אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג
האינפלציה, הריבית הגבוהה וגם החגיגה בבורסה סייעו לבנק הבינלאומי להציג הבוקר (ב') עלייה של 4.6% בשורת הרווח הנקי ברבעון השני, לכדי 637 מיליון שקל. במחצית הראשונה נשחק הרווח הנקי של הבנק בניהולו של אלי כהן ל-1.2 מיליארד שקל, ירידה של כ-1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
● פסק הדין שיגדיל את הפרשות חברות כרטיסי האשראי ל-1.25 מיליארד שקל
● הרפורמה שהקפיצה את מחזורי המסחר במדד המניות השני בגודלו בבורסת תל אביב
● בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח כדיבידנד כבר השבוע
בין הגורמים שתרמו לעלייה ברווחי הבנק ברבעון השני, נמצא הזינוק הלא פוסק במדדי הבורסה. לבינלאומי פעילות אינטנסיבית וחריגה (ביחס לגודלו במערכת הבנקאית) בתחום הבורסה. וכך אף שבמהלך הרבעון השני נרשם מבצע "עם כלביא" נגד איראן, העמלות שגבה הבינלאומי מפעילות שוק ההון הסתכמו ב-479 מיליון שקל, עלייה של 23% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נתון זה סייע להצמיח את כלל העמלות שגבה הבנק (ב-18%), כך שההכנסות מעמלות שוק ההון היוו מעל למחצית מההכנסות אלה.
התשואה על ההון שרשם הבנק, נתון שנהוג לבחון לפיו את ביצועי הבנקים, הייתה גבוהה ועמדה על 18.3%. אך מדובר בנתון שמלמד דווקא על שחיקה, שכן הוא נמוך יותר מזה שנרשם ברבעון המקביל אשתקד, אז עמד על 19.6%.
יחלק 320 מיליון שקל לבעלי המניות
בעקבות הסרת המגבלה של המפקח על הבנקים לרבעון הנוכחי, הם יכולים לחזור ולחלק דיבידנד בשיעור גבוה מ-40%, לרוב מדובר ב-50% מהרווח הנקי. המדיניות ההיסטורית של הבינלאומי הייתה לחלק מחצית מהרווח הנקי כדיבידנד. המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי למעשה הוביל את הבנקים בשנתיים האחרונות, במיוחד מאז פרצה המלחמה, לאמץ מדיניות שמרנית יותר (40% חלוקה) כדי להתמודד עם השלכות המלחמה ולייצר כריות הון מוגדלות.
כעת דירקטוריון הבנק הבינלאומי, בעקבות הסרת המגבלה הנוכחית, חזר לחלק מחצית מהרווח הנקי שלו כדיבידנד. מדובר בסכום של 319 מיליון שקל. מדובר עם זאת עדיין בהקלה "חד-פעמית" של המפקח, שנועדה לביצוע זהיר של הגדלת שיעור החלוקה. מדירקטוריון הבנק נמסר כי הוא "ימשיך לדון ביישומה של מדיניות חלוקת דיבידנד של הבנק לאור ההתפתחויות והשפעתן על המשק ועל הבנק".
הבינלאומי נשלט (13.8% בשרשור) על ידי צדיק בינו, יחד עם משפחת ליברמן האוסטרלית. הם מחזיקים בבנק דרך חברת פיבי הבורסאית. הנתח של צדיק בינו עצמו בדיבידנד הנוכחי שיחולק מסתכם בכ-44 מיליון שקל.
הכנסות הבנק מריבית (נטו) הסתכמו ב-1.29 מיליארד שקל, זו עלייה של 5.6% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במחצית הן צמחו ב-4.6% לכדי 2.44 מיליארד שקל. העלייה בהכנסות מריבית נובעת מסביבת הריבית הגבוהה, וכן מהפער בין מתן ריבית נמוכה על הפיקדונות והכסף ששוכב בחשבון העובר ושב, לבין הריבית שנגבת ממתן האשראי.
כמו כן בהקשר של האינפלציה, לבינלאומי יש עודף נכסים על התחייבויות שהם צמודי מדד. העודף הסתכם ב-9.3 מיליארד שקל בסוף המחצית הראשונה והוא גדל ביחס לתקופה המקבילה אז עמד על 8.6 מיליארד שקל. לכן ציינו בבנק כי עליית המדד תרמה 164 מיליון שקל להכנסות שלו במחצית, מול תרומה של 160 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הבינלאומי נשלט (13.8% בשרשור) על ידי צדיק בינו, יחד עם משפחת ליברמן האוסטרלית. הם מחזיקים בבנק דרך חברת פיבי הבורסאית. הנתח של צדיק בינו עצמו בדיבידנד הנוכחי שיחולק מסתכם בכ-44 מיליון שקל.
מנתוני הרבעון השני ניתן ללמוד כי מתן האשראי במשק המשיך לצמוח. היקפו צמח ב-2.3% ברבעון שחלף (קצב שנתי של מעל ל-8%+), למול עלייה של 12% במחצית הראשונה. גם בפיקדונות הציבור נרשמה גדילה ברבעון שחלף 1.8%, ו-10.3% במחצית ביחס לקודמתה.
חוסנם של לקוחות הבינלאומי עדיין איתן כפי שניתן ללמוד מסעיף ההכנסות בגין הפסדי אשראי. לרוב בסעיף זה נרשמת הוצאה, אך הבינלאומי רשם בו הכנסה. אם כי זו הצטמצמה ברבעון השני ביחס למקבילו ועמדה על 16 מיליון שקל, מול 71 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כאשר יש הכנסה בסעיף זה המשמעות העיקרית היא שהבנק הצליח לגבות יותר חובות אשר מחק בעבר. גם במחצית נרשמה מגמה דומה כאשר הכנסות אלה פחתו ל-27 מיליון שקל מול 73 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד.
בבינלאומי ציינו כי במחצית הגידול בהכנסות בסעיף זה נבע בעיקר, "מהחמרה בתחזית מדדים מאקרו כלכליים מסוימים ששימשו בחישוב ההפרשה, נוכח אי-הוודאות בתנאים הכלכליים , בשל האירועים הגאו-פוליטיים. כאשר בנוסף, בתקופה המקבילה אשתקד, "לא חלה הרעה במדדים מאקרו כלכליים מסוימים ביחס לערכי הייחוס ששימשו בחישוב ההפרשה".
נזכיר כי בנק ישראל גיבש מתווה חדש של הקלות ללקוחות הבנקים, שאליו הצטרפו כל הבנקים תוך שהם מוסיפים הטבות נוספות מטעמם. המתווה יצא לדרך לאחר פרוץ מבצע "עם כלביא". הוא הצטרף להקלות אחרות שניתנו מוקדם יותר במלחמה. בבנק מציינים כי ייתכן שלאחר שההקלות יסתיימו, תחול החמרה במצב הלקוחות. וכך נמסר בדוחות כי "בתחשיב ההפרשות להפסדי אשראי, נלקח בחשבון כי יתכן ובסיום תקופת ההקלות שפורסמו על ידי הרגולטור , עלולים לצוף קשיים תזרימיים אצל לווים מסוימים להם ניתנו אותן הקלות".