רן עוז, מנכ''ל ישראכרט ולוי הלוי, מנכ''ל כאל / צילום: תמי בר ישי, רמי זרנגר
מתחת לרדאר, התרחשה בשבוע שעבר דרמה בענף כרטיסי האשראי שהתגלתה בדיווחים של ישראכרט, בנק דיסקונט (בעל השליטה בכאל) וכלל ביטוח (בעלת חברת מקס). אלו ידעו לספר למשקיעים בבורסה על פסק דין שנתן ביהמ"ש המחוזי בת"א, בנוגע לערעור שהגישו השלוש על חיובן בתשלום מס ערך מוסף (מע"מ) על עמלות בעסקאות בכרטיסי אשראי בחו"ל.
● מנהלי ההשקעות בהלם: "לא מבינים את העליות היום בבורסה"
● שלושה בעלי שליטה יקבלו השבוע צ'ק של 340 מיליון שקל
יצוין כי הנושא מצוי בהליכים משפטיים כבר קרוב לעשור, אולם ביום רביעי האחרון התקבל כאמור פסק דין שלמעשה קיבל חלק מהערעור המאוחד ודחה חלק אחר, וקבע כי מנהל אגף מס ערך מוסף יוציא שומות מתוקנות למערערות.
בעקבות פסק הדין, שפרטיו אסורים בפרסום בשבועיים הקרובים, העריכו שתיים משלוש החברות הגדולות בענף, ישראכרט ומקס, כי יידרשו להפריש בדוחות הכספיים לרבעון השני סכום נוסף הנאמד בטווחים שבין 220-280 מיליון שקל נטו (ישראכרט) ו-120-140 מיליון שקל (מקס).
יחד עם הפרשה צפויה להפסד של כאל (שהיקפה לא דווח), ההערכה היא שסך ההפרשה של השלוש בדוחות הרבעון השני תעמוד על כ-550 מיליון שקל. זאת מתווספת לכ-700 מיליון שקל שכבר הופרשו על פי ההערכות בשנים קודמות, בגין חיובי המע"מ בחו"ל, כך שבסך הכול יגיעו ההפרשות לסכום של כ-1.25 מיליארד שקל בעבר ובעתיד.
מדובר בפרשה שתחילתה לפני כתשע שנים (2016), אז ביצע מע"מ ביקורת בחברות כרטיסי האשראי והחליט לחייב אותן בתשלום מע"מ בשיעור מלא (18% כיום), בגין עמלה צולבת המתקבלת מסולקים בינלאומיים (עסקאות בתי עסק בחו"ל) וכן בגין עמלת עסקאות (המרת) מט"ח.
חברות כרטיסי האשראי פעלו יחד להגשת ערעור על החיובים הנדרשים, וזה נדון בביהמ"ש מאז 2019. שלוש שנים מאוחר יותר פתחו החברות במו"מ מול הפרקליטות במטרה להגיע להסדר פשרה, אך הצדדים לא הצליחו לגבשו וחזרו לביהמ"ש.
לפי הדיווחים הנוכחיים של חברות כרטיסי האשראי, פסק הדין שניתן בשבוע שעבר קובע כי בגין פעולות תשלום המבוצעות בחו"ל, כאשר הכרטיס נוכח פיזית בבית העסק, לא יחול חיוב במע"מ. לעומת זאת, בגין פעולות תשלום המתבצעות אונליין (ברשת) יחול מע"מ בשיעור מלא.
עם זאת, ביחס לפעולות באונליין בענפים מסוימים, שבהם ניתן להניח שהמשלם ביצע את פעולת התשלום בשעה שהוא מחוץ לישראל, באלו לא יחול מע"מ. לדוגמה, אם נוסע תדלק את רכבו בחו"ל ושילם באפליקציה, הרי שעל עסקה כזאת לא ייגבה מע"מ בגין העמלה הצולבת שגבתה חברת כרטיסי האשראי.
בכל הנוגע להמרת מטבע חוץ בחו"ל, שם הסכימו הצדדים כי מדובר בשירות שמעניקה חברת כרטיסי האשראי (שפועלת מהארץ) לישראלים שנסעו לחו"ל, ולכן על העמלות צפוי להיגבות מס.
חברות האשראי מסרו כי הן לומדות את פסק הדין. סביר להניח כי בכוונתן להגיש עליו ערעור לבית המשפט העליון, כך שהפרשה רחוקה מלהסתיים.
רבעון של צמיחה לכאל
פסק הדין ניתן כחודש לאחר שקבוצת דלק של יצחק תשובה השלימה את רכישת השליטה בחברת ישראכרט. אמנם עיקר סכום ההפרשה בחברה היה כבר ידוע, אך כעת נוסף לו סכום של 220-280 מיליון שקל - עלייה של עשרות אחוזים ביחס להפרשות העבר. בהתאם, מניית ישראכרט נחלשה ביום חמישי האחרון בכ-3%, והחברה נסחרת בשווי נוכחי של כ-4.4 מיליארד שקל.
פסק הדין עשוי להשליך גם על מכירת השליטה בחברת כאל, שמתוכננת לצאת לפועל בזמן הקרוב. בנק דיסקונט, המחזיק 72% ממניות החברה, מבקש למכור את החזקותיו בהקדם, ובתהליך שנוהל עד כה שאף לבצע את המכירה לפי שווי חברה של 3.5-4 מיליארד שקל.
ככל הידוע שלושה גופים מתמודדים כיום על רכישת כאל, לאחר שעברו את הסינון הראשוני: חברת ההשקעות יוניון של יבואן הרכב ג'ורג' חורש, יחד עם חברת הביטוח הראל; קרן ההשקעות הזרה סנטרברידג' (לשעבר מבעלות השליטה בקבוצת הפניקס) שמייצג אלי יונס; ואיש העסקים מוטי בן משה, בעל השליטה בקבוצת הנדל"ן, הקמעונאות והאנרגיה אלון רבוע כחול.
בתוך כך דיווחה בשבוע שעבר כאל את תוצאותיה לרבעון השני השנה. השבוע תדווח ישראכרט, בניהולו של רן עוז את תוצאותיה, ובהמשך החודש צפויה לפרסם כלל ביטוח את דוחות חברת מקס, שמנוהלת על ידי שגית דותן.
כאל, בניהולו של לוי הלוי, רשמה ברבעון עלייה של 10% בהכנסות ל-722 מיליון שקל, תוך הצגת צמיחה בכלל ענפי הפעילות - בעסקאות בכרטיסי האשראי, בפעילות המימון, במתן אשראי וכן בהמרות מטבע חוץ. בנוסף צמחה גם מצבת כרטיסי האשראי הפעילים של כאל והסתכמה בסוף הרבעון בכ-3.9 מיליון כרטיסים. זאת בהשוואה לכ-3.6 מיליון כרטיסים פעילים בסוף הרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי של כאל ב-97 מיליון שקל, למול 92 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ההשפעות על מכירת כאל
למרות שפסק הדין החדש צפוי לפגוע בתוצאות כאל, יש מי שרואים בפסיקה לגבי חיובי המע"מ על עסקאות בחו"ל גורם שדווקא לא יכביד על מהלך המכירה. שכן הוא מייצר בהירות רבה יותר לרוכשים באשר לחשיפה העתידית שלהם, כך שיהיה קל יותר לתמחר את כאל.
לא רק חיובי המע"מ עלולים להכביד על המכירה. מכשול אפשרי נוסף טמון בהערכות לפיהן כאל עלולה להתקשות לקבל היתר להפוך ל"בנק רזה", היכול להעניק גם שירותי בנקאות, כחלק מיישום מסקנות הוועדה הבין משרדית בראשות המפקח על הבנקים. בדוח הוועדה שהתפרסם בשבוע שעבר צוין כי היא דנה ספציפית בעניינה של כאל, אך החליטה שלא להתערב בסוגיה.
בין מטרות הוועדה לעודד גופים כמו חברות כרטיסי האשראי להפוך לבנקים רזים, אולם ככל שדיסקונט בלבד ימכור את מניותיו בכאל, ושותפו הבנק הבינלאומי יישאר עם נתח של 28%, הרי שכאל תתקשה לקבל היתר להפיכתה לבנק רזה. מכאן שהוועדה עשויה לחזור ולהידרש לכך בעתיד.