נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית / צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, החליט לשכור שירותי ייעוץ אסטרטגי למערכת בתי המשפט, בדגש על בית המשפט העליון. זוהי הפעם הראשונה בה המערכת מבצעת מהלך שכזה שלא לצורך פרויקט נקודתי, אלא כדי להתמודד עם שורה של משברים מתמשכים.
● תיק וינרוט: הסיפור המלא מאחורי פסק הבורר שמטלטל את ענף המשפט
● אישה שילמה חוב במשך 21 שנה, ובכל זאת הוא תפח פי עשרה. איך זה נגמר?
עמית ניצב בפני אתגרים שספק אם היו בפני מי מקודמיו, קל וחומר בהצטברותם יחד. הרפורמה המשפטית של השר יריב לוין הציבה את מערכת בתי המשפט במערכה חזיתית מול הממשלה והקואליציה, כולל בסוגיות היסוד החשובות ביותר שלה - החל מאופן בחירת השופטים, דרך כללי הפסיקה (כגון עילת הסבירות) וכלה בעצמאות היועצים המשפטיים ושומרי הסף.
לצד זאת, הציבור מקוטב עמוקות ביחסו למערכת בכלל ולבית המשפט העליון בפרט, לצד קריאות חסרות תקדים של שרים וחברי כנסת שלא לציית לפסיקה, ואך התקפות אישיות חריפות נגד כמה משופטי העליון ובמיוחד נגד עמית. הקיטוב גורם גם להתפרצויות בדיונים בבית המשפט - כפי שאירע בצורה בוטה בדיון בבג"ץ בסוגיית ראש השב"כ.
מתחים גם בתוך בית המשפט
המתחים באים לידי ביטוי גם בתוך בית המשפט. לפני כשנתיים הודיע השופט יוסף אלרון כי יתמודד על תפקיד נשיא בית המשפט העליון אחרי פרישתה של הנשיאה דאז אסתר חיות, תוך שבירת המסורת של תמיכה פה-אחד בוותיק השופטים (שיטת הסניוריטי). לוין סירב למנות לנשיא העליון את עוזי פוגלמן ואחריו את יצחק עמית, המינוי של עמית נכפה עליו בידי בג"ץ, והוא מחרים אותו.
התוצאה היא היעדר איוש של שופטים לבית המשפט העליון (כיום חסרים שם שלושה שופטים, ובספטמבר, עם פרישתו של אלרון, יחסרו ארבעה), אי-מינוי למשרות מעין-שיפוטיות ומחסור הולך וגדל בשופטים ביתר הערכאות - בעוד מספר התיקים החדשים מתקרב ל-900 אלף בשנה, כך שהעומס והסחבת מתעצמים.
לצד זאת, המשנה לנשיא נעם סולברג מחה באוזני עמית על כך שאינו מרחיב את ההרכבים בתיקים מרכזיים ומסתפק בהרכב הסניוריטי (עמית, סולברג ודפנה ברק-ארז), בו יש רוב לשופטים ה"אקטיביסטים".
בג"ץ צפוי להידרש בשבוע הבא לאחת הסוגיות הנפיצות ביותר שהונחו לפתחו, לאחר הדחתה הצפויה של עו"ד גלי בהרב-מיארה מתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. זאת, לאחר המחלוקת העזה סביב הדחתו של רונן בר מראשות השב"כ והאופן בו ימונה מחליפו, ולקראת העתירות הצפויות נגד מינויו של דוד זיני לתפקיד והדיון הנוסף באופן מינוי נציב שירות המדינה. בג"ץ גם צפוי להידרש שוב לסוגיית אי-גיוס החרדים ואולי גם לחנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, אם זו תינתן כדרך לסיום משפטו.