ערן זינמן ורועי מן, מנכ''לים משותפים במאנדיי / צילום: נתנאל טוביאס
למעלה מארבע שנים שמניית מאנדיי נסחרת בנאסד"ק, ומעולם לא היה למניה יום כה גרוע כמו ביום שני השבוע, אחרי פרסום דוחות הרבעון השני. המניה צנחה ב-30% בנאסד"ק במחזור מסחר עצום, וננעלה במחיר של כ-174 דולר - מחיר שבו לא נסחרה מתחילת 2024, ואשר משקף לחברת התוכנה הישראלית שווי שוק של 9 מיליארד דולר (לאחר התאדות כ-5.7 מיליארד דולר משווייה).
● תשכחו מנחיתה קשה: התחזית של מנהלי הקרנות לוול סטריט
● הבנק שמפקפק באפשרות רכישת צים והפיכתה לפרטית
בכך מאנדיי, שהייתה קודם לכן בין חמש החברות הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר בוול סטריט, "ירדה" למקום ה-8 בשווי. מאנדיי מספקת פלטפורמה המסייעת בניהול משימות בתוך ארגונים, מעין מערכת הפעלה לעבודה. מנכ"לי החברה הם צמד המייסדים שלה רועי מן וערן זינמן.
למעשה, דוחות מאנדיי היו בהתאם למה שבשוק היו רגילים ממנה: החברה עקפה את התחזיות והעלתה מעט את התחזית השנתית, אך בשוק הסתכלו מעבר למספרים והחששות גברו. כמו במקרים רבים, החשש הוא מהשפעות הבינה המלאכותית (AI), ובין היתר - הפיצ'ר של גוגל, AI Overview - שמספק סיכום-AI שמבוסס על הלינקים שנמצאו בחיפוש הרלוונטי, ובכך במקרים רבים מייתר את הצורך להיכנס לאותם לינקים.
לא מעט אתרי תוכן וחברות נפגעו מירידה בטראפיק על רקע זה, ולמשל חברת Chegg אף תבעה את גוגל לפני כמה חודשים בטענה לפגיעה מסוג זה. אלא שנראה כי החשש מהפיצ'ר של גוגל הוא רק חלק קטן מהתופעה הנרחבת יותר של חשש מפגיעה מעליית ה-AI, שממנה סובלות כמעט כל חברות התוכנה, ובהן חברות גדולות נוספות מישראל.
כך לדוגמה, מניית נייס מתקשה להתרומם כבר תקופה ארוכה בשל החשש הזה (ולאחרונה נייס הודיעה על רכישת חברה בתחום), מניית פייבר נפלה בעבר מסיבה דומה, וגם שמות של חברות אחרות - בהן כמובן גם הישראליות שנסחרות בוול סטריט - עלו בהקשרים אלה לא פעם.
"החשש המרכזי של המשקיעים, שנוגע במיוחד לחברות שמפתחות תוכנות ארגוניות, הוא שבסופו של דבר ה-AI יהפוך את מה שהן מציעות לבעל הרבה פחות ערך, והארגונים יוכלו לפתח בעצמם תחליפים עם כלים פשוטים ואפילו חינמיים", אומר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל. "החשש בא לידי ביטוי כמעט בכל חברת תוכנה, אולי למעט מיקרוסופט שהיא מובילה ב-AI, כשגם חברות ענק כמו סיילספורס ואדובי נפגעות. יש חשש בשוק שחברות הענן המובילות ששולטות בתשתיות הענן, ישתלטו גם על האפליקציות בענן - כל תחום ה-SaaS (תוכנה בענן) שהוא מבוזר מאוד לעומת תחום התשתיות. יש כיום מאות חברות תוכנה נישתיות, כל אחת לסגמנט מסוים".
לדברי וסצ'ונוק, החשש מכך שארגונים יקנו פחות תוכנות בשל ה-AI הוא לגיטימי, אך בחלק מהמקרים הוא כבר מוגזם. במקרה זה לטענתו: "מאנדיי מנצלת את ה-AI לטובתה, מספקת כלי AI ונותנת מוצר פשוט במחיר נוח. היא יכולה להרוויח יותר מאשר להפסיד, משום שהשוק בחדירה קטנה יחסית, וקצב הצמיחה של מאנדיי גבוה מאוד ומשולב עם רווחיות - זה סימן שהחברה מספקת ערך מוסף ייחודי". המצב שונה לדברי וסצ'ונוק בחברות תוכנה ארגונית אחרות, שלא בכולן הצמיחה בהכנסות מתורגמת לגידול בשורה התחתונה, מה שעלול לפגוע בתמחור על בסיס מכפילי רווח (בניגוד למכפילי הכנסות). להערכתו התגובה במאנדיי הייתה תגובת-יתר והמניה היום אטרקטיבית להשקעה.
