גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הכלכלי לפוליטי: על סוגי השביתות וההשבתות, ומה אמר ביהמ"ש לגביהם

ביום ראשון חלקים במשק יושבתו במחאה נגד מדיניות הממשלה בסוגיית החטופים, ולא על תנאי העסקה ● לדבר יש משמעות בסיווג השביתה, ובהתאם ליחס המשפטי אליה ● במקביל גם מעסיקים החלו להשתמש בכלי ההשבתה

יו''ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות
יו''ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות

המשק מתכונן לשביתה ביום ראשון במחאה למען השבת החטופים. בין הגופים שהודיעו כי יצטרפו למאבק ניתן למנות חברות הייטק מובילות, רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים ואת לשכת עורכי הדין. ההסתדרות, מצדה, הודיעה כי לא תשבות אך תתמוך במאבק. אבל מה הקשר בין שביתה לעסקת חטופים? איך השביתה הגיעה מהעולמות של יחסי עובד־מעסיק אל לב מדיניות הביטחון הישראלית?

השביתה למען החטופים: האם העובדים יקבלו שכר, ומה אם המעסיק מסרב לשבות?
"אין לזה תוחלת"? מחלוקת משפטית על החלטת ההסתדרות שלא לשבות

שביתה ופוליטיקה

לפי מאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, השביתה הראשונה במדינת ישראל הייתה ב־1951, בה שבת איגוד הימאים 43 ימים נגד חברת הספנות צים, אז בבעלות משותפת של הממשלה, הסוכנות היהודית וההסתדרות הכללית. רשמית, השביתה נועדה לשפר את תנאי העבודה והשכר של הימאים, אך כיוון שמנהיגי השביתה היו מזוהים עם מפ"ם, היא נתפסה כשביתה פוליטית שקראה תיגר על מפא"י ושלטונה.

נעשה קצת סדר במושגים: השביתה ה"קלאסית" אליה מתכוונים לרוב היא שביתה כלכלית - שביתה המכוונת לרוב נגד המעביד ונועדה להגן על תנאי ההעסקה או לשפרם כאשר המעביד מנסה לפגוע בזכויות העובדים או מסרב להיטיב את התנאים. שביתה זו יכולה להיות מופנית גם כלפי הממשלה, אך בכובעה כמעביד (למשל כשהממשלה מחליטה לשנות את תנאי השכר של עובדים בשירות הציבורי).

שביתה מסוג זה הוכרה בדין הישראלי מראשית חיי המדינה, והיא נתפסת כלגיטימית, כפי שלמשל בא לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט מ־1968: "מטבע הדברים גורמת כל שביתה נזק… אבל דבר זה כשהוא לעצמו אינו פוסל את השביתה ואינו גורע מחוקיותה, בייחוד אם יש לה מטרה לגיטימית כמו שיפור מצבם הירוד של העובדים ומימוש זכויותיהם החוקיות".

גבולות השביתה התחדדו בתחילת שנות ה־80. ב־1982, עובדים דרוזים שבתו נגד סיפוח רמת הגולן. כאן כבר היה מדובר ב"שביתה פוליטית", אותה פרופ' פרנסס רדאי מגדירה ככזו ש"מכוונת נגד הריבון להשגת יעדים פוליטיים", ו"המעביד הוא צד ג' שאין ביכולתו להיעתר לתביעות העובדים".

על שביתת העובדים הדרוזים נשיא העליון מאיר שמגר פסק ב־1984 כי "השביתה הפוליטית - הבאה לכפות על רשויות השלטון מעשה או מחדל שלא היו מוכנים לו אלמלא השביתה - מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות… יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על־פי כוח הכפייה של גופים חוץ־שלטוניים ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפייה הלכה למעשה".

ד"ר לילך ליטור, חוקרת ומרצה בחטיבה למשפט ותחום מדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה, מסבירה במאמרה כי הגישה המקובלת רואה את השביתה הכלכלית כלגיטימית, בעוד שאת השביתה הפוליטית היא תופסת מסורתית כשביתה בלתי חוקית. גם במסגרת המשפט הבינלאומי, שביתה פוליטית טהורה הוצאה מחוץ לגדר של מערכת יחסי העבודה במדינות דמוקרטיות.

לפי פרופ' רדאי, "יש קונצנזוס במישור הבינלאומי ובמשפט ההשוואתי, שאין המושג של חופש השביתה במשטר דמוקרטי כולל את השביתה הפוליטית הטהורה". עם זאת, אין פירוש הדבר "שניתן לאסור שביתות פוליטיות, אלא רק שלא דרוש להעניק להן את ההגנות של חופש השביתה נגד המעביד".

בין השביתה הכלכלית לפוליטית, בישראל התפתח דגם נוסף, רלוונטי לימינו: "שביתה מעין־פוליטית". דגם זה מכוון נגד תוכנית מדיניות במצבים שבהם אומנם אין קשר לתנאי עבודה במובנם הצר, אך למדיניות יש השפעה ברורה ומוכחת על תנאי העבודה. בשביתה מעין זו הוכרה האפשרות לצעדים ארגוניים קצרי־מועד, אך לא לשביתה רגילה. מודל זה הוגדר ב־1995 בבג"ץ, לאחר שעובדי בזק שבתו בעקבות החלטת הממשלה להפריט את שירותי החברה, בטענה כי ביטול מונופול זה מסכן את תנאי עבודתם, ומכאן ששביתתם היא כלכלית.

