עיר ההומלסים"
● עשור לסוגיה שפילגה את ישראל: האם "שוד הגז" הפך ל"נס כלכלי"?
טראמפ כבר הודיע כי יפרסם עשרות מכתבים לשותפות הסחר עמן מתנהל משא ומתן, והאיחוד האירופי - למרות שהוא מנהל את יחסי הסחר הגדולים ביותר על הגלובוס עם ארה"ב - הוא רק חלק משורה ארוכה של מדינות.
השיעור שנקב טראמפ, 30% על כל הסחורה הנכנסת לארה"ב, אמנם גבוה יותר ממה שהוכרז עד כה, אבל השווקים הוכיחו עד כה כי המספרים בהם נוקב הנשיא האמריקאי כבר אינם מזעזעים את הבסיס הכלכלי. הרקע להם הוא שרירותי כמו גם היישום האפשרי שלהם. כעת האיחוד האירופי צפוי להודיע, כפי שעשה בתגובה להודעות של טראמפ בעבר, כי הוא "יהיה נכון להגיב באמצעים המתאימים" וכי כל מכס ייענה במכס מצד בריסל.
אבל ההודעה של טראמפ מסמלת כי הדיבורים על הדה-אסקלציה במשא ומתן בין הצדדים נגמרו, וכי הגיע הזמן להחלטות קשות.
האיחוד האירופי מפוצל
האיחוד האירופי למעשה מפוצל בסוגייה איזו עסקה לעשות עם ארה"ב, אם בכלל. מצד אחת ניצבות גרמניה ואיטליה, ששואפות להכריז על עסקה כלשהי, כדי לא להסתכן בחמת זעמו של הנשיא האמריקאי. הן דוחפות לוויתורים נקודתיים. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שביקר לאחרונה בבית הלבן לפגישה שעסקה בנושאי סחר, דוחף את האיחוד להתפשר. "אנחנו לא מדברים על הסכם פרטני ומקיף עם ארה"ב, שבו כל סעיף ופרט נדונים לעומקם. אנחנו מדברים על פתרון מהיר לאי הסכמה בנושאי מכסים", אמר. ראש ממשלת איטליה מלוני אמרה כי על הנציבות לגבש "הסכם כלשהו", צר ככל שיהיה.
כיצד יכולה להיראות מיני-עסקה כזו? אולי דומה למה שנחתם עם בריטניה. החרגה של יבוא כלי רכב אירופיים מהמכסים, או של חלקם, ומכס של 10% על רוב המוצרים האחרים. זה אמנם גבוה מהשיעור הממוצע של 2.5% עכשיו, אבל זה הרבה פחות מה-30% שטראמפ עידכן כי יטיל מה-1 באוגוסט אם לא יהיה הסדר. הגרמנים מנסים להבטיח כי תמורת הסכמה רחבה שכזו, יבוא המכוניות הגרמנית לארה"ב יישמר כסדרו. גם יבוא אנרגיה ונשק מארה"ב יכולים להיות פתרונות שישמשו את ארה"ב כנימוק להתגמשות בתחומים אחרים. כך גם רכש חקלאי מוגבר מהבייס האלקטורלי של הרפובליקנים בארה"ב.
צרפת וספרד מזהירות
בצד המתנגדות לעסקה מהירה ניצבות צרפת וספרד, המזהירות מפני "מכירת חיסול" של הישגים אירופיים רק בשל החשש מטראמפ. צרפת רוצה למכור נשק לאירופה, וכורים גרעיניים המייצרים חשמל. ספרד רוצה לקבל החרגה מהוצאה צבאית של 5% מהתמ"ג ותלויה פחות בייצוא רכב ותעשייה לארה"ב. שתיהן מובילות גישה נוקשה מול ארה"ב לא רק בענייני סחר, אלא גם בענייני ביטחון ואנרגיה.
מי שצריכה להתמודד עם הגישה הכפולה הזו היא נשיאת הנציבות אורסולה פון-דר-ליין. עד כה היה נציב הסחר האירופי, מארוש שפצ'וביץ' הסלובקי, אחראי על המגעים. כעת פון-דר-ליין תצטרך להגיב, ולהסביר, ואולי גם לפשר בין שני הצדדים הנציים באיחוד בנוגע לגישה אחידה כלפי ארה"ב. האיחוד האירופי גילה השבוע כי יש לו עוד שלושה שבועות של חסד כדי לגבש עסקה, אבל השאלה היא יוכל לצאת מהם כשיש מוסגרת מוסכמת לסחר בשווי 1.6 טריליון דולר בשנה. ואם כן, מה יהיה המחיר בעבורו.