בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock
מדינות אירופה חלוקות בעניין הטלת סנקציות על ישראל בגלל המלחמה בעזה, והפיצול בתוך האיחוד האירופי מונע מהלכים בשטח, כך עולה מפסגת שרי החוץ של האיחוד האירופי, שהתקיימה ביום שבת בקופנהגן. אתמול (א') התפרסמו העמדות של המדינות השונות באיחוד, אחרי לחץ ציבורי שביקר את האיחוד על "שתיקה" ו"התעלמות" מהנעשה ברצועה. האחראית על יחסי החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אמרה כי הדיונים יימשכו גם בשבועות הקרובים, משום שיש "רוב הולך וגדל" לצעדים נגד ישראל. עם זאת, היא הביעה תסכול מכך שהדיונים "משדרים את המסר שאנו מפוצלים".
● הולנד הולכת לבחירות אחרי שהמלחמה בעזה גרמה למשבר פוליטי
● השר הטורקי שמאחורי הצעדים נגד ישראל ומה באמת קרה ליחסי הסחר
המפגש שהתקיים בדנמרק, הנשיאה הזמנית של מועצת האיחוד האירופי, הוגדר כ"לא-פורמלי" ועסק ברובו באוקראינה, בסיכוי להסכם שלום או להפסקת אש מול רוסיה ובמעורבות האירופית בכוחות שמירת שלום אפשריים במדינה. בסופו יצאה קאלאס אל העיתונאים ונמנעה מלהזכיר את נושא עזה. הדבר עורר ביקורת בכלי התקשורת ובמדינות פרו-פלסטיניות באיחוד האירופי וביממה האחרונה ניסו מדינות שונות להבהיר את עמדותיהן לגבי ישראל. קאלאס עצמה אמרה כי "ברור שהמדינות החברות אינן מסכימות כיצד ללחוץ על הממשלה הישראלית לשנות את המסלול שלה".
האיחוד שוקל כמה סנקציות חדשות על ישראל: השעיה של הסכם הסחר החופשי בין האיחוד לישראל, שעומד בבסיס סחר בשווי קרוב ל-50 מיליארד אירו; השעיה של חברות ישראליות מגישה לתוכנית המחקר והפיתוח הורייזן, בשווי מאות מיליוני אירו בשנה; חרם על מוצרי התנחלויות הנמכרים באיחוד האירופי, בשווי מוערך של כ-200 מיליון אירו בשנה; וסנקציות על מתנחלים אלימים ועל שרים קיצוניים כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, המתנגדים לפתרון שתי המדינות.
בבסיס הסנקציות עומדת בחינה משפטית שהתקיימה באביב, ושמצאה כי אינדיקציות לכך שישראל "אינה מחויבת" לסעיף 2 בהסכם הבסיס, לפיו יש לפעול לפי עקרונות החוק הבינלאומי וכיבוד זכויות אדם. בעוד שתי הסנקציות הראשונות דורשות רוב מיוחס, שתי האחרונות דורשות הסכמה פה-אחד בקרב 27 המדינות החברות בארגון.
שבדיה, דנמרק והולנד מעוניינות להשעות את הסכם הסחר החופשי
אל ציר המדינות הפרו-פלסטיניות, הדורשות צעדים חמורים, הצטרפו בפסגה בקופנהגן מדינות כמו שבדיה, דנמרק והולנד, שכעת מעוניינות להשעות את הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האירופי. זהו צעד חריף במיוחד, שצפוי לפגוע משמעותית בכלכלה הישראלית בשל הצגת מכסים על חלק גדול מהיצוא הישראלי לאיחוד, שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. למרות ששר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ פרש מהממשלה (על רקע סירובה להטיל סנקציות ברמה הלאומית על ישראל), גם מחליפו תמך בצעדים החריפים.
מדינות כמו ספרד, אירלנד, לוקסמבורג וסלובניה תומכות גם הן בגישה החריפה, בעוד צרפת ובלגיה ומדינות אחרות מעדיפות סנקציות כמו אלו שהציעה הנציבות, לשלילת תקציבי תוכנית המו"פ הורייזן, כמו גם הגבלות תנועה על שרים, חרם על מוצרי התנחלויות ועוד.
ואולם, במהלך הדיונים בפסגה הביעו גרמניה וצ'כיה התנגדות מוחלטת למהלך להשעיית הסכם הסחר החופשי, כמו גם לכל סנקציה אחרת מהתפריט הנוכחי נגד ישראל. שר החוץ הגרמני יוהאן וואדפול אמר לתקשורת לאחר הדיונים כי צעדים כאלה, "הקשורים לתחום האזרחי", הם שגויים לפי דעת הממשלה בברלין, והצביע על אמברגו הנשק שהטילה גרמניה על ציוד שעשוי להיות בשימוש בעזה כצעד שמפעיל לחץ לסיים את המלחמה.
לפי דיווח באתר EUObserver, גם איטליה ואוסטריה הביעו התנגדות לרוב הסנקציות המוצעות, אך אמרו כי "יהיו פתוחות" ליוזמה להמשיך ולמנוע כניסה ולהטיל סנקציות אישיות על מתנחלים אלימים. הונגריה וצ'כיה צפויות לטרפד יוזמה זו, הדורשת הסכמה פה-אחד. גם שר החוץ הלטבי אמר במהלך הדיונים כי המלחמה בעזה היא חלק מזכותה של ישראל להגן על עצמה.
מנגנוני קבלת ההחלטות באיחוד האירופי דורשים רוב מיוחס לחלק מההחלטות לגבי היחסים עם ישראל: תמיכה של 55% מהמדינות החברות באיחוד המייצגות לפחות 65% ממספר התושבים בו. הדבר הופך את גרמניה ואיטליה לקריטיות בעבור המשך מניעת הסנקציות ברמה האירופית.