ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
הממשלה תתכנס היום (ג') אחר הצהריים לאישור פתיחת תקציב המדינה לשנת 2025, למימון הוצאות הביטחון החריגות. מגבלת ההוצאה הממשלתית תיפרץ בחקיקה ותוגדל בכ-31 מיליארד שקל לסך של כ-650 מיליארד שקל. תקרת הגירעון תעלה מ-4.9% תוצר ל-5.2% תוצר.
● הריבית לא צפויה לרדת מחר. מתי כן?
● אזהרת ספקיות החשמל: לא נוכל להמשיך לגלגל הנחות לצרכנים
הגדלת התקציב תאפשר לאוצר להחזיק את הראש מעל המים הפיסקליים עד לסוף השנה. על הנייר, דווקא אין לאוצר בעיה להסתדר גם עם התקציב היוצא. טכנית, קצב ההוצאה החודשי של המדינה תואם במדויק את הקצב הממוצע שתוכנן עד סוף השנה - 51.5 מיליארד שקל בחודש, נכון לנתוני החשב הכללי באוצר העדכניים עד סוף יולי. אבל בפועל נדרשים סכומים גבוהים בהרבה, לכיסוי המבצע באיראן והתמשכות המלחמה בעזה עד סוף השנה, בוודאי בתרחיש של כיבושה.
מה יעשו המפלגות החרדיות
השאלה מתבקשת היא האם יהיה לקואליציה רוב בכנסת בהצבעות על תיקון התקציב. שהרי, יהדות התורה וש"ס פרשו מהממשלה, ובלעדיהן אין 61 אצבעות במליאה לממשלת נתניהו. תקציב מעודכן עובר תהליך חקיקה ארוך בדומה לתקציב רגיל, כולל שלוש קריאות בכנסת ועבודת תחנה בוועדת הכספים. ביהדות התורה בעלת שבעת המנדטים, כבר מאותתים שיצביעו נגד הצעת התקציב המעודכן. עדיין אין תאריך להצבעה בכנסת, אך המליאה תכונס במיוחד בפגרה לשם כך.
יש שרואים עדיין בפרישת החרדים מהממשלה אקט הצהרתי בלבד - חלק מהמשחק הפוליטי על חוק הגיוס. השרים החרדים עזבו את לשכותיהם ויושב ראש ועדת הכספים הוותיק, משה גפני, ירד רשמית מתפקידו והפך לחבר ועדה מן המניין. עם זאת, בתוך המערכת עדיין מתייחסים לגפני כאיש החזק בוועדה, אף שח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) כבר מונה במקומו.
"קשה לי לראות כרגע מצב שגפני יצביע נגד התקציב", אמר לגלובס מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד). הוא מעריך כי "סביר להניח שנתניהו ימצא את הדרך לפתות אותו במשהו ברגע האחרון". ואכן, יש כמה וכמה דרישות אפשריות שיכול להציב גפני בתמורה לתמיכתו, גם בוועדה וגם בכובעו כראש הפלג הליטאי ביהדות התורה.
הקיזוז שמציע האוצר
לצד הגדלת התקציב, כוללת הצעת האוצר מספר צעדי התאמה והתכנסות. אלה יספיקו לקיזוז של אחוזים בודדים בלבד מהתוספות התקציביות, אבל כוללים מהלכים שמהווים סדין אדום עבור המפלגות החרדיות. בראש ובראשונה, כפי שנחשף לראשונה בגלובס, החזרתם של כחצי מיליארד שקלים לקופת המדינה, שהוקצו קודם לכן לתוכנית "אופק חדש" במוסדות החינוך הפרטיים במגזר החרדי. כספים אלה נתקעו ולא שומשו בשל סייגים משפטיים של משרדי האוצר והמשפטים.
גורמים שמכירים את גפני מספרים לאורך השנה האחרונה שאין כמעט מטרה שחשובה לו יותר מהשגת כספים אלה, שיוזרמו בין השאר לרשת החינוך העצמאית המשויכת למפלגתו. בנוסף, מוכר גפני כגורם פרגמטי שניתן לקדם עמו תהליכים בתוך הכנסת, אבל כזה שלא יוותר על גזירת קופון פוליטי על כל הסכמה. למעשה, הצבת כספי אופק חדש כמקור לתקציב החדש עשויה להישמע כמו קלף מיקוח של האוצר מול גפני לצרכי משא ומתן.
האם המפלגות החרדיות באמת יצביעו לבסוף נגד התקציב? מכיוון שהכנסת מצויה בפגרת הקיץ הארוכה, קשה לבחון בדיוק האם החרדים עדיין שומרים על משמעת קואליציונית חרף פרישתם מהממשלה. בעבר התבטאו בסביבת המפלגות החרדיות שלמרות הפרישה מהממשלה, לא יפילו אותה. אבל בניגוד לתקציב מדינה רגיל, שהמשמעות לאי העברתו היא פיזור הכנסת ויציאה לבחירות - במקרה של תקציב מעודכן, פסילתו בכנסת לא תפרק את הממשלה אלא רק תקשה על קיומה עד סוף השנה בשל מגבלת ההוצאה, בדומה לעבודה תחת תקציב המשכי.
במשרד האוצר הודיעו כי "עיקר המקורות" לתקציב המוגדל, מעבר כמובן להגדלת הגירעון, מגיעים "מהפחתת הקצאות תקציב ליישום הסכמים קואליציוניים וכן תקציב שיועד להטבות מס". בתוך תקציבים קואליציוניים אלה תיתכן פגיעה נוספת בתקציבים היעודיים למפלגות החרדיות. באשר להטבות המס, מסבירים באוצר כי מדובר בעיקר בדחיית יישום הטבת המס המתוכננת לעיר אשקלון מ-2025 ל-2026.
כמו כן, ההחלטה כוללת הפחתה רוחבית בתקציבי משרדי הממשלה משנת 2026 בשיעור של 3.35%. כלומר, "פלאט" תקציבי לשנים קדימה על בסיס תקציבי המשרדים האזרחיים. זאת, בנוסף לקיצוץ רוחבי מיידי של כ-700 מיליון שקל ב-2025, שיחול על תקציבי הבריאות, החינוך, הרווחה וכדומה.