ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר הבוקר הזה, כאן ב', 4.8.25 / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
הממשלה החליטה להפסיק את כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, אך שיטת ההדחה עברה מתיחת פנים שצפויה להיות מאותגרת בבג"ץ. הנה עיקרי הדברים.
● הדחת היועצת המשפטית לממשלה: המכשולים והתגובה בשווקים
● סולברג הקפיא את הדחתה של בהרב־מיארה ואסר לפגוע בסמכויותיה
● היועמ"שית על ההדחה היום: "משיקולים זרים בזמן משפט נתניהו"
מהי "דרך המלך" להדחת יועמ"שית? הליך הדחת היועמ"ש הוסדר בהחלטת ממשלה משנת 2000 (שאחר כך תוקנה ב־2007). יש ארבע עילות בלבד בגינן ניתן להדיח יועמ"ש - ביניהן קיומם של "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
הבקשה לפיטורים צריכה לעבור דרך ועדה מקצועית־ציבורית שמונה חמישה חברים: יו"ר הוועדה שהוא שופט עליון בדימוס שממנה נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר המשפטים (כיום זהו הנשיא לשעבר אשר גרוניס); שר המשפטים לשעבר או יועמ"ש לשעבר, שתמנה הממשלה; ח"כ שנבחר על ידי ועדת החוקה; עורך דין שבוחרת לשכת עורכי הדין (כיום זוהי עו"ד תמי אולמן); איש אקדמיה שנבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים (כיום פרופ' רון שפירא).
בשלהי 2021 מונו לתקופה של 4 שנים שלושת החברים בוועדה שאינם מינויים של הדרג הפוליטי, בעוד המינויים של הממשלה (שר משפטים או יועמ"ש לשעבר) ושל ועדת החוקה (ח"כ) אינם מאוישים לפי שעה.
הליך הפיטורים פועל באופן הבא: שר המשפטים כותב בקשה מנומקת לוועדה; הוועדה מזמינה את היועמ"ש לשימוע ומגבשת המלצה; ולבסוף, העניין עובר להחלטת הממשלה.
מה עשו בממשלה? כפי שציינה הממשלה בתשובתה לבג"ץ בשבוע שעבר, היא לא הצליחה לאייש את הנציג מטעמה בוועדת גרוניס, היות שלא עלה בידה למנות שר משפטים או יועמ"ש לשעבר שיהיה "קרוב רעיונית למדיניותה של הממשלה", כלשון התשובה. בנוסף, גם התפקיד של נציג הכנסת נותר לא מאויש - ודווח שהדבר נבע ממחלוקת בקואליציה.
לכן, לפני כחודשיים הממשלה החליטה לשנות את אופן הפסקת כהונת היועמ"ש - כך שבמקום שההדחה תעבור דרך הוועדה המקצועית־ציבורית, היא תעבור דרך ועדת שרים חדשה שהממשלה תמנה לעניין, שבראשה יעמוד השר עמיחי שיקלי ושהיא תמנה חמישה חברים. הממשלה החליטה שבמקרה שהליך ההדחה יובא בפני ועדת השרים, ההדחה תצטרך לקבל אשרור במליאת הממשלה ברוב של 75% מחבריה לפחות.
מה אמר בג"ץ? בג"ץ טרם הוציא פסיקה סופית בעניין - והמשנה לנשיא נעם סולברג, שדן בעתירות, אמר לא אחת כי העיתוי הנכון לדיון בסוגיה יהיה בתום ההליך.
עם זאת, באותה החלטה סולברג שידר רמז עבה לממשלה. "מבלי נקיטת עמדה מצדי לגבי המתווה שעליו החליטה הממשלה", כתב המשנה לנשיא, "אולי נכון יהיה לשקול - לשם צמצום המחלוקת בימים הללו - חזרה, בעיקרו של דבר, למתווה סיום כהונתו של יועץ משפטי לממשלה... שאומץ בהחלטת הממשלה" משנת 2000. בנוסף, סולברג קבע עוד קודם לכן ש"ככל שתחליט הממשלה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, ההחלטה לא תיכנס לתוקף מיידי, על מנת שתינתן שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית".
תחקיר: יובל אינהורן