גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הכלכלי לפוליטי: על סוגי השביתות וההשבתות, ומה אמר ביהמ"ש לגביהם

ביום ראשון חלקים במשק יושבתו במחאה נגד מדיניות הממשלה בסוגיית החטופים, ולא על תנאי העסקה ● לדבר יש משמעות בסיווג השביתה, ובהתאם ליחס המשפטי אליה ● במקביל גם מעסיקים החלו להשתמש בכלי ההשבתה

יו''ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות
יו''ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות

המשק מתכונן לשביתה ביום ראשון במחאה למען השבת החטופים. בין הגופים שהודיעו כי יצטרפו למאבק ניתן למנות חברות הייטק מובילות, רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים ואת לשכת עורכי הדין. ההסתדרות, מצדה, הודיעה כי לא תשבות אך תתמוך במאבק. אבל מה הקשר בין שביתה לעסקת חטופים? איך השביתה הגיעה מהעולמות של יחסי עובד־מעסיק אל לב מדיניות הביטחון הישראלית?

השביתה למען החטופים: האם העובדים יקבלו שכר, ומה אם המעסיק מסרב לשבות?
"אין לזה תוחלת"? מחלוקת משפטית על החלטת ההסתדרות שלא לשבות

שביתה ופוליטיקה

לפי מאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, השביתה הראשונה במדינת ישראל הייתה ב־1951, בה שבת איגוד הימאים 43 ימים נגד חברת הספנות צים, אז בבעלות משותפת של הממשלה, הסוכנות היהודית וההסתדרות הכללית. רשמית, השביתה נועדה לשפר את תנאי העבודה והשכר של הימאים, אך כיוון שמנהיגי השביתה היו מזוהים עם מפ"ם, היא נתפסה כשביתה פוליטית שקראה תיגר על מפא"י ושלטונה.

נעשה קצת סדר במושגים: השביתה ה"קלאסית" אליה מתכוונים לרוב היא שביתה כלכלית - שביתה המכוונת לרוב נגד המעביד ונועדה להגן על תנאי ההעסקה או לשפרם כאשר המעביד מנסה לפגוע בזכויות העובדים או מסרב להיטיב את התנאים. שביתה זו יכולה להיות מופנית גם כלפי הממשלה, אך בכובעה כמעביד (למשל כשהממשלה מחליטה לשנות את תנאי השכר של עובדים בשירות הציבורי).

שביתה מסוג זה הוכרה בדין הישראלי מראשית חיי המדינה, והיא נתפסת כלגיטימית, כפי שלמשל בא לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט מ־1968: "מטבע הדברים גורמת כל שביתה נזק… אבל דבר זה כשהוא לעצמו אינו פוסל את השביתה ואינו גורע מחוקיותה, בייחוד אם יש לה מטרה לגיטימית כמו שיפור מצבם הירוד של העובדים ומימוש זכויותיהם החוקיות".

גבולות השביתה התחדדו בתחילת שנות ה־80. ב־1982, עובדים דרוזים שבתו נגד סיפוח רמת הגולן. כאן כבר היה מדובר ב"שביתה פוליטית", אותה פרופ' פרנסס רדאי מגדירה ככזו ש"מכוונת נגד הריבון להשגת יעדים פוליטיים", ו"המעביד הוא צד ג' שאין ביכולתו להיעתר לתביעות העובדים".

על שביתת העובדים הדרוזים נשיא העליון מאיר שמגר פסק ב־1984 כי "השביתה הפוליטית - הבאה לכפות על רשויות השלטון מעשה או מחדל שלא היו מוכנים לו אלמלא השביתה - מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות… יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על־פי כוח הכפייה של גופים חוץ־שלטוניים ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפייה הלכה למעשה".

ד"ר לילך ליטור, חוקרת ומרצה בחטיבה למשפט ותחום מדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה, מסבירה במאמרה כי הגישה המקובלת רואה את השביתה הכלכלית כלגיטימית, בעוד שאת השביתה הפוליטית היא תופסת מסורתית כשביתה בלתי חוקית. גם במסגרת המשפט הבינלאומי, שביתה פוליטית טהורה הוצאה מחוץ לגדר של מערכת יחסי העבודה במדינות דמוקרטיות.

לפי פרופ' רדאי, "יש קונצנזוס במישור הבינלאומי ובמשפט ההשוואתי, שאין המושג של חופש השביתה במשטר דמוקרטי כולל את השביתה הפוליטית הטהורה". עם זאת, אין פירוש הדבר "שניתן לאסור שביתות פוליטיות, אלא רק שלא דרוש להעניק להן את ההגנות של חופש השביתה נגד המעביד".

בין השביתה הכלכלית לפוליטית, בישראל התפתח דגם נוסף, רלוונטי לימינו: "שביתה מעין־פוליטית". דגם זה מכוון נגד תוכנית מדיניות במצבים שבהם אומנם אין קשר לתנאי עבודה במובנם הצר, אך למדיניות יש השפעה ברורה ומוכחת על תנאי העבודה. בשביתה מעין זו הוכרה האפשרות לצעדים ארגוניים קצרי־מועד, אך לא לשביתה רגילה. מודל זה הוגדר ב־1995 בבג"ץ, לאחר שעובדי בזק שבתו בעקבות החלטת הממשלה להפריט את שירותי החברה, בטענה כי ביטול מונופול זה מסכן את תנאי עבודתם, ומכאן ששביתתם היא כלכלית.