שביתה בדעיכה?

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי עם השנים מספר השביתות הלך ופחת. ואולם בספירת מספר ימי העבודה שאבדו כתוצאה מהשביתות לא נראית אותה מגמה. בסוף שנות ה־90 ובעשור הראשון של שנות האלפיים נרשמו שנים בהן מספר הימים ה"אבודים" קפץ משמעותית.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מדגישים כי אלה נתונים מוחלטים ולא יחסיים לגודל המשק, שבמשך השנים התרחב מאוד, הן בכמות המגזרים והן במספר העובדים. בהתאם, חלק מהגידול במספר השביתות, השובתים וימי העבודה שאבדו - מקורו בהתרחבות המשק. אך העשור הנ"ל חריג גם ביחס לעשור שבא אחריו וגם ביחס לעשור שקדם לו. מה קרה אז?

במכון מזכירים שבאותן שנים פרצו מספר שביתות משמעותיות: של ארגון המורים ב־2007, שהשבית את החינוך העל־יסודי ל־64 יום; שביתת הסגל האקדמי הבכיר ב־2007־2008, שהייתה הארוכה בתולדות האקדמיה בארץ ונמשכה כשלושה חודשים; ב־2004 נערכה אחת משביתות הנמלים הארוכות בתולדות המדינה (שלושה שבועות וחצי); שביתת עובדי חברת התחבורה הציבורית "מטרודן" בבאר שבע (2004-2005); שביתת הרופאים (2000); ושביתת הסטודנטים הגדולה (2007).

"שביתה" של מעסיקים

כעת אנו נתקלים בתופעה אחרת, בה הדגש הוא פחות על שביתה מצד עובדים (ובהתאם עמדת ההתסדרות), אלא דווקא מצד המעסיקים. המיקוד הציבורי עבר להחלטות הוולונטריות של חברות, בעלי עסקים ומוסדות שלטון, תרבות ואקדמיה לשבות מפעילות או לאפשר לעובדיהם שלא להתייצב לעבודה. "בשנים האחרונות ניכרת צמיחתה של תופעה חדשה של השבתה פוליטית מצד תאגידים, מעסיקים ובעלי הון, היוצאים נגד יוזמות מדיניות", אומרת ד"ר ליטור.

אף שזו תופעה חדשה יחסית, יש לה תקדימים. כך למשל, ב־2018 הצטרפו לקהילת הלהט"ב במחאה על חוק הפונדקאות גם קבוצות אינטרס שונות, מעסיקים ובעלי הון. מיקרוסופט, מלאנוקס, IBM, חברות תקשורת דוגמת סלקום וחברות פרסום הודיעו על השבתה בת יום בתגובה ליוזמה לתיקון החוק. באותה שנה חברות הייטק ביצעו השבתה נוספת, הפעם במחאה נגד האלימות כלפי נשים.

קפיצת מדרגה נראתה במחאה נגד הרפורמה המשפטית ב־2023. ארגוני המחאה הכריזו על ימי שיבוש, וקראו לציבור לשבות. לא הוכרזה שביתה על־ידי האיגודים, אך חלק מהמעסיקים החליטו לתמוך ביוזמה והודיעו שלא ינכו שכר מעובדים שישבתו. כך היה למשל ב־13 בפברואר, כשחלק ממקומות העבודה שבתו מפעילות במקביל למחאה מול הכנסת.

השיא הגיע לאחר "ליל גלנט". התגובה החריפה לפיטורי שר הביטחון דאז יואב גלנט הביאה את יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ואת ראשי המשק להודיע על שביתה והשבתה: לא רק שהעובדים המאוגדים בהסתדרות שבתו, גם חלק מהמעסיקים הגדולים הודיעו לעובדיהם לחזור הביתה. שביתות קטנות יותר הוכרזו בשלבים שונים של ביטול עילת הסבירות.

היו גם שביתות אחרי 7 באוקטובר נגד מדיניות ניהול המלחמה. בינואר 2024, בציון 100 ימים למלחמה, ההסתדרות, בשיתוף חברות גדולות ומוסדות ציבור, השביתו את המשק למשך 100 דקות. ב־2 בספטמבר ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית במחאה על התנהלות הממשלה בנוגע לעסקת חטופים. בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענת ההסתדרות שיש לשביתה היבטים כלכליים, קבע כי מדובר בשביתה פוליטית, ונתן צו מניעה נגדה.

לדעת ד"ר ליטור, אף ששביתות מצד ארגוני עובדים נתפסו כלגיטימיות, מסורתית הן סווגו כשביתות פוליטיות אסורות על־ידי בתי המשפט. לדבריה, "בישראל לא הוכרה מסורתית זכות להשבתה התקפית מצד המעסיק… לא הוכרה בפסיקה השבתה ספונטנית מצד המעסיק, אם היא מחייבת עובד שלא להגיע תוך שלילת שכר".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מכרז הענק של התעשייה האווירית וההנחיה: בלי מכוניות סיניות

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד