הפגנה למען שחרור החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
שורה של גופים במשק צפויים לשבות ביום ראשון הקרוב (17.8), כחלק מהמאבק לשחרור החטופים. השביתה הוכרזה בעקבות יוזמה של "מועצת אוקטובר", המאגדת משפחות חטופים, חללים, שורדי שבי ושורדי ה־7 באוקטובר. הצעדים המתוכננים כוללים הפגנות ופעולות מחאה ברחבי הארץ.
● "אין לזה תוחלת"? מחלוקת משפטית על החלטת ההסתדרות שלא לשבות
● ביה"ד הארצי לעבודה: קילומטרז' הרכב ייכנס לשיקולים בזכאות להשלמת הכנסה
לצד הזעקה בעד החטופים ונגד המשך המלחמה, המהלך מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לזכויות העובדים, לחובות המעסיקים, וליחסי העבודה במשק. לדוגמה, מי בדיוק צפוי לקחת חלק בשביתה, האם עובדים שישבתו זכאים לקבל שכר, ומה יעשה עובד שלא מעוניין להצטרף למחאה? גלובס עושה סדר.
אילו גופים צפויים להשתתף בשביתה?
בראש השובתים, ניצב מטה ההייטק, המאגד חברות טכנולוגיה שיצטרפו לשביתה דוגמת מאנדיי, וויקס, פייבר, פיירבלוקס, האניבוק ונטורל אינטליג'נס, כמו גם קרנות הון סיכון ובהן קומרה קפיטל, פיטנגו, דיסרפטיב ו־NFX.
התאחדות התעשיינים הודיעה כי תתמוך במתן יום חופש לעובדים שיבקשו להשתתף בשביתה, וכך גם חלק מאוניברסיטאות המחקר, אשר ראשיהן הצהירו כי ישתתפו באופן אישי בשביתה. הצהרה דומה נשמעה מפי עשרות ראשי רשויות מקומיות ברחבי הארץ, שהודיעו כי יקדישו את יום ראשון לפעילות למען החטופים.
לשכת עורכי הדין תצטרף אף היא לשביתה. הלשכה קראה למשרדי עורכי הדין הגדולים לאפשר לעובדים להשתתף במחאות שיתקיימו באותו יום, מבלי שינוכה להם יום חופש. מנגד, פורום העסקים, המייצג את החברות הפרטיות הגדולות במשק, טרם הודיע כיצד ינהג לגבי השביתה.
האם המגזר הציבורי וההסתדרות ישבתו?
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, החליט שלא להצטרף לשביתה, כך שהמגזר הציבורי צפוי לעבוד כרגיל. עם זאת, ההסתדרות הבהירה כי תקרא להנהלות ולוועדי העובדים לאפשר לכל העובדים המעוניינים להשתתף באירועי המחאה לעשות כן, מבלי שזכויותיהם ייפגעו.
מדובר בשינוי לעומת השביתה הקודמת, שנערכה בספטמבר 2024, בעקבות רצח ששת החטופים בעזה. אז הובילה ההסתדרות את השביתה, ומשרדי ממשלה ורשויות מקומיות לא פעלו.
אלא שבית הדין לעבודה קבע אז כי מדובר בשביתה פוליטית, והורה לעובדים לשוב לעבודה תוך שעות בודדות. פסק הדין הדרמטי ההוא עומד במידה רבה ברקע החלטת ההסתדרות שלא להכריז הפעם על שביתה, מחשש כי זו תיפסל שוב על־ידי בית הדין.
המעסיק שלי הודיע כי יאפשר לעובדים לשבות. מה זה אומר בפועל?
כאשר מעסיק מאשר לעובד "לקחת יום חופש" כדי להשתתף במחאה, הכוונה לרוב היא לניכוי היום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד. כך אומרת עו"ד מירב אורן, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד שבלת. לדבריה, ההחלטה לאשר יום חופש נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של המעסיק, והיא אינה חובה על פי חוק.
לצד זאת, חלק מהמעסיקים הודיעו לעובדים, כי הם מעודדים השתתפות בפעולות מחאה, מבלי שינוכה יום חופש. במקרה כזה, ואם לא ברור מנוסח הודעת המעסיק מה בדיוק יכלול ההסדר לגבי יום החופש, אורן ממליצה לוודא זאת פרטנית מול המעסיק כדי למנוע אי־הבנות.
המעסיק שלי הודיע כי מקום העבודה כולו לא יפעל ביום ראשון. האם אקבל שכר עבור אותו יום?
כן. לפי אורן, אם המעסיק מחליט ליזום השבתה ולסגור את מקום העבודה, הוא מחויב לשלם שכר מלא עבור אותו יום - ובלבד שהעובד היה זמין לעבודה. ההחלטה על השבתה יזומה מצד המעסיק אינה פוטרת אותו מחובתו לספק שכר לעובדיו, מכיוון שהאחריות לספק את העבודה מוטלת עליו.
המעסיק שלי הודיע על הצטרפות לשביתה, אך אינני מעוניין להשתתף. האם אני חייב לשבות? ואם אעבוד כרגיל, האם אקבל שכר?
אין חובה לשבות, והעובד יקבל במקרה כזה שכר. אורן מסבירה כי אם הארגון נסגר ביום ראשון לפעילות, ואין לעובד אפשרות לבצע את עבודתו, המעסיק יהיה חייב לשלם שכר מלא, מכיוון שההשבתה נבעה מהחלטה שקיבל כמעסיק.
באותה מידה, אם מקום העבודה נותר פתוח, והמעסיק מאפשר לעובדים המעוניינים בכך להמשיך לעבוד, העובד רשאי להתייצב כרגיל - וממילא יקבל שכר.
המעסיק שלי לא הצטרף לשביתה, אך אני מעוניין לשבות או להשתתף במחאה. מה אוכל לעשות במקרה כזה, והאם אהיה זכאי לשכר אם אבחר שלא לעבוד?
אם המעסיק לא הצטרף לשביתה, ומקום העבודה פועל כרגיל, היעדרות מצד העובד עלולה להיות אסורה. מומלץ לבקש מראש מהמעסיק אישור להיעדר על חשבון ניכוי יום חופשה מהמכסה השנתית. במקרה כזה, ולצד ניכוי יום החופש, ישולם שכר מלא עבור אותו יום.
אורן מדגישה כי המעסיק אמנם אינו חייב לאשר את הבקשה ליום חופש, אך מרבית המעסיקים מפגינים סובלנות לבקשות כאלה. זאת, במיוחד לנוכח תמיכתה של ההסתדרות במחאה וקריאתה למעסיקים להתחשב בעובדים.