האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ
הממשלה נערכת לפרסם מכרז חדש להפעלת נמל אילת, בעקבות עמדה מתגבשת במשרדי האוצר והתחבורה שלפיה אין מקום להאריך את הזיכיון שניתן לחברת נמל אילת בבעלות האחים נקש, שרכשו אותו ב־2013 לתקופה שצפויה להסתיים בתוך כשנתיים.
● חוב של 10 מיליון שקל: מאחורי סכנת הסגירה של נמל אילת
● בלעדי | הכנס נדחה, והבטחת רגב ל־350 מיליון שקל למאבק בתאונות נותרה באוויר
● פרשת קופת חולים כללית: משרד הבריאות מבקש ארכה להגיב לבג"ץ; הכללית מתנגדת
גורמים בענף הרכב מציינים כי גופים עסקיים ממדינות המפרץ צפויים לגלות עניין במכרז עתידי לנוכח מיקומו האסטרטגי של הנמל.
השינוי בעקבות המלחמה
בשנת 2012 החליטה הממשלה להפריט את הפעלתו של נמל אילת ושנה לאחר מכן הפעלתו עברה לידיה של חברת נמל אילת בע"מ בראשות האחים נקש, שרכשו את זיכיון ההפעלה ל־15 שנים עם אופציה ל־10 שנים נוספות. הזיכיון נרכש במחיר נמוך במיוחד של 120 מיליון שקל, שכונה בענף כ"נזיד עדשים" לנוכח הפקת הדיבידנדים העצומה שעלתה בידם מאז.
כוונת המדינה הייתה שהנמל יעסוק גם בניטול מכולות, אלא שזו לא נעשתה כלל ובמקומה הנמל התמקצע בפריקת מכוניות - התחום הרווחי ביותר בענף הספנות.
כך, עד שהתחילה המלחמה, מחצית מהמכוניות שיובאו לישראל נפרקו בו. כמו כן, פועלים במרחב הנמל גם קו של קצא"א להובלת נפט גולמי וכן יצוא דשנים ומחצבים. לפי נתונים שנחשפו בדיוני ועדת הכלכלה, בעלי הנמל משכו דיבידנד בסך 162 מיליון שקל ב־4 השנים שקדמו למלחמה.
המלחמה ומתקפות החות'ים על הים האדום הביאו להפסקת פריקת אוניות כמעט לחלוטין בנמל אילת עד כדי כך שהוא מושבת כמעט לחלוטין. כך, בשנת 2023 הכנסות הנמל הסתכמו ב־212 מיליון שקל; ובשנת 2024, כשנתיב הסחר דרך הים האדום נסגר, הן עמדו על 42 מיליון בלבד, נתון המהווה ירידה של 80%.
בתוך כך, לנמל ניתן סיוע בתקופת הזמן הזו, במסגרת מתווה העסקים לכלל המשק וכן במסגרת מתווה סיוע לעסקים בערים מוטות תיירות, וכן קיבל דחיית תשלומים מטעם המדינה וערבות מדינה להלוואה. בנוסף, בחודש יוני האחרון הצביעה הממשלה על מתווה ייעודי לסיוע לנמל אילת, כך שניתן לנמל סכום של עד 15 מיליון שקלים לפיצויים, כשהוא מותנה בתשלום דמי שימוש (שהנמל עדיין לא שילם למדינה מאז פרצה המלחמה, בסכום של כ־3 מיליון שקל).
מכרז חדש לנמל?
במשרדי הממשלה - האוצר והתחבורה - קיבלו בחשדנות את בקשת נמל אילת לפיצויים וזאת לנוכח רווחי העתק שרשמו בעליו מאז רכשו אותו. כמו כן, לטענת גורמים בממשלה הנמל לא ביצע את ההשקעות שציפו ממנו לעשות בנמל. בתוך כך, בנמל הסתכסכו גם עם ההסתדרות המייצגת את עובדיו, שם פנו למשרדי הממשלה באפריל האחרון בבקשה שלא להעניק לבעלים את האופציה להארכת החוזה.
ההסתדרות אז טענה כי חדלו מלהתקיים התנאים הדרושים לכשירות הנמל בכך שלא עמדה בתקני כוח אדם מינימליים והזניחה את תשתיות הנמל, וכי חלק ממנופי הנמל לא שמישים וכן ישנם ליקויים בעמידה בתקני איכות סביבה ותקנות ספנות. בנמל תקפו בחריפות את ההסתדרות במכתב תגובה והכחישו את הטענות.
החודש, נרשמה דרמה כשהנמל איים לסגור את שעריו לאחר שחשבונותיו עוקלו בעקבות דרישת עיריית אילת לתשלום ארנונה כחוק בעלות של 10 מיליון שקלים. האיום הגיע למורת רוחם של הרגולטורים.
בכל אופן, עד לסוף השנה אמורים שרת התחבורה ושר האוצר להכריע האם להאריך את הזיכיון ולכלול בו את תקופת האופציה. השרים עדיין לא החליטו רשמית וחתמו על המסמכים, אך לגלובס נודע שבמשרד התחבורה כבר עובדים על הכנת מכרז חדש להפעלת הנמל כדי להפעילו בבעלות אחרת בתוך שנתיים מהיום.
"פוטנציאל לגשר יבשתי"
מקורות בענף הרכב מעריכים, כי יחלוף עוד זמן רב עד שתתחדש התנועה הימית של ספינות ייעודיות להובלת רכב (RO-RO) בים האדום וזאת בשל האיום החות'י המתמשך, שעד כה לא נמצא לו מענה צבאי. כיום רוב כלי הרכב, שמגיעים לארץ ממזרח אסיה, עושים עיקוף ארוך דרך כף התקווה הטובה באפריקה ומשם לנמלים באירופה.
בנוסף רוב חברות הספנות הבין לאומיות להובלת רכב נמנעות מלפקוד את ישראל ישירות, כך שרוב כלי הרכב מובלים באמצעות אוניות גישור מנמלים באירופה לשני הנמלים במפרץ חיפה ולנמל אשדוד.
זהו תהליך שמאריך את משך ההגעה לישראל של כלי רכב חדשים מהמזרח בקרוב לשבועיים ומייקר את עלות ההובלה באלפי דולרים לרכב בהשוואה למסלול הישיר לאילת דרך הים האדום. עם זאת, תהליך זה יצר "ביזנס" משגשג לנמלי ישראל, ובעיקר לנמל חיפה ולנמל המפרץ, שבשנה החולפת הגדילו משמעותית את היקף הפריקה ואכסון הרכב בתחומם.
לאחרונה, מסרו מספר יבואנים כי שמעו הערכות מנמל אילת על חידוש ההובלה של כלי רכב לנמל אילת דרך הים האדום. אולם הערכות כאלה כבר נשמעו בעבר ולא התממשו בשל הנסיבות המלחמתיות. גם הציפיות לחזרה של ספינות הובלת רכב לתעלת סואץ לא התממשו.
עם זאת, מקורות בענף הרכב מעריכים כי גורמים בין לאומיים, ובהם גופים עסקיים מרכזיים ממדינות המפרץ, צפויים לגלות עניין פעיל בהשתתפות במכרז העתידי לחכירת הנמל וזאת בשל מיקומו האסטרטגי והצפי לשינויים במאזן הכוחות במזרח התיכון. לדברי המקורות, "הפוטנציאל לגשר יבשתי עתידי, שיעקוף את נמל סואץ ויגשר באמצעות מסילה יבשתית מאילת לנמלי הים התיכון הוא עדיין יעד אסטרטגי, שיכול להגדיל משמעותית את חשיבות הנמל הדרומי בעתיד".
מנמל אילת לא נמסרה תגובה.