הפסד למייסדים ועובדים
מי המפסידים הגדולים "על הנייר" מנפילת המניה ביום ב'? לפי הדיווח השנתי האחרון, בעל המניות הבולט בחברה הוא המייסד והמנכ"ל המשותף רועי מן, שמחזיק בכ-9.8% מהון המניות. לפני הדוחות שוויין עמד על כ-1.24 מיליארד דולר, אך כיום הן שוות כ-871 מיליון דולר - מחיקת שווי "על הנייר" של כ-370 מיליון דולר. שותפו להקמה ולניהול ערן זינמן, מחזיק ב-3.6% מהמניות בשווי נוכחי של 321 מיליון דולר, אחרי ירידה "על הנייר" של 136 מיליון דולר ביום ב'.
בעלי מניות בולטים נוספים הם גופים אמריקאים, ולדוגמה פידליטי (FMR) מחזיקה נכון לסוף יוני ב-10% ממניות מאנדיי, לאחר שהגדילה משמעותית את ההחזקה בחודשים האחרונים. שווי המניות ירד "על הנייר" ב-375 מיליון דולר, ל-884 מיליון דולר.
גם שווי הטבת האופציות שבידי העובדים התכווץ. בסוף 2024 עובדי מאנדיי החזיקו בכ-1.4 מיליון אופציות שניתנות למימוש במחיר יעד ממוצע של 53.66 דולר. אם בסוף השבוע שעבר שווי ההטבה עמד על 273 מיליון דולר, הרי שלאחר פרסום הדוחות השווי ירד ל-169 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-100 מיליון דולר.
חברות נוספות שבסיכון
אילו עוד חברות ישראליות חשופות לפגיעה מה-AI, או לפחות מהחששות באשר לפגיעה פוטנציאלית? "רוב חברות התוכנה, לא רק הישראליות כמובן, כי מדובר בתופעה עולמית", אומר וסצ'ונוק. "בין הישראליות, כמעט כולן - למשל Wix (הקמה וניהול של אתרי אינטרנט), פייבר (זירה לקישור בין פרילנסרים למעסיקים), נייס (ניהול קשרי לקוחות ולניהול סיכונים), סאפיינס (פתרונות לחברות ביטוח), סימילרווב (מתחום התנהגות גולשים באינטרנט). הסגמנט היותר חסין למגמות האלה הוא הסייבר, כי שם החשיבות לארגונים קריטית, ולכן אף אחד לא ממהר להיפטר מפתרונות קיימים לטובת התייעלות אפילו במקרה של כפילות".
כמובן שכל אחת מהחברות שהוזכרו כאן פועלת בעצמה בתחום ה-AI ומציעה פתרונות כאלה, אך החששות בשוק עדיין קיימים.
על סימילרווב למשל, המפתחת ומשווקת פלטפורמה המיועדת למדידה, בחינה וזיהוי התנהגות גולשים, שמספקת ללקוחות מודיעין במטרה לסייע להם בפעילויות שיווק, מכירות וכדומה, אומר וסצ'ונוק כי "ככל שהתחום יהיה יותר גנרי ומבוסס על AI שנגיש לכולם, תעלה השאלה למה צריך לשלם לחברה מתמחה". על סאפיינס, שמספקת פתרונות לחברות ביטוח (והשבוע שוב עלו הערכות שהיא מועמדת לרכישה), לדבריו "כמו כל חברה מתמחה, גם היא נפגעת מהחשש מ-AI. מדברים על כך שעם AI אפשר להביא כלים יותר מתוחכמים ולסגור את הפער. לכל חברה יש מומחיות בתחום שלה, והבנה של הסיבוכים הייחודיים בו, כך שזה מהווה חסם לתחרות חדשה. אם AI יכול לסגור את הפער - זה החשש".
אמדוקס , המספקת פתרונות ושירותים לתעשיית הטלקום, הודיעה השבוע על הקמת חטיבת GenAI ודאטה, שנועדה "להטמיע AI באופן עמוק ב-DNA של החברה". על רקע ההיערכות לעולם ה-AI אמדוקס גם מפטרת עובדים, שמספרם מוערך במאות.
לדברי וסצ'ונוק, אמדוקס פועלת בשוק שונה מרוב חברות התוכנה שהוזכרו והצמיחה שלה מתונה יותר. בכל מקרה הוא מוסיף כי "ל-AI יש שתי מטרות בכל חברה - גם לשפר את הפתרונות ולהציע יותר ערך ללקוחות, ובכך להגדיל את הצמיחה, וגם להשתמש בה ככלי להתייעלות פנימית, וכך להקטין הוצאות ולהגדיל את המינוף התפעולי. ראינו לאחרונה הרבה חברות שמפטרות עובדים - גוגל, מיקרוסופט, אפל ואחרות, שנפרדות בעיקר מעובדים זוטרים ועובדים במיקור חוץ, ומשתמשות בכלי AI למשימות היותר פשוטות". בסך הכול הוא מציין כי "AI משפיע על כולם, גם על חברות שלא מעולמות הטכנולוגיה. הוא מגדיל את השוק ומחזק את היתרון לגודל של החברות הגדולות יותר, ושם את חברות הנישה המתמחות במצב יותר קשה".
לקנות את המניה?
אם נחזור שוב לנפילה במאנדיי, פיצ'ר ה-AI של גוגל הגביר את החששות והתניע את הירידה. בלוסיד קפיטל, המנהלת קרנות להשקעה בטכנולוגיה, ציינו את החולשה בשוק העסקים הקטנים והבינוניים (SMB), שהוא שוק מרכזי למאנדיי, ו"האשימו" את גוגל: "האשם נופל על AI Overview של גוגל", כתבו בלוסיד, והוסיפו כי השינוי פגע משמעותית בטראפיק מגוגל, גם מצד עסקים קטנים ובינוניים. "נזכיר ש-CRM (מוצר לניהול הקשר עם הלקוחות) הוא מנוע הצמיחה של מאנדיי ושם רוב מוחלט של הלקוחות הם עסקים קטנים או מיקרו-עסקים. השינוי הזה של גוגל הכריח את מאנדיי וחברות אחרות לשפוך עוד כסף על פרסום ממומן ברבעון".
וסצ'ונוק מציין שהשינוי בגוגל משפיע על השיווק הדיגיטלי של מאנדיי, אך לפי החברה זה די בשוליים, ובעיקר בפלח הנמוך של השוק, בעוד שהצמיחה והערך המוסף מגיעים מהארגונים הגדולים שהם הפלח הגבוה.
מאנדיי ממשיכה להיות מניה מומלצת על-ידי קנטור (בהמלצת "תשואת יתר"), אך מחיר היעד יורד מ-328 דולר ל-286 דולר, מחיר מניה המשקף פרמיה של 64.3% אחרי הנפילה בראשית השבוע.
גם בג'פריס ההמלצה נותרת חיובית ("קנייה") ומחיר היעד מופחת - מ-360 דולר ל-330 דולר, פרמיה של כמעט 90% על מחיר השוק. האנליסט ברנט ת'יל נתן לדוח שפרסם את הכותרת "Monday Blues" (שאפשר לתרגם באופן חופשי לדיכאון יום שני), ולדבריו "המניה נענשה על עלייה קטנה בהכנסות ובשל החששות מפני AI. אלה נובעים מנפח נמוך יותר מכיוון חיפושי גוגל בפלח התחתון של השוק (עסקים קטנים יותר, שח"ו), אולם אנחנו מאמינים שמשקיעים מודאגים גם מאיומי ה-AI בטווח הארוך, שקשורים לכל אפליקציות התוכנה". ת'יל סבור שהחששות מוגזמים, ובמכפיל הנוכחי של מאנדיי - EV/Sales של 5.1 לתחזיות 2026 - המניה נסחרת במחיר משכנע.
"מה לעשות לאחר ירידה של 30% במניה? לקנות, מהסיבות האלה", מפרט ת'יל. הסיבה הראשונה היא שלדבריו ההשפעה מחיפושי גוגל קטנה וחולפת, הסיבה השנייה היא שהשווי מאוד מדוכא כרגע, השלישית - המזומנים של מאנדיי מהווים 18% משווי השוק שלה כיום, הרביעית היא המשך הגידול בעסקים גדולים יותר, והאחרונה - מאנדיי נמצאת לדבריו בעמדה טובה למנף את תחום ה-AI, כשפיצ'רים של AI מייצרים שימוש רב יותר בפלטפורמה שלה.