יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי
עסקת הגז הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל יוצאת לדרך: ניו־מד ויתר השותפות במאגר הגז לוויתן חתמו מול חברת BOE (Blue Ocean Energy), אשר קונה גז טבעי עבור מצרים. בכך, הן יספקו למצרים BCM130 בשווי 35 מיליארד דולר עד 2040. זאת, בנוסף לעסקת היצוא הקודמת של BCM60 שנחתמה ב־2019.
● מעמד הביניים ישלם יותר: הגזירה שתחתוך לכם לפחות 400 שקל מהתלוש
● בעלי העניין בת"א מימשו מניות ביותר מ-10 מיליארד שקל השנה, ומי בראש הרשימה?
"למצרים מערכת הפקה מקומית מאוד משמעותית, בעזרתה היא מפיקה 45־50BCM בשנה ממאגרי הגז המקומיים, אבל מדובר במדינה צומחת וצרכי האנרגיה שלה בעתיד רק ילכו ויגדלו. כבר כיום מדובר במדינה של 100 מיליון תושבים והביקוש לגז טבעי עומד על כ־70BCM בכל שנה. את ההפרש הם נדרשים לייבא מישראל".
כך מספר לגלובס מנכ"ל ניו־מד, יוסי אבו, בראיון ראשון לאחר החתימה על העסקה ההיסטורית. "העסקה נותנת ודאות אנרגטית למשק המצרי - וגם נותן עוגן לפיתוח שלב ב' של ההפקה מלוויתן".
"יש לנו עדיין מספיק גז עבור המשק המקומי"
על פי תנאי העסקה שנחתמה בין הצדדים, 22% מהקיבולת של מאגר לוויתן - וכמעט 13% מכלל קיבולת הגז של מדינת ישראל - יסופקו למצרים.
אין חשש שזה יפגע באספקה למשק המקומי?
"כל העסקה נעשתה תוך ראיית צרכי המשק המקומי", מדגיש אבו. "בישראל התגלו כ־BCM1,000 גז טבעי קיימים ומוכחים. ישראל צורכת BCM13.5 בשנה כיום. כך, כשלוקחים בחשבון את הצריכה הנוכחית ואת הגידול העתידי הצפוי בה בעתיד, עד שנת 2050, ההערכה שהיא תעמוד על כ־BCM440. כלומר, יש לנו מאסה אדירה של גז טבעי שאפשר לייצא, במקביל לזה שמסוגל לשרת את המשק המקומי הרבה מעבר ל־2050".
מעבר לכך, אומר אבו, היצוא הכרחי לפיתוח המשק המקומי. "כדי שישראל תמשיך להיות אטרקטיבית למשקיעים בעולם, צריך אופק שמאזן בין אספקת גז למשק לבין המשך יצוא עודפי גז".
עוד הוא מציין כי תנאי העסקה יאפשרו גמישות בקצב האספקה השוטף למשק הישראלי. "מדובר בעסקה שנתית, ולא יומית או חודשית. תנאי זה מאפשר לנו לספק למשק הישראלי גז בעונות ובחודשים שאנחנו צורכים יותר, ואז אנחנו יכולים להשלים את הפער בחודשי השפל שלנו".
האם צפויה עסקה נוספת מול ירדן?
"ההסכמים הנוכחיים עם ירדן מכסים את רוב הביקוש בממלכה ההאשמית עד 2035. אמנם חתמנו לאחרונה איתם על הסכם קטן נוסף, של 2־3BCM, אבל זה בסדר גודל אחר לגמרי לעומת ההסכם שנחתן מול מצרים".
"יש מחסומים, אבל הקשר המסחרי עובד"
עסקת הענק, אומר אבו, תאפשר השקעה בשלב ב' של לוויתן להרחבת הפקת הגז הטבעי מהמאגר, במטרה להגדיל את כמויות הגז המיוצאות ולהרחיב את נתיבי היצוא בשווי כולל של 3 מיליארד דולר.
"שלב ב' מאפשר כמעט להכפיל של ההפקה מלוויתן מ־BCM12 ל־BCM21 בשנה, החל מ־2029. בנוסף, צנרת היצוא הישראלית מחוברת למצרים באמצעות צינור EMG מאשקלון לאל־עריש במצרים. באמצעות הסרת צוואר הבקבוק שבדרך, הוא יוביל אפילו יותר גז. בנוסף, אנחנו מייצאים גז למצרים דרך ירדן, ובאמצעות הרחבה של התשתית הזאת, נייצא אפילו עוד דרך ירדן. ההסכם גם יאפשר לנו לבנות את צינור ניצנה החדש, שיתחיל לפעול החל מ־2028".
מה היחס במצרים לאנשי עסקים ישראלים?
"אני מבקר בקהיר לעיתים תכופות. מצרים היא לקוח חשוב עבורנו. אנחנו נפגשים עם נציגיהם בקהיר ובאירופה, והם אפילו ביקרו בארץ. יש מערכת יחסים מקצועית ועבודה שוטפת. BOE קונה מאתנו את הגז ומוכרת אותו למצרים. מולם אנחנו בעיקר מתנהלים, אבל אנחנו כמובן נפגשים גם עם כל המעטפת, כולל אנשי ממשל ואנרגיה במצרים.
"בשיחות אין אלמנטים פוליטיים. זה נשען על קשרים כלכליים וארוכי טווח. התחלתי את המשא ומתן עוד בשנת 2014, כאשר שוחחנו על העסקה הראשונה מול מצרים, ומאז אנחנו ביחסים עסקיים, כלכליים, חבריים. אני רואה אותם יותר מאשר את המשפחה שלי", אומר אבו בהומור. "הם מקבלים אותי בצורה יוצאת דופן, מאוד נעימה, ואני נהנה לבקר במצרים. ביקרתי המון פעמים בקהיר. אמנם יש לפעמים מחסומים פסיכולוגיים, אבל מה שנשען על קשרים מסחריים - פשוט עובד".
"לפני כעשור טענו שאנחנו הוזים"
לפני עשור, באוגוסט 2015, עבר בממשלה מתווה הגז שעורר סערה. רבים כינו אותו אז "שוד הגז", הממשלה הואשמה ב"כניעה לטייקונים", וגם חלק מהבכירים התפטרו כמחאה. רבים גם פקפקו בכדאיותה של קרן העושר, או בשמה הרשמי "הקרן לאזרחי ישראל", המשמשת לצבירת חלק מההכנסות שהמדינה גובה מחברות הגז בתמורה להפקה ומכירה של מאגרי הגז בשטח הכלכלי של ישראל.
כעת, אבו משוכנע שעסקת הענק מוכיחה אחרת. "רבים תקפו את משק הגז הטבעי. הם טענו שלא יהיה יצוא ואנחנו סתם הוזים - ועכשיו אותם אנשים בדיוק מפרסמים שאנחנו מייצאים יותר מדי. כשאתה מדבר מפוזיציה, אתה מתאים את העמדה לפוזיציה. אנחנו מסתכלים על מה נכון למדינת ישראל ולמשקיעים שלנו.
"המון כסף מגיע כבר עכשיו לאזרחי ישראל. אנחנו משלמים מיליארדי שקלים בתמלוגים ומסים למדינה". על פי נתוני ניו־מד, החברה שילמה בכל סוגי התמלוגים ההיטלים והמסים 205 מיליון שקלים ברבעון השני של 2025, והגיעה ל־428 מיליון שקל לקופת המדינה מתחילת השנה.
אחד המבקרים החריפים נגד מתווה הגז וקרן העושר היה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דיויד גילה, שהקפיא את פיתוח משק הגז לפני כעשור. "האומץ של יובל שטייניץ (שר האנרגיה דאז, ע"א) עם מתווה הגז, הוא זה שהביא לפיתוח של מאגרי הגז לוויתן וכריש־תנין. הוא הביא להכנסות מדינה משמעותיות מאוד וקשרים אזוריים".
"הגז הטבעי", מסכם אבו את הראיון, "ישמש כעוגן ליצירת נורמליזציה עם מדינות נוספות באזור, ואנחנו נחושים לקחת בזה חלק".