שביתה בדעיכה?

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי עם השנים מספר השביתות הלך ופחת. ואולם בספירת מספר ימי העבודה שאבדו כתוצאה מהשביתות לא נראית אותה מגמה. בסוף שנות ה־90 ובעשור הראשון של שנות האלפיים נרשמו שנים בהן מספר הימים ה"אבודים" קפץ משמעותית.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מדגישים כי אלה נתונים מוחלטים ולא יחסיים לגודל המשק, שבמשך השנים התרחב מאוד, הן בכמות המגזרים והן במספר העובדים. בהתאם, חלק מהגידול במספר השביתות, השובתים וימי העבודה שאבדו - מקורו בהתרחבות המשק. אך העשור הנ"ל חריג גם ביחס לעשור שבא אחריו וגם ביחס לעשור שקדם לו. מה קרה אז?

במכון מזכירים שבאותן שנים פרצו מספר שביתות משמעותיות: של ארגון המורים ב־2007, שהשבית את החינוך העל־יסודי ל־64 יום; שביתת הסגל האקדמי הבכיר ב־2007־2008, שהייתה הארוכה בתולדות האקדמיה בארץ ונמשכה כשלושה חודשים; ב־2004 נערכה אחת משביתות הנמלים הארוכות בתולדות המדינה (שלושה שבועות וחצי); שביתת עובדי חברת התחבורה הציבורית "מטרודן" בבאר שבע (2004-2005); שביתת הרופאים (2000); ושביתת הסטודנטים הגדולה (2007).

"שביתה" של מעסיקים

כעת אנו נתקלים בתופעה אחרת, בה הדגש הוא פחות על שביתה מצד עובדים (ובהתאם עמדת ההתסדרות), אלא דווקא מצד המעסיקים. המיקוד הציבורי עבר להחלטות הוולונטריות של חברות, בעלי עסקים ומוסדות שלטון, תרבות ואקדמיה לשבות מפעילות או לאפשר לעובדיהם שלא להתייצב לעבודה. "בשנים האחרונות ניכרת צמיחתה של תופעה חדשה של השבתה פוליטית מצד תאגידים, מעסיקים ובעלי הון, היוצאים נגד יוזמות מדיניות", אומרת ד"ר ליטור.

אף שזו תופעה חדשה יחסית, יש לה תקדימים. כך למשל, ב־2018 הצטרפו לקהילת הלהט"ב במחאה על חוק הפונדקאות גם קבוצות אינטרס שונות, מעסיקים ובעלי הון. מיקרוסופט, מלאנוקס, IBM, חברות תקשורת דוגמת סלקום וחברות פרסום הודיעו על השבתה בת יום בתגובה ליוזמה לתיקון החוק. באותה שנה חברות הייטק ביצעו השבתה נוספת, הפעם במחאה נגד האלימות כלפי נשים.

קפיצת מדרגה נראתה במחאה נגד הרפורמה המשפטית ב־2023. ארגוני המחאה הכריזו על ימי שיבוש, וקראו לציבור לשבות. לא הוכרזה שביתה על־ידי האיגודים, אך חלק מהמעסיקים החליטו לתמוך ביוזמה והודיעו שלא ינכו שכר מעובדים שישבתו. כך היה למשל ב־13 בפברואר, כשחלק ממקומות העבודה שבתו מפעילות במקביל למחאה מול הכנסת.

השיא הגיע לאחר "ליל גלנט". התגובה החריפה לפיטורי שר הביטחון דאז יואב גלנט הביאה את יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ואת ראשי המשק להודיע על שביתה והשבתה: לא רק שהעובדים המאוגדים בהסתדרות שבתו, גם חלק מהמעסיקים הגדולים הודיעו לעובדיהם לחזור הביתה. שביתות קטנות יותר הוכרזו בשלבים שונים של ביטול עילת הסבירות.

היו גם שביתות אחרי 7 באוקטובר נגד מדיניות ניהול המלחמה. בינואר 2024, בציון 100 ימים למלחמה, ההסתדרות, בשיתוף חברות גדולות ומוסדות ציבור, השביתו את המשק למשך 100 דקות. ב־2 בספטמבר ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית במחאה על התנהלות הממשלה בנוגע לעסקת חטופים. בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענת ההסתדרות שיש לשביתה היבטים כלכליים, קבע כי מדובר בשביתה פוליטית, ונתן צו מניעה נגדה.

לדעת ד"ר ליטור, אף ששביתות מצד ארגוני עובדים נתפסו כלגיטימיות, מסורתית הן סווגו כשביתות פוליטיות אסורות על־ידי בתי המשפט. לדבריה, "בישראל לא הוכרה מסורתית זכות להשבתה התקפית מצד המעסיק… לא הוכרה בפסיקה השבתה ספונטנית מצד המעסיק, אם היא מחייבת עובד שלא להגיע תוך שלילת שכר".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם