אמ;לק
בסן פרנסיסקו יש ראש עיר חדש, שיחד עם מועצת עיר חדשה והתגייסות של עשירי ההייטק והפיננסים, הצליחו לשנות מגמה בעיר. בירת החדשנות של ארה"ב, והעולם, התבססה על סקטור ההייטק, וכשכולם עברו לעבוד מרחוק בקורונה העיר קרסה. מחוסרי הדיור המכורים לסמים, שזכו ליחס סובלני, היו היחידים שנותרו באזורים מסוימים במרכז העיר, שעה שהמשרדים ננטשו והעסקים נסגרו. עכשיו נראה שכל זה מאחוריה ולעיר נוהרים מפתחים, משקיעים וחברות הענק בתחום הבינה המלאכותית.
"עד לפני שנה או שנתיים הייתי חושש להגיע למרכז העיר. אתה חונה עם הרכב ולא יודע איך תמצא אותו וכמה חלונות יישארו לו", מספר עודד חרמוני, משקיע ישראלי בקרן J-ventures שמתגורר בפרבר הישנוני לוס אלטוס, מדרום לסן פרנסיסקו. "הפרוגרסיביות וההומלסים מילאו את העיר, והעירייה הפסידה הרבה כסף. עכשיו זו עיר בטוחה הרבה יותר, הצעירים חוזרים ואיתם חברות ההייטק ומשקיעי הטכנולוגיה". חרמוני מספר כי לאחרונה עמד בצומת במרכז העיר וצילם את הכרזות: "ספרתי עשרות פרסומות של צ'טבוטים של AI. זה אולי יכול להעיד על התפתחות בועה, אבל גם על כך שהמקום הפך למֶכָּה של הבינה המלאכותית".
● עשור למתווה הגז: איך נראות נבואות הזעם אל מול הכנסה של מאות מיליארדי שקלים?
● מניו יורק לפריז בפחות מארבע שעות
עד ממש לא מזמן נחשבה סן פרנסיסקו לשם נרדף לעיר כושלת, הייתה סמל להזנחה ונקשרה לעיתים קרובות עם חסרי בית המתגוללים מסוממים מפנטניל ברחובותיה. הקורונה רוקנה אותה מתושביה, מועצת העיר לא תפקדה והיא הוזנחה מצד מדינת קליפורניה והממשל הפדרלי. כעת היא עושה קאמבק, לאחר שכל אלה התחלפו בבת אחת ברוח נמרצת של עשייה ובהתגייסות של צמרת בכירי ההייטק והפיננסים מרחבי ארה"ב.
כל חברות הבינה המלאכותית הגדולות, ובראשן OpenAI, אנתרופיק וקרסר (Cursor), תקעו בה דגל, והיא הפכה לאבן שואבת עבור מפתחי בינה מלאכותית ומשקיעים שמחפשים את סם אלטמן הבא. רחובות מרכזיים בעיר הולכים ומתרוקנים מחסרי הבית ועסקים נטושים נפתחים מחדש. את השינוי מובילים שני גורמים מרכזיים. הראשון הוא ראש העיר החדש, המיליארדר היהודי הנמרץ דניאל לורי, נצר למשפחת תאגיד הג'ינסים לוי־שטראוס. השני הוא מועצת עיר מתונה, שהחליפה את הפרוגרסיבים הוותיקים ומפקחת בעצמה על כמה מהשינויים המובהקים שנערכים בעיר, כמו גם על לורי עצמו.
הבחירות לראשות העיר ומועצת העיר נערכו סמוך לבחירות לנשיאות, בנובמבר 2024, וכמו טראמפ - ראש העיר והמועצה שלצדו נכנסו לתפקידם בינואר האחרון. אלה סימנו עידן חדש בעיר, גם אם לא את כל השינויים ניתן לזקוף לזכותם. חודשיים לאחר מכן חנכה OpenAI את המטה החדש שלה, בנוכחות לורי עצמו. ענקית הבינה המלאכותית עברה ממרכז העיר לרובע מישן ביי, אחד ממרכזי המשרדים המתעוררים בעיר, למשרדים שעזבה אובר. OpenAI, שמחזיקה בכמעט 100 אלף מטר רבוע בעיר ומעסיקה 2,000 עובדים, מדורגת בין 20 המעסיקים הגדולים בסן פרנסיסקו. החברה מתכננת להכפיל את עובדיה ולעקוף את גוגל, שמעסיקה 4,000 עובדים ונחשבת למעסיקה העשירית בגודלה בעיר.
לורי, שנכח בהשקת המשרדים, אמר כי הם "לא רק מושכים טאלנטים של הייטק, הם מביאים לעיר יותר בריסטות ומלצרים ואגב כך יותר לקוחות למסעדות הסמוכות, וכל זה רק יביא לעוד ועוד השקעות בסן פרנסיסקו".
הון אישי של עשרות מיליונים
מאז נכנס לתפקידו מכריז לורי חדשות לבקרים על פרויקטים חדשים לפינוי ושיקום חסרי בית, ניקוי הרחובות וייעול שירותים לאזרחים. הוא העביר במועצה מעין תקנת חירום למלחמה בסם הפנטניל בעיר, עיבה את מערך השיטור במרכזי הרובעים הבעייתיים והשיק מיזם שמאיץ תהליכי רישוי עסקים קטנים - שמסייע הן לחנויות ומסעדות והן לסטארט־אפים.
"לורי הוא מאוד פרו־ביזנס, ולפני הכול שם לעצמו למטרה לשמר את החברות הקיימות ולהביא עוד חברות לעיר, בדגש על טכנולוגיה", אומרת שולי גלילי, שותפה מייסדת בקרן Upwest מפאלו אלטו, שמשקיעה בחברות ישראליות. "עדיין יש הרבה מה לשפר, והעיר נוהלה בצורה לא נכונה, אבל ניכר שהיא בתנופה חיובית".
מלבד מיזמים חדשים, הכרזות והשקות - אם יש דבר אחד שראש העיר מזוהה עמו יותר מכל, הרי שמדובר בגיוס מיליארדרים, מפורסמים ובכירי הייטק לכל מטרה - מ־1,500 מיטות לחסרי בית ועד רכישת כבאיות חדשות.
לורי, נצר למשפחה העשירה של יורשי תאגיד ליווי'ס, למד בילדותו בבתי ספר פרטיים ולא עבד בחברות מסחריות או בתחום הפוליטי מימיו - עד שנכנס ללשכת ראש העיר. כל חייו הבוגרים הוא בילה כמנכ"ל של עמותה פילנתרופית בשם "נקודת מפנה" (Tipping Point) שעוסקת בגיוס הון לנזקקים. גם עתה הוא מתואר כמי שמבלה חלק ניכר מיומו במסעדות יוקרה ובפגישות עם מיליארדרים מרחבי ארה"ב וברתימתם לשיקום העיר. הרשימה כוללת, למשל, את לורן פאוול ג'ובס, אלמנתו של סטיב ג'ובס, פילנתרופית מובילה שהקימה את עמותת אמרסון; סמנכ"לית הכספים לשעבר של גוגל ונשיאת החברה־האם אלפאבית רות' פורת; וקת'רין אוגוסט־דה־וויילד, הנשיאה לשעבר של בנק פירסט ריפבליק וחברת מועצת המנהלים של העמותה שהקים לורי.
שלוש הנשים התנדבו בעצת לורי להקים את שותפות לסן פרנסיסקו, שפועלת במודל המזכיר את תנועות השיקום שהוקמו למנהטן בשעתה הקשה בסוף שנות השבעים של המאה שעברה.
אוגוסט־דה־וויל, כך נראה, משחקת תפקיד מרכזי בגיוס מיליארדרים ליוזמות של לורי. בחודשים האחרונים היא רתמה שמות כמו סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, ג'וני אייב, לשעבר המעצב הראשי של אפל וכיום שותפו של אלטמן לפיתוח מוצר AI עתידי, מייסד אפליקציית השליחויות דורדאש טוני שו ועשרות בכירים נוספים.

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI. בין המעסיקות הגדולות בעיר / צילום: ap, Franck Robichon
מי שכבר מונה לתפקיד חצי־ביצועי בעיר הוא דיוויד סטיפלמן, נשיא משותף של קרן ההשקעות Sixth Street, קרן היברידית שמשקיעה באחרונה גם בחברות הייטק ישראליות צומחות. סטיפלמן עומד בראש "חברת הפיתוח למרכז העיר", שפועלת בהשראת חברה דומה שפעלה בניו יורק לשיקום אזור מגדלי הסחר העולמי לאחר פיגועי 11 בספטמבר. למועצת המנהלים שלה כבר מונו מנכ"ל גאפ בוב פישר, מג ויטמן, לשעבר מנכ"לית HP ואיביי, וכריס לארסן, ממייסדי חברת הקריפטו ריפל.
לורי מתחכך גם עם בכירי הפיננסים והנדל"ן, והדבר ניכר. למרות שהתעסוקה בעיר טרם התאוששה במלואה, פעילות השכרת המשרדים הגיעה ברבעון האחרון לרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון, מגמה שמתודלקת בנהירת חברות ה־AI לעיר. על פי פירמת הנדל"ן MMCG, שוק הדיור למגורים מתאושש בקצב מואץ ו"אפילו אזורים כמו מרכז העיר או רובע טנדרלוין, שחוו אתגרים חברתיים, רואים שיפור בתפוסה מחודש לחודש". בשוק המשרדים, טוענים ב־MMCG, קצב הפעילות העסקית הכוללת התחייבויות שכירות ל־20 שנה מרמז על אמון הולך וגדל מצד שוכרים לטווח הארוך.
מפגשים של ראש העיר עם מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון ונשיא בלקסטון ג'ונתן גריי הניבו עסקאות שהזכירו לעיר ימים יפים יותר: באפריל הודיעה ג'יי.פי מורגן על הגדלת שטח השכירות שלה ברחוב מישן ב־6,000 מ"ר ועל הפיכתם למטה שלה באזור עמק הסיליקון. בלקסטון רכשה מגדל ברובע הפיננסי במרכז העיר ב־111 מיליון דולר, עסקת המשרדים הגדולה בעיר מאז 2022. "סן פרנסיסקו שוב מתחילה לזרוח כמרכז חדשנות", אמר דיימון לבלומברג. נשיא בלקסטון גריי הוסיף כי הוא אופטימי לגבי "פוטנציאל ההתאוששות של העיר תחת הנהגתו של ראש העיר לורי".
לורי הוא ככל הנראה מראשי העיר העשירים בהיסטוריה של סן פרנסיסקו, עם הון האישי המוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים. הוא מסתובב ברכב חשמלי יוקרתי של חברת ריביאן המקומית, אותו תרם לעירייה ומחזיק בבית במליבו, עיר שהיא מסמלי העושר והיוקרה של קליפורניה. בקמפיין לראשות העיר נכח בעיקר ברשתות החברתיות בסרטונים מושקעים. בהם הוא קידם עסקים ואירועים כמעט בכל פינה, ומתח ביקורת על כשלי המנגנון הקיים - באנרגיה, נחישות ואפילו פופוליסטיות שמזכירות את אלה שהביאו להצלחת הקמפיין של זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות עיריית ניו יורק.
הוא נולד וגדל בסן פרנסיסקו, בנם של מרים רוכוורגר והרב בריאן לורי (לוריא), שהחזיק בעבר בתואר מנכ"ל הפדרציה היהודית של העיר. הוריו התגרשו כשהיה בן שנתיים ולאחר מכן נישאה אמו לפיטר האס, נינו של לוי שטראוס. לורי הצעיר בילה רבות בביתו של האס ובחברתו, ובסוף הפך גם ליורשו. לורי הוא מעין ניגוד לראשת העיר הקודמת, לונדון בריד, אותה גם הביס בבחירות האחרונות: שחורה שגדלה בשיכוני הדיור הציבורי ומציגה תדמית עממית. למרות זאת, שניהם נוטים למרכז ומחזיקים בעמדות מתונות ואפילו פרו־ישראליות - אך בריד נאלצה להתמודד עם מועצה פרוגרסיבית ולעומתית.

(במרכז) ראש העיר דניאל לורי / צילום: ap, Terry Chea
לפני שהגיע לעירייה, עשה לורי את מה שהוא יודע לעשות כבר שני עשורים: לגייס כסף מעשירים. לטיפינג פוינט, פרויקט פילנתרופי שהקים לקידום חינוך, דיור בר־השגה, תעסוקה ורווחה בסן פרנסיסקו, הוא גייס עד כה חצי מיליארד דולר משחקני פוטבול ומיליארדרים. עם ראש העיר לשעבר אד לי הוא הביא את גמר הסופרבול לעיר ודאג שרבע מהכנסותיה מהאירוע יוקצו לעמותות מקומיות.
בין הפרויקטים שלורי מנהל כיום נמצאים: שיקום מרכזי העיר באמצעות הזרמה של מימון פילנתרופי והזרמת תרומות לפתרונות קבע לשיקום או שיכון של חסרי בית; שדרוג יחידות משטרה לסיור ושמירה על הסדר באזורים מועדים לפורענות; ופרויקטי שיקום שכונות מגורים, בין השאר בהקצאת שטחים ליזמי בנייה למגורים והגדלת אחוזי הבנייה בהם.
הרוח הפרוגרסיבית התחלפה
אורן יונגר עבר משיקגו לסן פרנסיסקו ב־2018, ומאז מחשיב את עצמו לפטריוט מקומי. הוא סמנכ"ל אבטחת מידע בתאגיד ענק שהפך לשותף בקרן ההון סיכון Notable מהחוף המערבי, שמשקיעה מרחוק גם בסטארט־אפים ישראליים. "אני ואשתי גדלנו בתל אביב ואחר כך חיינו בערים שונות בארה"ב, אנחנו מחשיבים את עצמנו כעכברי עיר", הוא מספר לגלובס. "כשאנשים ארזו את המזוודות ויצאו מהעיר, אנחנו נשארנו פה והאמנו שהיא עוד תחזור. היזמים הצעירים רוצים לגור בעיר ומי שרוצה להקים חברה חדשה יעשה זאת כאן, ובעקבותיהם גם משקיעים צעירים בני 30 או 40. גם העובדים בחברות ה־AI, נניח בוגרי אוניברסיטה בני 22, יגיעו לכאן. יש נהירה אדירה לעיר, שמזכירה את הימים שלפני עידן הדוט.קום. צעירים אנרגטים שגרים ממש במשרדים - ישנים ואוכלים שם ועובדים יחד ונותנים את הכול כדי להצליח".

אורן יונגר, שותף בקרן Notable ותושב העיר / צילום: Notable
יונגר מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו בשכונת NoPa היוקרתית. "הקורונה משכה הרבה תושבים החוצה, החיים בעמק הסיליקון אפשרו להם לעבוד מחוץ לעיר, נוצר ואקום שעסקים לא יכלו לעמוד בו - יום אחד אתה מוכר קפה וסלטים לעובדי הייטק, וביום למחרת הם כבר לא פה". את המחיר הכבד שילמו רבעים כמו הרובע הפיננסי, במיוחד מתחם הטנדרלוין. תופעת חסרי הבית, שנובעת מסובלנות שמפגינה העיר כלפיהם, רק הלכה והחמירה בשל התפשטות הסחר בפנטניל, וגם בשל המדיניות הפרוגרסיבית הקודמת שדגלה, ביראת כבוד כלפיהם, כך לפי יונגר. "המדיניות לא הייתה התעלמות מהבעיה, אלא ממש לספק להם מחטים נקיות כדי שלכל הפחות לא יפגעו בעצמם או יביאו מחלות. בקורונה העירייה רכשה בתי מלון ושיכנה שם חסרי בית - רק כדי שלא ידביקו את הציבור".
לדבריו, השילוב של ראש עיר חדש ופעיל ומועצה מתונה בעלת השפעה על רבעים שונים בעיר מייצרת אפקט חיובי שלא היה קודם לכן. "מי שאפשרו את הבחירה המתונה הזאת הם האנשים החדשים - אנשים שהחליטו שחשוב להם לקדם מדיניות בריאה, עם רחובות נקיים וביטחון ציבורי, עיר שעומדת על כך שמי שפשע ייכלא, ושיהיה בית ספר טוב לתלמידים שחיים בו. היום כבר רואים את ההבדל: טנדרלוין ו־SOMA, שני רבעים מרכזיים, מנוקים בהדרגה וההומלסים שהתגוררו שם הועברו למקום אחר תוך כדי כך שאוכפים את השהייה שלהם שם".
הקורונה מוטטה את העיר
יעל גולן מתגוררת עם בן זוגה ושני ילדיה בשכונת ברנל הייטס, אזור יוקרתי מדרום לרובע מישן. גם היא מגדירה את עצמה כאדם עירוני - במלוא מובן המילה: היא עבדה בישראל בחברה לייעוץ אסטרטגי לרשויות מוניציפליות בארה"ב, נרשמה ללימודי תואר שני בגיאוגרפיה וכיום מנהלת יחידת התכנון במחלקת הפארקים בעיריית סן פרנסיסקו. היא לוקחת חלק בפרויקטים שמסבים כבישים מזהמים או מרכזים מסחריים לגנים - כמו פארק סאנסט דיונס או טיילת JFK.
"סן פרנסיסקו היא הדבר שהכי דומה לעיר בכל קליפורניה", היא אומרת. "כמו תל אביב, הרבה שמחים לאידה כשהיא נופלת ומעצימים את הבעיות שהיו בה זמן רב לפני הקורונה או בועת הטכנולוגיה. חסרי בית תמיד היו פה והסחר בפנטניל פושה בכל רחבי ארה"ב ובמיוחד בקליפורניה. סן פרנסיסקו נקלעה לסערה המושלמת בשל התלות הגדולה מדי במשרדים של חברות הייטק - 75% מתקציב העירייה נשען על עסקים במרכז העיר, שבעצמם נשענו על טק ופיננסים, והקורונה פשוט סגרה אותה והפכה אותה לעיר רפאים. תוסיף לזה את הסובלנות הפרוגרסיבית לחסרי בית - יש כאן אימהות שהתלבטו אם להעיר לחסר בית שחסם את הכניסה לביתן כי הוא כמו כולם ורוצה לחיות - ותקבל חפיסת קלפים לא טובה. אבל היום הדברים נראים טוב יותר".
כמי שעובדת בעיר מאז 2016 וראתה כמה ראשי ערים, מועצות ומושלי מדינה, היא לוקחת את הדברים בפרופורציה הראויה: "אני לא חושבת שיש יותר הומלסים בסן פרנסיסקו מאשר בלוס אנג'לס, למשל. פשוט זו עיר קטנה במונחים אמריקאיים, צפופה ומרוכזת, לכן זה יותר מורגש. אבל כשעיר תעשייתית הופכת לעיר הייטק היא מוחקת מקומות עבודה ואנשים נפלטים לרחובות. עד הקורונה הייתה פה עליית מחירי דיור שאפשרה לקומץ לחיות בחלום ואת השאר שלחה לרחובות. בסוף מדובר במובטלים או בחיילים לשעבר במקום שבו אין בו הרבה מערכות תמיכה ושהפנטינל בו הוא שורש כל רע. אתה מסתובב ורואה זומבים, אנשים שתקועים בתנוחות עמידה משונות במשך שעות - אבל זו בעיה לאומית".
מלבד פשיטות על "שוקי סמים", עיריית סן פרנסיסקו החלה לבצע פעולות מניעה בתחום גם בנישת הפארקים. יש אמצעים מיוחדים בשירותים בפארקים שהתרחבו לאחרונה לשאר רחבי העיר שמזהים מתי מישהו משתמש בסמים, המשטרה גם פוקדת מקומות בהם מתרכזים קרוואנים ורכבי נופש, אך עדיין נתקלת במחסום כוח האדם: לא הרבה רואים במשטרת סן פרנסיסקו כעבודה אטרקטיבית.
את הכניסה של אנשי טכנולוגיה לניהול העיר רואה גולן כשינוי מהותי שאולי היה נמנע קודם לכן מסיבות פוליטיות. "יש כאן אוכלוסיות שרואות באנשי הטק אויבים, אבל הבחירות האחרונות הביאו רבים מההייטקיסטים להתאגד ולהשקיע בקמפיינים של לורי. היום התושבים המתונים מבינים שצריך לנקוט יד יותר קשה כלפי פורעי חוק, ומנגד ההייטקיסטים בעצמם נרתמים להציל את העיר: זה חשוב כי סן פרנסיסקו תמיד הייתה האב של חדשנות - אנחנו העיר היחידה בעולם שבה מכוניות נוסעות ללא נהג כבר שנתיים - ובכל זאת, הלקח שלמדנו הוא שאי אפשר להסתמך על סקטור אחד".
המועמד חסר הניסיון
השיקום של סן פרנסיסקו אינו חד משמעי ומוחלט: המבקרים מטיחים בלורי מדיניות של העדפת מקורבים - הוא ממנה את אלה שעבדו איתו בעמותה לתפקידי מפתח, מתמודד עם גירעון של 800 מיליון דולר וגם סובל ממוניטין נמוך על שמעולם לא כיהן בתפקיד ציבורי וכעת עומד בראשות עיר עם תקציב של 12 מיליארד דולר ו־30 אלף עובדים. לאחרים הוא מזכיר את ממדאני, שהגיע ללא ניסיון קודם למועמדות מבטיחה לראשות עיריית ניו יורק בזכות קמפיין סוחף.
אם ממדאני ייבחר, האם הדבר עשוי להבריח יהודים וישראלים לסן פרנסיסקו? לדברי גלילי, "אם חברות טק יעזבו את העיר, זה לא יקרה בגלל שינויים פוליטיים ואף לא בגלל יוקר המחיה, אלא כי העיר לא מספקת טאלנט טכנולוגי מספק. אם רוצים את מהנדס ה־AI הכי טוב - הוא לא ישב בניו יורק. בניו יורק אין מספיק אנשים שמגיעים מעולמות הטכנולוגיה".
סייעה בהכנת הכתבה: הילה ויסברג